$
מוסף 17.04.2014

שימור אותיות

עם מותו הותיר אחריו צבי נרקיס, האיש שהמציא מחדש את האות העברית, ארכיון אדיר שמגולל את ההיסטוריה של העיצוב הישראלי. ספר חדש שמתעד את האוצר הזה, ומתבסס על מימון המונים, כבר מרגש את כל קהילת המעצבים

הרומן שלי עם האות העברית התחיל עוד לפני שהבנתי אות מהי. הייתי בן ארבע, דומני, כשהמלמד ב'חדר' כתב דוגמה של אותיות האלף־בית, ואנו, הדרדקים, כתבנו אותיות לפי הדוגמה במחברות. המלמד נטל את מחברתי, הראה אותה לחבריי ב'חדר' והשמיע תשבחות ודברי התפעלות. זיכרונותיי רצופים בעיסוק באותיות בדרכים מדרכים שונות. זה שנים פעילותי המקצועית מתמקדת באות העברית - בעיצוב אותיות דפוס חדשות ובהסבת עיצובים קודמים לטכנולוגיות החדשות... עוד הרבה עליי ללמוד, עוד המלאכה מרובה והרומן שהחל ב'חדר' הפך לציר שסביבו סובבים חיי".

 

צבי נרקיס, 1989, מתוך קובץ המאמרים "אות היא לעולם"

 

 

כ־20 שנה אחרי שגילה את האותיות העבריות, ויחד איתן את הכישרון שלו בכתיבתן, הגיע צבי נרקיס מרומניה לארץ ישראל. ארבע שנים אחר כך הוקמה המדינה, אבל שנותיה הראשונות עברו עליה בצנע גם בכל הנוגע לאותיות — היו אז רק ארבעה גופנים עבריים, בגרסה אחת או שתיים לכל אחד מהם (אותיות דקות, עבות, נטויות וכו'). הכישרון של נרקיס היה בדיוק מה שהמדינה נזקקה לו, וב־1958 הוא השלים את עיצוב הפונט הראשון שלו, נרקיס בלוק. בעשורים הבאים התווספו לו כמה פונטים, ובהם נרקיס תם, נרקיסים, נרקיס חדש ונרקיס חן, וצבי נרקיס היה לטיפוגרף ולמעצב החשוב בישראל, עד מותו ב־2010.

 

הפונטים שעיצב נרקיס הם הנפוצים ביותר בעברית, וכמו שאר עבודתו הם נוכחים בכל מקום אבל בדרך כלל שקופים למי שאינו מעצב. אין ישראלי שלא קרא ספרים, טפסים, עיתונים או כרזות בפונטים של נרקיס; הדבקנו את הבולים שעיצב על מעטפות, ראינו כרזות שתכנן ושילמנו במטבעות ובשטרות שהתבקש לעצב עבור בנק ישראל. רבים מכירים את ספרי ההדרכה ועזרי האימון שעיצב לצה"ל ואת הפרויקטים העצומים שלו - תנ"ך כתר ירושלים ותנ"ך חורב. התרומה האדירה שלו זיכתה אותו בכמה פרסים, ובראשם פרס א.מ.ת הישראלי ופרס Icograda של המועצה הבינלאומית לעיצוב תקשורת.

 

צבי נרקיס. מאות שעות של מיון ושיחות להכנת החומר לספר צבי נרקיס. מאות שעות של מיון ושיחות להכנת החומר לספר צילום: קובי קלמנוביץ - סטודיו 770 לצילום יוצר

 

ובכל זאת, תיעוד מקיף של עבודתו מעולם לא נעשה. גם לאחר מותו לא קם גוף אקדמי או ציבורי שיאמץ את הארכיון שלו, שיוביל את המחקר בעניין, שלפחות יאגד את הדברים בספר. עכשיו זה סוף סוף קורה, כיוזמה עצמאית של יהודה חֹפשי, מעצב וחוקר טיפוגרפיה עברית. ב־2 באפריל השיק חפשי פרויקט headstart למימון ספר שינציח את הארכיון של נרקיס (tinyurl.com/narkisbook), ומיד הפך לשיחת היום בקהילת המעצבים וחובבי העיצוב. בתוך ימים אחדים הוא כבר גייס חצי מסכום היעד (שעומד על 50 אלף שקל), וזכה לתגובות נרגשות מקיר לקיר, שמעידות על הצמא לתיעוד מסודר של מפעלות נרקיס.

 

הספר הזה נולד כבר לפני תשע שנים, בפגישה של נרקיס וחפשי. "נסעתי אליו לירושלים והתוודעתי למגוון הדברים המדהים שעשה בחמישה עשורים של עבודה", מספר חפשי, שהגיע לנרקיס בכלל כדי לדבר על חלק פחות מוכר בעבודתו, עיצוב הלוגואים. "אחרי שדיברנו הבנו שנכון יהיה להוציא ספר רציני שירכז את עבודתו. זו מחווה עבורו ודבר בעל ערך לקהלים רבים – הקהל הרחב שרוצה להבין מה יש מעבר לאותיות שהוא רואה ומכיר, חובבי הנוסטלגיה וכמובן המעצבים ומי שעוסקים בתרבות ובחברה".

 

בעקבות ההבנה שיש צורך בספר כזה החל חפשי לבקר את נרקיס פעם בשבוע במשך שנה וחצי. בכל פגישה כזאת, שנמשכה ארבע־חמש שעות, הם חיטטו במגירות של נרקיס, עברו על הארכיון שלו ושחזרו את תהליכי עבודתו על פרויקטים שונים בראיונות שתועדו בווידיאו. "ההיכרות איתו היתה מרתקת, והיה מרגש לחפש דברים במגירות שלו", מספר חפשי. "את רוב הארכיון שלו אף אחד לא ראה.

 

 

"אני אתן לך דוגמה מרגשת מאוד. מצאנו את הסקיצות הראשונות שלו, בעיפרון, לנרקיס בלוק. זה פונט פשוט, בלי גימיקים, ובגלל זה הוא כל כך טוב. הוא אף פעם לא אופנתי מדי או לא אופנתי. בסקיצות האלה אפשר ממש לראות את חוטי המחשבה שלו ואת ההתפתחות של הפונט. מצאנו גם את ההדפסות הראשונות של הפונט שנעשו באנגליה. זו קלאסיקה שנוצרת מכמה קווים וחשיבה.

 

"היו דברים שלא הכרתי, כמו הפרויקטים של ספרי התנ"ך שהוא יזם. דמייני שהוא עיצב גופן מיוחד לכל ספר, ועיצב את הספר כולו. הפרויקטים האלה הם יצירות מופת שהוא עבד עליהן שנים, ימים ולילות, מתוך תחושת שליחות. הוא לא עשה אותם כדי למכור, אלא כי יש משהו סימבולי בספר תנ"ך שמעוצב ומודפס בישראל וכתוב באות עברית שמאופיינת בקווים אירופיים של המאות ה־18-16. זה היה חשוב לו, חיבור החוטים בין כל הגלויות ובין הזהות הלאומית בישראל להיסטוריה ארוכת השנים. זה בער בעצמותיו".

 

התיעוד המשותף הסתכם ב־3,500 צילומים של חומרי הארכיון של נרקיס ו־120 שעות של ראיונות בווידיאו. כל החומר עבר מיון וקטלוג, חפשי ניסה לגייס את המימון הנדרש להשלמת הפרויקט, ורק כעת מסתמן שזה יצליח, באמצעות מימון ההמונים ב־headstart.

 

הספר אמור להציג את הגופנים של נרקיס, תוך בחינת הרקע האידאולוגי, הטכני והטכנולוגי שלהם; עיצובים אחרים שלו - כרזות, בולים, מטבעות ושטרות; וכן תיעוד של המחקר שערך במשך שנתיים לסגנונות כתב שונים מהעולם. אם יגויס מספיק כסף, חפשי ישקול להוציא את הספר גם באנגלית. "אני לא מקושש נדבות עבור עצמי או בשביל תיק העבודות שלי, אלא מפני שזה פרויקט חשוב", הוא אומר. "אנשים מתלהבים מהפרויקט מפני שלא ייתכן שאין שום תיעוד של העבודה של כזה מאסטר. כששמים את הפונטים של נרקיס ליד פונטים אחרים רואים שלא היתה לו גחמה לעצב פונט, למכור אותו ושיגידו לו כמה הוא כישרוני. לאותיות שעשויות כמו שצריך יש כוח עצום, מעבר למילים שכותבים באמצעותן".

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x