$
מוסף 21.07.2016
שאלות מוסף 21.7.16 ראש

חותרים למדע

סטארט־אפ תל־אביבי קטן הביא חותרת אמריקאית בת 37 לאולימפיאדה הראשונה שלה, בעזרת כמה חיישנים שמתלבשים על הקיאק. בדרך הוא מדגים איך להפוך טכנולוגיות ספורט מתקדמות לזולות ונגישות לכל אחד

דור צח 08:1223.07.16
גיא אהרון מדבר מהר. מאוד מהר. הוא שולף בקצב מסחרר רעיונות, נתונים, הצהרות ותחזיות, וכמעט לא משאיר מקום להשחיל שאלה. מגי הוגאן, לעומתו, משוחחת בקצב שקול ומתון, בוררת את המילים בקפידה. התחושה היא שכל אחד מהם מתאים את קצב הדיבור למאפייניו המקצועיים: אהרון בן ה־33 הוא יזם נמרץ, שהקים את חברת טכנולוגיות הספורט Motionize עוד כשהיה סטודנט במרכז הבינתחומי בהרצליה, לפני ארבע שנים. הוגאן היא חותרת קיאקים מנוסה בת 37, גיל שבו ספורטאים רבים כבר נמצאים בפנסיה או לפחות בשלהי הקריירה, ולפני שנתיים היא אכן שקלה לפרוש. אלא שהמפגש עם אהרון גרם לה להמשיך לחתור, ומהר. מאוד מהר.

"השקעתי בספורט הרבה אנרגיה, והרגשתי שאני לא מצליחה להשתפר", מספרת הוגאן, זוכת 14 אליפויות ארצות הברית במקצים שונים, ל"מוסף כלכליסט".

 

"אבל לא רציתי לפרוש בטעם רע, והמאמנת שלי היתה משוכנעת שאפשר לשנות את המצב. אז החלטתי להמשיך עוד קצת".

אהרון. "אתה נהנה יותר ומתעייף פחות" אהרון. "אתה נהנה יותר ומתעייף פחות"

 

העוד קצת נהפך לתקופה המקצועית הטובה בחייה. באוגוסט שעבר קטפה את מדליית הארד באליפות העולם בקיאקי מירוץ (Sprint), מקצה קילומטר ליחידים, הישג שאף חותר אמריקאי לא רשם בשני העשורים האחרונים. במאי האחרון כבר זכתה במדליית כסף בגביע העולם, הפעם במקצה ל־5 קילומטרים. בדרך היא השיגה את הקריטריון האולימפי ב־500 מטר, ובחודש הבא, בריו דה ז'ניירו, תתמודד לראשונה באולימפיאדה. "אני רוצה להתברג בעשירייה הראשונה", היא מציבה מטרה זהירה. "יש לה צ'אנס אמיתי למדליה", מתלהב אהרון.

 

את השיפור המרשים ביכולתה מייחסת הוגאן, במידה רבה, למערכת שפיתחה מושנייז ומלווה את האימונים (השימוש בתחרויות עצמן אסור). מדובר בפלטפורמה פשוטה למראה, הכוללת שתי ערכות חיישנים לניתוח תנועה, בכל אחת תשעה חיישנים. ערכה אחת מוצמדת לקדמת הקיאק, האחרת למרכז המשוט, ויחד הן מספקות תמונה תלת־ממדית של החותר. הנתונים מועברים לאפליקציה בסמארטפון שהחותר נושא עליו, וזו מנתחת את תנועות החותר ומנחה אותו מה לעשות באמצעות הוראות קוליות. "אל תעבור את הקו של מרכז הסירה עם היד הדוחפת", למשל.

 

החותרת מגי הוגאן, שזינקה לצמרת העולמית בזכות אימונים עם המערכת הישראלית. "היא פשוט מראה לי תוך כדי החתירה מה אני צריכה לעשות" החותרת מגי הוגאן, שזינקה לצמרת העולמית בזכות אימונים עם המערכת הישראלית. "היא פשוט מראה לי תוך כדי החתירה מה אני צריכה לעשות" צילום: Sandy Huffaker

"לפני מושנייז היינו יכולות רק לצפות בווידיאו אחרי האימון ולנתח אותו", אומרת הוגאן. "עכשיו אני יכולה לדעת, תוך כדי חתירה, אם היחס בין היד הימנית לשמאלית שלי נכון. זה פשוט מראה לי מה אני צריכה לעשות". ואהרון ממשיך: "בשבוע אימונים אחד שעשינו עם מגי גילינו טעויות בסיסיות בחתירה שהיא לא היתה מודעת אליהן במשך 20 שנה. אלה טעויות שמשפיעות אולי על סנטימטר בכל גריפת מים, אבל כשיש לך 160 גריפות בדקה, זה משמעותי".

 

מהסטטיסטיקה לפרקטיקה

 

עולם הספורט המקצועני עובר בשנים האחרונות מהפכה מדעית דרמטית. אין עוד מקום לספורטאים מקצוענים עם כרס קטנה וחיבה לסיגריות ואלכוהול, כפי שהיו בעבר, כולל ענקים כמו מראדונה וג'ורג' בסט. סדר יומם, התזונה ומשטר האימונים של ספורטאי־על כמו ליונל מסי או נובאק ג'וקוביץ' נקבעים בידי שלל מומחים, שעושים הכל כדי להשיג עוד שיפור קטן בביצועים.

 

במרכז התהליך הזה עומדים לא רק מומחים ונתונים, אלא גם טכנולוגיות שאוספות ומנתחות את המידע. חזיות ה־GPS, למשל, שמודדות את תנועתם של כדורגלנים מקצוענים, הן כבר מחזה שגרתי באירופה וגם בישראל. היכולת להשתמש נכון במידע נהפכת לקריטית כדי להשיג תארים, ונחשבת לאחת הסיבות לאליפות ההיסטורית של לסטר באנגליה. אם בעבר זלזלו לא מעט מאמנים בניתוחים סטטיסטיים והעדיפו להתמקד בשפיץ של הנעל, הרי שכיום הם נדרשים להתאים את עצמם לרוח הטכנולוגית החדשה.

 

המערכת לשיפור החתירה המערכת לשיפור החתירה

 

אלא שמחוץ לליגות הגדולות ולענפים הפופולריים לא כולם יכולים לממן את המהפכה הזאת.

"לחותרים האמריקאים פשוט אין תקציב", אומרת הוגאן, שמשלימה הכנסה במטה של ג'נרל אלקטריק, ומספרת בקנאה על עמיתיה הבריטים שקיבלו מימון של 18 מיליון פאונד לצורך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות. כאן נכנסת לתמונה מושנייז: המערכת המקצועית שלה עולה 500 דולר בלבד, חובבים יכולים להסתפק במערכת שעולה רק חצי.

 

לכאורה, פער המחירים בין המערכות השונות בתחום אמור להעיד גם על פער איכויות. אלא שבמקרה הזה הזול יותר, שאומר פשוט יותר, דווקא מציע יתרון: הרבה פחות נתונים, הרבה פחות צורך לנתח אותם, הרבה יותר תכלס. היתרון הזה כבר הוביל לא רק לשיפור בהישגים של הוגאן, אלא גם לכך שהמערכת הישראלית אומצה בידי הנבחרת האולימפית היפנית וחותרים בכירים נוספים (אוסקר צ'לופסקי הדרום־אפריקאי, שזכה ב־12 אליפויות עולם, "ואלוף אירופה פנה אלינו לא מזמן בפייסבוק"). מושנייז, כך נראה, היא חלק ממהפכת מחירים רחבה יותר בתחום טכנולוגיות הספורט: לצדה פועלות חברות כמו Catapult (עם מערכת שבודקת האצה, דופק, שינויי כיוון ואת העומס על המרפקים והברכיים), שאומצה בין השאר בידי סגנית אלופת ה־NBA גולדן סטייט ווריורס, ו־Trace (המתעדת מהירות, קפיצות, פניות ושריפת קלוריות), שמתמקדת בספורט אקסטרים.

 

כדי לתת פייט למערכות המורכבות יותר מוותרת מושנייז על נתונים סטטיסטיים מורכבים שדורשים ניתוח מדעי ומתמקדת בשני עקרונות: האנשה והנגשה. "יש חברות טכנולוגיה שמספקות סטטיסטיקות כלליות", מסביר אהרון. "אנחנו, לעומת זאת, בודקים את הגיל, המשקל והציוד שבו אתה משתמש, יכולים לדעת לאיזו רמת ביצועים אתה מכוון ולתפור פתרונות מדויקים. בטניס, למשל, יש אפליקציות שאומרות: 'מהירות החבטה שלך היא 52 קמ"ש, בזווית של שלוש מעלות'. מה עושים עם זה? אנחנו נותנים בזמן אמת הוראות כמו 'ישר את הכתפיים, הטה את הגוף', ומאפשרים לעקוב אחרי השיפור בתוצאות".

 

חיישנים על הקיאק והמשוט והנתונים המוצגים לחותר בסמארטפון חיישנים על הקיאק והמשוט והנתונים המוצגים לחותר בסמארטפון

 

את התמונה משלים אלגוריתם, שכמו רבים אחרים כיום נעזר בבינה מלאכותית ויודע לשפר את עצמו. "אנחנו בונים מסד נתונים של תנועות אופטימליות", אומר המנכ"ל. "אנחנו יכולים להגיד שאם המשתמש בן X, והוא חותר בזווית Y, התוצאה תהיה Z. האלגוריתם הופך למדויק יותר בהתאם לנתונים שהוא מקבל מהשטח, והוא ישתכלל ככל שמספר המשתמשים יגדל".

 

שוק של עשרות מיליוני בני אדם

 

אהרון, מנכ"ל מושנייז, הוא בוגר לימודי משפטים ומינהל עסקים, ואת החברה הקים עם אייל וסיון פוסטלניק — כולם חותרים חובבים. גם רוב עובדי החברה חותרים (חובבים או מקצוענים לשעבר) והתנסו במוצר. הרעיון למערכת נולד אחרי שהשלושה טיילו לאגם באטלנטה. אייל, שהגיע עם אופניים יקרים שמדדו את ביצועיו, ראה את שותפיו לטיול חותרים בקיאק ותהה באילו מכשירים הם משתמשים. התשובה היתה "מצפן".

 

בטיול הזה נולד הרעיון לשפר ביצועי חתירה, לא רק עבור מקצוענים אלא גם עבור חובבים. "האמת שזה קודם כל כיף יותר לעשות ספורט בצורה הזאת", מסביר אהרון, "אתה נהנה יותר ומתעייף פחות". בימים אלה הוא מנסה לשכנע בכך גם את המשקיעים במסגרת גיוס הון של 10 מיליון דולר שהחברה עורכת, לאחר שאימצה מודל כלכלי המבוסס על מכירת המערכות לצד קורסים לשיפור ביצועים בסמארטפון. כיום מונה מושנייז חמישה עובדים במטה הראשי באטלנטה, ועוד כ־20 בתל אביב ("ספורט הקיאקים פחות פופולרי בישראל, אבל המוחות מבריקים").

 

ובשביל להמשיך לצמוח, הם צריכים להגיע לקהל הרחב ולא להסתפק רק במקצוענים. לפי אהרון, מספר המשתמשים הקבועים במכשיר נע בין מאות לאלפים בודדים, רובם חובבים. "אנחנו נזהרים לא להיות מזוהים מדי עם נבחרות אולימפיות, כי בסוף המשתמש הממוצע שלנו הוא ה־Weekend Warrior, כמו שהאמריקאים קוראים לזה. בארצות הברית יש 23 מיליון חותרים, שמשקיעים 3,000 דולר בקיאק ועוד 500 במשוט. עכשיו אנחנו רוצים שהם ישקיעו עוד 250 דולר במערכת שלנו". כדי לצבור תאוצה מעסיקה החברה אנשי שיווק מאוסטרליה עד שבדיה, ובינואר חתמה על שיתוף פעולה עם ענקית צמידי ושעוני הכושר Garmin, שתקדם גרסה של מושנייז המותאמת לשעונים שלה.

 

ובכל זאת צריך מאמן אנושי

 

במקביל, היא מכוונת גם לענפי ספורט נוספים. בשלב הראשון התוכנית היא להתאים את המערכות שלה לשחיינים ואפילו לכדורגלנים. בהמשך מתכוונת החברה לפנות גם לאוהבי ירי ספורטיבי, אוכלוסייה אמריקאית גדולה נוספת. לצורך יישום תוכנית ההתרחבות לענפים השונים היא אף גייסה את ארז מורג, שניהל בעבר את ניתוח ביצועי הספורטאים בנייקי.

 

אבל יש דבר אחד שבמושנייז לא מתכננים לעשות: להחליף לחלוטין את המאמן האנושי. "כשמדובר במקצוענים, הרעיון הוא להיות כלי עזר למאמן, שיוכל להגיד לספורטאי במה להתמקד ולתת לו שיעורי בית", אומר אהרון. הוגאן מסכימה: "מספר השאלות שאפשר לשאול את מושנייז אינסופי, וצריך מאמנת אינטליגנטית כדי לנתח את זה, אחרת מנסים לתקן יותר מדי דברים בבת אחת. המאמנת שלי מתרכזת בכל פעם בעניין אחד או שניים, ושמה דגש על ההתאוששות בין האימונים". "אני לא חושבת שהטכנולוגיה אי פעם תחליף אותנו", אמרה המאמנת עצמה, מישל אריי, בשיחה עם ESPN בחודש שעבר. "היא פשוט תעזור לנו לאמן יותר אנשים".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x