$
מבחני רכב

הגבול הדק שבין לגדול ולהתבגר

סיטרואן C1 עברה תהליך התפתחות מוצלח עם דגם חדש ואיכותי יותר, ששומר על השובבות והיצירתיות, לשמחת הלקוחות. ובכל זאת, בדרך לגרסה השקטה והמתורבתת איבדה ה־C1 חלק מקסם הנעורים שלה

תומר הדר 23:0823.11.14

העיר בני ברק נסגרת למבקרים בימי שישי אחר הצהריים, אבל בפועל היא נעולה כבר בשישי בבוקר. הכבישים מלאים במיניוואנים, מכל הסוגים:אמריקאיים, אירופיים, יפניים. אם ישבעיר הזאת חוקי תנועה, הם נשכחו מזמן.הסוכנות המרכזית של סיטרואן נמצאת בלב ארץ המיניוואנים של בני ברק. בקרוב היא תעבור למתקן חדש בראשון לציון, אבל עד אז צריך להילחם בציפורניים כדי לצאת ממנה. וכשנוהגים בסיטרואן C1, זה לא קל.

 

אני מאוד אהבתי את סיטרואן C1 הישנה. היה בה משהו שמזכיר לכל אחד שפעם הוא היה צעיר. גם לי היא הזכירה. היה לה מראה חצוף, שעון סל"ד שמזדקר גבוה מעל לוח המחוונים ומתכת חשופה בתא הנוסעים. זה יותר זול מלכסות את המתכת בפלסטיק, וזה גם נראה יותר טוב. הרבה כוח דווקא לא היה לה, ולא הרבה ביצועים. גם לא הרבה שקט. אבל היה לה קסם.

 

סיטרואן C1 סיטרואן C1

 

למי שמרגיש צעיר

 

הרבה מכוניות עירוניות קטנות הגיחו בשנים האחרונות,כאלה שעושות שמח בלב לכל מי שאוהב מכוניות. אבל הבעיה היא שמשום מה, יצרני הרכב החליטו שהצרכנים מתבגרים עם המכוניות. וכשהצרכנים מתבגרים, אז משהו בהם טיפ־טיפה מת. לכן, את המכונית צריך להתאים למישהו כזה, שטיפ־טיפה מת. קחו, לדוגמה, את המיני החדשה, תשוו אותה למיני בת חמש ותבינו על מה אני מדבר. אבל לא כל הצרכנים מתבגרים – חלקם מתמרדים נגד ההגדרה הזאת.אומרים עליהם שהם ילדותיים. מתקרבים לגיל 40, יש להם ילדים, דירה ברמת גן ומה שהם הכי רוצים זה מכונית שתשכיח מהם את כל זה ברגע שיעלו על הכביש ויתייחדו, לחצי שעה ביום, עם ההגה ועם המוזיקה שעליה הם גדלו. בבקשה, רק לא לגעת לנו בפיאט 500! אותה תעזבו בשקט.

 


עכשיו יש סיטרואן C1 חדשה, ואני רוצה להרגיש צעיר,כמו שהרגשתי אז כשנסעתי על סיטרואן C1. גם ל־C1 הזאתיש אותם המאפיינים של הדגם הקודם, והיא מבוססת על אותה פלטפורמה כמו טויוטה אייגו וכמו פיז'ו 108. החלוקה פשוטה: את סיטרואן קונה מי שמרגיש צעיר, את פיז'ו קונה מי שמרגיש בוגר. את טויוטה קונה מי שמרגיש שקול ואחראי ויש לו משכנתא וילדים ופקקים ופנסיה.

 

שטות שהצליחה

 

דבר אחד בטוח, והוא שהפעם אנשי סיטרואן החליטו לעשות הכל כדי להבהיר שה־C1 היא המכונית הצעירה והיצירתית שבחבורה. את עיקר תשומת הלב הם מיקדו בחרטום. לפעמים, כשמבוגרים רוצים להיות צעירים, הם עושים שטויות. לפעמים השטויות האלה מצליחות ולפעמים הן סתם מגוחכות. במקרה של סיטרואן מדובר בשטות חיובית, כזו שהצליחה. החרטום של C1 הוא כמעט קריקטורה: בתחתית הפגוש טבועים שני פנסים אדירים שנראים כאילו נלקחו מניסאן ג'וק. מעליהם שתי רצועות תאורה דקות זורקות אור קדימה ומתחת להכל — חרטום ענק, בצורה של חיוך. כי ה־C1 רוצה שתצחקו איתה ולא עליה. בפועל, זה עובד היטב. שאר הגוף של ה־C1 שגרתי יותר, כזה שמשותף לפיז'ו ולטויוטה.

 

פעם נסעתי עם C1 לאילת. לא הפריעו לי המושבים הדקים. לא הפריעו לי ילדים ולא הפריעה לי משכנתא. היום, אי אפשר לנסוע יותר לאילת עם ה־C1 הישנה כי אין מקום לכיסא לילד, כי הגב כואב, כי יותר מדי רעש של מנוע עושה מיגרנה. כי גדלנו. ה־C1 גדלה אבל לא התבגרה, ויש הבדל בין לגדול ובין להתבגר. האנשים בסיטרואן יודעים היטב מה משמח את הלקוחות. אז יש ברזל חשוף בדלתות, יש שעון מהירות ענק במרכז ההגה ויש מנגנון היגוי שנע למעלה־למטה עם השעון הענק. אבל את שעון הטורים שמעל לוח המחוונים בדגם הקודם ביטלו. חבל. כמו הגרסה הקודמת, גם ה־C1 החדשה מצליחה ליצור רושם של מכונית גדולה בהרבה מממדיה האמיתיים, אבל פעם האפקט היה הרבה יותר מורגש, בזכות החלונות הענקיים. בדגם החדש החלונות פחות גדולים. אבל זה לא נורא. סיטרואן C1 הקודמת היתה מצוידת בנגן דיסקים. לדגם החדש, לעומת זאת, יש מערכת מולטימדיה, שגם יודעת לדבר עם הסמארטפון. יש שם אפילו ציור קטן של לוויין. אלא שבינינו יש אנשים שעוד מסתובבים עם מארזדיסקים - מוזיקה בת 25 שנה שנאספה בעמל רב. לפעמים הנהג מקבל תזכורת כואבת שזה לא תמיד טוב לסרב להתבגר: המכונית התקדמה, פרל ג'אם נשארה מאחור. המושבים של ה־C1 מצוינים: הם עשויים חתיכה אחת כי ככה יותר זול לייצר, אבל המושב עמוק והתמיכה מצוינת. הכוונון מעט קשה - יכול להיות שמאז ה־C1 הקודמת נוספו כמה ק"ג. גם יכולת התמרון נפגעה. לא של המכונית - של הנהג.

 

מבט מבפנים מבט מבפנים

 

מתפתלת עם הכביש

 

דבר אחד היה טוב ב־C1 הישנה, וזה שהיה לה מעט כוח אבל המון ביצועים. היא ידעה לתקוף סיבובים, לזנק על מרווחים בתוך עדר המיניוואנים ולזרוע בו בהלה. ה־C1 החדשה היא אחרת. היא עדיין מסתערת על העדר, עדיין מצליחה להשתחל, אבל הפעם עם יותר בגרות. בעבר המנוע היה רועש. רעש טוב, כמו של אופנוע. היום המנוע רועש פחות, שלא תהיה מיגרנה בדרך לאילת. היום כבר עדיף לטוס לאילת. זה יותר קצר ולמי בכלל יש זמן ליהנות ממכונית קטנה. שיכוך הזעזועים, כמו בדגם הקודם, נוקשה אבל החלטי. ה־C1 היא לא מכונית שמתרסקת לתוך בורות בעיר, אבל היא גם לא אחת שמשככת בצורה מושלמת. בנסיעה מחוץ לעיר מדובר ביתרון. במפתיע, ה־C1אוהבת לשייט, אפילו מהר. וזה טובבכבישים מפותלים, כי ה־C1 יודעת לעשות שמח. אמנם פחות מהקודמת, בגלל תוספת המשקל. על הדגם החדש גם העמיסו יותר חומרי בידוד ודיפון, והכביש הופךל פחות מורגש. בהתחשב בעלייה ברמת הנוחות, אפשר לסלוח ל־C1.

 

בחרו בדגם הידני

 

רק דבר אחד חשוב: אל תבחרו ב־C1 שמצוידת בתיבת ההילוכים הרובוטית. זו תיבה שה־C1 אחראית על העברת ההילוכים שלה, והפעולה רחוקה מלהיות חלקה כמו שהיא בפיאט 500. המנגנון של סיטרואן עדיין צריך להתבגר. היבואנית קוראת לזה "תיבת הילוכים אלקטרונית". אחד החסרונות של התבגרות הוא שקצת יותר קשה למכור לך סיסמאות. אתה פחות מתלהב מדברים, אפילו מתיבות הילוכים עם שמות מתוחכמים. עצה שלי: בחרו בדגם הידני.

 

ה־C1 חוזרת ליבואנית, וגם היבואנית של סיטרואן עוברת תהליך התבגרות. תהליך כואב, אם לדייק. משנות השלושים הסוכנות מנוהלת על ידי משפחתו של דוד לובינסקי, ועכשיו יש לה מנכ"ל חיצוני. לפעמים כשמתבגרים, צריך ללמוד גם להרפות. ה־C1 היא דוגמה טובה: היא איכותית יותר והיא מתורבתת יותר. יש לה קצת פחות קסם, אבל זה עדיין מספיק. לעת עתה.

 

מנוע: בנזין, נפח 998 סמ"ק, הספק מרבי 69 כ"ס, מומנט מרבי 9.7 קג"מ

ביצועים: מהירות מרבית 157 קמ"ש, זינוק ל־100 קמ"ש 14.6 שניות

צריכת דלק: נתוני יצרן: 24 ק"מ לליטר. נתוני מבחן: 14.1 ק"מ לליטר

בטיחות: 6 כריות אוויר, 4 כוכבים במבחן ריסוק פומבי

קבוצת זיהום: 2

מחיר: 77 אלף שקל

בטל שלח
    לכל התגובות
    x