$
מוסף 12.03.2015
שאלות מוסף 12.03.15

אופציית פוטין

ביל בראודר, נכדו של הקומוניסט הכי גדול באמריקה, החליט להיות הקפיטליסט הכי גדול ברוסיה - והפך למשקיע הזר המוביל במדינה. אבל אז, הוא מספר למוסף כלכליסט, המשטר גירש אותו, עינה למוות את עורך הדין שלו וסימן אותו כיעד הבא לחיסול. עכשיו, מלונדון, הוא מפרסם רב־מכר שחושף את נשיא רוסיה ולדימיר פוטין כתאב כוח שמחסל את אויביו בלי להתלבט, פחדן שיוצא למלחמות כדי להעלים בעיות אחרות, וגם האיש העשיר בעולם, שמסתיר לא פחות מ־200 מיליארד דולר

לפני שבועיים, ב־27 בפברואר, הפוליטיקאי הרוסי בוריס נמצוב ובת זוגו, הדוגמנית האוקראינית אנה דוריצקאיה, אכלו יחד ארוחת ערב במסעדה במרכז מוסקבה. בתום הארוחה הם צעדו לביתו, אבל בסמוך לקרמלין נפתח לעברם ירי מרכב חולף. נמצוב - מראשי האופוזיציה וממבקריו הקולניים של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין  ספג ארבעה כדורים בגבו, ומת. כמה צ'צ'נים נעצרו בחשד למעורבות ברצח, אחד מהם אף הודה, והטענה היא שכמוסלמים הם ביקשו לנקום על כך שנמצוב הגן על חופש הביטוי בפרשת הקריקטורה של מוחמד ב"שרלי הבדו". ובכל זאת, רבים סבורים שפוטין, שגינה את הרצח, הוא שאחראי לו, שכן על פי הדיווחים נמצוב תכנן לפרסם פרטים על מעורבותה של רוסיה באוקראינה ועל העימות שהוביל למותם של אלפי אוקראינים.

 

ביל בראודר שמע את הבשורה בלונדון, מקום מושבו בעשור האחרון. הוא ידע שהוא עצמו יכול היה להיות שם, עם ארבעה כדורים בגב. "פוטין שולט באמצעות שימוש בסמלים ובוחר את האדם עם הפרופיל הכי גבוה בכל תחום", הוא אומר ל"מוסף כלכליסט". "מיכאיל חודורקובסקי היה האוליגרך הכי עשיר (וישב בכלא כעשור). אנה פוליטקובסקיה היתה העיתונאית החוקרת הכי פעילה וישירה (היא נרצחה בירי בראשה ב־7 באוקטובר 2006, יום הולדתו של פוטין). במקרה שלי, כשהוא גירש אותי מרוסיה הייתי המשקיע הזר הכי בולט במדינה. ונמצוב היה אחד הפוליטיקאים הכי חשובים באופוזיציה. לפוטין אין עניין לשכנע אנשים שהוא לא הרג את נמצוב. הוא רוצה שכל מי שצריך לדעת יחשוב שהוא כן".

 

פוטין. "הוא צבר הון בתוכנית סחיטה מושלמת. ברוסיה, אם יש לך כסף הרשויות יבקשו ממך חלק גדול ממנו" פוטין. "הוא צבר הון בתוכנית סחיטה מושלמת. ברוסיה, אם יש לך כסף הרשויות יבקשו ממך חלק גדול ממנו" צילום: אי פי איי

 

אז זו אזהרה?

 

"כן, זו אזהרה לפוליטיקאים מהאופוזיציה, שאין אדם שהם לא יהרגו. והם הרגו את נמצוב מול הקרמלין, זה כמו להרוג מחוץ לבית הלבן. אין מקום יותר מאובטח".

 

האיום: יום אחד הם יהרגו אותי

 

בראודר (Browder) לא צריך אזהרות עקיפות. כבר שנים הוא מקבל איומים מפורשים על חייו. "אם איהרג, תדעו מי עשה את זה. וכשאויביי יקראו את הספר שלי, הם יידעו שאתם יודעים", הוא כותב בספרו "Red Notice", שיצא רק לפני חודש וכבר נהפך לרב־מכר ולמסמך מדובר בכל העולם. על פני 416 עמודים פורס בראודר את סיפורו האישי - וחושף את השיטות האפלות שבהן משטר פוטין מסמן אנשים ורודף אותם עד חורמה. קשה להניח את הספר הזה מהיד: קיימים בו כל האלמנטים הסוחפים של מותחן מצוין, של סיפור מאפיה טוב, אלא שהוא אינו מבוסס על הדמיון הפרוע של בראודר אלא על מציאות חייו, בעיקר בעשור האחרון.

 

בראודר היה במשך שנים המשקיע הזר הגדול ביותר ברוסיה ואחד מיקיריו של פוטין, עד שלפני עשור נהפך, לדבריו, לאויב מספר אחת שלו. או כמו שראש ממשלת רוסיה דמיטרי מדבדב אמר בתדרוך לעיתונאים אוף רקורד, על פי המתואר בספר: "זו בושה שסרגיי מגניצקי מת וביל בראודר מסתובב חופשי וחי".

 

סרגיי מגניצקי היה עורך דינו של בראודר, ומת בכלא הרוסי לפני שש שנים - מה שלא הפריע לרוסיה להעמיד אותו לדין ב־2013, ולצדו לשפוט גם את בראודר שלא בפניו ולגזור עליו תשע שנות מאסר על העלמת מס. מאז מותו בראודר מקדיש את כל מרצו להשגת צדק למגניצקי ולחשיפת שלטונו של פוטין במערומיו, ונדרש לכך אומץ אדיר. הוא מתאר את פוטין לא רק כאדם שאינו בוחל באמצעים כדי להגדיל ולשמר את כוחו, אלא גם כמי שאינו בוחל באמצעים כדי להגדיל ולשמר את הונו. בראודר מעריך שמדובר בכ־200 מיליארד דולר; לשם השוואה, ההון של שלושת האנשים העשירים בעולם לפי דירוג "פורבס" מהשבוע שעבר מסתכם בכ־80-70 מיליארד דולר לאחד. כלומר בראודר בעצם טוען שבראש מעצמה גדולה עם צבא אדיר עומד איש תאב כוח שהוא גם העשיר בתבל, עם הון שכמעט משתווה לאלה שמחזיקים ביל גייטס, קרלוס סלים וורן באפט יחד.

 

אבל בראודר לא מפחד מהכוח האדיר הזה. הוא מתעקש להילחם בו בקול. המוות של איש אמונו פער בו פצע עמוק, והפך אותו ממשקיע קר רוח שמכור לכסף קל לפעיל למען זכויות אדם ולאיש המחפש מזור לנפשו. "אני לא פועל למען כסף אלא למען צדק, על זה המאבק שלי", הוא אומר. "חשוב לי שהספר יצליח כי זהו פרויקט מהלב שמספר לעולם על כל הדברים הנוראיים שקורים ברוסיה, ואני רוצה שאנשים יידעו עליהם".

 

"Red Notice" - שנקרא על שם צו ההסגרה שרוסיה ביקשה מהאינטרפול להוציא נגדו - יצא באנגלית בתחילת פברואר ונכנס מיד לרשימות רבי־המכר של "הניו יורק טיימס", אמזון ועוד. הרצח של נמצוב, זמן קצר אחרי פרסום הספר, משך אליו עוד תשומת לב וכותרות. כוחו של המסמך הזה הוא בכך שדרך תיאור עלייתו ונפילתו של בראודר ברוסיה הוא חושף את הדרך הכוחנית, הדיקטטורית והגחמנית שבה מתנהלת אחת המדינות המשפיעות בעולם. והחשיפה הזאת מטרידה את הממשל ברוסיה, שאסר על מכירת הספר ("זו התגובה הכי מחמיאה שיש", הוא אומר בשמץ של גאווה). בכל זאת הוא ייצא ברוסית בשבועות הקרובים, גם בדפוס וגם בגרסה דיגיטלית.

 

אירוע זיכרון ומחאה שהתקיים במוסקבה בתחילת החודש, בעקבות רצח נמצוב. "פוטין תמיד פוגע באדם עם הפרופיל הכי גבוה בכל תחום" אירוע זיכרון ומחאה שהתקיים במוסקבה בתחילת החודש, בעקבות רצח נמצוב. "פוטין תמיד פוגע באדם עם הפרופיל הכי גבוה בכל תחום" צילום: רויטרס

 

אתה לא פוחד שיגיעו אליך וירצחו אותך?

 

"אם את שואלת אם יש סיכוי שפוטין יעשה את זה, התשובה היא כן. למרבה הצער אני אויבו האישי של פוטין, ויש לו יכולת ורצון להוציא לפועל התנקשויות. אם את שואלת אם אני חי בפחד, התשובה היא לא. אני נוקט אמצעי זהירות רבים שבאופן טבעי לא אדבר עליהם בעיתון. אני צריך להניח שיש סיכוי אמיתי שפוטין או חברי המשטר שלו יהרגו אותי יום אחד, אבל אני לא מתכוון להפסיק את מה שאני עושה בגלל פחד".

 

העלייה: 1,500% תשואה

 

לא כך תכנן בראודר (50) את חייו. הוא נכדו של קומרד ארל בראודר, ראש המפלגה הקומוניסטית האמריקאית, בנו של פרופ' פליקס בראודר, מתמטיקאי גאון, ואחיו של פרופ' תומאס בראודר, פיזיקאי חשוב - אבל ביל (וויליאם) גדל עם תווית הבן הפוחז. "במשפחתי, אם לא היית עילוי לא היה לך מקום על פני האדמה", הוא כותב. "סביב שולחן האוכל נהגו לחשוב שכל אנשי העסקים הם נוכלים". לכן המרד שלו היה ללבוש חליפה ועניבה ולבחור בקריירה עסקית קפיטליסטית. ואם הסב היה הקומוניסט הגדול ביותר באמריקה, הנכד החליט להיות הקפיטליסט הכי גדול במזרח אירופה.

 

ב־1989 הוא סיים את ה־MBA בסטנפורד, וראה את חומת ברלין נופלת ואת ברית המועצות מתפוררת. המדינות שהרכיבו אותה היו צמאות להשקעות זרות, אז בראודר עבר למזרח אירופה והחל לעבוד בחברת הייעוץ BCG ואחר כך בבית ההשקעות סלומון ברדרס. הוא ראה איך פולין ורוסיה מפריטות חברות לפי שווי זעום לעומת חברות דומות בעולם. למשל, בעיר מורמנסק שבצפון־מערב רוסיה, בסמוך לצפון פינלנד, היה צי שכלל 100 אוניות. כל אונייה חדשה היתה שווה כ־20 מיליון דולר, והצי ה"משומש" הוערך במיליארד דולר. אבל כשממשלת רוסיה ביקשה להפריט אותו, היא הצמידה לו תג מחיר של 2.5 מיליון דולר בלבד. הזדמנות פנטסטית, אחת מיני רבות בברית המועצות המתפוררת. 

 

בראודר. "אם איהרג, תדעו מי עשה את זה" בראודר. "אם איהרג, תדעו מי עשה את זה" צילום: בלומברג

 

בראודר החליט לקטוף אותן. ב־1996 הוא הקים את חברת ניהול ההשקעות הרמיטז' בעזרת 25 מיליון דולר מכספו של הבנקאי היהודי אדמונד ספרא. הוא העתיק את מקום מושבו למוסקבה והתרכז באיתור חברות זולות שאחרים דילגו עליהן. הוא קנה, למשל, מניות של חברת הנפט הלא מוכרת אז Sidanco ב־11 מיליון דולר; כעבור שנה הוא מכר חלק מהמניות האלה לענקית האנרגיה הבריטית BP ברווח של 600%.

 

במונחים של גורו ההשקעות פיטר לינץ', השקעות כאלה הן Ten-baggers — שוות פי עשרה ממחיר הקנייה המקורי שלהן. ובראודר התמכר להן. "למצוא השקעת Ten-bagger זה כמו לעשן קראק", הוא כותב בספר. "ברגע שעשית את זה אתה רוצה לחזור על זה שוב ושוב ושוב, כמה שרק תוכל".

 

ב־1998, שנתיים לאחר שנוסדה, שווי נכסי קרן השווקים המתעוררים של הרמיטז' זינק למיליארד דולר. באותה שנה רוסיה עברה משבר כלכלי, והאוליגרכים ניצלו אותו כדי להשתלט בזיל הזול על חברות ענק, להפשיט אותן מנכסיהן, לדלל בעלי מניות קודמים ולבצע שלל תרגילים אחרים.

 

חודורקובסקי בביקור באוקראינה, לפני שנה. "כשהוא נעצר כל האוליגרכים הבינו שהם צריכים ללכת לפוטין ולסגור עסקה" חודורקובסקי בביקור באוקראינה, לפני שנה. "כשהוא נעצר כל האוליגרכים הבינו שהם צריכים ללכת לפוטין ולסגור עסקה" צילום: אימג'בנק, Gettyimages

 

כדי לשמור על חלקו בחברות כאלה ולהמשיך להציף את ערכן האמיתי, בראודר שינה טקטיקה: הוא נהפך למשקיע אקטיביסט שחושף את שחיתויות האוליגרכים ואת הניהול האומלל והשערורייתי של החברות שבבעלותם. לא רק חוש הצדק הניע אותו אז, אלא בעיקר הרצון להמשיך להשביח את ערך החברות ולייצר עוד תשואות פנטסטיות. השיטה עלתה יפה, וב־2000 הקרן שניהל הציגה את הביצועים הטובים בעולם: היא הניבה למשקיעיה המקוריים תשואה מצטברת של כ־1,500%. ב־2005, רגע לפני שהקערה התהפכה על פיה, הקרן ניהלה 4.5 מיליארד דולר ובראודר היה המשקיע הזר הגדול ביותר ברוסיה.

 

הגירוש: כשפוטין עבר צד

 

אלה היו שנים יפות לבראודר. הוא חי טוב במוסקבה, עם אשתו אלנה ושני בניהם, ולא ציפה שהבוננזה הרוסית תיפסק. למעשה, הוא העריך שבקצב שבו ההשקעות שלו תופחות הוא עוד ינהל גם 50 מיליארד דולר. "היו אז כאוס ופשע לא מאורגנים ברוסיה וקרו בה הרבה דברים רעים, אבל יכולת לשרוד ולהימנע מהם אם היית חכם, שמרת על פרופיל נמוך ולא הפרעת לאף אחד ולא דרכת לאף אחד על האצבעות", הוא אומר. "הרגשתי שאם אהיה חכם לא ייגעו בי".

 

לניסיון להיות חכם התווספה גם רוח גבית מפוטין, שבראודר קיבל משום שהפעילות העסקית שלו הלמה את המטרות הפוליטיות של הנשיא הנכנס. "בתחילת דרכו הוא נאבק באותם אנשים שאני נאבקתי בהם", מסביר בראודר. "האוליגרכים גנבו כוח ממנו וכסף ממני, ולכן היו לנו אינטרסים משותפים. מעולם לא פגשתי אותו ולא דיברתי איתו, אבל משום שהאינטרסים שלנו חפפו, הפעולות שלי קיבלו את התמיכה שלו".

 

שלט באירוע לזכר מגניצקי, עורך דינו של בראודר שמת בכלא: "נפל במאבק נגד מערכת שודדת". לטענת בראודר, ראש ממשלת רוסיה אמר: "זו בושה שמגניצקי מת ובראודר חי" שלט באירוע לזכר מגניצקי, עורך דינו של בראודר שמת בכלא: "נפל במאבק נגד מערכת שודדת". לטענת בראודר, ראש ממשלת רוסיה אמר: "זו בושה שמגניצקי מת ובראודר חי" צילום: רויטרס

 

אבל ב־2003 פוטין הורה לעצור את את מיכאיל חודורקובסקי, בעל השליטה ביוקוס - ענקית נפט שחודורקובסקי השתלט עליה לאחר התמוטטות ברית המועצות. ערב מאסרו הוא נחשב האיש העשיר באירופה, עם הון של יותר מ־15 מיליארד דולר, ונעצר רשמית על העלמות מס. "כשחודורקובסקי נעצר פוטין בעצם הכריז מלחמה נגד כל האוליגרכים האחרים, והם הבינו שהם צריכים ללכת אליו ולסגור עסקה", אומר בראודר. "להערכתי זו היתה עסקת 50%, כלומר הם נתנו לפוטין 50% מהונם כדי שלא ייכלאו.

 

"פוטין צבר הון באמצעות תוכנית סחיטה מושלמת. ברוסיה, אם יש לך כסף יבואו אליך מרשויות אכיפת החוק ויבקשו ממך חלק גדול ממנו או את כולו. תחת איום במאסר, רוב האנשים ימסרו חצי מכספם או יותר".

 

בראודר סבור כאמור שפוטין צבר לא פחות מ־200 מיליארד דולר, באמצעות תוכנית הסחיטה הזאת, כמו גם באמצעות הטיית כספי ציבור. לטענתו, במשך 14 שנים בשלטון, שבחלקן רוסיה היתה עשירה מאוד, הרבה מאוד כסף שנועד להקמת בתי ספר, כבישים ובתי חולים הופנה להשקעה בחשבונות בנק שוויצריים, במניות ובקרנות גידור שמנוהלים עבור פוטין וחבריו. לפני בראודר ההערכות השונות היו שהונו של פוטין מסתכם בכ־40 מיליארד דולר - הערכה שעדיין היתה מכניסה אותו לקצה העשירייה הראשונה של עשירי העולם. באוקראינה ששו לאמץ את האומדן של בראודר, ואולם כלי התקשורת הרוסיים לעגו להערכה בטענה ש"בעולם המודרני אי אפשר להסתיר סכומי כסף בסדר גודל כזה", וציינו כי בראודר גורש מרוסיה בגלל ניסיונותיו לאסוף מניות של גזפרום באמצעות מתווכים שונים וכך לעקוף את התקנה שחלה באותה תקופה, שאסרה על מכירת מניות אלה לאזרחים זרים.

 

בראודר דבק בשלו. "הדרך הכי טובה להבין את הפוליטיקה ברוסיה היא לצפות בסדרה 'הסופרנוס'", הוא אומר. "טוני סופרנו הוא הבוס של המאפיה בניו ג'רזי, המקביל שלו ברוסיה הוא שר הנפט והאנרגיה שגונב מסקטור הנפט והגז. פוטין הוא הבוס האולטימטיבי, שלא תמיד רואים בסרטים".

 

חיילים רוסים (מקדימה) ואוקראינים (מאחורי השער) באוקראינה, במאי. "כשפוטין רוצה להיות פופולרי הוא יוצא למלחמה" חיילים רוסים (מקדימה) ואוקראינים (מאחורי השער) באוקראינה, במאי. "כשפוטין רוצה להיות פופולרי הוא יוצא למלחמה" צילום: איי פי

 

אותך סחטו?

 

"אף אחד לא בא אליי לבקש ממני כסף, ואני הייתי בעולם אחר לגמרי. אני תקפתי את האוליגרכים האלה מפני שהם גנבו כסף מחברות שהשקעתי בהן, כמו גזפרום. רק שעכשיו במקום לרדוף את האויבים של פוטין כמו קודם רדפתי את השותפים העסקיים שלו".

 

למעשה המאסר של חודורקובסקי היה סימן גם עבורך, שאף איש עסקים אינו חסין.

 

"נכון. כשהתחלתי ברוסיה הפשע שם לא היה מאורגן, אבל היום אני מכנה את מה שקורה שם פשע שמאורגן מאוד בידי הממשלה וכוחות אכיפת החוק. מאז שפוטין התחיל את כהונתו השנייה כנשיא אין דרך להימנע מצרות: אם עשית כסף ברוסיה, ולא משנה איזה סכום, מישהו ידפוק על דלתך ויבקש אותו ממך".

 

על דלתו של בראודר לא דפקו. בו נהגו אחרת: בנובמבר 2005 הוא ירד מטיסה בנמל התעופה של מוסקבה - וגילה שהרשויות מסרבות להכניסו למדינה. הוא עוכב במשך 15 שעות ואז הוכרז "איום על הביטחון הלאומי". מאותו יום לא חזר לרוסיה, והוא ומשפחתו מתגוררים בלונדון. "הופתעתי", הוא אומר בכנות, "לא היו לזה רמזים מקדימים. הם מכים אותך בהפתעה כשהם עושים את הדברים האלה. אתה מגיע לנמל התעופה, מצפה להיכנס כרגיל ולא נותנים לך, ופתאום החיים שלך מתפרקים".

 

המאבק: מכוח האשמה המוחלטת

 

בראודר ישיר ובהיר, משיב לכל השאלות בכנות מפתיעה. הוא אינו נבוך לדבר על כאבים, מאשים בטון מדוד, ומספר סיפור עז ובלתי נתפס ללא טיפת התלהמות. אין שם להט נקמה סוער או אג'נדה רועשת. הוא ישיר מאוד, אבל מאופק. זה ניכר במיוחד כשהוא מספר על סרגיי מגניצקי, עורך דינו לענייני מס. אז קולו נהיה שקט ואטי עוד יותר.

 

לאחר שבראודר גורש מרוסיה הוא משך את כל השקעותיו מהמדינה, אבל לפני שהספיק לסגור את משרדיו - המשטרה פשטה עליהם והחרימה מסמכים ומחשבים. המידע שמצאו שימש פקידים במשרד הפנים למהלך שבו הוציאו במרמה מקופתה של ממשלת רוסיה 230 מיליון דולר כהחזרי מס. בראודר, שעקב אחר האירועים מלונדון, שכר את מגניצקי כדי שיאתר הוכחות לתרגיל ויחשוף אותו.

 

מגניצקי עלה על מסלול הכסף ועמד לחשוף אותו, אבל בסוף 2008 הוא נעצר בהוראות אותה חבורת פקידים. 358 ימים הוא הוחזק במעצר, "בהמתנה למשפט", סבל מדלקת בלבלב ולא הורשה לקבל טיפול רפואי. ב־16 בנובמבר 2009 הוא נכבל למיטתו, הוכה באלות גומי ומת.

 

ספרא. נתן לבראודר את ההון הראשוני לעסקים ברוסיה ספרא. נתן לבראודר את ההון הראשוני לעסקים ברוסיה צילום: אימג'בנק, Gettyimages

 

בראודר נותר עם האשמה: התחושה שמגניצקי מת כי ייצג אותו לא נותנת לו מנוח. האשמה הובילה אותו לכתוב את הספר, שמוקדש למגניצקי, "האיש הכי אמיץ שהכרתי אי פעם". האשמה שלחה אותו למאבק על "חוק מגניצקי", שאושר ב־2012 בקונגרס האמריקאי ואוסר על כ־60 פקידים רוסים שקשורים במותו של עורך הדין להיכנס לארצות הברית, לעשות בה עסקים או לקבל בה שירותי בנקאות. לאחרונה נחקק חוק דומה בפרלמנט האירופי, ובראודר מנסה להעביר גרסאות שלו גם בבריטניה ובמדינות נוספות. ומתוך אותה אשמה, בראודר לקח תחת חסותו את אלמנתו של מגניצקי ובניו, העביר אותם להתגורר בסמוך לו, בלונדון, ודואג אישית לביטחונם ולכל מחסורם.

 

"אני חש אשמה מוחלטת ואחריות מוחלטת למה שקרה לו", הוא אומר. "אם הוא לא היה עורך הדין שלי ולא היה מנסה להגן עליי הוא עדיין היה חי היום עם אשתו, משחק עם הילדים שלו, נהנה ממוזיקה קלאסית בקונסרבטוריון ומכל הדברים שהפכו את חייו לנהדרים. הוא מת כי הוא עבד עבורי, ואני מתייחס לזה ברצינות רבה", קולו הולך ונחלש. "זו חובתי לשמר את זכרו ולוודא שייעשה פה צדק. הדבר היחיד שיגרום לי לחוש שלווה הוא להוציא את הצדק לאור".

 

כתבת שמגניצקי אמר לך פעם שלסיפורים רוסיים אין סוף טוב. מה בכל זאת יהיה הסוף הטוב של הסיפור הזה מבחינתך?

 

"כשמשטרו של פוטין ייפול, ויקומו בתי דין שידונו בפשעי המשטר שלו, והטריבונל הראשון יהיה טריבונל מגניצקי, שבו 60 האנשים שאחראים למותו יעמדו למשפט, יואשמו בעינויים וברצח וילכו לכלא. זה יהיה היום שבו סוף סוף אשן טוב בלילה".

 

העתיד: המלחמה הבאה בדרך

 

לפני קצת יותר משנה, בפברואר 2014, רוסיה פלשה לחצי האי קרים וסיפחה אותו. בתגובה ארצות הברית ואירופה הטילו עליה שורה של סנקציות כלכליות: הן אסרו על אנשי עסקים וחברות להשקיע בקרים והקפיאו נכסים בתחומן ששייכים לאנשים או חברות הפועלים בקרים, ובראשם כמה עשרות בכירים בממשל, מקורביו של פוטין, כולל ראש הסגל שלו וחברי ילדות. באוגוסט פוטין מתח את האימפריאליזם שלו לאוקראינה, פלש אליה ופתח במלחמה. אירופה וארצות הברית הרחיבו את הסנקציות וקבעו כי כמה בנקים ותאגידי ענק רוסיים, ובהם ענקית האנרגיה גזפרום ויצרנית הנשק קלשניקוב, לא יוכלו לקבל מימון במערב ועסקיהן שם יצומצמו. לכך התווסף השפל במחיר הנפט, שדחף למטה את הרובל שממילא נחלש, וכלכלת רוסיה צללה אל דשדוש.

 

בראודר בוחן את ההתפתחויות מלונדון, ומעריך שהמלחמות הבאות כבר בקנה. כמו לא מעט מנהיגים לאורך ההיסטוריה, הוא אומר, גם פוטין מתמודד עם כלכלה קורסת באמצעות יציאה לקרב. "במשך זמן רב פוטין ניהל משטר מושחת מאוד, שבו הוא ואחרים גנבו סכומי כסף שלא ייאמנו. אבל כל עוד הכלכלה שגשגה אנשים השלימו עם זה. כל עוד אנשים אוכלים טוב ויש להם משכורת מכובדת, לא אכפת להם מפוליטיקה.

 

אבל עכשיו, כשרמת החיים יורדת בגלל מחירי הנפט והסנקציות, המחירים עולים, הרובל יורד, אנשים מאבדים את מקומות עבודתם ומצבו הכלכלי של הרוסי הממוצע רע יותר, אנשים שואלים: 'למה הממשלה מאפשרת לזה לקרות? מה אתה עושה, מר פוטין?'. וזה עבורו איום מאוד מפחיד.

 

"הוא נחרד כשראה שעמיתו באוקראינה ויקטור ינוקוביץ', שעסק גם הוא בקלפטוקרטיה, הודח, ולכן הוא פתח במלחמה. בכל פעם שהוא מוטרד משיעורי התמיכה בו או שהוא רוצה להיות יותר פופולרי פוטין יוצא למלחמה, כדי לייבש את העניין בנושאים אחרים. בגלל מצב הכלכלה הוא צריך להמשיך ליצור עוד ועוד פעולות לאומניות אחוזות טירוף שימנעו מאנשים לשים לב לכישלונות שלו, וזו הסיבה לכל הפעולות הצבאיות. זה מאוד דומה לגרמניה בשנות השלושים, כאשר היטלר הכניס אנשים לטירוף לאומי".

 

איך אתה מבין את פוטין? לפעמים הוא מתנהג בתחכום ולפעמים בטיפשות. לפעמים נראה שהוא מאוד חלש ומיואש, לפעמים הוא דיקטטור חזק.

 

"הוא איש נמוך וקטן מאוד פיזית", מפתיע בראודר, "ואני מאמין שכאשר הוא היה ילד הוא הוכה והושפל, מה שהפך אותו לרגיש מאוד לכל סוג של השפלה כמבוגר. הוא גם מאוד מפוחד, ונוקט צעדים קיצוניים כדי להשתלט על תחושת הפחד. פלישה למדינות זרות זה צעד קיצוני שנובע מהפחד שידיחו אותו. הרצח של נמצוב זה צעד קיצוני כי הוא פוחד מהאופוזיציה".

 

בתמונות הכי מפורסמות שלו הוא רוכב על סוס ללא חולצה, או מלטף נמרים.

 

"האיש הקטן והמפוחד הזה מנסה להראות באופן נואש שהוא לא מפחד מכלום".

 

הקרן של בראודר כבר אינה פועלת בשווקים המתעוררים כמו רוסיה, שבהם עשה את הונו. לאחר שלמד על בשרו כיצד הדברים עלולים להשתבש הוא מעדיף להשקיע בצפון אמריקה ובמערב אירופה, במדינות עם מערכת פוליטית יציבה ומסורת של כיבוד זכויות קניין. אלא שהתקופה הסוערת כלכלית ופוליטית שעוברת כעת על רוסיה מזכירה את התקופה שבה בראודר התחיל להשקיע בה. אולי דווקא עכשיו, בתוך כל הבלגן, מתחבאות ברוסיה הזדמנויות השקעה יוצאות דופן?

 

"אתה עושה השקעות כאלה אם אתה מצפה לשינוי חיובי בעתיד", הוא משיב. "לא תרצה להשקיע במקום נורא אם הוא יישאר נורא או שמצבו יחמיר, ואני חושב שהמצב ברוסיה יישאר נורא או יחמיר עד שפוטין יאבד את השלטון, ואיש לא יודע מתי זה יקרה. במובנים רבים רוסיה חוזרת לתקופת מסך הברזל. הם בסופו של דבר יסגרו את האינטרנט, יאסרו כל אדם שעשוי להיות מועמד חזק של האופוזיציה, יהרגו אחרים וימשיכו עם הפרופגנדה שלהם. הסקרים שטוענים שפוטין נהנה מ־88% תמיכה הם שטות גמורה. אף אזרח רוסי לא רוצה לבקר את פוטין או להודות שהוא אינו מחבב אותו כי זה מסוכן מדי. מי ייתן תשובה כנה לסוקר זר ברוסיה?".

 

אז יהיה יותר רע לפני שיהיה יותר טוב?

 

"לצערי כן".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x