• תפריט
מוסף 11.06.2015
מוסף 11.06.15

"אחרי 20 שנה שרצתי על אוטומט, חושב שכסף מביא אושר, המעצר היה הזדמנות לריסטרט"

דפיקה בדלת לפני ארבע שנים קטעה ברגע את הקריירה המטאורית של רונן אביגדור. מנכ"ל מנורה מבטחים קרנות נאמנות מצא עצמו בתא המעצר עם סוחרי סמים וגנבי רכב, מול האשמות של קבלת שוחד ופגיעה בלקוחות. בשבוע שעבר נסגרה החקירה ללא כתב אישום, ואביגדור מתפנה לסגור חשבון

תומר גנון 16:2412.06.15

"יש ימי הולדת שלא שוכחים. את גיל 45 ביליתי בחדר החקירות ברשות ניירות ערך. הגעתי מהמעצר באבו כביר לעוד חקירה אחרי חמישה לילות שכבר ישנתי שם עם סוחרי סמים וגנבי רכב. עוד לפני שהתחילו בשלב הטחת החשדות החוקר אמר לי: 'מזל טוב, יש לך יום הולדת היום'. הכניסו לי לחדר חבילה שאשתי הביאה. היה בפנים ציור שהילדים הכינו וכתבו לי עליו 'לאבא באהבה'. בשבילי זה היה הרגע הכי קשה בחקירה".

 

רונן אביגדור, מנכ"ל מנורה מבטחים קרנות נאמנות לשעבר, מתקשה לעצור את שטף דיבורו. ארבע שנים אחרי היום הגורלי ששינה את מהלך חייו, כאשר חוקרי רשות ניירות ערך התדפקו בשש בבוקר על דלת ביתו ולקחו אותו למעצר, הוא מדבר עכשיו לראשונה, בראיון בלעדי ל"מוסף כלכליסט", על עינוי הדין הארוך שעבר. רק בשבוע שעבר קיבל מרשות ניירות ערך מכתב לקוני בן ארבע שורות שהודיע לו על החלטת פרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה) לסגור את התיק נגדו מחוסר ראיות. אלא שמבחינתו מדובר בהחלטה שהתקבלה ארבע שנים מאוחר מדי - שנים שבהן איבד את יכולת הפרנסה שלו, חי על חסכונות ונאלץ למכור את ביתו הפרטי בצפון תל אביב ולעבור לדירה צנועה בהרבה בפתח תקווה. לכל אורך התקופה הזאת, הוא שב ומדגיש, לא זומן אפילו לחקירה אחת נוספת, וודאי שלא נקרא להליך שימוע. אבל מבחינת שוק ההון הוא היה מחוק.

 

רונן אביגדור. "ברגע שיצאתי ממשרדי הרשות ברחוב מונטיפיורי הבנתי שזהו. שעד שדברים יתבררו עד הסוף על שוק ההון אין בכלל מה לדבר" רונן אביגדור. "ברגע שיצאתי ממשרדי הרשות ברחוב מונטיפיורי הבנתי שזהו. שעד שדברים יתבררו עד הסוף על שוק ההון אין בכלל מה לדבר" צילום: עמית שעל

 

"זאת היתה תקופה קשה מאוד אישית, חברתית ובטח ובטח כלכלית. ספגתי מכה קשה. הייתי אז בשיא המסלול שלי. הקמתי את מנורה קרנות נאמנות, התקדמתי, וקודמתי להיות מנהל הפיננסים. גייסנו המון כסף, כמעט מיליארד שקל. מקצועית הייתי בפריים, ואז הכל נקטע ביום אחד. דבר כזה יכול או לשבור אותך או לחשל אותך. אותי זה חישל. אני לא אותו אדם שהייתי.

 

"אני זוכר כמעט כל רגע ורגע בחקירה. כל שאלה. עשו עליי הרבה מניפולציות. גם להשכיב אותי במעצר עם סוחרי סמים וגנבי רכב זה מבחינתי מניפולציה. זה לדעתי היה כלי חקירתי כדי לשבור אותי, אבל היו להם עוד טריקים. פתאום למשל בחקירה צלצל הטלפון, כאילו שיחה מהחמ"ל, ומספרים שהגיעה ראיית הזהב. מצאו טביעות אצבעות של שלומי שני על כסף שהיה לי בכספת. אבל לי היתה האמת הפנימית שלי, וידעתי שמה שהם אומרים לא נכון, וזה לא יכול להיות אמת כי לא קיבלתי כסף משלומי. שיתפתי פעולה עם החוקרים, לא שתקתי, עניתי על כל השאלות, כי ידעתי שאני דובר אמת ולא עשיתי דבר שאסור על פי חוק".

 

החשדות נגד אביגדור (49), שהיה עד מעצרו אחד ממנהלי ההשקעות המוערכים בשוק ההון, היו מהחמורים שאפשר לייחס למנהל השקעות: קבלת שוחד וטובות הנאה בתמורה לרכישת ניירות ערך לתיקי לקוחותיו. הוא נעצר לצד מתווך ניירות הערך שלומי שני, דמות ססגונית שאיתה היה אביגדור בקשרי חברות, וממנו נחשד בקניית ניירות ערך דלי־סחירות, שאיש לא רצה בהם, תמורת חופשה בחו"ל וכסף מזומן. מרגע הסרת צו איסור הפרסום על דבר מעצרו היה האפקט מבחינת אביגדור חד, מהיר וכואב. בתוך חודשיים הוא עזב את מנורה, לדבריו אחרי שנרמז לבית ההשקעות שטוב יעשה אם ינהג כך, הוריד פרופיל בשוק ההון ונעלם לארבע שנים ארוכות.

 

"פרק הזמן שלקח כל התהליך הזה הוא משהו שהמערכת צריכה ללמוד ממנו. כמו שהפרקליטות דורשת מסנגורים להיות מוכנים בתוך איקס זמן מזימונו של חשוד לשימוע, כלל כזה צריך לחול גם על הפרקליטות עצמה. החופש המוחלט שיש לפרקליטות להוציא לחשוד כרטיס אדום ולהשאיר אותו בהולד בצד הוא בלתי נסבל", הוא אומר. "אני מבין שיש תיקי חקירה שדורשים השלמות, תשאול בחו"ל, איסוף של עוד ראיות, אבל ברגע שהחקירה עצמה הסתיימה והתיק עבר לפרקליטות אי אפשר לגרור אדם ככה. זאת התנהלות לא סבירה. זה עינוי דין מטורף, וזה מצריך טיפול. אני קיבלתי עונש לפני שהוכח בכלל שעשיתי משהו. הם לא יכולים להוכיח את החשדות מבחינה חוקית, אז הם הולכים על הפרוצדורה, מושכים זמן. במדינה שיש בה שלטון חוק וחזקת חפות זה מצב שחייבים לטפל בו".

 

שלומי שני מובא להארכת מעצר, יולי 2011. "העילה לחקירה היתה הקשר שלי עם שלומי. הלכתי אליו כי הוא היה חבר, אבל גם איש מקצוע" שלומי שני מובא להארכת מעצר, יולי 2011. "העילה לחקירה היתה הקשר שלי עם שלומי. הלכתי אליו כי הוא היה חבר, אבל גם איש מקצוע" צילום: ענר גרין

 

שני, אגב, הועמד לדין לפני חצי שנה בעקבות החקירה, אבל בפרשה אחרת של מרמה ושימוש במידע פנים שקיבל ממנכ"ל חברת פרימיום רן בר תקווה, פרשה שהתפצלה מתיק מנורה ושאין לה קשר לחשדות החמורים שהיו נגד אביגדור.

 

"שלומי היה חבר אבל לא עברתי את הגבול"

 

הקשר החברי עם שלומי שני פגע בך. ביליתם יחד, טסתם לחו"ל, ניסיתם לעשות יחד עסקאות שלא קשורות למנורה. לא חששת להיקלע לניגוד עניינים? הרי לשלומי היה אינטרס כספי בך. הוא מתווך ניירות ערך שרוצה שתקנה ממנו סחורה.

"בשום שלב לא פגמו הקשרים החברתיים שלי, לא עם שלומי ולא עם אף אחד אחר, בשיקול דעתי וברצון להשיג את התשואות הכי טובות ללקוחות. מניות שקניתי ממנו היו אחרי אנליזה פנימית אצלנו. לא פגעתי מעולם בלקוחות מנורה. לא קניתי ניירות ערך משיקולים אישיים ולא קיבלתי שום טובת הנאה ממנו".

 

שלומי הוא מתווך. סוחר בניירות ערך קטנים. מקצועית, למה בכלל היית צריך את זה?

"לא היה כתוב לו שום דבר על המצח, ושום דגל אדום לא התנוסס לו מעל הראש. גם היום רואים שהאישום נגדו אחר לגמרי. היתה בינינו כימיה אישית, והוא שירת צורך מקצועי.

 

"צריך להבין שלמנהל השקעות של גוף גדול יש בעיה. יש השקעות עוגן, מדדים מובילים וכדומה. סביב זה מנסים לעשות סטוק פיקינג, או מה שמכנים צ'רי פיקינג: בחירה סלקטיבית של השקעות קטנות שייתנו תשואה עודפת. השוק המוסדי הוא הרי ענק, והרדאר של מנהלי השקעות נעצר בחברות בינוניות. לפעמים המציאות הן דווקא במניות קטנות, ויש מאות כאלה. שם אפשר למצוא נייר שיכפיל את עצמו, ולי כמנהל אין כסף וזמן להשקיע בזה אנליזה. לכן יש מתווכים כמו שלומי. זה לא דבר פסול בעיניי".

 

אבל מערכת היחסים שלכם חרגה מיחסי עבודה רגילים. את זה אתה אמרת בחקירה שלך.

"העילה לחקירה ולמעצר היתה הקשר שלי עם שלומי. ברור שאם הוא לא היה אז לא היינו פה. אבל עשיתי עסקאות לפי הספר, דרך ועדת השקעות, לפי תשקיפים, סימנתי את העסקאות במסחר שידעו שהן מתואמות. לא הסוויתי כלום, הכל היה שקוף וגלוי. התרשמתי משלומי, נכון, היינו בקשר ודברים מתערבבים, אבל לא עברתי את הגבול".

 

מה לגבי נראות? אתה מנהל כסף ציבורי.

"הלכתי לשלומי כי הוא היה חבר, אבל גם איש מקצוע. ניגודי עניינים פוטנציאליים זה עניין אינהרנטי לשוק. כל מנהל השקעות יגיד לך שההצלחות הגדולות, וגם הכישלונות הגדולים, הם בגלל קשרים חברתיים. ככה זה בשוק ההון".

 

רועי ורמוס. "הוא איש שוק ההון היחיד שהייתי איתו בקשר קבוע מאז המעצר, לא רק בגלל שותפות הגורל בחקירות רשות ניירות ערך" רועי ורמוס. "הוא איש שוק ההון היחיד שהייתי איתו בקשר קבוע מאז המעצר, לא רק בגלל שותפות הגורל בחקירות רשות ניירות ערך" צילום: אוראל כהן

 

בחקירה אמרת שאתה לא מאמין בשוק ההון. סיפרת שמכרת את כל קופות הגמל שלך ועברת לעבוד במזומן כי חשבת שתבוא מפולת והבנקים יקרסו. נראה לך סביר שמנהל השקעות שמתפרנס משוק ההון לא מאמין במערכת הפיננסית?

"את הדעות שלי על המשבר הגדול שעומד בפתח ולא היה כמותו לפחות מאה שנה לא הסתרתי מאף אחד. כתבתי על זה, אמרתי את זה. זה היה גלוי. הסכין נפלה והמשיכה ליפול, ולא רציתי לשים את כל הביצים שלי באותו סל. מותר לי בתור אדם פרטי לנהל את הכסף שלי איך שאני רוצה. אין שום חוק שאוסר עליי לעשות את זה. התנזלתי, נכון. עבדתי במזומן גם כי היו לי צרכים אישיים באותה תקופה. אין בזה שום דבר פסול".

 

לא האמנת בשוק ההון. לא האמנת בבנקים. זה מנוגד לדנ"א של אדם שמנהל כסף של אחרים. למה לא עזבת את המקצוע?

"הייתי פרשן פסימי של שוק ההון, זה נכון. חשבתי שזאת תקופה מסוכנת, אבל לא ששוק ההון נגמר ואין לו תכלית. זה דיון לגיטימי שלי מולך על איך שנהגתי, אבל זה לא היה לגיטימי בחדר החקירות. שיחוקקו חוק שמחייב את כל מנהלי ההשקעות והבעלים של בתי ההשקעות ושחקני הנוסטרו לדווח על התיקים האישיים שלהם, ואז שיחקרו. אבל אין חוק כזה".

 

ייאמר לזכותו של אביגדור שאת התשובות שהוא נותן בראיון הוא נתן גם לחוקרים. "אני זוכר שכאשר נגמרה החקירה החוקר יריב עמיעד, שבדיעבד גיליתי שגם חקר את נוחי דנקנר, לחץ לי את היד ואמר לי שאני אדם חזק", מספר אביגדור. "אני באמת חזק. אבל רק בגלל האמת, ולא בגלל שום סיבה אחרת".

 

"יש חברים טובים ויש חברים בשוק ההון"

 

אביגדור נולד וגדל בצפון הישן של תל אביב, בסמוך לחוף הילטון. אביו המנוח עסק באלקטרומכניקה ואמו גננת בדימוס. אחיו הבכור עוסק בענף המזון. לאחר סיום לימודיו בתיכון עירוני ה' התגייס לתותחנים ויצא לקצונה. את שירות הקבע שלו עשה במחלקת המחקר של חיל המודיעין, שם הכיר את רועי ורמוס, שהיה גם הוא קצין צעיר ביחידה. לאחר השחרור למד לתואר ראשון במדעי המדינה וניהול באוניברסיטה הפתוחה ולתואר שני במינהל עסקים באוניברסיטת באר שבע. במקביל למד במכללה לביטוח ועבד בסוכנות ביטוח. הוא נשוי לאיוית יותר מ־20 שנה, ויש להם שלוש בנות ובן.

 

לשוק ההון הגיע ב־1994, תחילה כמבצע במוריץ טוכלר. "למדתי על שוק ההון מרצפת המסחר בבורסה", הוא מספר. "הייתי מסתובב עם פתקים בכיס של מניות". אחרי שנה עבר לעבוד בחברת ציון משאבים, ושנתיים אחר כך התקדם לחברת נשואה כמנהל תיקים. לאחר מיזוגה של נשואה עם זנקס ב־1997 מונה אביגדור למנכ"ל קרנות הנאמנות בחברה, ומשם המשיך למנורה.

 

נגמרה החקירה. אתה לוחץ לחוקר את היד ויוצא החוצה. צריך לחזור הביתה לילדים. החיים לטוב ולרע יהיו מעכשיו אחרים. איך מתמודדים עם זה?

"שוחררתי למעצר בית של יום וישבתי עוד שבועיים בבית כי מנורה שקלה את צעדיה. ידעתי שאני יוצא לדרך חדשה. לא לאסוף שברים, אלא לדרך חדשה. מה שהחזיק אותי זה לא כסף ולא מוניטין אלא המשפחה וחברים טובים ואמיתיים. וגם היכולת להסתכל מהצד. הנה אחרי כמעט 20 שנה שרצתי על אוטומט, קיבלתי הזדמנות לריסטרט. היה לי חשוב לבנות אותו נכון".

 

אביגדור (שלישי מימין בשורה הקדמית) בימי הזוהר, עם צמרת מנהלי ההשקעות. אביגדור (שלישי מימין בשורה הקדמית) בימי הזוהר, עם צמרת מנהלי ההשקעות. צילום: אוראל כהן

 

איך ממשיכים לתפקד עם עננה כזו מעל הראש?

"לא היו לי נדודי שינה או מחשבות קיומיות, אבל בחודשים שאחרי החקירה היו בהחלט לחץ ודריכות. אולי יקראו לי להשלמת חקירה? אולי יגידו לבוא? אתה בהולד, בכוננות לקבל טלפון. בכל בוקר כשקמתי אמרתי לעצמי שהיום אולי הם יתקשרו ויגידו לי לבוא. אבל אפילו פעם אחת לא קראו לי מאז להשלמת חקירה. וזה מבחינתי העינוי דין המטורף שעברתי. מילא היו צריכים לחקור בחו"ל. מילא היו צריכים לאסוף עוד ועוד ראיות, אף שהחוקר התהדר מהרגע הראשון שיש לו ראיות ברזל, בטון יצוק. אז הייתי מקבל שדברים מתעכבים. אבל ארבע שנים ואפילו לא קוראים לך שוב לשאול שאלה? זה לא סביר בשום קנה מידה שייקח כל כך הרבה זמן להודיע לך מה נגמר".

 

החברים התנתקו?

"בוא נחלק את התשובה. יש חברים טובים, ויש לי הרבה כאלה, שהיו איתי ותמכו. ויש חברים בשוק ההון. החברים האלה, מרביתם ככולם, התנתקו. אין לי איתם שום דין וחשבון. הדה־לגיטימציה שעשו לי והחשש להידבק באיזה חיידק שהפצתי כשיצאתי מרשות ניירות ערך הביאו אותם להתנתק. לא נעלבתי. זאת חברות שכולה היתה סביב 'התחביב' הזה של שוק ההון. הם תלויים לפרנסתם בשוק ההון ב־100%. שמתי את עצמי בנעליהם והבנתי אותם, אבל זה לא אומר שאני הייתי נוהג כך כלפי אחרים. לא בטוח. ועדיין, לא באתי אז ואני לא בא אליהם היום בטענות. היחיד שהייתי איתו בקשר קבוע מאז זה רועי ורמוס (מנכ"ל פסגות לשעבר), ולא רק בגלל שותפות הגורל שעברנו עם חקירות ברשות ניירות ערך והגליה בכפייה משוק ההון. אנחנו מכירים עוד מהיחידה בקבע. גם לשוק ההון נכנסנו ביחד, ומאז אנחנו בקשר".

 

מה לגבי מנורה? בכל זאת הקמת, עשית. היתה לך תחושת שייכות.

"עובדי מנורה קיבלו הנחיה מהחברה לנתק איתי כל מגע. היו שם עובדים שאני קיבלתי לתפקיד חמש שנים לפני כן, בחרתי כל אחד מהם באופן אישי. לחלקם הייתי מאוד קרוב. ופתאום ההנהלה אומרת להם לא ליצור איתי קשר. לא לדבר איתי. קיבלתי את זה. זה לא קל, אבל היום כשאני קורא על זה שהתקדם וההוא שהצליח טוב לי. אני מכבד אותם".

 

בדיון הארכת המעצר, יולי 2011 (בעניבה מאחור: החוקר יריב עמיעד). "ידעתי שיבוא יום וזה ייגמר" בדיון הארכת המעצר, יולי 2011 (בעניבה מאחור: החוקר יריב עמיעד). "ידעתי שיבוא יום וזה ייגמר" צילום: צביקה טישלר

 

ובכל זאת, לאדם עומדת חזקת החפות. התנהגותם לא הפריעה לך?

"חזקת חפות זה דבר שלא קיים בשוק ההון ברגע שאתה יוצא מחקירה ברשות ניירות ערך. אני רואה פוליטיקאים ובכירים במגזר הציבורי שעוברים גם חקירה, גם שימוע וגם משפט שבו הם מזוכים ואז הם ממשיכים בקריירה ונבחרים לתפקידים ציבוריים. בשוק ההון יש סטנדרט אחר לגמרי. מספיק שאתה בחזקת נחקר, הטלפונים מפסיקים לצלצל וגם לא עונים כשאתה מתקשר. חזקת החפות פשוט לא קיימת. כבר ברגע שיצאתי ממשרדי הרשות ברחוב מונטיפיורי הבנתי שזהו. שעד שדברים לא יתבררו עד הסוף על שוק ההון אין בכלל מה לדבר".

 

אתה איש שוק הון, ופתאום אתה לא יכול להתפרנס מזה. הנהלת מנורה עזרה לך?

"אחרי החקירה ארי קלמן, המנכ"ל דאז, דיבר איתי. חלק מהליך הדה־לגיטימציה שעשתה לי רשות ניירות ערך היה עבודה מאוד חכמה מול מנורה. קלמן סיפר לי שהוא ומי שהיה היו"ר אז יעקב רוזן פנו לרשות ושאלו אם אני יכול להמשיך לעבוד, ולדבריהם הם קיבלו הצהרה שאם ימשיכו להעסיק אותי זה יהיה חמור מאוד מבחינת הרשות, עד כדי כך שהיא תשקול לשלול את רישיון המנהל של מנורה פיננסים".

 

זה נוח מבחינתם להציג את הדברים כך, שהרשות כבלה את ידם, לא? יותר נעים מאשר להגיד שהחקירה שלך פוגעת בשם הטוב של החברה.

"באותה נקודת זמן האמנתי להם, וגם היום אני מאמין להם. הם חברה ציבורית, ועוד כזאת שעוסקת בפיננסים, אז הם הלכו להתייעץ. והרשות הפחידה אותם מאוד שיכולות להיות להמשך העסקתי השלכות חמורות. הם חששו שכל השנים של העבודה ירדו לטמיון. אני לא רציתי לפגוע במנורה. ואף על פי שידעתי שלא עשיתי כלום, בחרתי באופן אישי להגיש התפטרות לדירקטוריון. אפילו לא הלכתי לשם להגיד עורבא פרח. שלחתי מכתב פנימי, כתבתי שאין בסיס לחשדות נגדי והזמן יראה את זה, אבל משום שאני לא רוצה לפגוע בארגון אני מגיש את התפטרותי. מאז, גם בגלל המגבלות שהוטלו עליי וכדי שלא יטענו שאני משבש חקירה, לא דיברתי עם אף אחד על זה. לא חברים ולא עיתונאים. רק עם קלמן הייתי בקשר מדי פעם. כשהוא מינה לי מחליף, למשל, את זיו שמש, הוא ביקש שאעשה לו חפיפה מסודרת. מדי פעם הוא שאל מה קורה איתי ותמיד אמרתי: 'אין חדש'. לצערי לא היתה ברירה אלא להתנתק. לא רציתי להיאחז בקרנות המזבח".

 

מנורה פיצתה אותך? הרי נכנסת להקפאה לזמן לא מוגבל.

"בוא נגיד שמנורה לא שחררה אותי כמו שפסגות שחררה את רועי ורמוס, עם פיצויים מוגדלים. ואני לא משווה ביני לבין רועי. הוא בהחלט עשה יותר ממני.

 

ארי קלמן, מנכ"ל מנורה בזמן המעצר. "הרשות הפחידה אותם מאוד" ארי קלמן, מנכ"ל מנורה בזמן המעצר. "הרשות הפחידה אותם מאוד" צילום: דורון גלעד

 

אבל האמת שגם לא ציפיתי ממנורה להרבה. זה קשור לאופי ומנטליות של ארגון. כל עוד היה על הראש שלי כזה כתם הם בחרו להתנהג בסדר ברמה האנושית אבל בצורה זהירה בזירה הכלכלית. בימים אלה אנחנו צריכים להיכנס לאיזשהו משא ומתן כדי לסגור קצוות שנשארו מאז, ואני בטוח שייצא עשן לבן. בסופו של דבר גם מנורה נושמת עכשיו לרווחה כשנסגר התיק".

 

ארבע שנים ומנורה לא גמרו איתך התחשבנות?

"לא. אבל גם הסכומים שהיו להם להציע לא היו מסדרים אותי בארבע שנים האלה".

 

ממה התפרנסת בשנים האלה?

"בשוק ההון לא יכולתי לעבוד. בפעמים הספורות ששלחתי קורות חיים לדברים שהם במעטפת של השוק אפילו לא ענו לי — ואני מדבר על מקומות שהייתי בהם בן בית. התליתי את רישיון ייעוץ ההשקעות וניהול ההשקעות. למזלי תמיד הייתי מרצה בחסד, אז הרציתי הרבה באוניברסיטאות ומכללות. היו גם מנהלים בכירים שקראו לי ורצו שיעורים פרטיים, כאלה שמנהלי כספים באו ודיברו איתם על גיוס וחוב והם לא הבינו בזה כלום כי הבורות הפיננסית בישראל, מה לעשות, לא נעצרת ברחוב. היא מגיעה לחלונות הכי גבוהים. באתי אליהם והסברתי להם אחד על אחד איך שוק ההון עובד".

 

הצלחת לחיות מזה?

"לא באותה רמת חיים של שוק ההון, זה בטוח. חייתי גם על חסכונות, ועשיתי מה שצריך כדי להתאים את רמת החיים להכנסות החדשות שלי. למשל עברנו מתל אביב לפתח תקווה. עכשיו אני מקווה שתיפתח לי דלת מחדש לשוק ההון, כי זה מה שאני אוהב וזה מה שאני טוב בו. זה בדם שלי".

 

לא ניסית להשקיע בשוק לבד בשנים האלה?

"עיקר הכישורים שלי זה ניהול השקעות, אנליזה. אני לא סוחר, לא שחקן נוסטרו מצטיין. והכסף שהיה לי לא היה רזרבות. מזה הייתי צריך לחיות, ולכן גם לא היה נראה לי נכון לסכן את זה. ודאי כשרמת הסיכון בשווקים רק עולה משנה לשנה, ועם כל הרובוטים של המסחר כולם נשרפים בסוף. אי אפשר באמת לנצח את תוכנות המסחר. לכן אמרתי שזה כסף שאני חייב לוודא שישרת את המחיה שלי ושל המשפחה שלי. לא יכולתי לסכן אותו".

 

"הבנתי שיש תכלית אחרת לחיים. מהשלילה הגעתי לחיוב"

 

השיחה על מצב שוק ההון ויחסיו עם העובדים בו מחזירה את אביגדור לקו פרשת המים שלו - החקירה ברשות ניירות ערך. לקראת סיום הראיון הוא מבקש להתמקד במה שלמד מהחוויה הקשה במישור האישי, לא המקצועי.

 

עו"ד איתן מעוז עו"ד איתן מעוז צילום: עמית שעל

 

"חקירה זה לא נעים. מעצר באבו כביר זה בטח לא נעים, אבל תפסתי את עצמי בלילות באבו כביר ושאלתי את עצמי: 'רגע, למה זה קורה לך רונן? מה המטרה של זה?', וזה גרם לי לעשות רפלקסיה על החיים. ההתקדמות שלי עד אז היתה מטאורית. בתוך שלוש שנים מאז שנכנסתי לשוק ההון הייתי מנכ"ל בנשואה זנקס. אבל אם היית שואל אותי: 'נו רונן, אתה מאושר? אתה על גג העולם, לא?', הייתי אומר לך כבר אז שאני לא מרגיש מאושר".

 

מה כן הרגשת?

"קצת ריקנות. שיש תכלית אחרת להכל, שאני לא בסרט הנכון וכנראה יש איזה מתכון אחר לאושר. יש מחקרים שמדברים על כך שאין מתאם בין כסף לאושר. אני הרגשתי את זה. אתה מרוויח יותר ומגביר צריכה, אבל כשאתה מסתכל במראה זה לא ממלא אותך. ולא רק אני הרגשתי ככה. הרבה סביבי הרגישו ככה".

 

אנשים באים לשוק ההון כדי להרוויח כסף. החומרנות והרצון להתעשר הם המנוע של כל העסק.

"החקירה מבחינתי היתה אקט הסיום למחשבות שבדיוק התחילו לי על המהות של כל זה, על הקשר בין עושר לאושר. הסתכלתי סביב, ואני מסתכל גם היום, ויש לי הרבה חברים שחיים בכלוב של זהב, כל המנהלים הבכירים. הרבה פעמים הסתכלתי עליהם מהצד ואמרתי: 'אני לא מבין אותם. חלקם עשירים כקורח. הם והילדים והנכדים שלהם מסודרים, והם ממשיכים לריב על כל שקל מול לקוח ומול עובד כאילו זה הביס האחרון שלוקחים להם מהפה'. לא הבנתי למה הם ממשיכים ככה".

 

סוחרים גדולים בשוק כמו דוד אדרי, שהיה מנכ"ל הברוקראז' בפסגות, העידו בבית המשפט שכמויות הכסף, היכולות להזיז מאות מיליונים מפה לשם בהינף יד, משכרות. אתה שותף להרגשה הזאת?

"בשוק ההון בהחלט אפשר לעשות כסף קל ומהיר יותר מאשר בתעשיות אחרות, ויש לזה השפעה. אבל רוב האנשים שאני מכיר בשוק ההון זה לא אדרי. הרוב זה אנשים של 24/7, שעובדים קשה ומרוויחים בסדר. הולכים לישון עם השוק בוול סטריט, קמים עם השוק ביפן ומגיעים לעבודה עם הציפיות בישראל. זה תובעני מאוד. כמה אנשים בני 60 אתה רואה בשוק? אין כמעט. זה מקצוע של צעירים".

 

אנשי שוק הון צעירים שרואים סרטים כמו "הזאב מוול סטריט" חולמים להרגיש ככה. כמו שאדרי מדבר. מוקפים בעושר ובכוח.

"בשוק ההון בהחלט יש תפוחים רקובים, וברור לי שהתפקיד של הרשות הוא לנקות אותם. אבל לא כולם בשוק כאלה. אני לא הייתי כזה. מנורה היתה סביבה מאוד תאגידית. זה מה שהמנכ"ל דאז ארי קלמן והמנכ"ל היום יהודה בן אסייג ואני שידרנו. ובכל זאת הרגשתי שמשהו לא מסתדר, ומה שקרה לי עם החקירה גרם לי להעמיק את הבדיקה עם עצמי. לכן אני לא מרגיש קורבן. במובן האובייקטיבי אני אולי קורבן של נסיבות, אבל במובן הסובייקטיבי אני לא מרגיש כזה. מה שקרה חיזק אותי, פיקס אותי. מהשלילה הגעתי לחיוב".

 

ציפית שייקח ארבע שנים עד שהתיק ייסגר?

"קצת אחרי החקירה פגשתי במקרה ברחוב חבר שמתמחה בחוות דעת כלכליות שהוא מגיש לבית משפט. כלכלן ודירקטור בחברות, אחד שמכיר טוב את הפרקליטות. הוא לחץ לי את היד ואמר: 'רונן, תכין את עצמך לדרך ארוכה. התיק שלך ישכב כמה שנים ברשות ניירות ערך, אחר כך הוא יעבור לפרקליטות ושם הוא יעלה אבק עוד כמה שנים. תביא בחשבון שאנחנו נדבר עוד ארבע־חמש שנים'. גם עורך הדין שלי איתן מעוז אמר לי את זה במהלך החקירה ואחריה. לא מספיק שהאמת לצדך, צריך גם מורה נבוכים שבקיא במהלכים של הרשות ושל הפרקליטות. לשמחתי איתן היה אנושי, תומך ומתחשב. ומקצועית הרגשתי שיש על מי לסמוך כי הוא מנוסה".

 

אתה אומר היום שאתה לא כועס. לא על הפרקליטות, לא על הרשות, לא על מנורה. שדילגת על שלבי האבל ועברת ישר להשלמה. אבל לשיטתך היה פה מסע צלב, כשרוב הזמן אתה זה שתלוי עליו.

"זה אירוע טראומטי. אני לא בהכחשה. אבל החלטתי במקום להתאבל לעשות בחירות חדשות. בהחלט לקחו אותי מהחיים שהיו לי והם כבר לא אותו הדבר, אבל אני לא אדם כוחני. אני לא גברתן. ידעתי שיבוא יום וזה ייגמר".

 

יש לך ארבעה ילדים. מה אמרת להם בשנים האלה?

"יש לי משפחה חמה ואוהבת. הם תמכו בי, האמינו בי. שיתפנו אותם בהכל. יכולתי לעשות פה סחיטה רגשית כשהילדים תלויים לי על הכתף על הספה בסלון, אבל אני לא כזה. רציתי אז ואני רוצה היום להרחיק את המשפחה שלי מכל העניין. הם היו שם בשבילי, זה כל מה שיש להגיד על זה".

 

מרשות ניירות ערך ומנורה בחרו שלא להגיב.

 

מפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) נמסר: "מר אביגדור נחקר בחשד לעבירות חמורות של שוחד בשוק ההון. הוא נחקר כחלק מפרשה רחבה, שהצריכה חקירה מורכבת והעלתה חומרים רבים. עניינו של מר אביגדור נבחן בקפידה בפרקליטות, כפי שנבחנו כלל החשודים, ובעוד שכנגד נאשמים אחרים בתיק הוגש כתב אישום, אשר עודנו תלוי ועומד בבית המשפט, הוחלט לסגור את התיק כנגד מר אביגדור מחוסר ראיות מספיקות, והדבר נמסר למר אביגדור בסמוך לאחר מכן".

עו"ד גיל עשת, המייצג את שלומי שני, מסר: "בדומה לרונן אביגדור, סבל גם שלומי שני סבל רב בשל החקירה בעניין מנורה והפרסומים שנלוו לה. חקירה זו, שבה הועלו נגד שני טענות למתן טובות הנאה שלא היו ולא נבראו לאביגדור, הסתיימה בלא כלום. באותה מידה חזרה בה לאחרונה הפרקליטות מאישום נוסף שיוחס לשני, והודיעה על ביטולו.

 

"באשר לשני האישומים הנותרים, מדובר בשאריות של נושאים, ספיחים מחקירה רבת־היקף שברור היום כי הסתיימה בקול ענות חלושה, וששני נתן להם מענה מלא בחקירותיו. שני סמוך ובטוח כי הדברים יתבהרו במלואם בבית המשפט ואף אישומים אלה יתבררו כמופרכים".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x