$
בארץ

למה הם לא מדברים על מסים וקיצוצים

אם התקציב היה מתנהל בתוכניות הכלכליות של המפלגות, היה אפשר גם לחסל את הטרור ולהביא שלום

שאול אמסטרדמסקי 08:16 05.02.15

 

גם וגם וגם וגם. הפוליטיקאים מבטיחים לנו גם וגם וגם וגם. גם חינוך וגם בריאות וגם דיור וגם הוזלת יוקר מחיה ומה שאתם לא רוצים, וכל זה – בלי עוד מסים ובלי קיצוצים במקומות אחרים. אם תקציב המדינה היה מתנהל רק בתוך התוכניות הכלכליות של המפלגות, היה אפשר על הדרך לחסל את הטרור ולהשכין שלום.

 

פלוסים ומינוסים עם תשובות פשוטות

 

המציאות קצת יותר מסובכת. הניתוח של בנק ישראל שהתפרסם אתמול שופך מים קרים על התוכניות הכלכליות הגדולות שהוצגו בימים האחרונים, על ידי פרופ׳ מנואל טרכטנברג ועל ידי משה כחלון. בנק ישראל אומר במפורש: בשביל לעמוד ביעדים שהממשלה שמה לעצמה (ובעיקר, שהגירעון יהיה 2.75% בשנה הבאה), אין מנוס מהעלאת מסים. אחרת פשוט אין מספיק כסף בקופה והגירעון יהיה גבוה יותר.

 

אז אם בנק ישראל טוען שיש צורך במסים, ואילו טרכטנברג וכחלון טוענים בכל זאת שאין צורך בהעלאת מסים בשביל לממש את התוכניות שלהם, איך זה מסתדר? בגלל שזו בסופו של דבר שאלה אריתמטית פשוטה, של פלוסים ומינוסים, יש לה תשובות אפשריות פשוטות.

 

מימין: מנואל טרכטנברג ומשה כחלון
מימין: מנואל טרכטנברג ומשה כחלון צילום: עמית שעל

 

תשובה אפשרית ראשונה היא שכחלון וטרכטנברג סבורים שבנק ישראל טועה. אבל מאחר שבבנק ישראל יושבים כלכלנים לא פחות טובים מאשר בשתי המפלגות, כנראה שזו לא התשובה. תשובה אפשרית שניה היא שהמפלגות האלה לא מתכננות להעלות מסים, אבל כן מתכננות לבטל פטורים ממס, ששקולים להעלאת מסים. למשל, לבטל את הפטור ממס על קרנות ההשתלמות. אלא שביטול פטורים ממס נחשב למשימה קשה מסיום הסכסוך הישראלי־פלסטיני (לפחות היו כמה הסכמי שלום עד כה, פטורים לא בוטלו), ולכן סביר להניח שגם זו לא התשובה.

 

חלומות לחוד וגירעונות לחוד

 

נשארה אפשרות אחרונה – שהם מתכוונים להעלות את הגירעון. ואמנם, בסביבתו של טרכטנברג דיברו אתמול על כך שהגירעון לא חייב להיות 2.75% בשנת 2016, ושהוא יכול להיות אפילו גבוה מעט מ־3%. כלומר, במקום שהגירעון יירד, שהוא יגדל קצת. ואחר כך, בעתיד, הם מתכננים להוריד אותו, אבל בקצב הדרגתי יותר. כל שינוי כזה של 0.5% לפה או לשם משמעו עוד 5 מיליארד שקל פנויים שאפשר לשחק איתם, על אף שזו הבחירה הקלה ביותר של הפוליטיקאים, משום שהיא מרצה את כולם בטווח הקצר, ולעזאזל הטווח הארוך.

 

ומה קרה לפרופסור שדיבר על אחריות תקציבית? על זה שאין אלכימיה כלכלית? שאי אפשר לייצר תוכניות מהאוויר? (כמו למשל התוכנית למע״מ 0% על מוצרי מזון). מסתבר שהפוליטיקה חזקה אפילו יותר מהכלכלנים האחראים ביותר.

x