מגיע לליכוד יותר

בצמרת הליכוד יש לא מעט אנשים מוכשרים וערכיים, בהם גם מועמדים ראויים לראשות הממשלה. יש שפרשו מהמפלגה - משה כחלון וגדעון סער הצטרפו לאחרונה לשורה ארוכה של פליטים - ויש ששבו בעיתוי תימהוני, כמו בני בגין. הסבל של בכירי הליכוד גלוי לכל מי שנועד איתם. הם לא מסתירים את איבתם לבנימין נתניהו בשיחות עם עיתונאים שלא נועדו לפרסום.

בנימין נתניהו צילום: אמיל סלמן

אף על פי כן, בפומבי, בכלי התקשורת, הם מתייצבים מאחוריו גם בימים שהסיפורים המטורללים ממעון בית ראש הממשלה הופכים למסמך רשמי של מבקר המדינה. צר לי עליהם. נתניהו הוא קללתם. בלעדיו, הם יפסידו את השלטון ב־17 במרץ. איתו, הם נידונים להתפתל עד קצה הגועל־נפש.

נתניהו שלח לאולפנים שכירי־חרב עלובים ועילגים להגן על מעשים שטובי היחצנים לא יצליחו להמתיק. אבל מנבחרי ציבור מותר לצפות ליותר. בכירי הליכוד שמגוננים עכשיו על נתניהו, הופכים את עצמם, במעשה או בשתיקה, שותפים למנהיגם שסרח והבאיש את יוקרתו ואמינותו של ראש ממשלה בישראל. יום אחד, כשיבקשו בעצמם את אמון הבוחרים, הם יצטרכו לתת דין וחשבון על הימים הנוראים האלה.

הליכוד היתה ותהיה מפלגה גדולה וחשובה, מועמדת טבעית להנהגת המדינה בכל מערכת בחירות. כל מי שקרא את הדו"ח המזעזע של מבקר המדינה מבין שהבעיה היא לא ימין או שמאל אלא בעיה של איש אחד. אחרי שש שנים של שלטון כושל, בא דו"ח המבקר והופך את נתניהו מנכס לנטל על מפלגת השלטון. מגיע לליכוד יותר טוב. יותר ישר, יותר שפוי, יותר ז'בוטינסקי, יותר בגין.