$
יואל אסתרון

למה גיל שויד לא סופר את יוסי ביינארט?

האם זו גזירה של אלוהי הגלובליות שהבורסה בתל אביב תחייה מהשאריות של ניו יורק? איך להבריא שוק חולה – דברים של מו"ל כלכליסט בוועידת שוק ההון 2014

יואל אסתרון 09:5405.11.14

כשתל אביב 25 מרחפת בגבהים של 1,400 נקודות ותל אביב 100 נושקת ל-1,300 נקודות, למה אנחנו לא מרוצים? מי ששם 100 שקלים באחד העם לפני שנה מחזיק היום באחוזת בית עוד 11-12 שקלים, למרות כל הסערות המקומיות והאזוריות. לא רע. אז למה אנחנו מרגישים שהשוק לא בריא? ומה אנחנו יכולים לעשות בעניין זה?

 

אנחנו מבינים שהשוק לא בריא כי מחזור יומי של 1.2 מיליארד שקל הוא קטן מדי. זה ברור לא רק לשועלי שוק מתוחכמים שיודעים להזניק מניות על סכומי כסף מגוחכים. יושב ראש רשות ניירות ערך חולם על 5-3 מיליארד שקל ביום. בואו נתחיל בשני מיליארד שקל. בקצב הגידול הנוכחי של המחזורים, כעשרה אחוזים בשנה האחרונה, נגיע ליעד הזה עוד הרבה שנים.

 


 

השוק לא בריא כי הוא לא ממקד אליו את האנרגיה והעוצמה שיש בכלכלה הישראלית. והוא בטח לא מחולל צמיחה משמעותית במשק. כסף מקומי גדול למדי רץ לחפש תשואות בשווקים הבינלאומיים וכסף זר קטן מדי בא לשוק המקומי. מספר ההנפקות הראשוניות כאן הוא מצומק, כמעט מעליב, והיזמים הנועזים של ההייטק מחפשים את ניו יורק ולא מוכנים אפילו להיות דואליים. זה קצת מביך לראות את קברניטי הבורסה מחזרים אחרי חברות אטרקטיביות שיואילו לבוא ולהיסחר גם בתל אביב. המחיקה המתריסה של מלאנוקס הייתה תקלה, אבל למה גיל שויד לא סופר את יוסי בינארט? ולמה תומר בר זאב מאיירון סורס או אמנון שעשוע ממובילאיי לא באים לאחוזת בית? האם זו גזירה של אלוהי הגלובליות שתל אביב תחייה מהשאריות של ניו יורק?

 

מימין גיל שויד ויוסי ביינרט מימין גיל שויד ויוסי ביינרט צילום: עמית שעל, אוראל כהן

 

אם הפיתרון הוא הפרטת הבורסה, כפי שקרה ברוב המדינות המפותחות, וכפי שרוצים כמה מהשחקנים הבולטים במגרש הזה, למה אנחנו מחכים? לממשלה? לכנסת? עוד לא הבנתם שירושלים לא תציל את תל אביב? ובטח לא את תל אביב 100? תל אביב - מרכז העסקים של ישראל - רגילה להאשים את ירושלים. ואכן, הבידוד המדיני ומחירו הם הפרי המר של ממשלה כושלת. חברי הכנסת אחראים במידה רבה להתדרדרות הכללית. הרגולטורים מתזזים את הפירמות מאי-וודאות לאי-וודאות. הכול נכון, אבל אם צריך את השלטון כדי לחולל את המהפך בשוק ההון, אם צריך חקיקה כדי להזיז את הרפורמה, זה יקרה רק אם שוק ההון, על תחלואיו ועל הסיכוי להבריא אותו, יעלו בסולם הנושאים של השיח הציבורי. רק שיח ציבורי עירני ולפעמים טורדני עשוי להניע את התהליכים החיוניים לפיתוח השוק ושכלולו. המחוקקים הרי לא זזים בלי כותרות. אז בואו נציב את הנושא הזה במרכז השיח הציבורי ולא רק ביום של ועידה.

 

אני מרשה לעצמי לנחש מה עובר לכם עכשיו בראש. שיח ציבורי? אוי ואבוי לשיח הציבורי. יהיו כאן בוודאי גם היום אנשי עסקים ושחקנים אחרים שידברו על האווירה העוינת לעסקים ועל התקשורת הפופוליסטית שמלבה יצרים, ועל ההתלהמות ברשתות החברתיות. הכול אמת. האווירה והתקשורת והרשתות החברתיות לא עושות חיים קלים לעסקים. זו לא אופנה שתיעלם בקרוב. עד להודעה חדשה המגזר העסקי כולו ישלם על החטאים של כמה מבניו הנודעים. המגזר כולו הפך לחשוד כשהציבור נחשף למעללים חסרי מעצורים שפרחו בלב ליבו.

 

לפני שנה התכנסנו בדמדומי העידן של נוחי דנקנר באי.די.בי. על רקע כמה הסדרי חוב מקולקלים ומקוממים של אילן בן דב ומוטי זיסר ועוד כמה מנופאים. כולנו עוד בפוסט-טראומה. בשנה שחלפה, גם בעלי הבית החדשים של אי.די.בי עוד לא זכו באמון שלנו. אולי אם ניראה שהם מדברים ביניהם, ממש מדברים, ולא רק באמצעות שליחים ועורכי דין, נתחיל להאמין. בכלל, הנשורת הרדיואקטיבית של הדרמות המפוקפקות בשוק ההון עדיין לא התפזרה. בנסיבות האלה – החשדנות הציבורית היא עדיין במקומה. חובת ההוכחה עדיין על מי שרוצה ללוות מהציבור כסף. חובת הזהירות הכפולה ומכופלת עדיין על כתפי האנשים שמלווים את כספו של הציבור. ובכל זאת, ואף על פי כן, ייטב לכולנו, זה האינטרס הציבורי המובהק, אם יהיה כאן שוק צומח ותוסס.

 

מה אם כך צריך לעשות? אני יכול להציע כאן רק מתווה כללי. אנשי המקצוע, המומחים והרגולטורים יימלאו אותו בתוכן. אבל בסופו של דבר זו לא הנדסת טילים, ולא מסע הרפתקני לחלל עם ריצ'רד ברנסון. ערכית וציבורית: צריך לרענן את החוקים, התקנות וכללי האתיקה הדרושים לשוק בריא. הרענון חשוב והאכיפה לא פחות חשובה. רוצים שוק בריא? נא לטפל קודם כל במחלות: בניגודי האינטרסים המובנים – בין ניהול ההשקעות לבין החיתום, בין השחקנים בשוק הביטוח, באישורי השכר הצולבים לבכירי המוסדיים. בנוסף, ולהבדיל, צריך לסלק כל מיני טיפוסים מפוקפקים שחדרו לשוק ההון, מקצתם בשליחות ארגוני פשע. שוק ההון זה לא הצ'יינג שלהם. ומותר לקוות שהמשטרה והרשות להלבנת הון, ולא רק רשות ניירות ערך, יודעים על מה מדובר.

 

במקביל, מבנית ומעשית, צריך לגבש ולהוציא לפועל את הרפורמה הדרושה. קראתי את עיקרי הדו"ח של ועדת בן חורין לשכלול המסחר ועידוד הנזילות שהוגש באפריל השנה, אחרי שנה של עבודה. קשה לומר אילו מסקנות והמלצות צריך לאמץ וליישם. אבל מותר לשאול בנובמבר 2014 למה אנחנו מחכים.

 

ואם תעשו את כל אלה – אל תדאגו לשיח הציבורי. אם השוק יהיה בריא יש סיכוי שגם התקשורת לא תהיה עוינת ואולי אפילו הציבור יחזור לאט לאט להאמין בכם.
בטל שלח
    לכל התגובות
    x