לרגע אחד קטן היה נדמה אתמול שמונחים כמו לחץ ציבורי, מחאה והתארגנות עממית יכולים לגרום ולו גם סדק דק בחומת האטימות שהקימו סביבם נבחרי הציבור בירושלים. פתאום היה נדמה שקול המחאה והעצומה שעליה חתמו

אלי ישי מבהיר: לא יחול שינוי בשעון החורף השנה, אשקול בהמשך לאחר שהבוקר פורסם כי שר הפנים אמר שיהיה מוכן לשקול האפשרות להנהיג שוב שעון הקיץ לאחר יום הכיפורים, טוען עוזרו: "השר מבין את הבעייתיות הכלכלית ויהיה מוכן לשמוע הצעות חדשות, אך לא בשנה זו כי דרוש שינוי חקיקה" תומר אביטל, 5 תגובות לכתבה המלאה 

עשרות אלפי ישראלים נגד ביטול שעון הקיץ ימצא אוזן קשבת ויגרום למישהו לשנות את דעתו. לרגע אחד היה אפילו נדמה כי השר אלי ישי פועל לעתים בהיגיון (עד כמה שניתן לכנות את ההצעה להזיז את השעון שוב לאחור כמה ימים אחרי יום הכיפורים הגיונית), ומבין את גודל הטעות ואת גודל הבזבוז שבמעבר לשעון חורף בעיצומו של קיץ ארוך ומתיש.

אבל כל זה היה נכון לרגע אחד, והרגע הזה חלף לו ונמוג. לא חלפה אלא שעה קלה לפני שהתברר שבשטייטל שמנהלים כאן אלי ישי וחבורתו מש"ס ממש לא חשוב מה חושב ומה רוצה הציבור, תמיד הרבה יותר חשוב מה רוצה המגזר והמגזר רוצה לישון עוד שעה בבוקר בדרך לסליחות והמגזר רוצה צום קל, כזה שנגמר מוקדם.

והאמת? מה יש לנו להיות מופתעים. אפשר לחשוב שבפרשה הקודמת שבה היה מעורב ישי, זו של ילדי העובדים הזרים, מישהו באמת שקל מחדש את גירושם של מאות הילדים. אלה הם חיינו מול ישי ואנשיו מש"ס. בסופו של יום הסקטוריאליות מנצחת.

חבל רק שבתוך כל הפרשה העגומה הזו שוב נדם קולם של האנשים היחידים שיכולים לא רק לקונן אלא גם לעשות. שותפיו של ישי לממשלה שוב נאלמו דום. ראש הממשלה עסוק בשלום, שר הביטחון עסוק במלחמות הגנרלים ואפילו לשר האוצר מלחמות משלו בחזית תמלוגי הגז. איש אינו פוצה פה ומצפצף. איש לא מעז לקרוא את ישי לסדר. הם תמיד יעדיפו לעסוק בעניינים הרי גורל והיסטוריים מאשר להתמודד עם העובדה העגומה שבעוד קצת פחות משבוע יהיה בישראל, רק בישראל, חושך ב־17:30.

קבלו ניוזלטר יומי המסכם את חדשות היום ישירות למייל שלכם. לחצו להרשמה