• תפריט
מוסף 27.11.2014

סטארט-אפ עם ביצים

חברת המפטון קריק מסן פרנסיסקו גייסה כבר 30 מיליון דולר מביל גייטס, פיטר תיל, ג'רי יאנג ולי קא־שינג. ההבטחה: לשנות לחלוטין את האופן שבו העולם השבע אוכל, להציל את העולם הרעב - ולעשות מזה הרבה כסף. בראיון בלעדי למוסף כלכליסט מסביר המנכ"ל ג'וש טטריק למה המשימה החלה דווקא בהמצאת ביצה ללא ביצה, איך קרה שהמיונז המצליח שלהם גרר תביעת ענק מיוניליוור, וכמה חשוב שהמהפכה תהיה זולה

מחבת על הכיריים, ומקושקשת על האש. כבר חודשים, עוד מקושקשת ועוד מקושקשת ועוד מקושקשת. זו לא מקושקשת שגרתית: היא לא עשויה בכלל מביצה. גם החלל לא שגרתי: הכיריים יושבים בתוך חברת סטארט־אפ מעוצבת להפליא באזור הכי טרנדי בסן פרנסיסקו. המטרה עוד פחות שגרתית: המקושקשת הזאת אמורה לשנות לגמרי את האופן שבו העולם אוכל.

 

זאת אינה יומרה חסרת כיסוי. חברת Hampton Creek Foods כבר המציאה מיונז ללא ביצים (שמותג היטב תחת השם "Just Mayo") ובצק עוגיות ללא ביצים (Just Cookies) שנמכרים בהצלחה ברוב רשתות המזון הגדולות בארצות הברית. בזמן שאנשים ממשיכים להתווכח מה קדם למה, הביצה או התרנגולת, המפטון קריק פשוט הוציאה את התרנגולת מהמשוואה ופנתה לעולם הצמחים כדי להחליף את הביצה במוצר בריא, מזין וזול יותר, בלי לפגוע בסביבה ובלי להתפשר על הטעם. כל פיתוח נוסף שלה מגדיל את הסיכוי שבעתיד הלא מאוד רחוק נוכל להסתדר לגמרי בלי ביצים, ויותר מכך: שנמצא דרך לשנות את כל תעשיית המזון כך שתהיה יעילה יותר, כלכלית יותר וטובה יותר לכולם.

 

מיונז של המפטון קריק מיונז של המפטון קריק

 

לא פלא שהמפטון קריק נהפכה לאחד הסטארט־אפים המדוברים בעולם, וכנראה לסטארט־אפ האוכל העשיר ביותר. רשימת המשקיעים בה חלומית כמעט, וכוללת את השמות הבולטים ביותר בעולם ההייטק וההון סיכון. כל חברה היתה גאה לעשות "וי" ליד שם אחד, להמפטון קריק יש כמה וכמה להתפאר בהם: ביל גייטס, האיש העשיר ביותר באמריקה ומייסד מיקרוסופט; לי קא־שינג, האיש העשיר ביותר באסיה ובעל מוניטין מנצח אחרי השקעות בפייסבוק, בסקייפ, ב־Waze ועוד; ג'רי יאנג, ממייסדי יאהו; פיטר תיל, ממייסדי פייפאל ומהמשקיעים המוקדמים בפייסבוק; משקיע ההון סיכון הוותיק וינוד קושלה; התאומים עלי והאדי פרטובי, יזמים שמאחוריהם 16 אקזיטים מוצלחים כולל פייסבוק וזאפוס; ג'סיקה פאוול, סגנית נשיא גוגל; אש פאטל, לשעבר בכיר ביאהו; ובני הזוג קאט טיילור וטום סטייר, שמפנים את המיליארדים שהוא עשה בקרנות גידור להשקעות עם ערך חברתי ומוסרי. בארבע שנות קיומה המפטון קריק גייסה כבר 30 מיליון דולר.

 

במקביל החברה מושכת גם את יצרני המזון הגדולים. חלקם כבר מחזרים אחריה בדרך לשיתוף פעולה, מקווים להשתמש בתחליף הביצים שלה במוצרים שלהם. אחרים חשים מאוימים מהתחרות החדשנית שהיא מציגה להם. יוניליוור, למשל. אם המפטון קריק היתה צריכה הוכחה סופית לכך שהיא לא רק מרתקת את עולם ההייטק אלא גם מטלטלת את תעשיית המזון, היא הגיעה לפני שבועיים בדמות תביעה שהגישה נגדה יוניליוור. ענקית המזון (מיונז הלמנס, ליפטון, קנור ובן אנד ג'ריס), הטיפוח האישי וטיפוח הבית, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי של 118 מיליארד דולר, טוענת שהסטארט־אפ הקטן הזה מטעה את הצרכנים כשהוא קורא למוצר שלו "מיונז", כי לפי הגדרות ה־FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקאי) מיונז חייב להכיל ביצים. עד כדי כך חוששים שם מהשינוי שעומד בפתח.

 

ג'וש טטריק, מנכ"ל החברה ואחד משני מייסדיה, יודע היטב שזה לא המיונז שמטריד את האחרים, אלא הגישה של המפטון קריק כולה: של יזמים שרוצים להאכיל את העולם לא פחות משהם רוצים להרוויח, ושמוצאים דרכים יוצאות דופן לעשות זאת — למשל בבניית מאגר חסר תקדים של נתונים על הערכים התזונתיים והתכונות של כל צמח וצמח, כדי שהצמחים יוכלו להחליף עוד חומרי גלם בתעשיית המזון. "התביעה של יוניליוור שמה על השולחן את הצורך לחשוב מחדש על שוק המזון. אני חושב שהעניין הוא פחות התחרות ויותר הצורך להקל על יזמים לחדש דברים, ולאפשר לאנשים לאכול טוב יותר", מספר טטריק ל"מוסף כלכליסט" בראיון ראשון לכלי תקשורת ישראלי. "עד עכשיו החדשנות המקסימלית של חברות המזון היתה להפוך את החטיפים ליותר קריספיים או להוסיף יותר טעם למסטיק. ה'חדשנות' הזאת לא מטפלת בסוגיות אמיתיות ומהותיות".

 

ג'וש טטריק. "רוצים ליצור שינוי גדול במזון עבור כולם, בכל מקום" ג'וש טטריק. "רוצים ליצור שינוי גדול במזון עבור כולם, בכל מקום" צילום: איי אף פי

 

אידאולוגיה שנולדה באפריקה

 

עשרות רבות של עובדים כבר יושבים במתחם של המפטון קריק באזור SoMa בסן פרנסיסקו. החלל התעשייתי־לשעבר מורכב מאזור משרדי, ספות הסבה אדומות, שולחנות מעבדה ומטבח תעשייתי, זה שבו מקשקשים עכשיו לא־ביצה. "אנחנו עובדים על הביצה המקושקשת הראשונה בעולם שמיוצרת מצמחים, ונקראת Just Scrambled", מסביר טטריק. "היא לא תכיל כולסטרול, תהיה בטוחה יותר, זולה יותר, מתאימה למי שאלרגי לביצים, ותציע אפילו קצת יותר חלבונים מביצת תרנגולת רגילה". ומה לגבי הטעם? טטריק לקח את המקושקשת לג'ים קריימר, בעל תוכנית פופולרית במיוחד בערוץ CNBC וגורו השקעות שבחר את החברה לאחת מ־50 החברות שייצרו מהפכה בתחומים שלהן. הוא שלף מולו צנצנת עם נוזל צהבהב, שפך אותו על מחבת, טיגן קלות והגיש את התוצאה לקריימר, שטעם בחשש ואז פסק באופן נחרץ: "שיט, בנאדם, זה טוב", וחיסל את המנה.

 

טטריק צחק. תוכניות פופולריות, רשימות יזמים מצליחים והשקעות עתק הן לא הסביבה הטבעית לצעיר הזה, שלא גדל בפקולטות לניהול עם חלומות על כסף גדול. למעשה, מחצית מחייו הבוגרים בכלל עסק בעבודות למען נזקקים באפריקה. הוא גדל באלבמה ובפנסילבניה, ולאחר התיכון הוא הלך ללמוד ולשחק פוטבול באוניברסיטת ווסט וירג'יניה, אבל ליקוי רפואי קטע את הקריירה הספורטיבית שלו. ב־2004 סיים תואר ראשון בהצטיינות בלימודי אפריקה ואחר כך השלים תואר במשפטים באוניברסיטת מישיגן. בין שני התארים ואחריהם חי בסך הכל שבע שנים באפריקה, עבד ביוזמות חברתיות של האו"ם וגופים אחרים ואף שימש משפטן סביבתי בשירות ממשלת ליבריה. נראה שהיוזמה האפריקאית הקרובה ביותר ללבו היא More Than Me, עמותה ליברית שאוספת ילדות־זונות מהרחוב ומשלבת אותן בבתי ספר, כדי לתת להן הזדמנות לבנות לעצמן עתיד אחר. טטריק סיפר לא מזמן שאם לא היה מקים את המפטון קריק, כנראה היה חוזר לאפריקה לעבוד בעמותה הזאת.

 

המיונז של המפטון קריק על המדפים בארצות הברית. עולה רק כדולר יותר ממיונז של הלמנס, למשל המיונז של המפטון קריק על המדפים בארצות הברית. עולה רק כדולר יותר ממיונז של הלמנס, למשל

 

אבל ב־2011 הוא הקים את המפטון קריק, עם חבר ילדותו ג'וש באלק. שניהם כבר היו שקועים אז בעבודות חברתיות־אידאולוגיות: טטריק הקים את 33needs, אתר מימון המונים לסטארט־אפים חברתיים (שנסגר בינתיים), ובאלק עבד ועדיין עובד בעמותת The Human Society, שמגנה על חיות משק. בשיחות ביניהם הודו שני הג'ושים שהם מוטרדים מהאופן שבו פועלת תעשיית החקלאות והמזון, בין השאר על רקע הניסיון של טטריק באפריקה, שהבהיר לו שהפתרונות לרעב שמציעות העמותות והממשלות אינם מספקים וכי יש צורך בשינוי יסודי בשרשרת ייצור ואספקת המזון. הג'ושים חשבו שכאשר יש 1.2 מיליארד רעבים בעולם, זה פשוט מטורף להאכיל את החיות שאנחנו אוכלים במזון שיכול לספק את הרעבים.

 

 

הביצים משכו את תשומת לבם באופן מיוחד. ייצור ביצים, הם הבינו, כרוך בבזבוז מים ואדמה, בסיכונים בריאותיים כמו סלמונלה ושפעת העופות ובתנאי גידול קשים של התרנגולות, שנגזרים מהעובדה הפשוטה שהיצרנים פשוט רוצים למקסם רווחים. "ביצה היא הנס הלא־ייאמן של הטבע שעוות בידי מערכת שאינה בת קיימא", חורץ טטריק.

 

מצד שני, אי אפשר להתעלם מכך שביצים כל כך חיוניות במטבח, כמאכל בפני עצמו או כחומר גלם המשמש בבישול, טיגון ואפייה, לעיבוי, הדבקה, הקצפה, הקרשה ויצירת מרקם חלק. בין אם אנחנו אוכלים ביצים או אוכלים מזון שבו השתמשו בביצים, הן חלק מרכזי (וטעים) מאוד מהתפריט שלנו. הג'ושים תהו אם אפשר למצוא לביצים תחליף שיהיה בריא וזול בלי להתפשר על הטעם או התכונות הייחודיות שלהן, ויצאו למסע לחיפוש חלופה לביצים מעולם הצמחים.

 

המנכ"ל ג'וש טטריק מכין מקושקשת נטולת ביצים למשקיע לי קא־שינג. אחרי ארה"ב, המוצרים בדרך לאסיה ולאירופה, עם הפנים גם לאפריקה המנכ"ל ג'וש טטריק מכין מקושקשת נטולת ביצים למשקיע לי קא־שינג. אחרי ארה"ב, המוצרים בדרך לאסיה ולאירופה, עם הפנים גם לאפריקה

 

המטרה, מדגישים בהמפטון קריק בכל הזדמנות, היא שאנשים לא ישנו את ההרגלים שלהם, אלא ימשיכו לאכול את מה שטעים להם, בסכום שסביר בעיניהם להוציא בסופרמרקט שקרוב לביתם - רק עם שינוי אחד, שלא יפריע למהלך חייהם, והוא שהמוצר יהיה נטול ביצים. זו האידאולוגיה: טעים, זול, בריא, ידידותי לסביבה.

 

בין השורות נשמע שהמטרה היא גם לעודד טבעונות — טטריק טבעוני, ובאלק פעיל למען זכויות בעלי חיים — אולם טטריק נזהר מלדבר על טבעונות, שנתפסת כעניין של כת קטנה ואגרסיבית. "המטרה העיקרית שלנו היא לסייע לאנשים רגילים לאכול טוב יותר, פשוט ככה", הוא מסביר. "מעולם לא תכננו להיות חברה טבעונית. אנחנו רוצים להיות חברה לכולם, בכל מקום, וכדי לעשות את זה האוכל שלנו צריך להיות טעים ובמחיר סביר. מה שכן, בתהליך הזה אנחנו יוצרים מוצרים שהם יותר בני קיימא, יותר בריאים וגם יותר זולים".

 

המנה החמה של עמק הסיליקון

 

נדרשו להם רק שנתיים מגיבוש המטרה ועד השקת המיונז בלי הביצים. בסוף 2011 הג'ושים גייסו את יוהן בוט, לשעבר מנהל מחקר ופיתוח גלובלי ביוניליוור פתרונות מזון ואדם שמבין בתכונות הביוכימיות של מוצרי מזון. השלושה הצליחו לעניין ברעיון את וינוד קושלה, משקיע מהשורה הראשונה של ההון סיכון בעמק הסיליקון; הוא נתן להם חצי מיליון דולר, שהתווספו לכל החסכונות של טטריק שהושקעו בחברה, 37 אלף דולר.

 

אחריו, כאמור, באו שמות גדולים לא פחות, וכל המשקיעים, על פי הדיווחים, טעמו את המוצרים של המפטון קריק לפני שהחליטו אם להשקיע בהם. ג'רי יאנג, למשל, אמר כי "המשאב של המפטון קריק יעיל, נגיש ולא יקר, והטעם שלו נהדר", וגם כינה את טטריק "איש חזון". ביל גייטס כלל את החברה ברשימה הקצרה שלו, שלושה שמות בלבד, של חברות שישנו את עולם המזון. בפוסט שהקדיש לנושא בבלוג הפופולרי שלו, Gates Notes, ציטט גייטס נתונים של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם שלפיהם ב־2005 הביקוש העולמי לביצים עמד על 62 מיליון טונות, וב־2050 הוא עתיד לקפוץ ל־102 מיליון טונות. זה ביקוש אדיר, שלא ברור אם יהיה בכלל איך לספק אותו – ובאיזה מחיר כלכלי וסביבתי. אלה תנאי פתיחה מצוינים לסטארט־אפ ביצים, ופוסט אצל גייטס הוא מקפצת שיווק מצוינת.

 

כריס ג'ונס במטבח החברה. שף נודע שכיכב בתוכנית טלוויזיה והפך למנהל החדשנות הקולינרית של המפטון קריק כריס ג'ונס במטבח החברה. שף נודע שכיכב בתוכנית טלוויזיה והפך למנהל החדשנות הקולינרית של המפטון קריק צילום: Linda Forsell

 

מה הייתם צריכים לעשות כדי להגיע למשקיעים בסדר גודל כזה?

"הם השקיעו בחברה מכמה סיבות. קודם כל, אכפת להם מקיימות, שזאת הסוגיה העיקרית שאנחנו מתמודדים איתה. שנית, הם ראו את השוק העצום שיש לנו פוטנציאל לשנות. וכבר מההתחלה היו לנו כמה יועצים חזקים ומוכשרים שהכירו לנו את האנשים הנכונים, ככה שלא ניגשנו למשקיעים האלה בצורה עיוורת, וזה תמיד טוב. מזון הוא תחום רותח כרגע, הוא זקוק באופן נואש לחדשנות, והמשקיעים מכירים בזה".

 

בכוונה או במקרה, גם חלק מהעובדים שהמפטון קריק שכרה תרמו לא מעט לפרסום שלה. כריס ג'ונס, למשל, השתזף באור הזרקורים כמתמודד ב"טופ שף", תוכנית טלוויזיה פופולרית שבה שפים מתחרים באתגרים קולינריים. לאחר התוכנית הוא שב לעבודתו כשף של Moto, מהמסעדות המדוברות בשיקגו, עזב אותה כדי להיות יותר עם בתו, ואז נענה להצעתו של טטריק להיות מנהל החדשנות הקולינרית בהמפטון קריק. באתר של החברה אפשר לראות וידיאו ותמונות שלו מבשל לבתו עם המוצרים נטולי הביצים של החברה.

 

עוגיות מהבצק של המפטון קריק עוגיות מהבצק של המפטון קריק

 

העוגיות של המפטון קריק. "חדשנות במזון היא לא רק להפוך חטיפים ליותר קריספיים" העוגיות של המפטון קריק. "חדשנות במזון היא לא רק להפוך חטיפים ליותר קריספיים" צילום: Linda Forsell

 

האמזון של עולם המזון

 

שאלת מיליון הדולר היא כמובן איך החברה מייצרת ביצים נטולי ביצים, ומהו צמח המפתח. התשובה היא שאין תשובה אחת. לביצים יש תכונות מגוונות, ובכל מאכל נדרשת תכונה אחרת. התפקיד של הביצה במיונז, למשל, שונה מהתפקיד שלה בעוגייה, בקציצה או בחביתה. לכן עבור כל מוצר המפטון קריק מחפשת את הצמח הנכון או הרכב הצמחים הנכון, בשילוב חומרים טבעיים אחרים.

 

המיונז והאפונה הצהובה שממנה הוא מיוצר המיונז והאפונה הצהובה שממנה הוא מיוצר צילום: Linda Forsell

על התהליך הארוך הזה של ניסוי וטעייה מופקד צוות גדול של ביוכימאים ומהנדסי מזון, שבראשו עומד ד"ר ג'ושוע קליין, ביוכימאי שעבד בעבר על פיתוח תרופה לאיידס במכון הטכנולוגי של קליפורניה (קלטק). בשפה המקצועית שלו, האתגר הוא לבודד חלבוני צמחים שיוכלו להחליף את חלבוני הביצים בכל אחד מהמוצרים. "זה מסובך אבל בהחלט אפשרי", אמר בעבר. "אנחנו רוצים לפתח מוצר שיתאים לכל הקהלים בלי לשנות את ההעדפות שלהם, אלא רק להציע להם פתרון טוב וטעים יותר".

 

כדי לייצר את המיונז, למשל, במעבדת החברה בודדו חלבונים מ־1,550 צמחים. 11 מהם זוהו כמתאימים, והרכיב העיקרי ב־Just Mayo הוא אפונה צהובה שגדלה רק בקנדה. פרט לאפונה המיונז מכיל שמן קנולה, מים, מיץ לימון, חומץ, סוכר אורגני, מלח, תבלינים, עמילן ובטא קרוטן. בכפית של המיונז הזה יש 90 קלוריות, 10 גרם שומנים (רק גרם אחד של שומן רווי), 80 גרם סודיום וגרם אחד של פחמימות. ללא כולסטרול, ללא שומן טרנס.

 

והוא גם טעים, לפי הטועמים והמבקרים. לפני חודשיים ערך אתר האוכל הגדול Serious Eats מבחן טעימה עיוור לארבעה מותגי מיונז צמחיים, ובהם Just Mayo, לצד מיונז רגיל, לא צמחי. לא רק שהמיונז של המפטון קריק היה הטעים ביותר מכל הממרחים הצמחיים, הנסיינים חשבו שהוא טעים יותר גם מהמיונז הרגיל. לאחרונה הוא יצא לשוק בטעמים נוספים — צ'יפוטל (פלפל צ'ילי מיובש), שום ותאילנדי חריף.

 

המוצר השני שהמפטון קריק הוציאה הוא Just Cookies, בצק לאפיית עוגיות שוקולד צ'יפס. האתגר היה כפול: להוציא את הביצים ולהוציא את החמאה. העוגיות מכילות שוקולד, שיבולת שועל, שמן דקל אורגני, מים, שמן קנולה דחוס ודִבשה. בשיעורים נמוכים יותר יש בו סוכר, קמח דורה, מלח, סודה לשתייה, לטיצין סויה, אלגין ומשפר אפייה. אותו עיתונאי מ־Serious Eats אפה את העוגיות בביתו ולקח אותן לבית הקפה השכונתי שלו. הבעלים והלקוחות אהבו אותן מאוד; אחד מהם אפילו אמר שזו העוגייה הטובה ביותר שטעם אי פעם. הביקורת העיקרית היתה שהעוגיות יכולות להיות קצת יותר מתוקות. אף אחד לא הרגיש שאין בהן ביצים או חמאה. גם בכנס משקיעים של קושלה ונצ'רס, קרן ההון סיכון של וינוד קושלה, טטריק עשה לביל גייטס וטוני בלייר, שמשמש יועץ של קושלה, טעימה עיוורת של מאפינס אוכמניות בלי ועם ביצים. שניהם לא הבחינו בהבדל.

 

נדרשה סבלנות כדי להגיע להישגים האלה. 1,432 פעמים רקחו המדענים של המפטון קריק מיונז לא מספיק טוב; הגרסה המנצחת היא ניסיון מספר 1,433. לא פלא, אם כן, שהחברה ממעטת מאוד להתייחס למוצרים הבאים שנמצאים בעבודה. לצד המקושקשת, מספר טטריק בזהירות, "אנחנו עובדים על עוד מוצרים כמו תערובות אפייה, צבעים למזון ואפילו צמחים שיכולים לשמש כסוכר יותר בריא".

 

במקביל, וללא אישור רשמי של החברה, פורסם כי היא מפתחת תחליפי ביצים למוצרים של חברות המזון הגדולות בעולם, מה שעשוי להיות זרוע פעילות רווחית מאוד. אולם הזרוע שעשויה להיות הרווחית ביותר היא מאגר המידע העצום על צמחים שהחברה בונה בעזרת דן זיגמונד, מי שהיה מדען דאטה ראשי ב־google maps ומנהל הנדסה, דאטה ואנליזה ביוטיוב. בעולם מוכרים כבר מיליוני מינים של צמחים, לכל מין יש וריאציות ותתי־מינים, והמידע הביוכימי עליהם מוגבל. הצוות של זיגמונד יוצר מאגר מידע עצום של התכונות הללו כדי לפשט את תהליך החיפוש אחר הצמח שיאפשר לייצר עוד מוצרי מזון בריאים, זולים וידידותיים יותר לסביבה.

 

 צילום: Linda Forsell

על פי הדיווחים, המפטון קריק כבר נמצאת במגעים למכירת הרשאות לשימוש במאגר לחברות מזון גדולות. גם בנושא זה היא נמנעת מלמסור פרטים, אולם בהתבטאויות שונות טטריק מדגיש שהידע הטכנולוגי של החברה הוא הדופק שלה. "אני חושב שיש כמה דברים שיהפכו אותנו למצליחים, והראשון הוא הטכנולוגיה. אנחנו משלבים כמה שיטות מחקר שונות, בדרך חדשנית", הוא מדגיש. בעבר אף השווה את הכוח הזה של החברה למעצמה מתחום אחר לגמרי: "הלב של אמזון הוא טכנולוגיה למיון ולוגיסטיקה. היא התחילה עם ספרים כי זה היה מודל מצוין לטכנולוגיה שלה. אנחנו התחלנו עם מיונז כי קשה מאוד לעשות אותו בלי ביצים. בחמש השנים הבאות נחשוב על משהו אחר, שוק המזון עצום ויש בו הרבה הזדמנויות".

 

ככל שפוטנציאל הרווח המרשים מתבהר, לטטריק חשוב להדגיש שאמנם מטרת החברה להרוויח, אבל לא זה הדבר החשוב בעיניו. הוא באמת רוצה לשפר את החיים של האדם הממוצע. "זה לא שאנחנו רק מייצרים מוצרים", הוא מסביר, "התחלנו תנועה, והיא מתקדמת ונפוצה במהירות. עוד ועוד אנשים מכירים בכך שמערכת הפקת המזון מקולקלת ומזדהים עם מה שאנחנו עושים. הדבר המגניב בטכנולוגיה שלנו הוא שאין גבול למוצרים שנוכל לפתח ולממלכת הצמחים האדירה שנוכל לחקור".

 

אני בטוחה שקיבלתם כבר הצעות לקנות אתכם.

"הקמנו את החברה הזאת כדי ליצור שינוי גדול במזון עבור כולם, בכל מקום, ולא כדי למכור אותה לחברת מזון גדולה תמורת 200 מיליון דולר. לא, לעולם לא נמכור".

 

בכל מקום, גם למי שרוצה רק זול

 

אפשר היה לצפות שיצרני מזון אמריקאיים מתחרים - למשל הלמנס או קראפט, שהמפטון קריק מתחרה במיונז שלהן - ינסו למנוע את כניסתה לשוק. עם מחזורי מכירות עצומים ומגוון ענק של מוצרים שסופרמרקט ממוצע לא יכול להסתדר בלעדיהם, ליצרנים היה מנוף לחץ משמעותי על הקמעונאים. אלא שטטריק מספר שהדרך למדפים היתה קלה. "היה לנו הרבה מזל עם הכנסת המוצרים שלנו לחנויות, ולמעשה כמה מהקמעונאים הגדולים פנו אלינו ביוזמתם. הסיקור התקשורתי שקיבלנו עזר מאוד". בראיון אחר, בפברואר, סיפר ש"הדבר הגדול ביותר שקרה בחודשים האחרונים היה כמות לא תיאמן של פניות - מיצרני מזון, מסעדות מזון מהיר והקמעונאים הגדולים בעולם שאומרים: 'בואו נעשה עסקים'".

 

באופן טבעי, הרשת הראשונה שמכרה את המיונז של המפטון קריק היתה Whole Foods Market, אימפריית המזון הטבעי־אורגני היוקרתית והיקרה. משם זה רץ הלאה, והיום אפשר להשיג את המוצרים ברוב הרשתות הגדולות, כולל קוסקו, וולמארט וטרגט. החנויות הזולות כמו Dollar Tree היו חשובות לטטריק במיוחד. "גדלתי עם אבא שאי אפשר היה לשכנע אותו לאכול בריא, כי הוא רצה זול וטעים", הסביר בעבר. "אז אבא שלי צריך להיות מסוגל לקנות את המיונז הזה בלי לחשוב אם זה בריא או זול, אחרת זה חסר ערך". לשם השוואה, אלו הפרשי המחירים בין יצרניות המיונז השונות, על פי האתר של טרגט: 4.99 דולר למוצר של המפטון קריק, 3.99 דולר למיונז של הלמנס, 2.99 דולר לזה של קראפט.

 

כעת החברה פוזלת גם למדפים מעבר לים. בקיץ המוצרים שלה נכנסו לרשת Park'n'Shop בהונג קונג, וייתכן שהקשרים עם לי קא־שינג יחברו אותה לרשתות קמעונאיות נוספות באסיה. "בסופו של דבר אנחנו מקווים להיות נגישים בכל העולם", מוסיף טטריק. "השקנו את המוצרים שלנו בהונג קונג, בתחילת 2015 נהיה זמינים גם בחנויות של טסקו באירופה, ואנחנו מקווים לייצר בהמשך חטיפים זולים ועשירים בחלבונים שיהיה קל לשלוח למדינות העולם השלישי". הוא רוצה להיות חברה של כולם, הסביר בעבר. "לא צריך להיות קשה לעזור לאנשים לאכול בדרך שטובה יותר לעולם. מה יקרה אם נדאג לכך שלאנשים רגילים יהיה ממש קל לעשות דברים טובים?".

בטל שלח
    לכל התגובות