• תפריט
שאול אמסטרדמסקי

מה רוצים מפגיני הגז מהראל?

המחאה שנועדה לשכנע את הראל ביטוח לא להשקיע במאגר תמר חסרת היגיון. המעורבות מבורכת, אבל במקרה הזה דווקא מדובר בהשקעה קלאסית לכספי פנסיה. וזה עוד לפני שהזכרנו את המיליארדים מכספי החוסכים שכבר מושקעים במשק הגז

אין שום היגיון מאחורי המחאה הנוכחית של מפגיני הגז נגד חברת הביטוח הראל, לבל תשקיע את כספי החוסכים לפנסיה במאגר הגז תמר. המחאה הזו פרצה לאחר שנודע כי הראל מתכוונת לרכוש 3% ממאגר תמר מחברת נובל אנרג׳י, עם אופציה לרכוש אחוז נוסף בהמשך, תמורת כ־400 מיליון דולר. המפגינים הגיעו לבניין הראל במתחם הבורסה ברמת גן וקראו לחוסכים להעביר את החסכונות שלהם לגוף פנסיה אחר, בשביל להעביר את המסר למנהלי ההשקעות של הראל, שלא ישקיעו את הכסף במאגר תמר.

אני לא מצליח להבין את המחאה הזו. נדמה לי שהטיעונים של המוחים אינם הגיוניים ואם חושבים עליהם ברצינות מגיעים לפלונטר רעיוני, לסתירה עצמית, לאבסורד. הנה מדוע.

 

הטיעון הפוליטי

השקעת הפנסיה במאגר תמר היא הפסד בטוח

המוחים טוענים כי אם כספי הפנסיה שלנו יושקעו בתמר, אנחנו בטוח נפסיד באחד משני תסריטים. אם לצטט מתוך פוסט של אורלי בר־לב, מראשי המוחים: ״כל מי שירצה להוריד את מחירי הגז המונופוליסטיים ימצא את עצמו מיד מול טענות (מופרכות) שהורדת מחיר הגז תפגע בחוסכים לפנסיה. הבנתם? ככה או ככה הציבור נדפק. או במחירי החשמל או בפנסיה״.

 

הטיעון הזה בעצם אומר - בואו נשאיר את המצב הקיים על כנו, כי אם נשקיע את כספי הפנסיה בגז נאבד את האפשרות ללחוץ על חברות הגז להוריד את המחיר (למשל, על ידי פיקוח מחירים). למה? כי עכשיו לא רק חברות הגז תהיינה בתמונה אלא גם הכסף של החוסכים לפנסיה, וזה כבר יהיה מאבק מסובך מאוד.

 

אני לא מסכים. הכסף של החוסכים לפנסיה היה מושקע היטב גם בחברות הסלולר בימים העליזים של המחירים המופרכים. וכן, זה היה קשה, וכן, הטיעון הזה היה באוויר, אבל במבחן התוצאה התחרות בשוק גדלה, נכנסו מפעילים חדשים, המחירים ירדו, השווי של החברות ירדו, החוסכים לפנסיה נפגעו, ובכל זאת זה קרה. ובכל המאבק נגד פתיחת השוק לתחרות - אף גוף פנסיה לא אמר דבר. הדבר היחיד שאמור לעניין את גופי הפנסיה היא איזו תשואה הם יכולים לעשות לחוסכים. לפעמים הם מצליחים יותר ולפעמים פחות. המוכשרים שבין מנהלי ההשקעות של גופי הפנסיה יודעים לזהות שינויים בשוק מראש, ולהשקיע את כספי החוסכים במשהו אחר. הם לא אלה שמפריעים למאבק.

 

מעבר לכך, ברגע שחלקם של גופי הפנסיה במאגר תמר יהיה הגדול ביותר (אחרי יציאת החברות של יצחק תשובה והקטנת חלקה של נובל אנרג׳י), המאבק יהיה הרבה יותר פשוט. גופי הפנסיה לא מפעילים לוביסטים ויחצנים בשביל להגן על השקעה מסוימת, משום שהם משקיעים את כספי החוסכים בצורה הכי מפוזרת שאפשר להעלות על הדעת.

 

400 מיליון שקל תשלם הראל תמורת 3% ממאגר הגז תמר 400 מיליון שקל תשלם הראל תמורת 3% ממאגר הגז תמר צילום: יח"צ

 

הטיעון המצפוני

ההשקעה במאגר תמר אינה מוסרית

הטיעון המרכזי השני של המוחים הוא שהשקעת כספי החוסכים במאגר תמר היא לא מוסרית. זה כבר ממש משונה בעיניי, מהסיבה הפשוטה שלפי בדיקת ״כלכליסט״ במערכת פנסיה פתוחה מבית הסדנה לידע ציבורי, כבר היום כספי כל החוסכים לפנסיה, בכל גופי הפנסיה, מושקעים עמוק בעולם הגז. על פי הנתונים העדכניים ביותר (שנכונים לסוף 2015), גופי הפנסיה השקיעו יותר מ־400 מיליון שקל רק במניות דלק קידוחים. מגדל השקיעה בכך יותר מ־80 מיליון שקל, הראל יותר מ־70 מיליון שקל, קרנות הפנסיה הוותיקות שמנוהלות בידי המדינה השקיעו גם הן יותר מ־70 מיליון שקל, כלל ביטוח יותר מ־60 מיליון שקל, הפניקס יותר מ־40 מיליון שקל ומנורה מבטחים יותר מ־20 מיליון שקל.

 

וזו רק ההשקעה במניות דלק קידוחים. גופי הפנסיה השקיעו כ־750 מיליון שקל באבנר (עוד חברה של יצחק תשובה), עוד כ־130 מיליון שקל ברציו (שותפה בלווייתן), ועוד - תחזיקו חזק - יותר ממיליארד שקל בישרמאקו, המחזיקה בערך רבע ממאגר תמר. כשזה המצב, איך בדיוק להעביר את כספי הפנסיה שלכם מהראל לגוף פנסיה אחר יפתור את הבעיה המוסרית שמפגיני הגז מדברים עליה?

המחאה נגד הראל - מתוך עמוד הפייסבוק של חדר המצב המחאה נגד הראל - מתוך עמוד הפייסבוק של חדר המצב צילום מסך: פייסבוק צדק חברתי

 

הטיעון הדווקאי

אסור לתת לטייקונים לעשות אקזיט על תמר

זה הטיעון הכי מוזר לטעמי. על פי מתווה הגז (שגם אני מסכים שבחלקים מסוימים ממנו הוא פשוט לא עונה על הבעיות שהוא היה אמור לפתור), יצחק תשובה צריך למכור את כל אחזקותיו במאגר הגז תמר (ולהישאר רק בלווייתן), וחברת נובל אנרג׳י צריכה להקטין את חלקה במאגר מ־36% כיום ל־25% בלבד. יחד יש פה יותר מ־42% מהמאגר שיצטרכו להחליף ידיים.

 

כיום השווי של מאגר תמר כולו מוערך ביותר מ־10 מיליארד דולר. מי אמור לקנות את ה־42% האלה ב־4.2 מיליארד דולר? יש שלוש אפשרויות. או שיבוא בעל הון ויקנה אותם (ומדובר בחתיכת בעל הון, אין לנו כאלה בארץ), או שכספי הפנסיה יושקעו בהם (בחיסכון הפנסיוני בישראל יש יותר מ־1.3 טריליון שקל), או שהמדינה תשקיע את הכסף ותיכנס כשותפה במאגר.

 

המוחים לא רוצים אף אחת מהאפשרויות האלה. לא שבעל הון ייכנס לתמונה, לא ישראלי ובטח לא זר, לא שהמדינה תיכנס להשקעה הזו, כי אז היא תהיה שותפה של חברות הגז ותהיה בניגוד אינטרסים מול הציבור, וכעת מתברר שמשום מה הם לא רוצים גם שכספי הפנסיה יושקעו בכך.

 

בעל השליטה בהראל יאיר המבורגר. זכות המוחים לדרוש השקעות ערכיות בעל השליטה בהראל יאיר המבורגר. זכות המוחים לדרוש השקעות ערכיות צילום: אוראל כהן

 

זה פשוט נשגב מבינתי מדוע. השקעה במאגרי גז, כמו השקעה בתשתיות אחרות (כבישים, תחנות כוח, מתקני התפלה, דיור להשכרה וכיוצא באלה) היא קלאסית לגופי פנסיה שמשקיעים לטווח ארוך ומעוניינים בתזרים קבוע ויציב של כסף. גופי פנסיה לא אוהבים להשקיע את הכסף שלכם בלהקים דברים - כי יש שם סיכון גדול מאוד - אבל הם מאוד אוהבים להשקיע את הכסף שלכם במשהו שכבר קיים, עם סיכון נמוך יחסית, שנכנסים אליו סכומי כסף גדולים באופן קבוע. השקעה במאגר גז היא בדיוק השקעה כזו. מה, עדיף שטייקון יחזיק בזה?

 

מאחר שהתשובה לשאלה האחרונה היא ׳לא׳, יוצא שההתנגדות של המוחים נועדה רק להשאיר את המצב הקיים על כנו, או לקדם הלאמה מוחלטת של המאגרים. שימו לב להבדל בין תסריט כזה לבין תסריט שבו המדינה נכנסת שותפה לתוך המאגר, זה לא אותו דבר. רק שהמצב הקיים לא טוב לאף אחד, והלאמה של המאגרים לא עומדת על הפרק בשום תסריט שהוא, לא משנה כמה המוחים יפגינו.

 

בשורה התחתונה, אני מאוד בעד מעורבות של החוסכים. אנשים צריכים לדעת היכן משקיעים את הכסף שלהם, ואנשים גם צריכים להיות בעלי האפשרות להגיד למנהלי ההשקעות שלהם - אני לא אוהב את ההשקעה הזו, אני רוצה משהו אחר. השאלה היא רק איך.

 

כשמפגיני הגז מאיימים על הראל במטרה ללחוץ לביטול ההשקעה, הם פוגעים בכל יתר החוסכים בהראל שכן מעוניינים בהשקעה הזו. וזה, בעיניי, מה שבאמת לא מוסרי בסיפור הזה.

 

זכותם של מפגיני הגז לדרוש שכספם יושקע במה שהם תופסים כמוסרי בלבד. אגב, אפשר להרחיב את המעגל הזה. חוסכים יכולים לדרוש שכספיהם לא יושקעו באימפריות הסוכר האמריקאיות קוקה קולה ופפסיקו, ולא ביצרנית הטבק פיליפ־מוריס, ולא בחברות בשר וג׳אנק פוד כמו מקדונלד׳ס, וגם לא בחברות נשק, ולא בחברות הימורים, או בחברות מזהמות, ואפילו לא בגופים שהבעלים שלהם כבר שמטו חובות בעבר יותר מפעם אחת.

 

זו זכותם המלאה לדרוש מסלול השקעות ערכי, מוסרי, איך שתרצו לקרוא לזה. מי שירצה שכספו יושקע שם, בבקשה. נראה לי לגיטימי מאוד. בישראל יש ציבור שידע להפעיל לחץ כזה - החוסכים שומרי המצוות, שזכו במסלולים הלכתיים בכל גופי הפנסיה הגדולים. אין שום בעיה להפעיל לחץ דומה ולדרוש מסלולים ערכיים.

 

אבל זה לא מה שהמוחים עושים. בגלל שהטיעונים שלהם אינם הגיוניים בעיניי, ההפגנה הנוכחית שלהם יוצרת בי את התחושה שהיא הפגנה לשם הפגנה בלבד, בשביל להשאיר את גחלת המחאה רוחשת, בשביל להישאר רלבנטיים. אני בעד מאבקים ציבוריים, אני חושב שזו אחת הדרכים היותר אפקטיביות בשביל להזיז מהלכים פוליטיים ורגולטוריים. נדמה לי רק שהמחאה הנוכחית לא עושה את זה, אלא פועלת כחרב פיפיות, משום שהיא שוחקת את האמון הציבורי בה, וחבל. האמון הציבורי הזה הוא קריטי להמשך קיומה בעתיד.

 

קבלו ניוזלטר יומי המסכם את חדשות היום ישירות למייל שלכם. לחצו להרשמה

בטל שלח
    לכל התגובות