$
שיזף רפאלי
ד"ר שיזף רפאלי פרופ' רפאלי הוא ראש המרכז לחקר האינטרנט באוניברסיטת חיפה לכל הטורים של ד"ר שיזף רפאלי

למה אנחנו כבר לא ישנים?

ואיך הכסף הגדול מנסה להחזיק אותנו ערים

שיזף רפאלי 09:1420.02.14
כבר מזמן לא נכון לומר שאנו מבלים שליש מחיינו בשינה: מבוגר מערבי ישן רק שש וחצי שעות בלילה ממוצע, לעומת שמונה שעות בדור הקודם ועשר שעות בתחילת המאה ה־20 - ועוד לא אמרנו מילה על סייסטות שאבדו מאז.

 

הקפיטליזם והטכנולוגיה המשנעת אותו הבטיחו לספק לנו יותר פנאי. בפועל הרשת עובדת כעת מסביב לשעון ומצפה מאיתנו, נתיניה, להיות כאלה גם כן. המכשירים האלקטרוניים שמחוברים אליה מתקתקים ומצייצים 24/7, וההזדמנויות שבה קורצות ללא הרף.

 

מדובר לא רק בהשפעה על מקצבי השינה והערנות. על פי פרופ' ג'ונתן קררי (Crary) מאוניברסיטת קולומביה שבניו יורק, השינה, ובעיקר גזילתה, הפכה לזירה האחרונה לתאוות הבצע של הקפיטליזם. בספרו הקטן אך העוקצני "24/7: Late Capitalism and the Ends of Sleep" (קפיטליזם מאוחר וסוף השינה: 24/7) מנתח קררי כמעט מתוך פרנויה את תופעת ה־24/7, ההולכת ומטשטשת את ההבדל בין יום ולילה, אור וחושך ופעילות למנוחה. הגיע קץ לשינה, הוא אומר, וזאת אשמת הרשת.

  

ישנים במשרד. כשכבר לא מחזיקים מעמד ישנים במשרד. כשכבר לא מחזיקים מעמד צילום: shutterstock

 

שעות שינה הן אחד המפלטים האחרונים של האוטונומיה האישית וגם בקפיטליזם הן אזור אקס־טריטוריאלי: מי שישן הרי לא עובד ולא צורך. לא ייפלא, לכן, שהקפיטליזם שואף לצמצם את השינה, לתחום אותה ולהשתלט עליה. מנקודת ראותו של הקפיטליזם, אומר קררי, שינה היא סקנדל שיש למגר.

 

תעשיית התוכן באינטרנט מתבססת ברובה על "מכירת אישונים", כלומר מסחר בתשומת הלב של הקהל - אותה קוצרים, אורזים ומוכרים למרבה במחיר. תמורת דברים כמו חיפוש, רשתות חברתיות ונפחי אחסון אנחנו משלמים בקשב - כמעט בלי שתהיה לנו ברירה בעניין. הערנות שלנו היא המקום האחרון שבו נותרה לנו מידה של שליטה, והליכה לישון היא אחת הפעולות האחרונות שהאדם יכול להתנגד למודרניזציה שלהן. ולכן, אומר קררי, הקפיטליזם אסר מלחמה על השינה באמצעות הטכנולוגיה.

 

קררי מגבה את הטענה שלו בשלל דוגמאות, מתיאור המודלים העסקיים של חברות אינטרנט, דרך ניתוח של יצירות אמנות ותרבות ועד הטיעון שהקפיטליזם אשם בתאורה המלאכותית, שלדבריו באה לעולם רק כדי להאריך את שעות העבודה. לטעמי, הוא מרחיק לכת: לתאורה המלאכותית, למשל, יש לא מעט תועלות; אני לא בטוח שהייתי מוותר עליה תמורת עוד כמה שעות שינה או כדי לרסן את הקפיטליזם.

 

ואולם, דוגמאות אחרות שהוא מציג הן בהחלט מרתקות וראויות לעיון. מניעת שינה הפכה לכלי העינוי המועדף על משטרים שונים. היעד של צמצום שעות השינה ניצב גם במרכזו של מאמץ מחקר של הפנטגון, שם עוקבים אחר זן של סנוניות שנודדות בין אלסקה ומקסיקו ובמהלך מסען נותרות ערות שבוע ויותר. מטרת המחקר היא לאתר את סוד הערנות הזאת וליישמו על חיילים בשדה הקרב. כששוקלים את העובדות הללו הטיעונים של קררי נשמעים מפחידים יותר והכותרת שלו משכנעת יותר.

 

ומה בדבר התוכניות לשגר חלליות מראה למסלול סובב כדור הארץ בגובה 1,700 ק"מ ולשקף את אור השמש באמצעותן לאזורים השרויים בעלטה כדי ליצור בהם אור יום נצחי? התוכנית הזאת נועדה לתמוך בעבודה מתמשכת באזורים מרוחקים, אבל בהמשך נוספה הכוונה להאיר באור נגוהות בלתי פוסק גם אזורים עירוניים: כך, אמרה החברה שהשקיעה בפרויקט, אפשר יהיה לחסוך סכומי עתק. התוכנית (עדיין?) לא יצאה אל הפועל, בין השאר בגלל גל מחאות והתנגדויות של מי שטענו שגם הלילה, החושך והשינה הם בין זכויות האנוש היסודיות.

 

מבלי להיסחף לתפיסה המרקסיסטית, הקונספירטיבית והמפוחדת של קררי, האם לא ראוי שנקדיש כמה דקות של ערנות ותשומת לב לזכויות השינה המאוימות שלנו?

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x