$
מוסף 23.01.2014
מוסף 23.01.14

וואט דה פקס

הוא היה אמור לעבור מהעולם מזמן, אז איך קרה שב־2014 מוסדות ציבור וחברות פרטיות עדיין מתעקשים שתתקשר איתם רק בפקס?

שאול אמסטרדמסקי 08:0523.01.14

פקס. לך תמצא פה עכשיו פקס. מסתובב בבית שמש ומגרד את הראש, איפה אני מוצא פה עכשיו פקס? פאקינג פקס. חברת הביטוח לא היתה מוכנה לקבל במייל את הטופס שהיא עצמה שלחה לי במייל אחרי שביקשתי לבטל את הביטוח כי מכרתי את הרכב. "רק בפקס".

 

רק בפקס. יש מעט מאוד צירופי מילים שיכולים להוציא הרבה מאוד ישראלים - צעירים ומבוגרים, נשים וגברים, אשכנזים ומזרחים - מכליהם. רק בפקס. מעולם לא היו מכשירי חשמל מעטים כל כך שהצליחו לעורר אמוציות גועשות כל כך אצל אנשים רבים כל כך. בלי שעשיתי סקר מחייב, הפקס הוא ככל הנראה המכשיר החשמלי השנוא בתבל.

 

הוא הומצא ב־1945, נשען על פטנט שנרשם כבר במחצית הראשונה של המאה ה־19, עשה את דרכו אל המיינסטרים באמצע שנות השמונים של המאה ה־20 ולרגע אפילו היה מין סמל סטטוס, המכשיר של המאיון, אלה שיכולים להרשות לעצמם לשלוח זה לזה מסמכים חשובים. אבל מהר מאוד המייל נהפך לכלי תקשורת פשוט ונוח בהרבה, וגורלו של הפקס נחרץ: להיכחד.

 

או שזה לפחות מה שההיגיון האבולוציוני אומר. ההיגיון הביורוקרטי הוא אחר. לרוב האנשים אין שום בעיה לשלוח מסמכים, כולל מסמכים חתומים בכתב יד, במייל, ברגע ובאיכות מצוינת. ובכל זאת, לצורך לא מעט פעולות פשוטות אנחנו עדיין נדרשים לשלוח פקס (ראו מסגרת), ולא מעט גופים עדיין מתעקשים שאין דרך אחרת לתקשר איתם. רק בפקס. אפשר לסרוק את המסמך ולשלוח במייל? לא. אפשר לצלם בסמארטפון? לא. אתם לא יכולים להדפיס את מה שאצרף, אם כל כך חשוב לכם לתייק? לא. רק בפקס.

 

כמעט לכל אחד יש בכיס מכשיר בטכנולוגיה סופר־מתקדמת, המכוניות שלנו ממוחשבות, בנינו את כיפת ברזל, לעזאזל. ואנחנו עדיין תלויים במכשיר פרימיטיבי, שכולל סורק גרוע, מודם מקרטע ותקשורת על גבי קווי טלפון אנלוגיים. הפקסימיליה, כמו שאהבו להגיד פעם, היא מכשיר לא נגיש, לא אקולוגי, מעצבן לשימוש (הדף צריך לפנות למעלה או למטה?), מדיר אוכלוסיות שלמות (כל אלה שלא עובדים במשרד, והם תמיד החלשים יותר), שתמיד מוציא את הדפים עם הכתמים השחורים הקטנים האלה, לא אמין (בסוף הרי תמצא את עצמך מתקשר כדי לוודא שהמסמך הגיע), ועדיין יש לו הצפצוף הבלתי נסבל הזה. ובכל זאת - רק בפקס. יש סיכוי שהוא יישאר כאן עם הג'וקים אחרי בואו של החורף הגרעיני.

 

למה, בעצם?

 

קודם כל, כי הם יכולים. ההתעקשות על פקס היא חלק מתודעת השירות הבעייתית של הרבה מאוד גופים וחברות בישראל. ואם כבר שולחים פקס, "אין אפשרות לוודא שהפקס הגיע לפקיד הנכון, כי המכשיר משמש כמה אנשים ומתברר (הפתעה) שמסמכים הולכים לאיבוד", כפי שתיאר זאת מכר בעקבות ההתנסות הפקסואלית הטרייה שלו עם ביטוח לאומי.

 

וכי הם יכולים לטעון שהם חייבים. אולי הם באמת חושבים שהם חייבים. אבל הם לא.

 

חלק מהגופים טוענים כי ההוראות של הרגולטורים מחייבות אותם לעבוד באמצעות הפקס. הרגולטורים מבקשים להבהיר: אין דבר כזה. "אין בהוראות הפיקוח הנחיה לגבי מסמכים או הוראות כלשהם שניתן להעביר לבנק אך ורק בפקס", נמסר מהמפקח על הבנקים.

 

מכשיר פקס מכשיר פקס צילום: shutterstock

 

המפקח על הביטוח "אינו מחייב גופים לקבל מידע באמצעי תקשורת מסוים". "אין כל הנחיה המחייבת מסירת מידע רק באמצעות פקס", נמסר ממשרד המשפטים בתשובה לשאלה אם בנקים, חברות ביטוח וקופות חולים מחויבים חוקית לקבל הוראות או מסמכים בפקס. תשובה דומה התקבלה גם מהרשות למידע וטכנולוגיה במשרד הפנים.

 

אז הם לא חייבים. והם כן יכולים. ויותר מכך - הם רוצים. לגופים שמתעקשים לקבל מאיתנו פקסים יש אינטרס לעשות את זה, אפילו שחלקם בסוף מקבלים את הפקס שלנו במייל שלהם.

 

"כבר ב־2001 חוקקה ישראל חוק מצוין שהגדיר מהי חתימה אלקטרונית וכיצד ניתן להשתמש בה", מספר עו"ד יהונתן קלינגר, המתמחה בתחום הטכנולוגיה, "אבל בפועל כמעט אף אחד לא משתמש בזה וגופים ממשיכים להשתמש בפקס".

 

יש לזה איזושהי סיבה משפטית - כי החתימה שלנו הכרחית על הדף עצמו? כי יש לזה יותר תוקף?

"המקרים היחידים שבהם יש דרישת כתב (כלומר, חתימה) הם בהעברת דירה בטאבו או בעסקאות אחרות של העברת נכסים. ב־99% מהמקרים האחרים לא צריך חתימה בכלל מבחינה משפטית".

 

ומה לגבי החשש שהמידע ידלוף?  

"לרשות לטכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים יש הנחיות איך לשלוח מידע רגיש. היא לא מאפשרת שליחה במייל, כי מייל רגיל, לא מוצפן, אינו מאובטח. אפשר ליירט מיילים כאלה או לפרוץ אותם. אבל אם אתה כבר מזוהה על ידי המוסד - אם יש לך שם משתמש וסיסמה לאתר שלו - למה אי אפשר, למשל, להעלות מסמכים ישירות לאתר?".

 

אבל אל תתבלבלו. למעט מקרים רגישים במיוחד, עניין האבטחה הוא ממש תירוץ. "מי שדורש ממך לשלוח פקס מזייף פעמיים", אומר קלינגר, "פעם אחת כי פקס הרבה פחות אמין ממייל. פקס מעביר תמונה, ובכותרת ישנה זהות השולח. את זהות השולח אנחנו יודעים איך לזייף באפליקציות פשוטות, ואת התוכן אפשר לשנות בטיפקס ולשלוח שוב בפקס - ואף אחד לא יידע אם שיניתי משהו מהטופס החתום. הפקס מספק נייר לתיוק, אבל הוא לא שווה הרבה.

 

"והעניין השני הוא שפעמים רבות הפקס לא מגיע לחברה ששלחת אליה כפקס, אלא כקובץ דיגיטלי. זה לא שלחברת הביטוח יש ארכיון נייר של זה, זה מגיע למייל שלה".

 

אז למה הם מכריחים אותנו להשתמש בפקס?

"הרבה פעמים בשביל לטרטר אותנו".

 

העולם עושה הכל באינטרנט. אנחנו קונים באינטרנט ומזינים את מספר כרטיס האשראי, מתעדכנים בתוצאות בדיקות הדם, נחשפים למצבו העגום של חשבון הבנק. בשביל אף אחד מהדברים האלה לא נדרש פקס חתום, פשוט סיסמה וקוד משתמש שרק אנחנו יודעים. הרבה מאוד דברים אחרים אנחנו יכולים לעשות בטלפון, כשנותן השירות יכול לזהות אותנו, לדעת בוודאות שהוא מדבר עם האדם הנכון, בזכות כמה שאלות בסיסיות (כי תכל'ס, מי חוץ ממך זוכר איך נקראה המורה שלך בכיתה א'?).

 

אז למה את ביטוח הרכב אני לא יכול לבטל בטלפון או באתר של חברת הביטוח שבו אני אהיה מזוהה באופן בטוח? כנ"ל לגבי הבנק, קרן הפנסיה, ביטוח לאומי. יכול להיות - אני חושב בעודי מחפש מכשיר פקס בבית שמש (אח, איפה הימים שבהם היו שירותי שליחת פקס בתשלום כמעט בכל חנות, כולל שלט שמצהיר על כך בחלון הראווה) - שכולם מכריחים אותנו להמשיך להשתמש בפקס רק כדי להתיש אותנו? רק כדי להוציא לנו החשק לעשות את הפעולה שאנחנו רוצים לעשות? הסברה הזאת לא נראית כל כך מופרכת.

 

הרשימה השחורה

דברים שאפשר לעשות רק בפקס

 

מדגם מקרי לגמרי בקרב אזרחים מן השורה הרכיב את הרשימה הבאה של דברים שהם נדרשו לאחרונה לעשות רק בפקס:

 

  • בנקים: ביצוע חלק מהפעולות, שליחת מסמכים חתומים וקבלת מסמכים.

 

  • חברות וסוכני ביטוח: ביצוע שינויים בפוליסות או בקרנות, שליחת מסמכים, בקשות לפדיון קרנות וקבלת החזרים.

 

  • כאל: ביטול עסקה.

 

  • שלל חברות גדולות (yes, אורנג', "אפילו נציגת תמיכה של מיקרוסופט!" ועוד) ועסקים פרטיים קטנים: הזמנת עבודה, ביטול או שינוי מינויים ותלונות על שירות.

 

  • בתי חולים, קופות חולים, מרפאות ומכונים: במקרים רבים נדרש פקס כדי לקבוע תור ולקבל טופס 17 או תוצאות בדיקות.

 

  • צה"ל: שליחת מסמכים לקצין קישור.

 

  • משטרה: דיווח על תאונה והעברת מסמכים הקשורים לתאונה.

 

  • עיריות: בקשה להוראת קבע או לביטולה, בקשה להנחה בארנונה או לביטול רישום לגן, שינוי פרטים ועוד.

 

  • ביטוח לאומי: כן המלך הבלתי מעורער של הפקסים בישראל. הכל רק בפקס.

 

התגובות: זה לא אנחנו, זו הנחיה של פופטיץ

 

מדגם מייצג של התגובות שקיבלנו מגופים שמתעקשים לעשות דברים רק בפקס לא חושף היגיון של ממש בבקשה הזאת.

 

  • לאומי: "לפי הוראות הדין בשילוב מדיניות ניהול הסיכונים של הבנק, שירותים שונים שהבנק נותן ללקוחותיו מחייבים חתימת לקוח".

 

  • כלל ביטוח: "בביצוע פעולות (למשל בקשה לפדיון כספים) נדרשת חתימתו של הלקוח ולכן הוא צריך לשלוח זאת בפקס".

 

  • מגדל: "על פי הנחיית רמו"ט (הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים), מייל רגיל אינו מאובטח מספיק כדי להעביר מידע רגיש (רפואי, תביעות וכו')". משרד המשפטים, אגב, מסר שאין הנחיה כזאת (ראו כתבה).

 

  • הראל: "בהמשך לפניית 'מוסף כלכליסט' תבדוק החברה הכלה מקיפה יותר של קבלת מסמכים סרוקים או מצולמים במייל".

 

  • ביטוח לאומי - תגובת נחמה שפירא, האחראית על השירות: "הסוגיה הזאת מורכבת מאוד. הסיבה העיקרית היא שתכתובת חופשית מול הציבור אינה מוסדרת מבחינת אבטחת מידע - אני לא רשאית להשיב לך במייל מתי הקצבה שלך תיכנס לחשבון". כששאלתי מי הגוף שאוסר את זה השיבה שפירא כי מדובר ביחידה לאבטחת מידע של ביטוח לאומי שפועלת לפי הנחיות משרד המשפטים (שכאמור הבהיר שאין הנחיה כזאת). "אנחנו עובדים על זה שנוכל לשלוח לך את המכתבים במייל במקום בדואר, אבל בשביל זה נצטרך לתת לך שם משתמש וסיסמה".

 

  • צה"ל: סא"ל חמוטל זוזוט, ראש ענף תורה והדרכה בחיל השלישות, מסרה כי "בתוך חודשיים־שלושה" כל התקשורת עם אנשי המילואים תעבור למייל, מה שיחסוך לצבא כ־11 מיליון שקל בשנה. זוזוט הוסיפה: "אפילו פתחנו חשבונות ג'ימייל לאוגדות מילואים".

 

 

מה אתם חושבים? פקססו לנו: 077-7350876

בטל שלח
    לכל התגובות
    x