• תפריט
שיזף רפאלי
ד"ר שיזף רפאלי פרופ' רפאלי הוא ראש המרכז לחקר האינטרנט באוניברסיטת חיפה לכל הטורים של ד"ר שיזף רפאלי

על מתווה הליתיום כבר שמעת?

בבוליביה מנסים להבין למה נמכרו מרבצי הליתיום הענקיים שלה למשקיעים זרים דווקא כשהעולם נזקק כל כך ליסוד שבבסיס הסמארטפונים שלנו

שיזף רפאלי 14:0827.02.16
לסערה הציבורית סביב מתווה הגז אצלנו יש מקבילה בבוליביה הרחוקה. גם שם מנסים לברר איך נמכר נכס לאומי יקר בנזיד עדשים למשקיעים זרים. מדובר במרבצי הליתיום הענקיים שבמדבר המלח של סאלאר דה אויוני, בין הרי האנדים, שנמצאים בהם כמחצית מכלל יתרות הליתיום הידועות בעולם. זכויות הכרייה שלהם נמכרו לתאגיד אמריקאי, בחוזה שמשאיר רק 8% מהפדיון בידי הבוליביאנים. תהליך הכרייה של הליתיום מאיים לגרום נזקים סביבתיים אימתניים, ולמרות זאת ניתן לתושבים ההיסטוריים של האזור פיצוי קטן מאוד.

 

בעבר שימש הליתיום בעיקר לצורך ייצור תרופה פסיכיאטרית, אבל בשל התפקיד שיש לו בסוללות נטענות הוא הולך ונעשה מבוקש יותר ויותר, ומחירו מאמיר. אנחנו עושים שימוש בסוללות כבר 200 שנה, מאז תחילת המאה ה־19, אבל המצאת הסוללה הנטענת אירעה רק בימינו. במשך עשרות שנים התבססו סוללות על הרכבים שערבבו ניקל־קדמיום, אבץ, גופרית ופחמן, אבל הסוללות האלה היו חד־פעמיות ולכן יקרות, מסורבלות ומזהמות. רק המצאת הסוללה הנטענת, שמבוססת על ליתיום־יון, פרצה את הדרך לניידות של כל המכשור האלקטרוני הסובב אותנו כיום.

 

מאגר ליתיום בבוליביה מאגר ליתיום בבוליביה צילום: בלומברג

 

סוללות נטענות הן הגורם הקריטי בסמארטפונים ובשעוני היד, במכשירי השמיעה, בקוצבי הלב ובפנסי אופניים. המכוניות החשמליות וההיברידיות גם הן דורשות סוללות ניידות, ולכן יצרניהן עומדים אף הם בתור לרכוש ליתיום. ככל שאורח החיים שלנו נעשה תלוי יותר באמצעים חשמליים ניידים, כך גוברת החשיבות של הליתיום. מאחר שהיקף המרבצים של המתכת הזאת הוא לא אינסופי, ודי מוגבל, המחיר עלול להמשיך לטפס. הגיאולוגים מעריכים שבמכרות העולם יש מספיק ליתיום כדי לספק את צרכינו — בקצב הכרייה הנוכחי — רק לעוד פחות מ־400 שנה, אבל קצב הכרייה הנוכחי כנראה רק ילך ויגדל. בחמש השנים האחרונות צרך העולם כפליים ליתיום ממה שנדרש בחמש השנים שקדמו להן, והביקוש הזה הוא פי שניים ממה שהיה בעשור שלפני כן.

 

יש הטוענים שטכנולוגיות שימוש וניוד אנרגיה כמו זאת של הסוללה הנטענת מבוססת הליתיום־יון אחראיות לפריצות הדרך של עידן המידע, לא פחות מן הטרנזיסטור ושבבי הסיליקון. מה שקרה לטרנזיסטורים, למעבדים ולרכיבי הזיכרון הוביל לפרסי נובל, לתהילת עולם ולכותרת "חוק מור". אף שקצב ההתפתחות המסחרר בשדות אלה הואט מעט לאחרונה, הזוהר של המעבדים עדיין מסמא את עינינו, ואנחנו שוכחים את חשיבותן הגדולה לא פחות של הסוללות. חווינו 50 שנות הכפלה חוזרת ונשנית של יכולת המזעור והוזלת העיבוד על ידי דחיסה מתייעלת של טרנזיסטורים על גבי שבבים, אבל אין באופק פריצות דרך דומות בהקשר של יכולת אגירה וניוד של אנרגיה. אין "חוק מור" של הבטריות.

 

מחיר הנפט נמצא בצניחה חופשית כבר כמה חודשים. זה לא אומר שאנרגיה נעשית חשובה פחות. דווקא בגלל השינוי הזה הגיע הזמן לעיין שוב בסוגיות של אנרגיה. עיון מעמיק באנרגיה ובפיתוחים שקשורים בה, שמשליכים על העתיד הקרוב של כולנו, עושה סטיבן ג'ונסון במהדורה מיוחדת של הבלוג המקוון שלו: howwegettonext.com ("איך מגיע הדבר הבא"). נקווה רק שהטעינה האחרונה תספיק לנו עד לשם.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x