• תפריט
מוסף 30.01.2014
מוסף 30.01.14

מלחמת היוטיוב הסורית

כך הפך אליוט היגינס, טוקבקיסט בריטי מובטל וחובב ויכוחים, לפרשן מספר אחת בעולם למלחמה בסוריה תוך שהוא מביך סוכנויות ביון ומוסדות מחקר ומגדיר מחדש את העיתונות בעידן הבלוגים

יואב בורנשטיין, לסטר אנגליה 09:2730.01.14

בתחילת 2013 פרסם ערוץ הטלוויזיה הממלכתי של סוריה חשיפה: ערימות נשק ותחמושת שנתפסו אצל כוחות המורדים במדינה כללו נשק ישראלי, צה"לי. קולו הרועם של הקריין תיאר את כלי הנשק, ציין את מקורם וקבע: זו הראיה המוצקה ביותר מאז פרוץ מלחמת האזרחים במדינה במרץ 2011 שמאחורי המורדים האסלמיסטים עומדת ישראל.

לכל כתבות המוסף ליחצו כאן

השידור הפך לסרטון אינטרנטי וצבר במהירות אלפי צפיות ברחבי העולם. ואז הוא הגיע לאליוט היגינס.

 

אליוט היגינס היה אז מובטל בריטי בן 35, לשעבר איש שירות לקוחות באתר לממכר חזיות, שגר בלסטר, מרכז אנגליה. כשהוא צפה בסרטון הוא הבין דבר אחד ברגע הראשון: לציוֹנים אין קשר לנשק שהוצג על המסך. הוא עצר את הווידיאו ובחן שוב את סוגי הנשק. ואז הוא פתח עוד דפדפן והריץ כמה חיפושים. זמן קצר לאחר מכן הוא חשף באינטרנט את מה שממשלות וארגוני ביון לא הצליחו לגלות עד אז: מי באמת מחמש את המורדים בסוריה.

 

אליוט היגינס. "הגעתי לזה במקרה, כשראיתי כמה קטעי וידיאו מסוריה. בהתחלה לא הבנתי הרבה אבל נעשיתי יותר ויותר שיטתי. כשאתה ממיין מידע ובודק אותו אתה מתחיל לזהות תבניות. כל בלוגר או כתב יכול להצליח כמוני, אם הוא יאמץ את אותן טכניקות בדיקה" אליוט היגינס. "הגעתי לזה במקרה, כשראיתי כמה קטעי וידיאו מסוריה. בהתחלה לא הבנתי הרבה אבל נעשיתי יותר ויותר שיטתי. כשאתה ממיין מידע ובודק אותו אתה מתחיל לזהות תבניות. כל בלוגר או כתב יכול להצליח כמוני, אם הוא יאמץ את אותן טכניקות בדיקה"

 

הנשק, הסביר בבלוג שלו ובהמשך במאמר שהוזמן לפרסם ב"ניו יורק טיימס", הגיע ממדינות יוגוסלביה לשעבר ומקרואטיה. היו שם משגר טילי כתף בשם M79 Osa, שהשימוש האחרון בו נעשה בשנות התשעים במלחמת האזרחים בבלקן, המרגמה נגד טנקים M60, שפותחה ביוגוסלביה בשנות השישים, ושני כלי נשק סובייטיים שיוצרו בקרואטיה, משגר הרימונים

6־RPG והרקטה 22־RPG. אבל איך הנשק הגיע לסוריה הנצורה? הוא חיבר את הנקודות: הנשק נתפס ליד גבול סוריה־ירדן, כלומר כנראה הוכנס דרך ירדן, ויש מדינה שתחקירים מהעבר גילו כי היא רוכשת נשק מקרואטיה — סעודיה. את הנשק שנתפס אצל המורדים ככל הנראה רכשה סעודיה, והוא הועבר בחשאי לסוריה דרך ירדן. כפי שאיראן נמצאת לצד צבאו של אסד, הסעודים, היגינס קבע, הם השותף הסמוי של כוחות המורדים. אנליסטים מובילים בעולם בדקו, ואישרו. ולא בפעם הראשונה.

 

"כולם פספסו את הסיפור המעניין. אפילו הסורים עצמם", אומר ל"מוסף כלכליסט" היגינס, מי שנחשב כיום לאנליסט החשוב בעולם למלחמת האזרחים בסוריה ולדוגמה מעוררת ההשראה ביותר לעיתונות אזרחית. "מה שקרה שם דרמטי ומעניין לא פחות מאשר תרחיש שבו הנשק הגיע מישראל", הוא אומר. "לדעתי הנשק הזה לא היה מיועד לקבוצה הג'יהאדיסטית שקיבלה אותו. ייתכן שיש עוד משלוחי נשק שמחכים בירדן והוקפאו אחרי שהסעודים ראו שהמשלוח הראשון לא הגיע ליעד המתוכנן שלו".

 

חפש את האמת בפרטים הקטנים. צבא סוריה טען: "תפסנו בידי המורדים ג'יפ צה"לי. זה מוכיח שישראל תומכת באופוזיציה". היגינס מצא את אותו הג'יפ שוב ושוב בתצלומי שלל ישנים של חיזבאללה, וחשף כי מדובר בתרמית חפש את האמת בפרטים הקטנים. צבא סוריה טען: "תפסנו בידי המורדים ג'יפ צה"לי. זה מוכיח שישראל תומכת באופוזיציה". היגינס מצא את אותו הג'יפ שוב ושוב בתצלומי שלל ישנים של חיזבאללה, וחשף כי מדובר בתרמית צילום: רויטרס

 

"תרם יותר מארגונים בינ"ל"

 

היגינס מעולם לא ביקר בסוריה. הוא לא יודע ערבית, אין לו תואר או הכשרה רשמית ביחסים בינלאומיים או במחקר צבאי או בניתוח סרטוני וידיאו או בסיווג נשק ותחמושת. למעשה אין לו תואר בכלום.

 

ואולם, בשנתיים האחרונות הוא והבלוג האישי שלו Brown Moses  משמשים סמכות עולמית מובילה במידע על מלחמת האזרחים בסוריה ודוגמה ליכולת של בלוגרים ורשתות חברתיות להשפיע על עולם העיתונות. "הבלוגר שמביך את כל האנליסטים" כיכב בחצי השנה האחרונה בכתבות פרופיל ב"גרדיאן", ב"ניו יורקר", ב־CNN ובאתר החדשות זוכה הפוליצר הפינגטון פוסט. היגינס עצמו הוזמן לפרסם מאמרים בכתבי עת וב"ניו יורק טיימס", להופיע כפרשן אורח בתוכנית היומית של כריסטיאן אמנפור, כתבת החוץ הראשית של CNN, ולהרצות באוניברסיטת קנט הבריטית.

 

"הגרדיאן" תיאר אותו כ"מי שחשף מספר רב יותר של סקופים ממה שעיתונאים חושפים בכל הקריירה". כתב "הניו יורק טיימס" זוכה הפוליצר ג'ון צ'יברס אמר עליו: "עיתונאים רבים תלויים בו, ולא יודו בכך". וכריסטיאן בנדיקט, בכיר באמנסטי, אמר: "הוא מהיר הרבה יותר מכל זרוע מחקר, לרבות זו שלנו". באוגוסט, כשצבא אסד השתמש בנשק כימי נגד אזרחים, כתבת בינלאומית בשם דייל גייבלק דיווחה שהמורדים הם שירו את הנשק הכימי. אחרי שדבריה הופרכו והיא ספגה מהעולם ביקורות על הטעות, היא בחרה לפרסם את תגובתה, מכל המקומות, דווקא בבלוג של היגינס.

  

היגינס חתום על שורה ארוכה של חשיפות, בין היתר של פשעי מלחמה שבוצעו בסוריה: הוא חשף שצבאו של אסד משתמש בפצצות מצרר, והוא הראשון שהציג ראיות לכך שצבא אסד הוא שירה נשק כימי על ע'וטה שליד דמשק ב־21 באוגוסט. גורם בינלאומי בכיר שעובד עם מחלקת המחקר של האו"ם אמר בעילום שם להפינגטון פוסט כי גילוייו של היגינס על המתקפה עזרו להניע את התהליך שהוביל את אסד לוותר על הנשק הכימי, צעד שהקנה לארגון למניעת הפצה של נשק כימי (OPCW) את פרס נובל לשלום לשנת 2013. "ראיתי איך ה־OPCW קיבל פרס נובל על סוריה", אמר, "אני חושב שאליוט עשה למען הסורים הרבה יותר ממנו".

 

את כל הניתוחים שלו היגינס עושה מהספה בביתו הפרברי ומחדר בקומה העליונה - תלוי היכן בתו בת השנתיים משחקת באותו זמן. הוא מגדל אותה בזמן שאשתו יוצאת לעבודה בסניף הדואר. כלי הניתוח שלו הוא מחשב נייד, והעבודה שהוא עושה, זו שהפכה אותו בתוך חודשים לאחד מבלוגרי החדשות המשפיעים בעולם, היא בעיקר צפייה לאורך שעות במאות סרטונים ותמונות שצולמו בסוריה והועלו ליוטיוב ולרשתות חברתיות וניתוח הפרטים הקטנים ביותר בהם.

 

היעזר במומחים: תומכי אסד והמורדים האשימו אלה את אלה בתקיפה הכימית בפרברי דמשק באוגוסט 2013. האו"ם לא הצליח להכריע. היגינס אסף תצלומי תקריב של נפלי רקטות, שלח אותם למומחי נשק, והם אישרו שמדובר בתחמושת של צבא אסד היעזר במומחים: תומכי אסד והמורדים האשימו אלה את אלה בתקיפה הכימית בפרברי דמשק באוגוסט 2013. האו"ם לא הצליח להכריע. היגינס אסף תצלומי תקריב של נפלי רקטות, שלח אותם למומחי נשק, והם אישרו שמדובר בתחמושת של צבא אסד צילום: Brown Moses Blog

 

שרלוק טרול

 

המלחמה בסוריה היא אולי העימות הצבאי המתועד ביותר בתולדות האנושות, אך לא עיתונאים מתעדים אותו. מאז מרץ 2011 נהרגו בסוריה 69 עיתונאים והדיווח המקצועי משם כמעט פסק. מי שמילאו את החלל היו רשתות חברתיות וסרטוני יוטיוב. כתבת "הוול סטריט ג'ורנל" מספטמבר, "הקונפליקט בסוריה נצפה כמעט בזמן אמת", מספרת שבכל שכונה בסוריה כמעט יש מרכז מדיה קטן, פרו־אסד או אנטי־אסד. המרכזים המאולתרים האלה מעלים לרשת מדי יום ביומו תיעודי וידיאו של קרבות ושל אחריתם - לרוב כדי לסייע לצד שהתושבים המקומיים תומכים בו. לפי העיתון, בספטמבר כבר היו ברשת יותר ממיליון סרטונים שצולמו בסוריה באמצעות סמארטפונים, מצלמות ביתיות או צוותי תעמולה מקצועיים של אחד הצדדים. עיתונאים, כמו גם אנליסטים של ה־FBI ושל חברת המחקר הצבאי היוקרתית Jane's, אמרו לעיתון שהסרטונים הללו הם מקור המידע העיקרי שלהם על סוריה.

 

ואולם, אף אחד מהם לא עומד בקצב של היגינס, וכפי שהוא מסביר זאת: "הם מחפשים כותרות מהירות. אין להם אדם שיכול להרשות לעצמו לראות מאות סרטים ביום".

 

"הגעתי לזה במקרה", הוא מספר. למעשה Brown Moses התחיל ככינוי שאימץ לעצמו כטוקבקיסט. ועוד איזה טוקבקיסט. להיגינס מעולם לא היתה קריירה, ואת רוב זמנו הקדיש לשני תחביבים: משחקי מחשב וויכוחים בקבוצות דיון באינטרנט. הוויכוחים האינסופיים, שהורכבו מהתקפות הדדיות על טענות בן השיחה, הם שלדבריו אימנו אותו בבדיקת פרטים קטנטנים. השם Brown Moses, ששאל משיר בשם זה של פרנק זאפה, נולד באזורי התגובות של אתר "הגרדיאן", שם כתב ב־2011 לא פחות מ־4,700 תגובות לכתבות. "זה הפך לאובססיה שלי", הוא סיפר בראיון להפינגטון פוסט. הבלוג נולד בעקבות ויכוח עם מגיב אחר: המגיב טען שהפגנה כלשהי במזרח התיכון לא באמת התרחשה, והיגינס יצא להביא הוכחות. המשימה התבררה כמסובכת משחשב, והוא מצא את עצמו רודף אחרי קטעי וידיאו, תצלומים וציוצים מטוויטר ותוך כדי כך מגלה את הכוח שבאיסוף רסיסי מידע מהשטח.

 

"באמצע 2012 ראיתי כמה סרטונים מסוריה, כי רציתי לדעת מה קורה שם, והתחלתי לכתוב מה יש בהם. עדיין לא הבנתי הרבה, אבל הייתי הראשון שעשה את זה. המשכתי ונעשיתי שיטתי יותר. כרגע אני מנוי ליותר מ־800 ערוצים סוריים ביוטיוב. עם הזמן, כשאתה אוסף עובדות בשיטתיות, אתה צובר ידע ואתה יכול לחפש תבניות".

 

הטלוויזיה הסורית חשפה "מצבורי נשק ישראלי" אצל המורדים. רשתות הטלוויזיה ציטטו. היגינס, שמתמקד בתיעוד סוגי נשק זיהה כי מקור המצבורים בקרואטיה, שדווקא סעודיה סוחרת איתה. כך סייע לחשוף קשרים בין סעודיה למורדים הטלוויזיה הסורית חשפה "מצבורי נשק ישראלי" אצל המורדים. רשתות הטלוויזיה ציטטו. היגינס, שמתמקד בתיעוד סוגי נשק זיהה כי מקור המצבורים בקרואטיה, שדווקא סעודיה סוחרת איתה. כך סייע לחשוף קשרים בין סעודיה למורדים צילום: יוטיוב (Truthloader)

 

מבוא לפרשנות יוטיוב

 

דוגמה קלאסית לעבודה של היגינס היא פוסט שפרסם בבלוג שלו ב־15 בנובמבר, שכותרותו היבשושית היא "חקירת הטענות שאנשי אופוזיציה סורים הוציאו להורג שבויים".

 

היגינס בחן סרטון שהשווה צילומים של שבויים כפותים בקוניטרה, בגולן הסורי, לצילומי גוויות. הכיתובים בסרטון טענו שאלה אותם השבויים, שנרצחו. היגינס יודע שהרבה סרטונים מסוריה מבוימים או מזויפים, ובעצמו חשף הרבה כאלה. לכן החליט לבדוק את הסרטון הזה.

 

"כשאני נתקל בסרטון ערוך, אני מתחיל בחיפוש הסרטונים המקוריים שהוא נוצר מהם ובודק שם פרטים כגון תאריך ההעלאה והתיאור המקורי", כתב בבלוג. הוא איתר את הסרטונים האלה באמצעות צילומי מסך שהופיעו בסרט הערוך. שמותיהם היו בערבית, אז הוא ביקש מגולשים דוברי ערבית להקליד את השמות ולשלוח לו. ההיעזרות בגולשים לתרגום מערבית ובמומחים לנשק או לגיאוגרפיה בסוריה היא חלק מרכזי בעבודה של היגינס.

 

הוא ערך את ההשוואה מחדש, בעצמו, ואימת את הטענה בעזרת זיהוי פרטים קטנים בבגדי האסירים החיים והמתים. הוא השווה את מצב ההריסות מאחורי הגוויות ולבסוף הצביע על פרט קטן שמבליח לרגע בשני הסרטונים: זוג מכלים צהובים קטנים שמונחים בצד באותה הצורה בדיוק. זו, מבחינתו, הראיה המחזקת שהסרטונים צולמו בסמיכות, הציגו את אותם האנשים ולמעשה תיעדו פשע מלחמה מצמרר.

 

המורדים טענו כי צבא אסד הפציץ את חמאת בפצצות מצרר. הצבא הכחיש. היגינס בודד תצלומי נפלים, ניתח אותם ווידא כי מדובר בפצצות מצרר המורדים טענו כי צבא אסד הפציץ את חמאת בפצצות מצרר. הצבא הכחיש. היגינס בודד תצלומי נפלים, ניתח אותם ווידא כי מדובר בפצצות מצרר צילום: אם סי טי

 

בזכות תשומת הלב שלו לפרטים היגינס מביך לא רק ארגוני מודיעין וחברות מחקר, אלא גם עיתונאים מובילים. בדצמבר העיתונאי האמריקאי זוכה הפוליצר סימור הרש פרסם בכתב העת הנחשב "לונדון ריוויו אוף בוקס" מאמר נרחב שבו העלה את האפשרות שמאחורי המתקפה הכימית באוגוסט עמדה קבוצת מורדים שרצחה בציניות אזרחים כדי להפליל את אסד.

 

עוד באותו השבוע פורקה התזה לחלוטין במאמר במגזין "פוריין פוליסי" בחתימתו של היגינס. היגינס ניפץ את הקישורים המפותלים של הרש בעובדות יבשות: הרקטות שראשיהן נשאו את גז העצבים היו רקטות וולקנו, שרק לצבא אסד יש משגרים שלהן; ייצור הגז עצמו - היגינס שוחח לשם כך עם מומחה הנשק הכימי דן קסזטה - דורש מפעל גדול וכוח אדם מיומן. חזית אל־נוסרה המקורבת לאל־קאעידה, שהרש הצביע עליה כחשודה אפשרית, פשוט לא יכלה לייצר את הגז הזה.

"הראיתי את זה באמצעות עובדות שנאספו לאורך חודשים", היגינס אומר. "הרש החמיץ את זה כי הוא לא עיבד את כל מקורות המידע הקטנים. הוא דיבר עם מקורות בממשל האמריקאי, אבל גם להם לא היה המידע הזה. היו להם הנחות ופרשנויות, אבל אני ראיתי את המשגרים והפגזים בכמה פריימים בסרטון רשמי של הצבא ובווידיאו של חיזבאללה, בני בריתו של אסד. 'מי יכול היה לירות את זה' היא לא שאלה פתוחה".

 

סרטון שהראה מורד נוגס  בלב של חייל סורי זעזע את העולם וסוקר בהרחבה. היגינס כתב שמתוך כמיליון סרטונים זה המקרה המתועד היחיד של קניבליזם בסוריה סרטון שהראה מורד נוגס בלב של חייל סורי זעזע את העולם וסוקר בהרחבה. היגינס כתב שמתוך כמיליון סרטונים זה המקרה המתועד היחיד של קניבליזם בסוריה צילום: יוטיוב (Truthloader)

 

השטן שבפרטים הקטנים

 

היגינס מסביר שסוד ההצלחה שלו הוא שהוא לא תומך בשום צד ומקפיד על שקיפות. הביטוי החביב עליו הוא "מידע בקוד פתוח", משחק על המושג מעולם המתכנתים "קוד פתוח", שמתאר תוכנות שכל אחד רשאי להוריד, לנתח ולשנות. בפוסטים שלו היגינס חושף את כל מקורותיו ופעולותיו ומתאר את תהליך הבדיקה שערך. כל קורא יכול להיכנס לקישורים, להגיע למקורות ולשחזר את כל הבדיקות. "במלחמה בעיראק היתה אכזבה גדולה מדו"חות אנליסטיים, כי פורסמו רק גרסאות מקוצרות ולא משכנעות, בלי מקורות ובלי נימוקים. לומר 'יש לנו כל העובדות, אך אנחנו לא יכולים להראות לך' כבר לא עובד היום".

 

וכנראה בסופו של דבר העובדות שיש לארגוני הביון והמחקר הן אותם סרטונים שאתה ראית.

"אני לא בטוח שאפילו עם זה הם הגיעו רחוק כמו שאתה חושב. אחרי ההתקפה הכימית של כוחות אסד באוגוסט ארצות הברית שקלה במשך כמה ימים התערבות צבאית בסוריה. באותם ימים פורסמה שם רשימה של 15 סרטוני יוטיוב שמראים את קורבנות הגז. מיד שמתי לב שהסרטונים נלקחו מערוצי יוטיוב קטנים שממחזרים סרטונים של אחרים, ולא מהחומרים המקוריים שעלו לרשת.

אני מנסה תמיד להתחקות אחר הווידיאו המקורי, והצחיק אותי שהם הסתפקו בפחות. גם כשקראתי דו"חות של המודיעין האמריקאי נתקלתי בדברים לא לגמרי מדויקים. וכשאתה רואה את זה אתה מתחיל לחשוב - כמה מזה הוא ספין וכמה עבודה מרושלת?".

 

"זו גם הבעיה של הרבה בלוגרים אחרים. רובם נמצאים במעין תיבת תהודה וירטואלית ועסוקים, לדוגמה, בלכתוב כמה נורא האימיפריאליזם של נאט"ו. יש שם גם עבודה מעניינת. למשל, את הווידיאו שאימתּי על המורדים שרצחו שבויים יצר בלוגר כמוני, אבל הבלוגר ההוא עטף את הסרטון בכל כך הרבה שכבות של תעמולה עד שעיתונאים רציניים לא רצו להתעסק בזה. זה נראה לא אמין, ולאף אחד לא היה זמן לאמת את העובדות בעצמו. לדעתי, כל בלוגר או כתב יכול להצליח כמוני, אם הוא יאמץ את אותן טכניקות בדיקה".

 

התקשורת התרגלה לסרטונים של הוצאות פומביות להורג. היגינס עקב אחריהם וחשף מגמה נסתרת: כמה פלגי מורדים התקרבו לאל־קאעידה התקשורת התרגלה לסרטונים של הוצאות פומביות להורג. היגינס עקב אחריהם וחשף מגמה נסתרת: כמה פלגי מורדים התקרבו לאל־קאעידה צילום: איי אף פי

 

ספר לי עוד על הטכניקות. איך, בעצם, מעוד סרטון ועוד סרטון אתה לומד מאיזו מדינה נרכש הנשק הזה או מי באמת ביצע את הטבח ההוא?

"רוב הזמן אני נעזר בגיליונות אקסל שמחולקים לנושאים. בכל יום אני עובר על כל ערוצי היוטיוב וחשבונות הפייסבוק והטוויטר ששייכים לקבוצות שאני מכיר בסוריה. אם אני נתקל בסרטון חדש שמציג נזק מפצצות מצרר, אני מוסיף את הקישור לגיליון אקסל שעוסק בפצצות מצרר. פעם בשבוע אני סוקר את כל הסרטונים החדשים לפי הנושאים ואז מתחיל לברר מתי ואיפה הם צולמו, מי האנשים ומהם סוגי הנשק שמופיעים שם. בסרטוני ההתקפה הכימית, למשל, בודדתי את תמונות הנפלים והתחלתי לבדוק איפה עוד נראתה תחמושת כזאת. לא היו מספיק תצלומים ברורים, אז בסוף הצלחתי ליצור קשר עם כמה אנשים מהאזור שהותקף. הם מדדו נפלי רקטות בסרט מדידה, צילמו אותם ושלחו לי. זה אפשר לי לפנות למומחים ולקבל תשובות".

 

איך אני יכול להתחיל ללמוד את השיטה?

"תתחיל להתמחות בהיבט אחד צר ולאסוף כל פיסת מידע עליו. לדוגמה, עכשיו מופיעות בסוריה חוליות לוחמים שהגיעו ממדינות אחרות. יש כמות עצומה של עדויות ופיסות מידע, וכרגע אני יודע רק על קבוצה קטנה של בלוגרים שאוספים ומנתחים אותן. הם כבר הפכו לכתובת לשאלות על לוחמים זרים בסוריה. כשאתה אוסף את המידע, תתחיל לכתוב על זה רק מה שמעניין אותך. תהיה הקהל של עצמך. זה מה שיגרום לך ליהנות ולהמשיך".

 

בשבועות האחרונים הוא עובד על פרויקט בתשלום עבור סטוֹריפול, אתר חדשות חברתיות שניוז קורפ רכשה בדצמבר תמורת 25 מיליון דולר. הפרויקט יארגן באופן כרונולוגי את כל המידע שהתגלה על התקפת הנשק הכימי ב־21 באוגוסט ויעמת אותו עם ההצהרות שממשלות השמיעו בזמן אמת. במילים אחרות, הוא הולך להראות איזו ממשלה שיקרה ומתי. "הרוסים, לדוגמה, טענו מיד אחרי ההתקפה שיש ראיות שהמורדים ביצעו אותה. הם אפילו שלחו על זה דו"ח רשמי לארגון למניעת הפצה של נשק כימי. בפועל, באותו התאריך עדיין לא ידענו מי ירה, ורק אחרי מחקר מקיף גילינו שאלה אנשי אסד. אני מחפש עכשיו עוד התנהגויות חשודות כאלה".

 

ראש הארגון למניעת הפצה של נשק כימי אחמט אוזומקו מקבל את פרס נובל לשלום לשנת 2013. גורם המקורב לאו"ם: "אליוט תרם יותר" ראש הארגון למניעת הפצה של נשק כימי אחמט אוזומקו מקבל את פרס נובל לשלום לשנת 2013. גורם המקורב לאו"ם: "אליוט תרם יותר" צילום: אי פי איי

 

"לא חייב לצפות בעריפה"

 

על בעיה אחת בתחום הסיקור שלו היגינס לא מרחיב: הזוועה. בכל יום הוא צופה בירי, דריסות, שחיטות, אנשים נכים, ילדים יתומים והורים שכולים. הוא מראה לי סרטון של הוצאה להורג בכיכר העיר הצפונית א־רקה: לוחם רעול פנים של ארגון דאע"ש (המדינה האסלאמית בעיראק ובדמשק) המסונף לאל־קאעידה מקריא הודעה בערבית, ובסופה רעולי פנים אחרים יורים מטווח אפס בראשיהם של שלושה גברים כפותים. הם נופלים לקרקע, ורעולי הפנים ממשיכים לירות בגופותיהם. נדרש לי רגע להבין שחזיתי בשניות האימה וההשפלה האחרונות בחייהם של אנשים בני גילי שנרצחו השבוע והריגתם הונצחה באתר שיתוף הווידיאו הגדול בעולם.

 

"זה סרטון עדין יחסית", הוא אומר, "לאחרונה יש יותר עריפות ראשים. המורדים רוצים להעביר מסר לכוחות התגבורת מעיראק ומחיזבאללה. ראיתי סרט שבו שני מורדים יושבים ליד ראש ערוף ולועגים לקורבן על שמילותיו האחרונות היו שהוא רעב".

 

 

רשתות הטלוויזיה חשדו שהסרטון שטוען כי המורדים רצחו שבויים כפותים הוא ערוך ומזויף, והתקשורת העולמית התעלמה. היגינס איתר ברשת את התיעוד המקורי, ובעזרת השוואה בין המכלים הצהובים ברקע אישר את אותנטיות הסרטונים רשתות הטלוויזיה חשדו שהסרטון שטוען כי המורדים רצחו שבויים כפותים הוא ערוך ומזויף, והתקשורת העולמית התעלמה. היגינס איתר ברשת את התיעוד המקורי, ובעזרת השוואה בין המכלים הצהובים ברקע אישר את אותנטיות הסרטונים צילום: (Eretz Zen (Youtube

 

ואלה החיים שלך.

"אתה לא חייב לצפות בעריפה. כבר בשניות הראשונות אתה מבין על מה הסרטון ולא צריך לחכות לסוף. אלה לא הסרטונים שמעסיקים אותי. אמנם הם מעוררים הרבה עניין בתקשורת העולמית, אבל אני עוסק בסרטונים שאתה לומד דווקא מהפרטים הקטנים בהם. לדוגמה, סרטון שמופיעה ברקע שלו קבוצת חיילים שפורסם עליהם שבתאריך מוקדם יותר הם מתו במארב. אחרי שאתה מזהה אותם, אתה מתחיל להבין שקרה להם משהו אחר - אולי הם נלקחו בשבי ונרצחו. אני מתעניין בעושר העצום שבקטעים קטנים. אנחנו מפספסים המון מידע, ואני כותב על זה ורוצה לעודד אנשים לעשות אותו הדבר".

 

מה למדת מעצם החשיפה לאלימות הרבה הזאת?

"עם הזמן הבנתי שכמה קבוצות מורדים לא רוצות דמוקרטיה. דאע"ש, לדוגמה, רוצים נסיכות אסלאמית, ח'ליפות, וראיתי מה הם מוכנים לעשות למען זה. גם מורדים אחרים כבר נלחמים בהם, אבל קבוצות אחרות נעשות דומות להם. אחרי שהמערב אפשר לאסד להרוג אזרחים בגז עצבים הרבה מורדים איבדו את האמון בשאר העולם. לכן הם פונים לסעודיה, לקטאר, לגורמים עשירים וקיצוניים. גם אם אתה מתון, כשאפשרויות הבחירה שלך הן להיכנע לאסד או לשתף פעולה עם ג'בהאת אל־נוסרה או עם ארגון תומך אל־קאעידה אחר, תעדיף להקצין ולחיות. כך שורדים בגיהינום".

 

היגינס מתראיין לערוץ 4 הבריטי. "התובנות מגיעות אחרי איסוף עובדות שאורך חודשים" היגינס מתראיין לערוץ 4 הבריטי. "התובנות מגיעות אחרי איסוף עובדות שאורך חודשים"

 

לאן המלחמה מתקדמת?

"לדעתי אני אגמור לשלם את המשכנתה שלי הרבה לפני שהעניינים בסוריה יירגעו. אני לא רואה את זה נגמר בשנים הקרובות, אלא להפך, מתפשט ללבנון ולעיראק. כל כך הרבה קבוצות מעורבות בזה, כל כך הרבה אג'נדות. הרבה פלגים לא רוצים משא ומתן. הדרך היחידה לסיים את זה היא ברית בין המורדים הדמוקרטיים ובין אסד כדי להילחם בג'יהאדיסטים. בשיחות שצפויות עכשיו אפשר לדעתי לקוות לכל היותר להסכמות שוליות על גישה הומניטרית. השיחות האלה הן כמו פלסטר על פצע פתוח ענק".

 

ומה דעתך על כך שאחרי הרבה יותר מ־100 אלף הרוגים העולם לא באמת עושה משהו?

"זה לא כל כך פשוט. התערבות צבאית יכולה לדרדר את המצב בסוריה ובכל האזור. נניח שארצות הברית מתערבת, לצד מי היא תהיה? זה כבר קונפליקט כלל־ערבי, שיש לו יותר מדי צדדים. יש שם שיעים וסונים מעיראק ומלבנון שבכלל לא אכפת להם מסוריה ובאו רק כדי להרוג זה את זה. ואם תפריע להם בזה הם יהרגו אותך. לפני שנתיים אולי עוד היה אפשר לעשות משהו, אבל עכשיו השד יצא מהבקבוק, ובכל שנה זה רק נעשה אלים יותר. חשבתי על זה היום, כשראיתי חגיגות של כוחות אופוזיציה: בפעם הראשונה אף אחד מהם לא ירה באוויר, הם פשוט שומרים את הכדורים".

 

היגינס לא מתפרנס ישירות מהבלוג שלו, אבל יש לו מקורות הכנסה אחרים: בשנה שעברה הוא גייס 6,400 ליש"ט באתר מימון ההמונים אינדיגוגו; הוא גם מכין דו"חות וניתוחים תמורת תשלום עבור אתרי חדשות וארגוני זכויות אדם; בסוף פברואר הוא מתכנן להקים אתר חדש, שיאגד 15 בלוגרים הפועלים בסגנון דומה לשלו. הוא מקווה להכשיר שם עוד בלוגרים־עיתונאים שיעבדו כמוהו, בכפייתיות שאפשר למצוא רק אצל וכחני אינטרנט, ולא אצל עיתונאים ממוסדים. הוא ילמד אותם לאסוף רסיס לרסיס, להצליב אותם ולהרכיב מהם תמונה גדולה שלא ממחזרת פרשנות אלא מגלה מה קורה באמת. "אני חושב", הוא אומר, "שזה משהו שכדאי לאמץ בעוד תחומים בחיים".

 

בטל שלח
    לכל התגובות