אבא קנה לנו קניון: הדור הצעיר של משפחת קופרלי מנהל את קניון שרונים

שתי אחיות ובן דוד אחד, בגיל 26–31, מנהלים קניון. אחת בוגרת מדעי המוח, השנייה בוגרת מדעי החיים והשלישי למד עיצוב פנים. מה הקשר בינם לבין קניונים? בעיקר הייחוס המשפחתי. השלושה הם בני משפחת קופרלי, השותפה של זכי שלום בעסקי חצי חינם: דאנה קופרלי־לרנפלד, אחותה אנאבל קופרלי ובן דודן הצעיר אור הם מנכ"לים משותפים של קניון שרונים בהוד השרון, שנמצא בבעלות קופרלי חברה לעסקים והשקעות בע"מ, השייכת למשפחות קופרלי ושלום.

הקופרלים הגיעו לצילומים לבושים בקפידה, אבל חפים מגינוני כבוד. אולי זה בשל גילם הצעיר, ואולי בגלל החינוך שקיבלו בבית. "כשהיינו קטנים, גם חצי חינם היתה קטנה, ואנחנו עבדנו בעסק המשפחתי מגיל אפס", אומרת דאנה. "סידרנו סחורה במדפים ועבדנו בקופות. אחי הקטן, בן 18, עובד היום בפירוק סחורה ומול הספקים".

מימין דאנה קופרלי לרנפלד, אור קופרלי ואנאבל קופרלי צילום: דמיטרי שביצ'נקו

ההמשך הטבעי היה התנסות בניהול, בעיקר בתחום הכספים, במשרדים הראשיים של חצי חינם בחולון. ההורים אולי בנו להם קניון, אבל כדי לנהל אותו נדרשו הילדים לעבור את כל השלבים הקשים עד שהתיישבו על כיסא המנהלים.

בתחילת הראיון מבקשת דאנה לשבור מיתוס: "נכון שנוצרו יחסי קרבה כמו־משפחתיים בין זכי לבין הקופרלים, אבל אין קשר משפחתי בינינו", היא אומרת. "זו שותפות עסקית. הקשר נוצר דרך סבא שלנו, צבי קופרלי, שזכי עבד אצלו בצעירותו, אבל צבי אינו הדוד של זכי".

בכלל, רצוי לסדר את העניינים המשפחתיים: בעיתונות מוזכר בעיקר מוטי קופרלי כשותף של זכי שלום, אבל הקופרלים הם שלושה אחים שגם נשותיהן שותפות בעסקים המשפחתיים: חזי ואתי קופרלי (ההורים של דאנה ואנאבל), מוטי ורחל קופרלי (ההורים של אור) וששון ומזל קופרלי. מלבדם עובדים בעסקים המשפחתיים כל הילדים של משפחות קופרלי ושלום.

יש אפשרות לבני קופרלי להתנתק מהעסק המשפחתי?

"אפשר, אבל אף אחד לא רוצה", הם עונים בחיוך. "נולדנו לזה וזה הכי טבעי לנו. כל אחד פנה ללמוד מה שמעניין אותו, אבל בסוף כולם חוזרים לעסק".

זכי וההורים שלכם לא אוהבים להתראיין. הם יודעים שאתם מתראיינים?

"בטח!", אומרת אנאבל בפליאה. "אנחנו מיידעים אותם בכל". דאנה ממהרת להסביר: "בדינמיקה של העסקים המשפחתיים, אנחנו כל הזמן מדברים. אנחנו יודעים מה הולך עכשיו בוויטה פרי גליל וביקבי בינימינה, וזכי ומזל יודעים מה קורה בקניון. בארוחות שישי כל הקופרלים מתראים אצל סבא ומדברים על עבודה, כי כולם חיים את העסק 24 שעות. עם זאת, בקניון יש לנו מנדט לנהל בצורה עצמאית".

דאנה, אנאבל ואור לא רק עובדים בצמידות אלא גם מתגוררים אחד ליד השני בקריית אונו, שם התמקם שבט הקופרלים. לדבריהם, אין ביניהם ממש חלוקת עבודה מוגדרת, אבל יש תחומי אחריות: "אור קשור לכספים, דאנה לשיווק ואני אחראית על הקשר עם הסוחרים", אומרת אנאבל.

"רצינו להביא ייחודיות. תמכנו בה דרך המחיר"

קניון שרונים הוקם לפני כחצי שנה בהשקעה של 580 מיליון שקל, וכולל כ־100 חנויות ומסעדות המתפרסות על שטח מסחרי של 15 אלף מ"ר. לצדו פועל סופרמרקט של חצי חינם, שאף הוא מתפרס על פני עוד 15 אלף מ"ר - הסופרמרקט הגדול בישראל. בעתיד מתוכנן לקום במקום גם חדר כושר עם בריכת ענק.

שרונים הוקם לא הרחק מקניון מרגלית של עזריאלי שפועל בהוד השרון. מתחרים נוספים שנמצאים בסמיכות הם G בכפר סבא, קניון ערים בכפר סבא, קניון אבנת בפתח תקווה וקניון רננים ברעננה. הבידול של שרונים, אומר אור, הוא בתמהיל החנויות: "יש פה חנויות שנכנסו לראשונה מהרחוב לקניון, כגון אמה, פור שף, נאפ, פסטה דלה קאזה ואחרות. נוסף על כך, יש בקניון מותגים בינלאומיים שהגיעו לארץ ונכנסו אלינו לראשונה: דורותי פרקינס, וינס קמוטו, מיסקי ואחרים".

קניון שרונים צילום: עדי זיו

איך גרמתם לסוחרים שהפעילו חנויות ברחוב להיכנס לקניון?

דאנה: "באמצעות שכר דירה ממוצע של 250 שקל למ"ר".

יש קניונים שגובים עוד פחות מזה.

אנאבל: "זה זול ביחס לשרון. המתחרים שלנו גובים גם 400 שקל למ"ר".

דאנה: "צריך לגרום לסוחרים להבין שיש כוח לקניון. עד היום לא היתה להם אפשרות להיכנס לקניונים בגלל שכר הדירה. 250 שקל למ"ר זה סביר".

אז בשם הבידול לא נראה פה את H&M או את גאפ?

דאנה: "בזמן שיווק הקניון פנינו לתמהיל מסוים והרכבנו אותו. היינו במגעים עם היבואן של H&M, אבל זה לא הסתדר. להם יש סטנדרטים משלהם ולנו יש שיקולים משלנו. כרגע המותג לא רלבנטי לנו, גם כי הקניון מאוכלס במלואו וגם בשל התמהיל, אבל אי אפשר להגיד שאנחנו לא רוצים אותם".

מה היתה החשיבה בבחירת התמהיל, מעבר לרצון להיות שונים?

אנאבל: "רצינו להביא את התל אביביות לאזור השרון, להביא חדשנות לאזור הזה, עם מעצבים מיוחדים וחנויות מיוחדות. זה שזו לא תל אביב, לא אומר שלא צריכים להיות פה מותגים מיוחדים".

אור: "אנחנו כל הזמן חושבים מה היינו רוצים לקבל בתור לקוחות. זה גם מה שהוביל את בחירת תמהיל החנויות: איפה אפשר להביא ללקוח חוויה יוצאת דופן. זה מתבטא בחניון הממותג, זה ממשיך בחדרי השירותים ועובר בתמהיל יוצא הדופן של החנויות. גם עיצוב החנויות שונה: פול אנד בר, למשל, הצליחו להביא לראשונה את הקונספט המלא של עיצוב הרשת מחו"ל וליישם אותו בשרונים".

פוקס נמצאת כמעט בכל קניון, כולל רמת אביב. למה לפה היא לא נכנסה?

דאנה: "כי בתחום אופנת הילדים יש המון חנויות מיוחדות: אמפוריום קידס, קדס קידס, EPK, נאפ, סולוג ושילב. אנחנו רוצים להביא משהו אחר. אם נביא את פוקס, לא ניצור בידול ביחס למתחרים".

"הספקים לא חושבים שזכי לא נחמד. זה עסק"

מעבר לחנויות הייחודיות, שעל נוכחותן בקניון אי אפשר להתווכח, אפשר למצוא בשרונים הרבה חנויות של רשתות שמהוות עוגן במרבית הקניונים. רק את המשביר לצרכן לא תמצאו פה, "פשוט כי לא צריך". הווה אומר: הוא מתחרה בחנות חצי חינם הסמוכה בלא מעט קטגוריות מתחום הנון פוד.

החנות של חצי חינם תורמת לתנועת הקונים בקניון?

אנאבל: "חצי חינם זה עוגן, ואין ספק שהיא תורמת לתנועה פה, אבל לאו דווקא באותה קנייה: כשאתה בא לקניות מזון לבית תבוא לחצי חינם, כשאתה בא לחדר כושר אתה בא לכושר, וכשאתה בא לקניות של בגדים תבוא לקניון".

לחצי חינם יש תדמית של רשת המנוהלת על ידי הנהלה קשוחה. הקשיחות הזו מיושמת גם בקניון?

דאנה: "כשצריך להיות קשוחים אנחנו יודעים להיות קשוחים, וכשצריך להיות נעימים אנחנו נעימים. אנחנו מנהלים עסק ויודעים לעמוד על הדרישות שלנו. גם בחצי חינם האנשים מאוד נעימים. אני לא חושבת שספקים אומרים על זכי שהוא לא נחמד, אבל אנחנו מנהלים פה עסק. זו עבודה, לא פילנתרופיה".

"עוד קניון? זה תלוי במיקום ובתמהיל"

ענף הקניונים הופך לענף של קבוצות חזקות, ואתם פועלים כקניון יחיד. איך תתמודדו עם זה?

אור: "אנחנו לא רואים את זה כחולשה. אנחנו רגילים למיזוגים: המקורות שלנו בחצי חינם, ובענף רשתות השיווק יש מיזוגים חדשים לבקרים. לצרכנים לא משנה אם זה קניון עצמאי או חלק מקבוצה".

דאנה: "אין לנו בעלי מניות שצריך לדאוג להם. אני לא צריכה להגדיל את התשואה, כי מחר אני צריכה למכור את הקניון. אנחנו מסתכלים על עצמנו ושואלים לאן אנחנו רוצים להגיע".

לאן באמת? יש לכם תוכניות להפוך לקבוצה ולהקים קניונים נוספים?

דאנה: "אנחנו בודקים שטחים להקמת קניון נוסף, אבל חשוב לנו שהמיקום יהיה אסטרטגי. יש גם הרבה חברות ביטוח שפונות ורוצות לקנות אותנו, אבל אנחנו מסרבים. כל העסקים שלנו הם חלק מהמשפחה. זו הסיבה לכך שגם לא הבאנו חברת ניהול חיצונית. אנחנו לא בונים בשביל למכור. הקמנו את העסק מאפס".

אור: "גם אם נהפוך לקבוצה, זה עדיין יהיה שונה. כמו שהתמהיל פה שונה מאאחרים, אם לא נוכל לתת ללקוח את חווית הקנייה שאנו מייעדים לו, לא נקים קניון נוסף. גם הקניון הבא, אם הוא לא יהיה במיקום הנכון, עם התמהיל הנכון ועם חוויית הקנייה, אז הוא לא יהיה".

מה תקציב השיווק של הקניון?

אנאבל: "הוא התחיל ב־5 מיליון שקל, אבל כבר חרגנו ממנו בהרבה".

אתם נדרשים לקבל אישור לחרוג מהתקציבים?

דאנה: "הניהול הוא שלנו ואנו מקבלים החלטות באופן עצמאי. אנחנו מתייעצים עם ההורים, כי אנחנו מכבדים אותם וסומכים עליהם. אנחנו לא מהצעירים השחצנים שחושבים שהם כל־יכולים, אבל ההחלטות הן שלנו. יש תקציבים ייעודיים, אבל כשנכנסים פרויקטים מיוחדים ויוצאי דופן, אין לנו הגבלה".

מה המוטו שלכם בעסקים?

דאנה: "באנו מחצי חינם, שם הראש כל הזמן פועל לטובת הלקוח וחוויית הקנייה. זה משהו שהוא בנפשנו. בחצי חינם היינו הראשונים שהצבנו אורזות ללא עלות, ואחר כך זה הועתק. טובת הלקוח בחצי חינם זה סדר, ניקיון ועיצוב. אנחנו העתקנו את החשיבה הזו גם לקניון".

הפרויקטים הנדל"ניים של שלום והקופרלים

במקביל לפעילות הענפה של זכי שלום ומוטי קופרלי בענף המרכולים, השניים מנהלים פעילות נדל"נית שצוברת תאוצה בשנה האחרונה: חצי חינם מחזיקה כיום 50% בחברת ארמונות חן, בשותפות מלאה עם משה בן גרא. החברה מחזיקה בכמה מתחמי קרקעות ומקדמת בהם פרויקטים למגורים. אחד הבולטים הוא פרויקט לבניית 162 יחידות דיור במגדלים בני 20–22 קומות בשכונה ח501 בחולון, חלק ממתחם ח300 הסמוך לקניון חולון. ארמונות חן חתמה על עסקת קומבינציה מול חברת נווה מקבוצת נכסים ובנין של נוחי דנקנר, ולפיה נווה תבנה את הפרויקט ותקבל 41% מהתמורה שתתקבל ממכירת הדירות. לארמונות חן פרויקט נוסף בפתח תקווה לבניית 90 יחידות דיור ו־182 יחידות דיור בקריית אונו.

בנוסף, לקופרלי ושלום יש קרקעות המוחזקות על ידי חברות נוספות, כמו קרקע של 1.9 דונם ברחוב אחד העם ברמת גן, סמוך לפארק הלאומי. על הקרקע תב"ע לבניית 136 יחידות דיור ב־27 קומות. קרקע נוספת ממוקמת בהוד השרון ומיועדת לבניית 60 דירות.