• תפריט
מגזין נדל"ן פברואר 2017
מגזין נדל"ן פברואר 2017 הפניית דסקטופ

לשימוש עצמי: קירות קנביס, טיח שיש מארמונות מרוקו ותקרה מקרשים משומשים

כשאורי רגב החליט לבנות לעצמו בית אקולוגי, הוא בחר בדרך ייחודית, הפשיל שרוולים ובנה אותו בעצמו. אחרי הרבה השקעה וזיעה, הבית כבר ניצב בגאווה בפרדס חנה ומחכה לכמה השלמות חשובות - כמו בריכה לצינון חום הקיץ

דותן לוי 09:3415.02.17

האור שנכנס לבית של אורי רגב בפרדס חנה מרצד בשמחה מבעד לשורת זכוכיות צבעוניות הקבועות בקיר, ומטיל כתמי צבע על הבית האקולוגי שבנה.

רגב, שמקבל את אורחיו בנינוחות חמה, הוא חיה מוזרה אפילו בנוף יוצא הדופן של שוחרי הבתים האקולוגיים: הוא לא סתם בחר בבנייה אקולוגית, אלא בנה את הבית מלא האור הזה בשתי ידיו ממש - קיר אחרי קיר, חודש אחרי חודש, כל ה־180 מ"ר. "מבחינתי זו הגשמה, פרויקט חיים", הוא מחייך נוכח ההתפעלות. "הכנסתי לתוך הבית הזה את כל מה שאני יודע ויכול לעשות, וקיבלתי מוצר שאיהנה לגור בו, במיוחד בגלל שהייתי מעורב בכל דבר. בנייה אקולוגית זה פרויקט, כל דבר מצריך חשיבה ותשומת לב. אמרו לי שאני אמיץ, אבל לא היו לי כאן הפתעות לרעה".

 


 

בישראל, השימוש במונח "בנייה אקולוגית" או "בנייה ירוקה" כבר מזמן אינו נחלתם של מעטים. בשנים האחרונות יצאו לדרך לא מעט פרויקטים בבנייה רוויה ובבנייה ציבורית, שתוכננו ונבנו בהתאם לתקן הירוק (ישראלי, אמריקאי או אירופי). בחלק מהמקרים הבנייה הירוקה היתה דרישה של הרשות המקומית; באחרים מדובר במהלך שיווקי שנועד לבדל את הפרויקט מפרויקטים דומים; ורק במקרים מעטים עמדו מאחורי הבנייה יזמים שמאמינים בצדקתה של הדרך הירוקה. בבנייה הפרטית, מנגד, כמעט תמיד התמריץ הוא אידיאולוגי.

 

במקרה של רגב, דרך החיים האקולוגית שבה הוא מתמיד בעשור האחרון הובילה אותו לצאת לחופשה מעבודתו כמפקח בנייה ולפתוח במסע של כשנה שבמהלכו בנה את הבית הזה, שמספק סביבת מגורים לו ולבת זוגו, עליזה אשכנזי־חיון – מבלי להתפשר על עיצוב מדוקדק, שעליו הופקדו בת הזוג והאדריכל רון שינקין.

אורי רגב בחזית הבית שבנה במו ידיו. "אם מנצלים חומרים שזורקים בדרך כלל ומשתמשים בהם שוב, אפשר לחסוך 20%-10% בהשוואה לבנייה קונבנציונלית" אורי רגב בחזית הבית שבנה במו ידיו. "אם מנצלים חומרים שזורקים בדרך כלל ומשתמשים בהם שוב, אפשר לחסוך 20%-10% בהשוואה לבנייה קונבנציונלית" צילום: עמית שעל

 

מדוע יש דגש על עיצוב? האקולוגיה היא לא העיקר?

"יש הרבה בתים אקולוגיים שלא תמיד מעוצבים עד הסוף, לפחות אלה שאני ראיתי. למשל, רוב החוות לא נראות טוב, ואני די מקפיד גם על המראה".

 

תכננת תקציב לבית?

"לא היה תקציב, אבל ידעתי להעריך את העלויות פחות או יותר. התקציב לווילה רגילה מתחיל כיום ב־7,000 שקל למ"ר לבנייה ברמה נמוכה מאוד, ומטפס עד 20 אלף שקל למ"ר". בנייה של בית אקולוגי עם בעלי מקצוע תעלה כ־20%-10% יותר מבנייה קונבנציונלית. אבל אם מנצלים חומרים שזורקים בדרך כלל ומשתמשים בהם שוב, אפשר לחסוך 20%-10% בהשוואה לבנייה קונבנציונלית".

 

"התאהבתי בפרדס חנה"

 

לרגב (60), יש שורשים חקלאיים שמקורם דווקא בהרצליה. סבו, שהגיע לעיר ב־1936, החזיק במשק חקלאי. לאחר מות הסב החליט רגב, שנהג לעבוד עמו בחופשות בית הספר, לפתוח במקום משתלה. "נהניתי מאוד, אבל ראיתי שאני משתעבד למקום. אחרי עשר שנים נמאס לי. רציתי לעשות דברים אחרים. השתתפתי בקורס יזמות לתעשייה אצל סטף ורטהיימר, שבו נדדתי בין כמה רעיונות יזמיים כמו פרגולות שהן בסיס לצמחייה".

 

משם היתה הדרך קצרה להקמת חברה לפרגולות, שאותה מכר רגב לאחר עשר שנים נוספות. לאחר שהחליף עוד כמה עיסוקים, החל לעסוק בבנייה קונבנציונלית, תחילה על קרקעות שהיו בבעלות המשפחה ובהמשך כמפקח בנייה בבתים "בלתי אקולוגיים בעליל" כהגדרתו. 

 

"לא היו הפתעות לרעה בתהליך הבנייה". מלמעלה עם כיוון השעון: הבריכה האקולוגית, עיצוב במקלחת על גבי טיח הטדלקט. וההמפ שממנו נבנו הקירות "לא היו הפתעות לרעה בתהליך הבנייה". מלמעלה עם כיוון השעון: הבריכה האקולוגית, עיצוב במקלחת על גבי טיח הטדלקט. וההמפ שממנו נבנו הקירות צילום: עמית שעל

 

השינוי האמיתי הגיע לפני עשר שנים – אז החליט להקים חווה אקולוגית, לאחר שהשתתף בקורס פרמקלצ'ר, גישה לחקלאות בת־קיימא שמתבססת על שלושה עקרונות: דאגה לאדם, דאגה לאדמה וחלוקת עודפים.

 

את ההזדמנות להקמת חווה כזו זיהה במחלבה ישנה השוכנת במושב אמץ, בעמק חפר. הוא שכר את המבנה והחל לערוך שם קורסים בנושאים אקולוגיים שונים וגם בבנייה באמצעות בוץ ופסולת - במקביל לעבודתו.

 

"התיקון שלי היה באמץ, עם החווה. כשחוזה השכירות עליה עמד להסתיים, התחלתי לחפש קרקע, איתרתי את השטח בפרדס חנה והתאהבתי בו. קניתי חלקה והחלטתי לבנות בית אקולוגי בעצמי. לא עשיתי מעולם דבר כזה. עד אז בניתי בעצמי רק טבונים, ספסלים ודברים פשוטים".

 

בנית את כל הבית לבד?

"לא. לשלב השלד נדרשתי להביא קבלן רשום כי כך דורש החוק, ושכרתי גם את שירותיהם של חשמלאי ואינסטלטור. בכל שאר העבודות הייתי מעורב, ובניתי יחד עם עובדים שהבאתי".

 

קוצצים את ההמפ ודוחסים לקיר

 

השלב הראשון בבנייה אקולוגית הוא התבוננות. המחמירים מקרב חסידי שיטת הפרמקלצ'ר סבורים כי בשלב זה הבונה צריך לתלות ערסל בין שני עצים בשטח, לשכב עליו ובמשך שנה לחקור את השינויים בקרקע, את השפעת כיוון השמש, את משטר הרוחות ואת זרימת המים. רק אז יהיה ניתן לתכנן את הבית בהתאמה לשטח.

 

בעולם המודרני, רוב הבונים אינם מחכים שנה תמימה ומקצרים את הדרך על ידי בדיקות שונות, כגון איסוף נתונים מטאורולוגיים והטמעתם בתכנון. ועדיין, כל בנייה של בית אקולוגי חייבת להתחיל במחשבה על החומרים שבהם ייעשה שימוש בבנייה, מהיכן הגיעו ומה יקרה להם בעתיד הרחוק. בחינה של החומר הנפוץ ביותר בבנייה הרגילה - בטון - מגלה כי הפקתו צורכת כמות אנרגיה עצומה, והוא נחשב בלתי ידידותי לסביבה. 

דלתות בביתו של רגב. נבנו משאריות עץ מעבודה בווילה באפקה דלתות בביתו של רגב. נבנו משאריות עץ מעבודה בווילה באפקה צילום: עמית שעל

 

את תכנון הבית החל רגב עם האדריכל בני לוינשטיין, שהציע לו להשתמש בצמח ההמפ (Hemp), בן דוד של הקנאביס המוכר לנו. בהמפ, בניגוד לקנאביס, יש אחוז מזערי של החומר הפעיל (THC), כך שמי שתכנן לעשן את חומרי הבנייה עתיד להתאכזב. ההמפ משמש לייצור מוצרים תעשייתיים רבים כמו בדים, חבלים ותוספי מזון, ובאירופה גם לבנייה. היתרון הגדול שלו הוא משקלו הקל והאפשרות ליצור ממנו קירות איכותיים, מדויקים וברמת בידוד גבוהה. בישראל עדיין אסור לגדל אותו, ורגב ייבא אותו מיצרן הולנדי. כדי להכין את ההמפ לבנייה, יש לערבב אותו עם סיד. באירופה משתמשים בדרך כלל בתערובת של המפ וסיד הידראולי, אך זה אינו קיים בישראל. כך החל רגב בניסויים כדי להגיע לתערובת המושלמת בעזרת שימוש באבן גיר טחונה מקומית ומים. "עם תמהיל חומרים נכון, הגעתי לאותן איכויות", הוא מסביר.

 

קירות ההמפ סייעו להשיג בידוד איכותי (אחד העקרונות החשובים בבנייה ירוקה), התורם לצמצום האנרגיה שיש להשקיע בחימום ובקירור הבית. בעזרת פועלים דחס רגב את ההמפ, שנראה כמו קש קצוץ, לתוך הקירות והתקרה. התהליך התבצע בעזרת מערבל מכני ועבודה ידנית שנראית כמעט פרימיטיבית, ונמשך עשרה ימים.

 

לאחר הדחיסה יש להמתין 6–8 שבועות עד שהחומר מתייבש, ורק אז מניחים את הטיח על הקירות. מאחר שלא מומלץ להרטיב את היציקות בשלב זה, ממליץ רגב להימנע מעבודה בחורף, ולהתחיל בה בסביבות אפריל.

 

גם בשלב הנחת הטיח הפנימי והחיצוני השקיע רגב מאמצים רבים והכין לבד את תערובת הטיח, על מנת לחסוך בעלויות. "לטיח החוץ מצאתי חול סיליקה וערבבתי אותו עם תערובת של סיד ופיגמנט טבעי, שנותן את הצבע. הטיח שהתקבל הוא חומר נושם שעמיד בפני מים; גם כשהוא סופג מעט מהם, הוא משחרר אותם לאחר מכן".

בפנים הבית נעשה שימוש בטיח המורכב מחרסית, חול והמפ, שתפקידו לווסת את הלחות בבית. "אם אתה משתמש בבית בטיח רגיל וצובע אותו בצבע אקרילי, אתה יוצר מעטפת של פלסטיק. אלה חומרים לא נושמים. זה צבע שאפשר לנקות אותו בסמרטוט, אבל הוא לא יכול להיפטר מהלחות. לעומת זאת, הטיח שאני השתמשתי בו נושם: כשיש יום לח מאוד הוא יכול לספוג את הלחות, וכשמזג האוויר יבש מאוד – הטיח משחרר לחות לחדר".

חלונות דקורטיביים. "למרות שהדגש הוא על אקולוגיה, הקפדתי גם על העיצוב" חלונות דקורטיביים. "למרות שהדגש הוא על אקולוגיה, הקפדתי גם על העיצוב" צילום: עמית שעל

 

חדרי האמבטיה כוסו בטיח מרוקאי בשם טדלקט. זהו טיח עתיק ששימש אלפי שנים בארמונות של מלכי מרוקו ובחמאמים. הוא מורכב מבסיס של סיד, חול ואבקת שיש שמחליקים בעזרת חלוקי נחל ואוטמים עם סבון שעשוי משמן זית, עד שמתקבלת שכבה אטומה לגמרי למים, אך עדיין "נושמת". "השתתפתי בסדנה כדי ללמוד איך לעשות את זה. שלב הטיח ארך ארבעה שבועות, בפנים ובחוץ".

 

מיטות הנוער נהפכו לארון קיר

 

אחד העקרונות החשובים בבנייה אקולוגית הוא מחזור חומרים, ורגב יישם אותו בקפדנות. כך למשל, לצורך יציקת הקירות בהמפ נעשה שימוש בלוחות OSB - לוחות עץ שבבי שביניהם נוצקה התערובת. בסוף התהליך רגב העלה אותם לגג והם משמשים כאחת השכבות בו. הלוחות והקרשים ששימשו בתהליך יציקת היסודות, נוקו, לוטשו, שומנו, נצבעו ועלו לגג - שם הם משמשים תקרה. "זה העץ הכי פשוט שיש, אלה חומרים שבבנייה רגילה היו נזרקים כפסולת", אומר רגב.

 

דלתות הכניסה מצופות בשאריות של עבודת עץ שבוצעה בווילה באפקה. קרשים שנזרקו בפרדס חנה נהפכו לגב של קיר מטבח. ארון הקיר נבנה ממיטות נוער שנזרקו לרחוב: "קיצרתי אותן, והגב של הארון הוא פרקט שנזרק מבית בהרצליה, כך שרק המגירות נבנו מלוחות חדשים.

 

"את דלתות הפנים אספתי מאחד הבתים שעבדתי בהם בהרצליה. בעלי הבית לא רצו אותן, הן היו לבנות ומבריקות ולא התאימו לאופי של הבית. זוגתי, שהיא אמנית ומעצבת גרפית, החליטה לעצב מחדש את הדלתות. אחת כוסתה באוסף בולים שהיה לי; דלת נוספת כוסתה בדפים מהאנציקלופדיה 'אנושות', אחרת באטלס, ועוד אחת בפוסטרים של סרטים מקובה".

 

שימושים נוספים נעשו בשאריות לוחות עץ, שמהם הכין רגב מיטה ורהיטים. כיסאות ישנים שמצא נהפכו למדפים, חדר אמבטיה אחד צופה בפסיפס שנשאר מבריכה שנבנתה בהרצליה, והריצוף באחת המרפסות פורק מבית בתל אביב.

 

בזכות שימוש רב בחומרים ממוחזרים הצליח רגב לעמוד בעיקרון חשוב נוסף של בנייה אקולוגית – יצירה של פסולת מועטה.

 

"אחרי בנייה של בית רגיל, יוצאות חמש־שש משאיות של פסולת למטמנה או לגריסה. מהבית הזה יצאה משאית אחת לא מלאה וגם היא עם פסולת הרבה יותר ידידותית לסביבה. כשעובדים עם חומרים כמו המפ, חרסית, חול וסיד, אפשר להשתמש בשאריות שוב ושוב".

 

פותחים חלונות ובונים בריכה

 

החשיבות של חלונות ומיקומם בבית אקולוגי היא קריטית. חלק מהחלונות ממוקמים בסמוך לתקרה, וכאשר פותחים חלון גבוה יחד עם חלון נגדי נמוך, מתקבלת זרימה של אוויר פנימה והאוויר החם משתחרר מהחלון העליון.

 

גם למיקום יתר החלונות בבית אקולוגי יש חשיבות גדולה: לאפשר כניסת אור טבעי במשך היום, ולייתר את השימוש במנורות. הבעיה העיקרית היא בחורף, ולכן הבית נבנה עם חלון דרומי גדול. בקיץ ישנה קרינה של השמש בעיקר על הצדדים המערביים והמזרחיים, ובשלב מאוחר יותר יבנה רגב תריסים ופרגולות עם צמחים מטפסים שימנעו מהשמש לחמם את הבית ישירות. "לא מספיק לבנות קיר מבודד. אם החלון הוא מאלומיניום עם שכבת זכוכית אחת, זה מכניס את הקור והחום לתוך הבית. הזמנתי חלונות עם זכוכית כפולה ועם מסגרת עץ שמבודדת טוב יותר".

 

בחלל שבין שני אגפי הבית נבנית בריכת נוי אקולוגית. הבריכה לא תכיל חומרים כימיים, וסינון וטיהור המים בה יתבצעו על ידי סירקולציה ומערכת של צמחים ודגים שידאגו לניקוי. "כשתהיה רוח צפון־מערבית, כפי שקורה בחודשי הקיץ, היא תנשוב על המים ותיכנס קרירה יותר אל הבית. זה לא כמו להדליק מזגן, אבל זה שימוש נוסף באמצעי זמין, בלי להשקיע אנרגיה".

 

מערכת המים הביתית מקבלת גם היא התייחסות אקולוגית: כל המים ממכונת הכביסה, מהמקלחות ומהכיורים ישמשו אחרי טיהור פשוט להשקיית צמחי הגינה, חוץ

מירקות. גג הבית שעשוי מפח עתיד לקלוט את המים המתעבים בקיץ, ולהשיב אותם לבריכה האקולוגית.

 

מה מתוכנן בהמשך?

"בקרוב אשלים את הבנייה ואת ההצללות על הבית. אני בונה את הרהיטים (פרט למטבח) ואייצר ערימת קומפוסט, גינת ירקות ולול תרנגולות".

 

מה עם התקנת תאים פוטו־וולטאיים, שיספקו לבית אנרגיה סולארית?

"כיום לא בטוח שמשתלם להתקין מערכות כאלה. בתחילת הדרך המדינה קבעה מכסות שבהן תמרצו מאוד את אלה שהתקינו מערכות ביתיות. עם הזמן זה נעלם וכיום זה מתקזז עם חשבון החשמל, לכן אני מעדיף לראות קודם כמה חשמל אני צורך, וכמה זמן ייקח להחזיר את ההשקעה על מערכת כזו".

 

קשה לתחזק בית אקולוגי?

"אין הבדל בין בית כזה לבית רגיל. בעתיד תהיה כאן מערכת מים אפורים שדורשת תחזוקה מסוימת, אבל זה הדבר היחיד".

 

14תגובות
בטל שלח
  • עיצוב מרוקאי הוא תמיד יפה וססגוני צבע החמרה, הקשתות, המרקמים.
    הנה עוד בית מרוקאי אחד שאהבתי - http://www.havachen.com/?p=1570
    דוד, (12.03.17)
  • אין שום דבר אקולוגי בבניה בלתי רוויה האדם משלה את עצמו - וגרוע מכך - משכנע אחרים על גבי "כלכליסט" לבנות לעצמם בית על שטח גדול - דבר בלתי ביבתי בעליל שדוחף את האנושות למחוק עוד ועוד בתי גידול טבעיים לצרכי האדם
    קשקוש, (19.02.17)
  • יופי אורי כל הכבוד (ל"ת)
    רוני זוננטל, (18.02.17)
  • מה שחשוב זה שזו פריצת דרך בארץ ותאפשר אולי בניה דומה בעתיד הקרוב
    אחד, (18.02.17)
לכל התגובות