"רציתי דירה עם תקרות גבוהות"

אמי שחר ליד הבניין שבו היא גרה	צילום: עמית שעל

"כשהתחלתי לחפש דירה לא היה אכפת לי מהשימור. רציתי מקום ישן וגדול לסטודיו שלי", מספרת עמנואלה (אמי) שחר, אמנית ובעלת הגלריה דיזיין ספייס. "ראיתי הרבה מקומות, וברובם התרשמתי שהשיפוץ הפך את המקום ללא רלבנטי, כי הוא שינה את אופי הדירה. מה שבאמת רציתי היה דירה עם תקרות גבוהות. תמיד אהבתי את הדירות האלה שמפוזרות בתל אביב".

לפני שלוש שנים, אחרי שנתיים של חיפוש, רכשה שחר דירה ברחוב הגלבוע. "עם הזמן למדתי שיש בנכסים כאלה הוצאות תחזוקה גבוהות, אבל היה לי מזל עם הדירה הזו", היא מספרת. "בסופו של דבר התאהבתי בבניינים לשימור. יום אחד, כשיהיה לי מספיק כסף ואחליט להחליף את הדירה באחרת - גם החדשה תהיה דירה לשימור".

"זה ההפך המוחלט מלגור בבניין חדש"

גיא ורסנו בביתו. "אני אוהב את התקרות הגבוהות"	צילום: עמית שעל

גיא ורסנו ואחיו ירון הם יזמי נדל"ן העוסקים בתחום המלונאות. השניים זיהו את הפוטנציאל של תחום השימור כבר בסוף שנות התשעים והתאהבו בשכונת נווה צדק. גיא קנה את הדירה הראשונה שלו בשכונה ב־1996. "היא הזכירה לי את אירופה", הוא אומר, "חיפשתי שכונה קטנה שהכל בה יותר אישי, שכולם מכירים. אני אוהב את הארכיטקטורה ואת העובדה שהיא קרובה לים".

בדירה הנוכחית הוא מתגורר כבר ארבע שנים: "היא למעשה מחסן הרוס ששכרתי והפכתי לדירה שלי. זה ההפך המוחלט מלגור בבניין חדש. אני אוהב את התקרות הגבוהות, את היופי ואת סגנון הבנייה. זו לא בנייה שטאנצית ובנאלית כמו בבניינים חדשים. אני פחות אוהב את התחזוקה המוגברת ואת בעיות הרטיבות, הצבע והתשתיות שצצות מדי פעם".

ומה הלאה? "בשנים הקרובות אני לא רואה את עצמי עובר מנווה צדק. לא הרבה אנשים עוזבים את נווה צדק מרצון".

"נדרשת המון סבלנות לפרויקט כזה"

ליאת צבי. "יש בבית כזה מן הצצה אל העבר"	צילום: עמית שעל

ליאת צבי וד"ר דוד ליפשיץ, היא פרסומאית בכירה לשעבר והוא רופא, רכשו דירה בבניין לשימור ברחוב ביל"ו לפני שש וחצי שנים. "ההכרזה של אונסק"ו על תל אביב באה חצי שנה אחרי שקנינו את הדירה", היא מספרת. "נמשכנו לדירה בגלל התקרות הגבוהות. גם יש בבית כזה מין הצצה אל העבר, לאופן שבו אנשים חיו פה פעם, וישנו גם עניין השכנים. הערכנו שמי שיבוא לגור בבית כזה יתייחס בכבוד למבנה וישמור עליו, ושיגורו פה פחות שוכרים ויותר בעלי בתים. זה לא תמיד עמד במבחן המציאות, אבל בהחלט היה חלק מהסיבות להחלטה על הבית".

צבי אומרת שאם תעבור אי פעם לדירה אחרת, גם זו תהיה בבניין לשימור. "אבל בפעם הבאה זה יהיה פנטהאוז", היא אומרת.

הבניין שבו גרים ליאת צבי ודוד ליפשיץ	צילום: עמית שעל

יוסי פרידמן, רחוב יהודה הלוי 6

"רציתי להפוך לחלק ממסורת"

יוסי פרידמן הוא אדריכל. הרומן שלו עם הבית ביהודה הלוי שבו הוא מתגורר כיום החל לפני כעשור, כשחזר משהות ארוכה בחו"ל. "טיילתי בעיר ומצאתי את עצמי מול שורת בתים ישנים ומוזנחים שהזכירו לי את רומא, וקסמו לי כבר אז, למרות מצבם", הוא מספר. "אחרי עשור, כשעברתי ליד הבניין ראיתי שלט של דירות למכירה, ונדלקתי שוב". פרידמן מספר שקרא באחרונה מחקר שבדק באילו בתים גרים אדריכלים. "מתברר שרובנו מעדיפים לגור דווקא במבנים משומרים ומשוחזרים. אלו הבניינים האחרונים שנבנו בהם חדרים בפרופורציות כל כך נדיבות, ולצד זה אדריכלים רבים מחפשים את הדרך להפוך לחלק ממסורת. כך גם אני".

יוסי פרידמן. "טיילתי בעיר ומצאתי את עצמי מול שורת בתים ישנים ומוזנחים שהזכירו לי את רומא	צילום: עמית שעל