דואר אדום ועידות

מבחן רכב: הדרקון הראשון שלי שנות ה־90 העליזות

הטיבולי הוא הניסיון של סאנגיונג הקוריאנית לכוון לחיך האירופי המעודן. חובבי ג'יפונים ייהנו מתא נוסעים איכותי ומרחב נדיב שמחפים על ביצועים ונוחות סבירים. עכשיו רק נותר לקבוע מחיר נכון ולראות איזה אבזור יוצע לישראלים

יצרני הרכב הגדולים הם חבורה זחוחה להפליא. הצעירים שבהם החלו את דרכם בזכות "הזדמנויות כלכליות" שצצו "במקרה" לאחר מלחמת העולם השנייה. הקשישים שבהם החלו את דרכם בסדנה לייצור אופניים במקרה הטוב, או נולי טווייה במקרה הרע.

קראו עוד בכלכליסט:

בכל מקרה, מאותם גופים קטנים וצנועים לא נותר הרבה. כיום יצרני הרכב הם לא פחות ממפלצות: תאגידים עתירי כוח, שכל אירוע השקה שלהם הוא מפגן כוח מוחץ אשר מטרתו העיקרית היא לסחרר את העיתונאי התמים, ולהוכיח לו שמדובר ביצרן הרכב המשקיען ביותר, העשיר ביותר, המדליק ביותר, הרהוט ביותר ובקיצור - המושלם.

מסיבה זו סאנגיונג הקוריאנית היא משב רוח מרענן לעומת ענקי התעשייה הוותיקים. מדובר בחברה שעדיין אינה חלק ממשחק יחסי הציבור הגלובלי של יצרניות הרכב, חברה שרק רוצה למכור מוצר ויודעת היטב כי ייתכן שמדובר בכזה שאינו מתאים לחלוטין לחיך האירופי. אבל לפחות היא משתדלת, בכנות מפתיעה.

סאנגיונג טיבולי מבפנים

חברה צעירה שמנסה לפרוץ בגדול

סאנגיונג עצמה נחשבת לינוקא בתעשייה העולמית. החברה נוסדה רק ב־1954. אמנם היא מבוגרת יותר מיונדאי ומקיה, אך בעוד שתי הענקיות הקוריאניות התמקדו בייצור מכוניות נוסעים ונמצאות בימים אלה בעיצומה של מתקפה משולבת על אירופה וארצות הברית - סאנגיונג התמחתה רק ברכבי שטח. למעשה, בכל שנת 2014 מכרה סאנגיונג 141,947 מכוניות בלבד - טיפה בים לעומת 1.85 מיליון מכוניות יונדאי שנמכרו אשתקד.

עד פברואר 2011 שמרה סאנגיונג על אנונימיות בשוק הרכב העולמי, והתמקדה ביצוא מצומצם ביותר של רכבי שטח כעורים להפליא. אולם בפברואר 2011 נרכשה החברה על ידי מהינדרה ההודית, ועם הרכישה, בכ־463 מיליון דולר, הגיעו תקציבי פיתוח ורצונות התפשטות.

מבפנים, הטיבולי מפתיע לטובה במיוחד במרווח הפנימי. כל מתחריו של הטיבולי - עיין ערך ג'וק, פיז'ו 2008 ודומיהם - מבוססים על פלטפורמת מכונית סופר־מיני שמכתיבה מרווח פנימי מצומצם ותא מטען זעיר. בטיבולי שלושה מבוגרים ומזוודותיהם יכולים להתרווח מאחור.

תא הנוסעים של הטיבולי מפתיע לטובה אם מתייחסים למכוניות האחרונות שהציגה סאנגיונג, אך גם כולל מאפיינים שעדיין דורשים שיפור ועידון. איכות החומרים טובה ברובה, אך במרכז חלקו העליון של לוח המחוונים יש יריעת פלסטיק זולה למגע.

תנוחת הישיבה ממחישה היטב שסאנגיונג עדיין ממוקדת בשוקי המזרח הרחוק ומכוונת לנהגים קצרים. ההגה אינו מתכוון לרוחק, את המושב, הנוח כשלעצמו, אי אפשר להוריד נמוך מספיק. אך מעבר לכך מדובר בתא נוסעים מצוין. הנדסת האנוש טובה מאוד ורוב הבקרות, החל במערכת שמשנה את מידת התגבור של ההגה וכלה בבקרת האקלים, ממוקמות היטב.


סאנגיונג טיבולי

כמה נקודות יורדות לטיבולי על המנגנון התמוה להעברת ההילוכים הידנית בתיבה האוטומטית, שהכפתור לתפעולה שוכן בצדה של ידית ההילוכים. חשוב לציין שרמת האבזור ה"אירופית" גבוהה מאוד וכוללת בין היתר שבע כריות אוויר. אנשי סאנגיונג יודעים היטב לפצות על נוכחות חלשה בשוק באמצעות שפע של אבזור, אולם מפרט הדגם שיופץ בישראל טרם נחשף.

אירופה שוות נפש, ישראל עשויה לאהוב

בנסיעה הטיבולי מזכיר היטב שסאנגיונג היא חברה שרוצה לייצר רכב אירופי, אך עדיין מייצרת בהתאם לתפיסה של הקוריאנים את דרישות הלקוח באירופה. יונדאי היתה במקום הזה בשנות התשעים. טויוטה היתה שם בשנות השמונים.

התוצאה היא מכוניות טובות ברמה בסיסית, כאלה שללא ספק יענו על צרכיו של כל נהג ישראלי ממוצע בכל הקשור בביצועים ואיכות נסיעה, אך נטולות עידון.

ההיצע כולל מנוע בנזין בנפח 1.6 ליטרים ותיבת הילוכים אוטומטית, שפועלים היטב יחד ומתאימים בעיקר לנסיעה רגועה. המתלים מכוילים על הצד הקשה ובסך הכל מצליחים להתמודד היטב עם שיבושים בכביש. עם זאת, עידון מהסוג שיש בסיטרואן C קקטוס או פיז'ו 2008 קשה למצוא כאן.

בסופו של דבר, סאנגיונג טיבולי הוא רכב מעניין מכיוון שהוא מספק הצצה להלך המחשבה של חברה שנמצאת כיום במקום שבו יונדאי היתה בשנות התשעים: יצרנית קוריאנית קטנה עם אנגלית עילגת, תפיסה לא מגובשת של צורכי הלקוח המערבי וגינוני טקס קוריאניים למהדרין, שמנסה למצוא את הדרך להתפשט למערב תוך מציאת נוסחה למלחמה ביצרניות המערביות במגרש הבית שלהן.

חדירה לשוק הרכב הישראלי לא תהיה קלה למותג עלום שם כמו סאנגיונג, בפרט בקטגוריה תוססת כל כך כמו קטגוריית הג'יפונים כיום בישראל. עם זאת, דווקא הנוסחה הקוריאנית, שאולי מתאימה פחות לאירופים אניני הטעם, עשויה להתאים מאוד לנהגים הישראלים. עתה צריך רק להמתין למחיר, שיקבע אם עם ישראל יסכים לרכוש ג'יפון ראוי, אך עלום שם.