$
שיזף רפאלי
ד"ר שיזף רפאלי פרופ' רפאלי הוא ראש המרכז לחקר האינטרנט באוניברסיטת חיפה לכל הטורים של ד"ר שיזף רפאלי

איזהו פיקח?

ספר חדש שכתבו שניים מבכירי הפסיכולוגיה החברתית בארצות הברית קובע כי רק מי שמבין אנשים אחרים מצליח להיות לא רק חכם אלא גם פיקח

שיזף רפאלי 08:4904.02.16
ההבחנה המקובלת בין חכם לפיקח היא שחכם לא נכנס למצבים שפיקח יודע לצאת מהם. אבל האם יש דרגה נוספת בסולם הזה — בינה שהיא מעבר לחוכמה? אחד ההבדלים בין חוכמה לבינה הוא ההבנה באנשים. לבני אדם יש תקוות וחרדות, תאוות ודחפים, רגשות וצרכים נפשיים. כל מערכת יחסים שאנחנו מקיימים עם אדם אחר — משא ומתן, קשר או תלות; קונים ממנו או מוכרים לו; מנהלים אותו או מדווחים לו; מתמודדים איתו במלחמה, בבחירות או במכרז — כוללת לכן אלמנט פסיכולוגי־חברתי, שלא כדאי לשכוח.

 

האמת הזאת, של מורכבות האנוש, טבועה עמוק במסורות הבינה האנושיות השונות. מבודהה עד הבאבא סאלי וורן באפט אנחנו מוצפים באמרות על החידתיות שבהתנהגות האדם ועל החשיבות הקרדינלית שיש להתחשבות בהפכפכות הפסיכולוגית כדי להתנהל בהצלחה.

 

אלברט איינשטיין אלברט איינשטיין

 

כדי להיות "החכם ביותר בחדר" צריך לכן גם בינה — בינת ההבנה של אנשים. זוהי תמצית ספרם החדש של תומס גילוביץ' ולי רוס: "The Wisest One in the Room: How You Can Benefit from Social Psychology's Most Powerful Insights". ("הנבון ביותר בחדר: איך להיתרם מן התובנות העזות ביותר של פסיכולוגיה חברתית").

 

רוס וגילוביץ' הם מוותיקי דיסציפלינת הפסיכולוגיה החברתית, האחד מאוניברסיטת סטנפורד והאחר מאוניברסיטת קורנל. בתחילת שנות השמונים של המאה שעברה היתה לי הזכות ללמוד קורס אצל לי רוס, מי שכבר אז נמנה עם הפורים, היצירתיים והידועים בתחום. אז איך השניים פורטים את המרכיב של הבנת אנשים?

 

בחלקו הראשון של הספר הם מציעים שנתמקד בחמישה גורמים המעצבים ומעוותים את בינתנו: אובייקטיביות, עוצמת המצב, תיוג, כוחה של הפעולה והשפעת האידיאולוגיה. החלק השני שופע סיפורים היסטוריים ואנקדוטות, המדגימים את יישום העקרונות האלה.

אשליית האובייקטיביות היא העובדה שגם לחכמים שבתוכנו יש הטיות, דבר שתועד רבות בידי כלכלנים התנהגותיים, והתיוג הוא התווית שאנו

מצמידים לתופעות או החלטות, שמעצבת את מהותן לעתים יותר משהמהות משפיעה עליהן. גילוביץ' ורוס מדגימים את התובנה הזאת באמצעות מחקר שנעשה בישראל: מקבלי החלטות יהודים נחשפו למשא ומתן אל מול מי שהם חשבו שהוא פרטנר פלסטיני. בניסוי מבוקר נמצא שנכונותם של הנושאים והנותנים היהודים להגיע לפשרה הוכפלה פי כמה רק בזכות התווית הממסגרת את המשימה, ללא שינוי בתכונותיה המהותיות של הבעיה.

 

המשפחה השלישית של תובנות מחקר שבהן הם דנים מראה שההוויה מעצבת את התודעה. למשל, מי שרוצה להיות שמח כדאי שיתחיל לחייך, אפילו באופן מאולץ, כי המחקרים מעידים שמי שמחייך נעשה שמח. בפרק על האידיאולוגיה הם מראים שאידיאולוגיות ואמונות שאנו נושאים עמנו חוסמות לעתים את שדה הראייה שלנו עד כדי קבלת החלטות מוטעות. כשאנחנו מחויבים ערכית (פוליטית, דתית או דיסציפלינרית) אנו הופכים עיוורים לאמת או למציאות הנכוחה, וכאן מקורן של הרבה מן הטעויות שלנו. כל מי שמחויב למערכת דעות צריך להביא בחשבון את המחיר הכבד הזה של אידיאולוגיה.

 

הספר מומלץ לכל מי שטרם שבע מעצות ותובנות הפסיכולוגיה. ראוי לומר שמי שכבר שבע מעצות כאלה הוא אולי חכם, אבל כנראה לא כל כך נבון.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x