$
מוסף 27.02.2014

"העליהום על מצליחנים בישראל עבר כל גבול"

דני דנקנר לא הזיק לאיש, הפרקליטות פועלת מתוך עצלות ונוחות, בתי המשפט משתפים פעולה עם מעצרים מפוקפקים והציבור סתם צמא דם. מלב הצומת המרכזי של ההון־שלטון בישראל, לעורכי הדין יורם ראב"ד ויוסי בנקל אין ספק שללקוחות שלהם נעשה עוול גדול

משה גורלי 08:1728.02.14

 עו"ד יורם ראב"ד הוא מצאצאיו של ראב"ד (רבי אברהם בן דוד), המתנגד הבולט של הרמב"ם שנודע גם כאביו של רבי יצחק סגי נהור. הייחוס הזה, אני שואל, לא פותח בפניך את המסלול המהיר לאזרחות הספרדית? ראב"ד נדלק על האפשרות וכדרכו נזכר מיד בסיפור: "היינו בארוחת ערב אצל מלך ספרד במסגרת משא ומתן בשליחות אריק שרון. התארחנו אצל המלך - שני נציגים פלסטינים, גיורא איילנד ואני. ואז מגישים לשולחן את המעדן הספרדי הידוע חמוֹן, השוק האחורי של החזיר. גם הפלסטינים לא נוגעים וגם אנחנו, שלא אוכלים חזיר כשאנו בשליחויות ממלכתיות. היתה מבוכה די גדולה סביב השולחן עד שאשתו של המלך עלתה על הפאשלה - שלא מגישים חזיר למוסלמים וליהודים. מסכן הטבח, בטח ערפו לו את הראש".

 

ראב"ד רגיל להיות סמוך על שולחנם של מלכים ומנהיגים. הוא היה איש אמונו של ראש הממשלה אריאל שרון שנים רבות, עובדה שמכניסה אותו למועדון היוקרתי המצומצם של עורכי הדין המסחריים שיודעים לערבב בין הון לשלטון - מועדון שהשמות הבולטים בו הם יעקב נאמן, אלי זהר ורם כספי. גם היום, אחרי ששרון והמותג קדימה נפטרו ("הקונספט היה מזהיר, הכישלון היה בתחזוקה"), ראב"ד הוא אחד מעורכי הדין החמים ביותר בצומת שאליו מתנקזים המשפט, הפוליטיקה והעסקים. הוא איש רעים להתרועע, זריז ומבין עניין, כתובת לעצה מהירה ולאוזן קשבת עבור פוליטיקאים מכל גוני הקשת. לא מוציא ומביא כמו פעם, אבל הניסיון והקשרים הפוליטיים שצבר עדיין חיים ובועטים.

 

מימין: יורם ראב"ד (57). תחום התמחות עיקרי: חברות, מיזוגים ורכישות בארץ ובחו"ל, ליווי עניינים משפטיים מורכבים. מצב משפחתי: נשוי לאיילה + 4. תפקידים נוספים: חבר בחבר הנאמנים של אוניברסיטת תל אביב ובהנהלות של עמותות המסייעות לילדים בסיכון. חוץ מזה: בוגר פנימיית הדסים, רץ 10 ק"מ שלוש פעמים בשבוע. יוסי בנקל (59). תחום התמחות עיקרי: ליטיגציה מסחרית, תכנון ובנייה, משפט מינהלי, ‏בנקאות וחדלות פירעון. מצב משפחתי: נשוי לחסידה + 2. לימודים: אוניברסיטת תל אביב. חוץ מזה: חובב מושבע של מוזיקה יוונית מימין: יורם ראב"ד (57). תחום התמחות עיקרי: חברות, מיזוגים ורכישות בארץ ובחו"ל, ליווי עניינים משפטיים מורכבים. מצב משפחתי: נשוי לאיילה + 4. תפקידים נוספים: חבר בחבר הנאמנים של אוניברסיטת תל אביב ובהנהלות של עמותות המסייעות לילדים בסיכון. חוץ מזה: בוגר פנימיית הדסים, רץ 10 ק"מ שלוש פעמים בשבוע. יוסי בנקל (59). תחום התמחות עיקרי: ליטיגציה מסחרית, תכנון ובנייה, משפט מינהלי, ‏בנקאות וחדלות פירעון. מצב משפחתי: נשוי לחסידה + 2. לימודים: אוניברסיטת תל אביב. חוץ מזה: חובב מושבע של מוזיקה יוונית צילום: עמית שעל

 

כבר אפשר ללהק אותך לתפקיד רמי כספי הבא?

"לעולם לא אראה גנאי בהשוואה לרמי כספי. יש לי רק כבוד לקשריו ולכישוריו. אני מכיר את הקשר והחיבור לראשות הממשלה, למשרדי הממשלה, לשרים, לחברי הכנסת, למנכ"לים. אני יודע לעקוף ביורוקרטיות ולפתוח דלתות, אבל אחרי שפותחים את הדלת צריך לספק את הסחורה. אף אחד לא נותן ארוחות חינם".

 

המיומנויות האלה לא שמורות רק למרחב הישראלי. "כרגע אני עושה פעילות בוושינגטון עבור מנהיג מדינה זרה ובפריז עבור מנהיג אחר, שניהם לא ישראלים", הוא מגלה. "בשני המקרים נדרש השימוש המשולב בין עריכת דין וקשרים פוליטיים".

 

משרד ראב"ד מגריזו בנקל ושות', מיותר לציין, יוצא נשכר מהשילוב הזה. על כך יעידו רשימות הפרויקטים, הלקוחות והתיקים שהמשרד מעורב בהם: ייצוג חברת מקורות בהקמת מתקני התפלה בדרום אמריקה, ייצוג חברת נמלי ישראל בהקמת נמלים בהודו, ייצוג החשב הכללי בבוררות הרכבת הקלה בתל אביב, מחלקת נדל"ן מפוארת ("במסגרת ייצוג האחים גינדי אני חושב שמכרנו הכי הרבה דירות בישראל", אומר ראב"ד). המשרד, שנוסד ב־1990 ומעסיק 94 עובדים, מתמקד בעסקאות מיזוגים ורכישות, ליטיגציה אזרחית, נדל"ן, תשתיות, הייטק, תקשורת, דיני עבודה, מסים ורגולציה.

 

ואולם, את הכותרות הגדולות גרף המשרד בזכות הלקוח דני דנקנר, לשעבר יו"ר דירקטוריון בנק הפועלים, שממתין היום לשתי הכרעות גורליות: האחת בפרשת בנק הפועלים, שבמסגרתה ערער דנקנר לבית המשפט העליון על שנת המאסר בפועל שספג (דנקנר, נזכיר, הסתיר מדירקטוריון הבנק כי פעל לרכישת הבנק הטורקי פוזיטיף עם קרן RP שבבעלות רפי ברבר, ולא גילה שלקרן יש קשרים ענפים עם קבוצת אלרן שבבעלותו שלו; הוא הסתיר גם את העובדה שניהל עם ברבר משא ומתן לפיצוי הקרן על יציאתה מהעסקה. במסגרת המשפט הוא הורשע בשתי פרשות נוספות). ההכרעה השנייה, הפעם בבית המשפט המחוזי בתל אביב, היא בפרשת הולילנד, שם הוא מואשם במתן שוחד לראש מינהל מקרקעי ישראל לשעבר, יעקב אפרתי.

 

ראב"ד (מימין) ובנקל (משמאל) עם הלקוח דני דנקנר. בנקל: "יש לנו גבולות, והפרקליטות חצתה אותם בענק" ראב"ד (מימין) ובנקל (משמאל) עם הלקוח דני דנקנר. בנקל: "יש לנו גבולות, והפרקליטות חצתה אותם בענק" צילום: אוראל כהן

 

שני התיקים הללו סיבכו את ראב"ד ושותפו יוסי בנקל, הליטיגטור הראשי של המשרד, בעימות חריף עם הפרקליטות. בשלב מסוים אסרה המחלקה הכלכלית בפרקליטות להעביר לשניים חומרי חקירה בעניינו של דנקנר בפרשת בנק הפועלים, בנימוק שהם עלולים לשמש עדי תביעה נגד הלקוח שלהם. השניים עתרו לבג"ץ, וההוראה שונתה לאחר הדיון באולם.

 

"יש לנו גבולות, והפרקליטות חצתה אותם, ובענק", חוזר בנקל לקרב שניהלו נגד הפרקליטות, "היא רצתה לחקור עורכי דין של הלקוח כדי לקבל מהם מידע. הכול נבע מעצלות ונוחות: קל יותר לקושש את החומר אצל עורך הדין. אבל כשמישהו חוצה כך את הגבולות שלנו, איננו חוששים להתעמת איתו ולשלם את המחיר. ובמידה מסוימת שילמנו - יש גורמים בפרקליטות שלא משתגעים עלינו".

 

"יש לנו אופי מוזר", משלים ראב"ד, "אנחנו אומרים מה שאנחנו חושבים. יש לנו את האמת שלנו ואנו לא חוששים לומר אותה. ניסו למנוע מאיתנו את הייצוג של דני דנקנר בתיק בנק הפועלים, ועמדנו על הרגליים האחוריות, אף שזה עלה לנו בעימות עם הפרקליטות. עשינו זאת אף על פי שקולגות הזהירו אותנו. חשבנו שלא רק שלא צריך להיזהר, גם צריך להתריע בשער. עשינו את זה, הלכנו עד בג"ץ, ולראיה אנחנו מייצגים, למגינת לבה של הפרקליטות".

 

התיק הזה, לדברי בנקל וראב"ד, מטריד אותם בכל שלב ורמה: מהחקירות, דרך הסדר הטיעון ועד הענישה. "לאחר השימוע בתיק", אומר ראב"ד, "מחקנו את עבירת השוחד, ולמעשה הורדנו את האישומים החמורים יותר, כמו המרמה והשוחד. התחלנו לנהל משא ומתן על שאר האישומים, ואז, כשהסתיימה פרשת התביעה, החזירה המדינה את הסעיפים האלה לצורך הסדר הטיעון. הפרקליטות היא המדינה, היא מייצגת גוף ציבורי, היא לא יכולה להתנהג כך - להעמיד את הנאשם בסיכון על עבירות שלא ניתן להוכיח".

 

"אסביר לך איך פועלות מדינות מתוקנות בעניינים כאלה", מוסיף בנקל: "במסגרת התביעות על עיזבון סמי שמעון, שהיה לקוח שלנו, רשויות המס באנגליה הגישו תביעות בסכומים דמיוניים. ניהלנו עם האנשים שם משא ומתן, וכשהם קיבלו את הטענות שלנו הם הורידו את הדרישה. ככה הם הורידו והורידו, עד שבסוף, לא להאמין, הם ביקשו 0.66% מהסכום המקורי! וגם על זה נוהל מו"מ, כי זו היתה הדרישה החדשה שלהם. ברגע שאתה משכנע אותם, הם יורדים מהתביעה המקורית, אפילו שהם נשארים במצב מצחיק של 0.66%".

 

אולמרט. בנקל: "הוא ההוכחה שאפשר לייצר כתבי אישום גם כשמתאמים עם הנחקר את מועד החקירה" אולמרט. בנקל: "הוא ההוכחה שאפשר לייצר כתבי אישום גם כשמתאמים עם הנחקר את מועד החקירה" צילום: אוראל כהן

 

"המעצרים הם שקר גלוי"

 

דנקנר, טוענים ראב"ד ובנקל, הוא דוגמה לשפיכת דמו של הצווארון הלבן בישראל. ולצורך הכתבה הזו משמשים שני הפרקליטים סנגורים לא רק לדנקנר, אלא לעשירי ישראל בכלל, שברוח המחאה החברתית, בעידוד התקשורת ולעתים גם בסיוע המשטרה והפרקליטות מסומנים כאן, לטענתם, כאויבי הציבור האולטימטיביים.

 

ביקורת חריפה על גופי התביעה הם מותחים, למשל, בפרשת הקבלנים בראשון לציון. חמישה קבלנים ידועים נעצרו לפני כחודש כחשודים בסיפור שחיתות גדול שהתנהל לכאורה בינם לבין עו"ד רועי בר, יועץ משפטי חיצוני לעיריות ראשון לציון ורחובות, לוועדות התכנון של רשויות אלה ולחברה הכלכלית לראשון לציון. אחד הקבלנים שנעצרו, רוני יצחקי, הוא לקוח של המשרד. יצחקי, אם כבר סורקים את הנטוורקינג המשרדי, הוא חבר טוב ושותף עסקי לשעבר של דני דנקנר ורפי ברבר.

 

יצחקי לא מיוצג בידי בנקל וראב"ד בתיק הפלילי, אבל מה שהם למדו על העניין ממנו ומחבריו מספיק להם לגיבוש תובנות. "נקודה שמטריפה אותי היא היד הקלה על מעצרי שווא", פותח בנקל. "כשחלק מהעצורים הובאו להארכת מעצר התברר שאין נגדם דבר, אבל הסניגור של יצחקי אמר 'למשטרה אין ברירה: אם החשוד המרכזי, עו"ד רועי בר, קיבל ארבעה ימי מעצר, אתם תקבלו יומיים'. בסוף הם הסכימו ל־24 שעות ועוד שבעה ימי מעצר בית. ואתה יודע מה הכי מוזר בסיפור הזה? אותו אדם (יצחקי - מ"ג) לא נחקר ולו פעם אחת; לא ב־24 השעות ולא בשבעת הימים שלאחר מכן".

 

"הכל בא ממקום אחד: מהתגובה הציבורית־תקשורתית - הביקורת על שהתחילה חקירה והנה אנשים הולכים הביתה", פוסק ראב"ד. "ניקיון הכפיים של הרשויות צריך להיבחן באומץ שלהן לשחרר אנשים אף שהחקירה החלה, גם אם היה מקום להתחיל אותה".

 

עצורי פרשת הקבלנים בראשון לציון (מימין רוני יצחקי). ראב"ד: "ניקיון הכפיים של הרשויות צריך להיבחן באומץ שלהן לשחרר אנשים אף שהחקירה החלה" עצורי פרשת הקבלנים בראשון לציון (מימין רוני יצחקי). ראב"ד: "ניקיון הכפיים של הרשויות צריך להיבחן באומץ שלהן לשחרר אנשים אף שהחקירה החלה" צילום: אוראל כהן

 

בנקל מרחיב לביקורת מערכתית־עקרונית: "כל נושא המעצרים כאן, כולם יודעים שזה שקר גלוי - המשטרה, הפרקליטות ואפילו בתי המשפט שמדברים גבוהה גבוהה על זכויות האדם. ידוע שלמעצר על עבירות צווארון לבן יש שתי מטרות: הפעלת לחץ על הנחקר ונוחות של החוקרים שהוא יהיה זמין להם מתי שהם רוצים. ברור שמטרות אלה הן בניגוד לחוק ולפסיקה, אבל בתי המשפט משתפים עם זה פעולה. אני מציע להכניס את כל שופטי המעצרים בישראל ל־24 שעות במעצר, מספיקות אפילו 12. תאמין לי שאחרי כן כמות המעצרים תרד ב־98%".

 

את הסיבה להתנהלות הזאת מוצא בנקל במקצועיות הלקויה של המשטרה. "כשאתה לא מקצועי אתה נדרש לקיצורי דרך", הוא אומר. "שמעתי חלק מהשאלות שהועלו בפני הקבלנים בראשון לציון. חוסר ההבנה של החוקרים את החומר מדהים, הם לא מבינים על מה הם שואלים. תתכוננו כמו שצריך ואז לא תצטרכו להפעיל לחץ על אנשים במעצרים מיותרים.

 

"מי שיכולים לתקן את המצב הם הפוליטיקאים והמחוקקים, אבל להם אין סיבה לעשות את זה. זו חבורה שמורמת מעם ויודעת שלא תיעצר. כשחקרו את אולמרט, את קצב או את הירשזון, ראו שאפשר לייצר כתבי אישום והרשעות גם כשהנחקר לא במעצר וגם כשצריך לתאם איתו את מועד החקירה. החקירה לא נפגעת מזה. אבל בעבירות צווארון לבן, כשלא מדובר בפוליטיקאים, המעצרים וההשפלה הם חלק מהטיפול. אני אוהב את השוטרים והפרקליטים, אבל למרות כל הסימפטיה לניצב מנשה ארביב או לליאורה גלאט־ברקוביץ' (הפרקליטה שהדליפה את החקירה נגד ראש הממשלה שרון, הורשעה והודחה משירות המדינה - מ"ג), תראה איך הם בוכים כשעושים להם בדיוק מה שהם היו עושים לאחרים".

 

ראב"ד: "והצילומים עם האזיקים ברגליים. כל המטרה היא להשפיל".

 

ניצב מנשה ארביב. בנקל: "תראה איך השוטרים והפרקליטים בוכים כשעושים להם בדיוק אותו הדבר" ניצב מנשה ארביב. בנקל: "תראה איך השוטרים והפרקליטים בוכים כשעושים להם בדיוק אותו הדבר" צילום: שאול גולן

 

"דנקנר לא פגע בציבור"

 

לשניים יש גם טענות בנוגע להכרעות הדין וגזרי הדין שנפסקים לנתבעי צווארון לבן. "איבדנו את הפרופורציה", קוצף ראב"ד. "הרב מוטי אלון, שהורשע במעשים מגונים, מקבל חצי שנה עבודות שירות, ודני דנקנר מקבל שנת מאסר בפועל על הפרת אמונים. כל מי שממון בידיו ויש הזדמנות לחקור אותו ולזרוק עליו חצים - ההמון מוחא לזה כפיים וחלק מהעיתונות מבססת על כך את האג'נדה שלה".

 

אולי זה משום שבעבירות צווארון לבן הפגיעה אינה ממוקדת בקורבן מסוים, אלא בציבור כולו. מדובר בחבורה שמזלזלת בציבור, בכללי המשחק וה־It's not Done, וחושבת שמותר לה לעשות הכל על חשבוננו. לכן צריך להחריף את ההרתעה.

 

ראב"ד: "דנקנר הורשע בהפרת אמונים. בלי מרמה. זו עבירה טכנית לחלוטין. לא היתה פגיעה בציבור, אפילו לא היתה פגיעה בבנק. כשאני רואה איך ההחמרה עמו גורמת לסיפוק היצרים הציבוריים, אני ממש לא מסוגל להבין את זה".

 

עבירה טכנית? השופט צבי גורפינקל כתב בפסק הדין "חובה להוקיע את מעשיו של הנאשם ולהעביר מסר חד־משמעי כי מעשים כאלה לא יוכלו לעבור לסדר היום ללא תגובה עונשית הולמת". הוא משתמש במילים בוטות: "ניגוד עניינים חריף", "פגיעה מהותית באמון הציבור", "ממוטט את איכות הממשל התאגידי בבנק".

"אלה עבירות של התנהלות. אינני מקל בהן ראש, אבל לא היה בהן מרמה והן לא גרמו נזק".

 

גם נגיד בנק ישראל לשעבר סטנלי פישר ראה את הדברים בחומרה.

"ההסתייגויות של פישר גרמו לדנקנר לפרוש מיוזמתו, ושם זה היה צריך להיגמר. כתב אישום פלילי הוגש אחרי שהוסיפו מרמה, שוחד והלבנת הון. כשאלה ירדו, היינו צריכים לחזור למצב שבו לא הוגש כתב אישום".

 

בסופו של דבר הניב הסדר הטיעון רטוריקה קשה ביותר של השופט, במיוחד על חיוניותה של עבירת הפרת האמונים, שבלעדיה קשה היה להרשיע את דנקנר - עבירה שחשפה במקרה זה התנהלות "שכונתית" של יו"ר בנק שמערבב את עסקיו הפרטיים בעסקי הבנק ועושה כבשלו במערכת הכספית הרגישה ביותר מבחינת הציבור.

 

במאבק להפחתת עונשו של דנקנר מגייסים ראב"ד ובנקל את אולמרט, שהורשע גם הוא בהפרת אמונים. לטענתם, אולמרט הורשע בנסיבות חמורות מאלה של הלקוח שלהם, ובכל זאת, הפרקליטות, בערעור לעליון על העונש, ביקשה להטיל עליו עבודות שירות לעומת מאסר בפועל שנדרש מדנקנר.

 

"גם עם דכנר לא היה תיק"

 

השניים האלה, דנקנר ואולמרט, חולקים ספסל נאשמים משותף בפרשת הולילנד באולמו של השופט דוד רוזן בבית המשפט המחוזי בתל אביב. לפי כתב האישום, דנקנר, ששימש ב־2005 כיו"ר הדירקטוריון המשותף של תעשיות מלח ובעל מניות בה, שילם 1.3 מיליון שקל למתווך מאיר רבין, אחיינו של מנהל מינהל מקרקעי ישראל דאז יעקב אפרתי, כדי שיניע את אפרתי לסייע באישור הסכם שהעניק הטבות לחברת המלח שהיתה בשליטת משפחת דנקנר.

 

פורסם שטענתם שעם פטירתו של עד המדינה שמואל דכנר צריך למחוק את האישום נגד דנקנר בבחינת "במותו ציווה לו את השחרור". 

"הוצא מהקשרו", הם עונים במקהלה, ובנקל מפרט: "תפקידנו לטעון כל טענה אפשרית, אבל זה בהחלט לא היה העיקר. העיקר הוא שגם ללא חקירה נגדית של דכנר, מתוך חקירתו הראשית בלבד, אין תיק. הוא עצמו אמר שהוא לא מכיר את דני דנקנר ואין לו מושג ירוק מה קרה שם".

 

ובכל זאת, השופט התמקד בכספים ששולמו למאיר רבין. השופט לא הבין למה דנקנר שילם כל כך הרבה כסף ועבור מה.

ראב"ד: "לא ניתן להרשיע אדם בפלילים על סמך זה שהשופט לא הבין".

בנקל: "הייתי נזהר מלהגיד שהשופט לא הבין. השופט הזה ניהל את התיק בצורה מיוחדת מאוד, אקטיביסטית מאוד. הוא שם במוקד את הטענה היחידה האפשרית שיש לפרקליטות - מרגע ששילמת יותר מדי כסף, חובתך להסביר. הבעיה כאן היא שכאשר אתה משלם כסף למישהו שאינו מהעדה הנכונה, שאין לו השכלה, תואר אקדמי, זה חשוד מניה וביה, להבדיל ממצב שבו אם אתה משלם ל....". בנקל נעצר בשטף. לא בטוח אם הוא מתקשה למצוא דוגמה או מנסה להתחמק ממנה.

 

לח"כ לשעבר מיכה גולדמן?

"או לעורך מעריב לשעבר עידו דיסנצ'יק", מוסיף ראב"ד. גולדמן ודיסנצ'יק הוזכרו גם הם כלוביסטים או כמאכערים בפרשה, אלא שבהם נזהרים מלהטיח שנשכרו כדי לתת שוחד. "וחוץ מזה", משלים ראב"ד, "הסכומים שרבין קיבל עבור השירותים שנתן היו סבירים לגמרי".

 

ראב"ד עם ציפי לבני וגדעון סער, בעת המו"מ שקיימו הליכוד והעבודה לכניסת האחרונה לממשלת שרון, ב־2005. "ראיתי את העבודה עם אריק שרון כשירות מילואים לכל דבר" ראב"ד עם ציפי לבני וגדעון סער, בעת המו"מ שקיימו הליכוד והעבודה לכניסת האחרונה לממשלת שרון, ב־2005. "ראיתי את העבודה עם אריק שרון כשירות מילואים לכל דבר" צילום: יריב כץ

 

"בישראל כל עשיר הוא רשע"

 

שני הדנקנרים, נוחי ודני, הפכו לסמלים הבולטים ביותר של היפים, העשירים והמצליחים שקרסו ברעש מחריש אוזניים. השניים, שחלקו את כל שבעת מדורי הגיהינום של ההתרסקות הפלילית והכלכלית, היו למותגים שניקזו אליהם את מלוא עוצמת העוינות והתיעוב הציבוריים והתקשורתיים. הרוח הרעה הזאת, סבור ראב"ד, מתורגמת למסע הסתה נגד עשירי ישראל בכלל. "העליהום על מי שמצליח כאן עבר כל גבול. אנשים בחרדה ששמם יעלה, אפילו בקשר לדברים טובים כמו תרומות. רבים שעשו אקזיטים נעלמו מתחת לרדאר. לא תורמים ולא משקיעים כאן".

 

ראב"ד לא נוקב בשמות, אך יש להניח שהוא מתכוון למצליחנים מקומיים ששומרים מרחק מהשוק המקומי, כמו איתן ורטהיימר, גיל שויד, מוריס קאהן והאחים מיתר. האווירה העכורה הזאת מזיקה לא רק לשמם הטוב של העשירים, הוא טוען, אלא גם לכלכלה. במובן זה ראב"ד הוא בהחלט רמי כספי: לא רק הסנגור הפרטי של דנקנר, הסנגור של ההון בכלל. "אדם עשיר במדינת ישראל היום הוא אדם רע. הגענו למקומות לא הגיוניים. הגענו למקום מסוכן שיכול להיגמר באסון", הוא מזהיר.

 

אתה לא מגזים? ללקוחות שלך יש כל כך הרבה כוח, בבית המשפט ומחוצה לו. אם צריך לדאוג למישהו זה דווקא ל"קורבנות" שלהם. 

"השימוש במילה קורבנות בהקשר של בעלי הון כשלעצמו מטה את הדיון לכיוון מסוים. הצגת הציבור כקורבן אומרת שיש צד אחד שנפגע וצד אחד שפוגע, ולא היא. במקרה של נפילה עסקית שני הצדדים נפגעים, ולעתים הפגיעה באיש העסקים גדולה יותר. כישלון בעסקים אינו פשע ולא צריך לגרור את מי שנכשל אל עמוד התלייה.‏ צריך לזכור שברוב המקרים, ובוודאי רוב הזמן, יש הצלחות. לצערי, לא זוכרים את ההצלחות ביום של הנפילה. תפקיד התקשורת אינו להיגרר אחרי המיית ההמון, אלא לומר, גם כשזה לא פופולרי, שעסקים הם לא רק הצלחות ורווחים. ובאשר לכוח - ראה מה קורה לאחרונה לאלה שכשלו ותבין שהכוח שאתה מייחס להם הוא חולשה ושהם חוטפים הרבה יותר מגברת כהן מחדרה".

 

ראב"ד רוצה לסיים במשהו אופטימי, דווקא מהתחום הפוליטי: "אני רוצה להאמין שהצוות ביבי־ציפי עומד להפתיע ולקבל את הצעת האמריקאים וכך לאפשר מו"מ ממוקד - שאם לא כן אנחנו הולכים לבחירות בקרוב מאוד. הכל, כמובן, בתנאי שאבו מאזן יפתיע ויקבל גם הוא את ההצעה. עם זאת, אני סקפטי מאוד בנוגע לסיכוי להגיע להסכם סופי, ולכן ניאלץ בעתיד ליזום שוב מהלכים חד־צדדיים".

 

כן, הוא רוצה גם "לחזור" לשלטון, אבל בלי לעזוב את המשרד. "ראיתי את תקופת העבודה עם אריק שרון - בצוות החווה, כיו"ר המו"מ הקואליציוני, בעשרות מפגשים עם נציגים פלסטינים באירופה - כשירות מילואים לכל דבר", הוא אומר. "לא אהסס לחזור ולמלא כל תפקיד מהותי, אם יוצע לי כזה".

 

תגובות

"שיתמקדו בייצוג ולא בקישוש כותרות"

 

במשרד המשפטים דחו על הסף את הטענות של ראב"ד ובנקל בעניין ייצוגו של דנקנר והאפשרות שיידרשו לשמש עדי תביעה. "מדובר בטענות ממוחזרות שכבר נידונו בבג"ץ", נמסר מהמשרד. "במהלך חקירת המשטרה עורכי הדין ראב"ד ובנקל העבירו לה מסמכים וראיות בתיק, ולפיכך צוינו בכתב האישום כעדי תביעה. הפרקליטות הסבה את תשומת לבם לחשש לניגוד עניינים העולה מכך ואף הציעה כמה מתווים שיאפשרו את הייצוג בהפחתת החשש מהשפעה על עדותם כעדי תביעה פוטנציאליים בתיק. בדיון בעתירתם לבג"ץ הם הסכימו להגיש את הראיות ובעקבות זאת נמחקו מרשימת העדים והמשיכו לייצג את מר דנקנר.

"באשר לטענה בעניין המו"מ להסדר הטיעון במשפט דנקנר, אין שחר לדברים. כתב האישום כלל חשד לעבירת שוחד נוספת, שבסופו של יום לא נכללה בכתב האישום המקורי שהוגש לבית המשפט וממילא לא יכלה לשמש בסיס למשא ומתן להסדר טיעון על כתב אישום מתוקן.

 

"באשר לטענה בעניין העונשים, בניגוד לעמדת הפרקליטות, שביקשה לגזור על מר אולמרט שישה חודשי עבודות שירות בגין הרשעתו בהפרת אמונים, בית המשפט המחוזי הסתפק במאסר על תנאי, ולכן הפרקליטות ערערה על קולת העונש. מר דנקנר, לעומתו, הורשע בשתי עבירות נוספות, והפרקליטות סברה (ובית המשפט קיבל את עמדתה) כי מעשיו החמורים דרשו תגובה הולמת. יצוין כי בית המשפט העליון הכיר בעובדה ש'אין זה מן הנמנע שלאותה עבירה יהיו כמה מתחמי ענישה שונים, הנגזרים מהנסיבות המסוימות שבהן נעברה'. בכל מקרה, גם בהסדר הטיעון שעליו חתם מר דנקנר נאמר כי הפרקליטות תדרוש מאסר בפועל.

 

"הטענה שמעשיו של דנקנר לא גרמו נזק אינה אמת. הנזק של מעשיו אינו הפסד כספי מיידי, אלא נזק כבד למעמד הבנק והבנקאות הישראלית. מהימנות היא אבן היסוד של מקצוע הבנקאות, ואם לא היתה תגובה עונשית הולמת, היתה מושרשת בעולם ההכרה שמסמך שבראשו סמלו של בנק ישראלי ובסופו חתימת היו"ר שלו יכול להיות מסמך כזב".

 

באשר לפרשת הקבלנים נמסר מהמשטרה: "הטענות מופרכות מיסודן, ולראיה, בית המשפט קיבל את תנאי השחרור לאחר שבחן את חומר הראיות. משטרת ישראל פועלת על פי דין, ועורכי הדין יודעים היטב שתכלית המעצר היא ביצוע פעולות חקירה ומניעת שיבושן. ככלל, מוטב שיתמקדו בייצוג החשודים במקום לקושש כותרות שאין מאחוריהן דבר וחצי דבר".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x