$
שאול אמסטרדמסקי

בקרב בין שקיפות לכסף, הכסף ינצח

באפריל הקרוב יישבו נציגי אגף התקציבים להכין תחזית לשנה הבאה. הציבור דורש לדעת מה יקרה שם

שאול אמסטרדמסקי 08:1222.01.14

השבוע, אחרי שכתבתי שהגיע הזמן לשבור את המונופול של אגף התקציבים על עריכת התחזיות לשנה הבאה, שעל בסיסן נבנה תקציב המדינה, קיבלתי טלפון זועם. "לאגף התקציבים אין מונופול על התחזיות. גם אגף החשב הכללי ואגף מינהל הכנסות המדינה נותנים תחזיות, וגם רשות המסים. מנכ"ל האוצר, לפחות באופן תיאורטי, צריך להיות מי שמכריע", אמר מי שהתקשר לתקן. זו כאמור התיאוריה, שמתממשת לעתים. כפי שבאוצר טוענים שקרה בעת גיבוש תקציב 2013–2014.

 

הפער בין התיאוריה למציאות מצדיק שינוי של השיטה. גם אם לאגף תקציבים אין מונופול רשמי על עריכת התחזיות, הגיע הזמן להפוך את כל התהליך הזה, הבסיס לבניית התקציב, לשקוף.

 

יעל אנדורן מנכ"לית משרד האוצר יעל אנדורן מנכ"לית משרד האוצר צילום: עמית שעל

 

השורות הרבות שקודמות לשורה התחתונה

 

חודש אפריל מתקרב, ואיתו המועד להתחיל לבנות את תקציב המדינה. בשלב הראשון, עוד לפני שמתחילים לחבר מספר למספר ולהעריך מה משרדי הממשלה צריכים, האוצר צריך לגבש מסגרת תקציבית.

 

מסגרת זו של הוצאות הממשלה צריכה להביא בחשבון גם את הצד השני של התקציב - הכנסות המדינה (בעיקר ממסים). גובה ההכנסות נגזר בין היתר גם מתחזית הצמיחה. צמיחה גבוהה פירושה תוצר גבוה, והכנסות גבוהות יותר ממסים (בעיקר משכר עובדים ומצריכת העובדים, וגם מהכנסות ורווחים של חברות עסקיות). לכן, לשתי תחזיות אלה - מה יהיה קצב הצמיחה ומה יהיה גובה ההכנסות ממסים - יש חשיבות קריטית.

 

אם האוצר רואה שתחזית ההכנסות שלו רחוקה מהוצאות הממשלה, כלומר שהגירעון (ההפרש בין הוצאות הממשלה על שירותים ציבוריים לבין ההכנסות שלה) גדול מדי, הוא צריך לעשות משהו: או להקטין את ההוצאות, או להעלות מסים, או שניהם. אחרת, אם הוא מרשה לעצמו להיות אופטימי מדי, עלול להיווצר גירעון גדול מדי. אם הוא יהיה פסימי מדי, המשמעות תהיה מסים גבוהים יתר על המידה או קיצוץ בלתי נחוץ בשירותים הציבוריים.

 

הנה מגיע ה־Catch: כל העבודה הזו של הכנת התחזיות נעשית בחדרי חדרים, בצורה בלתי שקופה. אין לזה תיעוד, התחזיות שמציג כל אחד מהגופים שמשתתפים בדיונים לא נרשמות ולא מפורסמות לציבור. הדבר היחיד שיוצא מזה בסופו של דבר הוא התחזית הרשמית שנכללת בספר התקציב. אף אחד לא טורח להסביר איך הגיעו לנתונים האלה, ואיש לא טורח להסביר מה יקרה אם התחזיות יתבדו.

 

העולם השתנה, אגף התקציבים יכול להשתנות איתו

 

תקציב 2015 הוא ההזדמנות לשנות. לא צריך להמציא כלום. מדינות אחרות עושות את זה יופי. ארה"ב, בריטניה, ניו זילנד. יש עוד. כולן כוללות בספר התקציב פירוט נרחב לגבי הנחות היסוד הכלכליות שעל בסיסן הורכבו המודלים של הכלכלנים. כולן כוללות גם את מה שקרוי בעגה המקצועית "מבחני רגישות", כלומר: מה יקרה אם המציאות תסטה מהתחזיות.

 

תקציב 2015 הוא הזדמנות לאוצר להרים את דגל השקיפות: לפרסם לציבור את המסמכים והפרוטוקולים שמראים איך נבנה בסיס התקציב, מה חזתה רשות המסים ומדוע, מה חזה מינהל הכנסות המדינה ומדוע, מה חזה אגף התקציבים ומה חישבו בחשב הכללי. מה היו הנימוקים, מי היה שמרן יותר או פחות, ואיזו עמדה התקבלה בסופו של דבר, ולמה.

 

תקציב 2015 הוא שעת הכושר של אגף התקציבים. בצמרת האוצר יש דם חדש־ישן: ראש האגף אמיר לוי ומנכ"לית האוצר יעל אנדורן הם בשר מבשרו של אגף התקציבים, אבל הם מבינים שהעולם השתנה. הקודים של 1985 לא יכולים לעבוד גם היום. הם יכולים לחולל את השינוי, ואם לא הם, גם שר האוצר יאיר לפיד יכול. הרי הוא אמר שהוא בא לשנות, או משהו כזה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x