• תפריט
מוסף 02.01.2014
מוסף 02.01.14

בלתי ניתנים לשליטה

קשה לדמיין את החיים בעולם ללא אנטיביוטיקה, אבל בקרוב לא תהיה לנו ברירה. חוקרים מובילים ובכירים במערכות בריאות בעולם משרטטים בפני מוסף כלכליסט את התמונה המצמררת של עליית חיידקי־על החסינים בפני כל תרופה קיימת, ואת מה שעלול להסתיים בקריסת המאבק האנושי במחלות

טלי שמיר 09:3202.01.14

1. אירוע

בריאן פּוּל היה מורה ניו־זילנדי הרפתקן ובדחן. בינואר שעבר, בזמן שלימד אנגלית בווייטנאם, הוא לקה בדימום במוחו, נותח בבית חולים מקומי והוטס למולדתו.

 

בניו זילנד הוא קיבל חדשות רעות. בגופו התגלה חיידק בשם KPC-Oxa 48. זהו חיידק חדש יחסית ופחות מוכר, שידוע כעמיד בפני כל התרופות הקיימות. רופאיו העריכו שהוא פלש לגופו כששהה בחדר הניתוח הוויטנאמי.

 

כדי למנוע הדבקה הושם פול בן ה־68 בבידוד מוחלט בבית החולים וולינגטון, ובילה שם את ששת החודשים האחרונים לחייו. "זה היה עצוב כי לא יכולנו אפילו לחבק אותו", אמרה מורין דאן, אחותו התאומה, לעיתון "סידני מורנינג הראלד".

 

בחודש שעבר הודו הרשויות בניו זילנד שהמקרה של פול הוא התיעוד הראשון של מוות מחיידק עמיד באנטיביוטיקה על אדמת ניו זילנד, מדינה בעלת מדיניות בריאות קשוחה שנועדה למנוע חדירה של מחלות ממדינות אחרות. "דבר ממה שניסינו לא נגע בחיידק הזה, פשוט כלום", אמר ל"ניו זילנד הראלד" המיקרוביולוג ד"ר מארק ג'ונס, שטיפל בפול. "פול התקיים בעידן ללא אנטיביוטיקה". ובכתבה שפורסמה על המקרה במגזין האוסטרלי "The Age" השמיע המדען הראשי של אוסטרליה איאן קאב את התחזית הקודרת הבאה: "כשבאמת נגיע לעידן שאחרי האנטיביוטיקה, אנשים ימותו ממחלות כמו דלקת גרון".

 

מגלה הפניצילין, אלכסנדר פלמינג. סולומון: "החיידק פיתח עמידות בתוך פחות מארבע שנים" מגלה הפניצילין, אלכסנדר פלמינג. סולומון: "החיידק פיתח עמידות בתוך פחות מארבע שנים" צילום: אימג'בנק, Gettyimages

 

2. התפרצות

"עתיד האנושות והחיידקים יתרחש כפרקי מותחן שכותרתו יכולה להיות 'הפיקחות שלנו נגד הגנים שלהם'", כתב בשנת 2000 הביולוג המולקולרי וחתן פרס נובל לרפואה ג'ושוע לדרברג. בימים אלה נראה שהעולם עד לתפנית מבהילה בעלילת המותחן הזה.

 

מותו של פול הוא הראשון מסוגו בניו זילנד המבודדת, אבל הוא מצטרף לשורה הולכת ומתארכת של תיעודים למקרים דומים ברחבי העולם: ב־2012, לפי הערכות, מתו 23 אלף איש בארצות הברית ממחלות שהתגלו בהן זני חיידקים חדשים העמידים באנטיביוטיקה. באירופה הרגו חיידקים כאלה בשנה שעברה 25 אלף בני אדם. אלה מספרים נמוכים יחסית - מחלות לב הורגות 600 אלף אמריקאים בשנה - אך מספר מקרי המוות השנתיים מחיידקים חסינים, שזכו לכינוי חיידקי־על (Superbugs), כבר עבר באלפים את מספר המתים מאיידס. לפי דו"ח "איומי העמידות באנטיביוטיקה", שהמרכז האמריקאי לבקרת מחלות ולמניעתן (CDC) פרסם באפריל האחרון, הבעיה רק בראשיתה. הדו"ח בן 110 העמודים נפתח במילים: "עמידות באנטיביוטיקה היא מאיומי הבריאות החמורים ביותר כיום"; ובהקדמה לו כותב ראש CDC ד"ר טום פריידן: "אובדן יעילות האנטיביוטיקות יפגע ביכולתנו להילחם במחלות זיהומיות ובסיבוכים שנוצרים בניתוחים, בכימותרפיה, בדיאליזות ובהשתלות. מחקרים מראים שגם כאשר ישנו טיפול אלטרנטיבי, חולים שלקו בזיהום עמיד באנטיביוטיקה נוטים למות".

 

מועלם. "ברגע שאתה מוציא אנטיביוטיקה חדשה היא מחלישה להיחלש" מועלם. "ברגע שאתה מוציא אנטיביוטיקה חדשה היא מחלישה להיחלש" צילום: Chad Hunt

 

ייתכן שהכתבה הזאת לא היתה נכתבת אם הדו"ח מחודש אפריל היה אזהרה יחידה. אבל הוא מצטרף לשורה ארוכה של הודעות מצמררות וקשות לעיכול של ארגוני בריאות בעולם, שהמילים "סוף עידן האנטיביוטיקה" מופיעות בהן שוב ושוב.

במרץ 2012, בנאום הנעילה של כנס ארגון הבריאות העולמי בקופנהגן, חרגה מנכ"לית הארגון מרגרט צ'אן מהניסוחים המאופקים שמאפיינים אותה, והזהירה מפני עליית חיידקי־על במילים החריפות ביותר שנשמעו עד אז: "עידן של פוסט־אנטיביוטיקה פירושו, למעשה, סופה של הרפואה המודרנית כפי שאנחנו מכירים אותה. דלקת בגרון ושריטה בברך של ילד יוכלו שוב להרוג", אמרה.

 

ביוני שעבר אמר המנהל המשותף של CDC, ד"ר ארג'ון סריניווסאן, בראיון מבהיל לתוכנית האקטואליה האמריקאית הוותיקה "פרונטליין": "במשך הרבה זמן היו בעיתונים כתבות שכותרתן 'סוף עידן האנטיביוטיקה?', סימן שאלה. אני אומר שאפשר לשנות את הכותרת ל'סוף עידן האנטיביוטיקה', נקודה. אנחנו בעידן שאחרי האנטיביוטיקה. במיטות שלנו שוכבים עכשיו אנשים עם מחלות שלפני חמש שנים יכולנו לרפא ועכשיו אנחנו לא יכולים".

 

באותם ימים פורסם בישראל הדו"ח השנתי של מבקר המדינה. בפרק שנוגע למערכת הבריאות כתב המבקר יוסף שפירא שבין 4,000 ל־6,000 איש מתים בישראל בכל שנה בעקבות חיידקים שפיתחו עמידות באנטיביוטיקה. מספר האנשים שנדבקים בחיידקים כאלה בשנה הוא כ־30 אלף. הנתון הזה נרשם חמש שנים אחרי שמשרד הבריאות הקים יחידה מיוחדת להתמודדות עם הבעיה בשם המרכז הארצי למניעת זיהומים ועמידות באנטיביוטיקה. נכון להיום רוב האנשים שמתים בישראל מחיידקים העמידים באנטיביוטיקה - 1,500 בשנה בממוצע - מתים מאלח דם. ממשרד הבריאות נמסר ל"מוסף כלכליסט": "מדובר בנושא חשוב. מתקיימת מהפכה בתחום, והדרגים הבכירים ביותר במשרד עוסקים בנושא באופן מתמיד. הוקדש תקציב מיוחד לנושא, מתקיימים תהליכי בקרה ומפורסמות הנחיות".

 

בתדריך לעיתונאים שנערך בספטמבר אמר פריידן שהערכה של 23 אלף מקרי מוות מחיידקים עמידים היא "שמרנית מאוד". בהערכה קודמת דיבר CDC על 100 אלף מקרים. "אם לא נהיה זהירים יותר, בקרוב מאוד יגיע עידן חדש, עידן הפוסט־אנטיביוטיקה", אמר. "עבור כמה חולים אנחנו כבר בעידן החדש והמאיים הזה". פריידן גם העריך שחיידקי־על עולים למשק האמריקאי כ־55 מיליארד דולר בשנה בדמות הוצאות רפואיות ואובדן ימי עבודה.

 

ב־17 בנובמבר פתח "The Lancet", אולי כתב העת הרפואי הוותיק והמוערך ביותר בעולם, את מאמר המערכת שלו במילים הבאות: "משבר מרחף מעל. בעתיד הקרוב מאוד, המתקדם לעברנו במהירות, תרופת הפלא של המאה העשרים, האנטיביוטיקה, עלולה לחדול מלהועיל".

 

מוזס. "בתי החולים לא מקבלים מספיק תמיכה" מוזס. "בתי החולים לא מקבלים מספיק תמיכה" צילום: עומר מסינגר

 

"ללא ספק ישנו סיכוי שלא יישארו לנו סוגי אנטיביוטיקה היעילים בכמה זיהומים חיידקיים", אומר ל"מוסף כלכליסט" בכיר CDC האמריקאי, ד"ר סטיב סולומון, שעומד בראש מחלקת העמידות האנטי־מיקרוביאלית בארגון הפדרלי. "זו הפעם הראשונה מאז המצאת האנטיביוטיקה שבה אנחנו ניצבים בפני סיכון כזה".

 

"כבר התנגשנו בקרחון. אנחנו נמצאים בסירות ההצלה, וכשהמצב יחמיר הסירות יטבעו", מוסיף בשיחה עם "מוסף כלכליסט" ד"ר בראד ספלברג, מומחה למחלות זיהומיות מאוניברסיטת קליפורניה, חבר בצוות מיוחד למלחמה בחיידקים עמידים של איגוד המחלות המידבקות האמריקאי (IDSA) ומחבר הספר "מגפה מתעצמת" (Rising Plague), שהזהיר ב־2009 מפני מגפות של חיידקי־על. מגפות כאלה עדיין לא משתוללות, אך בינתיים הפרסומים מזכירים את השלבים שהוא חוזה בספרו.

 

ספלברג מצביע על דוגמאות מבשרות שכבר קיימות סביבנו. אחת מהן היא, לדבריו, התפוצה ההולכת וגדלה של מקרים שבהם דלקת פשוטה בדרכי השתן מסתבכת ומובילה לאשפוז. הסיבה, לטענתו, היא שהחיידקים שיוצרים את הדלקת פיתחו עמידות בפני אנטיביוטיקות שניטלות כיום בכדורים ופגיעים רק לאלה שניתנות בעירוי. ספלברג עצמו טיפל באשה שהגיעה אליו עם מה שנראה כדלקת רגילה בשלפוחית השתן. הוא רשם לה סוג אנטיביוטיקה אחד, שלא עזר, ואחר כך סוג אנטיביוטיקה אחר, שבמהלך נטילתו הדלקת דווקא החמירה במהירות והחלה לפגוע בעמוד השדרה של החולה. היא היתה בסכנת חיים, ורק סוג שלישי ואלים במיוחד של אנטיביוטיקה הציל את חייה, אולם הותיר אותה משותקת ברגליה. באמצע 2012 פורסם ב"וושינגטון פוסט" ששלושה בני משפחה ממרילנד מתו לאחר שאחד מהם חלה בשפעת פשוטה בשילוב החיידק MRSA, שגורם למחלה המסוכנת אלח דם והעמיד בפני רוב האנטיביוטיקות, והדביק את האחרים. שני בני משפחה נוספים ניצלו לאחר ניתוח.

 

"האנטיביוטיקה מאבדת מכוחה בקצב מפחיד ובאופן בלתי הפיך - בדומה להתחממות הגלובלית, אבל את תוצאות ההתחממות הגיוני שלא נזכה לראות", אמרה באחרונה פרופ' סאלי דיוויס, נציבת הבריאות של בריטניה. דיוויס פרסמה בספטמבר מסה נרחבת בנושא, שהוצאת פינגווין החליטה להפיץ כספר בשם "התרופות לא עובדות" (The Drugs Don't Work). "התרחיש האפוקליפטי הוא שאם אצטרך השתלת ירך בעוד 20 שנה, אני אמות מזיהום שגרתי כי ייגמרו לנו סוגי האנטיביוטיקה", אמרה.

 

עובדת CDC קיטי אנדרסון בוחנת חיידקים שגדלים בנוכחות אנטיביוטיקה. פריידן: "גם כשיש טיפול אלטרנטיבי החולים לעתים קרובות מתים" עובדת CDC קיטי אנדרסון בוחנת חיידקים שגדלים בנוכחות אנטיביוטיקה. פריידן: "גם כשיש טיפול אלטרנטיבי החולים לעתים קרובות מתים" צילום: באדיבות CDC

 

3. התפקחות

 

החיידקים העמידים באנטיביוטיקה, חיידקי־על, אינם אורגניזם אקזוטי מיבשת רחוקה או מוטציה שיצרה ההתחממות הגלובלית. הם תוצר טבעי של החיים. למעשה, הם קיימים מאז שחר ימיה של תרופת הפלא, שנחשבת לאחד הגילויים החשובים ביותר של הרפואה המודרנית. "האנטיביוטיקה החלה להיכנס לשימוש בסביבות 1941, במלחמת העולם השנייה, פחות מעשור אחרי שפותחה", אומר סולומון, "הסוג הראשון היה פניצילין, והחיידק הראשון שטיפלו בו נקרא סטפילוקוקוס אאוראוס. הוא התחיל להפגין עמידות לפניצילין בתוך פחות מארבע שנים, עדיין בזמן המלחמה".

 

השימוש ההולך וגובר באנטיביוטיקה, ברפואה ובגידול חיות למאכל, הורג חיידקים בהמוניהם כבר שלושה דורות והפך את הברירה הטבעית בקרבם לאכזרית במיוחד וליעילה במיוחד. לאורך השנים התרבו חיידקים עם מוטציות, שחיסנו אותם מעוד ועוד תרופות קיימות. החיידקים שמתגלים בשנים האחרונות פשוט חסינים בפני כל התרופות שפותחו עד היום. הידבקות בהם משאירה את החולה רק עם המערכת החיסונית שלו. וכך, מחלות קטנות שנפתרו בכדור ושריטות קטנות שנפתרו בחיסון עלולות להפוך לגזר דין מוות.

 

מומחים ששוחחו עם "מוסף כלכליסט" הדגישו שמקור הבעיה הוא איטיותן של חברות התרופות יותר מאשר כוח־העל של החיידקים. בגלל העלות הגבוהה של פיתוח אנטיביוטיקות חדשות ותוחלת ההשפעה ההולכת ומתקצרת שלהן החברות הפסיקו כמעט לחפש סוגים חדשים. ואולם, אם לא יינקטו צעדים דרסטיים מיידיים, טוענים המומחים, נגיע כולנו אל העידן החשוך של פול. גם ספלברג כתב בספרו: "החיידקים זינקו והרפואה אפילו לא מנסה להדביק את הקצב".

 

סריניווסאן. "הגענו לעידן שאחרי" סריניווסאן. "הגענו לעידן שאחרי" צילום: באדיבות CDC

 

אחד הגורמים להתחזקות החיידקים הוא השימוש הנרחב באנטיביוטיקה בחקלאות, מלולי עופות עד תבואות שדה. 80% מהאנטיביוטיקה שנמכרת בארצות הברית, לפי מדד המשקל, מיועדים לגידול חיות משק. ב־2011 פרסם מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) דו"ח שלפיו חיידק חסין בפני אנטיביוטיקה מקבוצת הטטרציקלין נמצא ב־44% מהבקר הטחון וב־65% מחזה העוף שנמכרים בארצות הברית. מהסיבה הזאת פרסם FDA החודש תקנות שמאפשרות להשתמש באנטיביוטיקה בחקלאות רק לטיפול במחלות - ולא כחלק מהתזונה השוטפת של חיות המשק. יישום התקנות טרם החל, ויש שמטילים ספק ביישומו באופן יעיל, בין היתר עקב כוחן הלוביסטי של ענקיות המזון בארצות הברית.

 

באופן אירוני בית גידול נוסף של רבים מהחיידקים העמידים הוא חדרי ניתוח. בהם, ובבתי חולים בכלל, נעשה השימוש הרב ביותר באנטיביוטיקה, ושם גם מצויים הפונדקאים האידאליים, אנשים חלשים וחולים.

 

"אנחנו מנסים להקטין את הסיכון הזה, אבל הוא ישנו", מאשר פרופ' אלון מוזס, מנהל המחלקה למיקרוביולוגיה קלינית ומחלות זיהומיות בבית החולים הדסה בירושלים, "מנגד, אם אתה צריך לצאת למלחמה אתה יוצא למלחמה, ואם אתה צריך לעבור ניתוח אז אתה עובר אותו. יש סיכונים בבית חולים כמו שיש סיכונים בשדה קרב".

 

צ'אן. "סופה של הרפואה המודרנית" צ'אן. "סופה של הרפואה המודרנית" צילום: איי אף פי

 

עם זאת, ספלברג מזהיר שהחיידקים האלה יוצאים מבתי החולים לעולם בתוך גופם של חולים שנושאים אותם ואפילו על בגדיהם של חברי צוותים רפואיים. "בשנים הבאות הם יגיעו לקהילות ויסתובבו בהן, ומספר ההידבקויות יעלה בטור הנדסי", הוא אומר. כבר ב־2008 נערך בבית החולים שערי צדק בירושלים מחקר שתוצאותיו המבהילות פורסמו ב־2011 בכתב העת האמריקאי "American Journal of Infection Control". ד"ר יונית וינר־וול, כיום מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים, ערכה בדיקות מעבדה לחלוקי העבודה של 135 רופאים ואחיות. בבגדים של שישה רופאים ושל 21 אחיות היא מצאה דגימות של חיידקי־על, לרבות שמונה דגימות של החיידק MRSA.

 

לפי ספלברג, בתי החולים יושפעו דרמטית מסוף עידן האנטיביוטיקה. "הציביליזציה התקיימה ופרחה עשרת אלפים שנה לפני האנטיביוטיקה, וגם אם הבעיה לא תיפתר, נשרוד. אבל ב־80 השנים האחרונות השתנתה הרפואה מהיסוד", הוא אומר. "אם את מעלימה את האנטיביוטיקה, את מאבדת את רפואת הטיפול הנמרץ, את לא יכולה לחבר חולים למכונות הנשמה, את לא יכולה להשתיל איברים, את לא יכולה לטפל בתינוקות שנולדו לפני הזמן. הרבה מחידושי 'הרפואה המתערבת' של חצי המאה האחרונה ייעלמו אם האנטיביוטיקה לא תהיה יעילה".

 

מרי מקינה, כתבת המדע של המגזין האמריקאי הנחשב "Wired", פרסמה בנובמבר באתר האינטרנט המגזיני מדיום תחזית מקיפה בת 4,000 מילה בשם "דמיינו את העתיד הפוסט־אנטיביוטי". על בסיס ראיונות וקריאת חומר מקצועי היא פירטה עוד טיפולים שבהיעדר אנטיביוטיקה יהפכו לסכנת מוות: עירויים, ניתוחי מעיים, טיפולים בכוויות, ניתוחים קיסריים, ניתוחים פלסטיים, קעקועים, בוטוקס וטיפולי שיניים. לפני עידן האנטיביוטיקה, היא כותבת, זיהום בעור הרג אחד מתשעה אנשים, דלקת ריאות הרגה אחד משלושה אנשים, זיהומי אוזניים גרמו לעתים קרובות לחירשות, כאבי גרון רבים גרמו לדום לב ואחת ממאתיים נשים מתה במהלך לידה.

 

סולומון. "זו הפעם הראשונה מאז המצאת האנטיביוטיקה שאנחנו בסיכון כזה" סולומון. "זו הפעם הראשונה מאז המצאת האנטיביוטיקה שאנחנו בסיכון כזה"

 

4. הכלה

 

"אנטיביוטיקה היא בעצם רעל", מסביר ל"מוסף כלכליסט" ד"ר שרון מועלם, רופא, ביולוג אבולוציוני ומחבר רב־המכר העולמי "דווקא החלשים שורדים", העוסק ביתרונות האבולוציוניים שבמחלות תורשתיות. "הבעיה היא שדברים רבים שרעילים לחיידקים רעילים גם לנו. אקונומיקה נהדרת בהשמדת חיידקים, אבל אי אפשר לתת אותה לחולים. אז אנחנו מנסים לתקוף את החיידק במקום שבו הוא שונה מאיתנו. מחפשים משהו שרעיל לו ובטוח לנו. הרבה מהחומרים האלה מצויים בפטריות ועובש".

 

 

הבעיה, מסביר מועלם, היא שכאשר אנחנו הורגים חיידקים בסוג כזה או אחר של אנטיביוטיקה, מתחוללת הברירה הטבעית: שורדת שארית פליטה של חיידקים חזקים במיוחד או בעלי מוטציות עמידות, והם מעמידים דורות שחסינים יותר בפני אותה אנטיביוטיקה. "זה בלתי נמנע. ביום שבו אתה מתחיל להשתמש באנטיביוטיקה חדשה אתה הופך את שעון החול. באותו הרגע היעילות שלה מתחילה לרדת", מועלם אומר. "אפשר לראות את זה מול העיניים, במבחנה", מוסיף ספלברג. "את מכניסה אנטיביוטיקה לתרבית חיידקים, היא הורגת 99.9% מהם, והכמות הקטנטנה ששרדה מתרבה ופתאום כל האוכלוסייה חסינה".

 

"יש עוד בעיה", מועלם מוסיף. "בשונה מיצורים חיים אחרים, חיידק מסוג אחד יכול לחלוק גנים עם חיידק מסוג אחר לגמרי. פיל לא יכול להעביר חלק מהדנ"א שלו לכבשה, אבל אצל חיידקים זה קורה כל הזמן. אנחנו לא יודעים למה הם עושים את זה, כי זה לא מסתדר עם עקרון התחרות בטבע, אבל משום מה הם חולקים אלה עם אלה גם גנים של עמידות. וזו בעיה ענקית, כי זה אומר שכאשר חיידק שגורם לשפעת אצל עופות נעשה עמיד באנטיביוטיקה, הוא יכול, מבחינה טכנית, להעביר את העמידות הזאת לזני חיידקים אחרים שהוא נתקל בהם".

 

 צילום: באדיבות CDC

 

אם זה היה תמיד ככה, מה חדש עכשיו?

סולומון: "עד שנות השמונים גילו כמעט בכל שנה סוג חדש של אנטיביוטיקה. בכל פעם שהחיידקים התחסנו, התגלתה דרך חדשה לטפל בהם. השגנו אותם, לכן נעשינו אדישים והתרגלנו שתמיד תהיה אנטיביוטיקה חדשה ויעילה יותר. לפני שני עשורים החלה דעיכה תלולה במספר האנטיביוטיקות החדשות שהתגלו ויצאו לשוק. בעשור האחרון, פחות או יותר, קצב ההתחסנות של החיידקים עבר את קצב פיתוח האנטיביוטיקות החדשות. יש לזה הרבה סיבות, ואחת מהן היא שרוב הדרכים הטובות ביותר להרוג חיידקים כבר התגלו. האנטיביוטיקות של פעם ניצלו חולשות ברורות של החיידקים, ועכשיו אנחנו צריכים למצוא חולשות חדשות ופחות מובנות מאליהן. יש כמה רעיונות מבטיחים מתחום חקר הגנטיקה, אבל הם בשלבים ראשוניים מאוד של פיתוח".

 

מי אשם באובדן ההובלה הזה?

ספלברג: "כולנו. אנטיביוטיקה היא קרן נאמנות קהילתית. כל אדם שנוטל אותה או נותן אותה לחיה מפחית טיפה מהיכולת של שאר בני האדם להשתמש בה בעתיד. הרופאים נתנו יותר מדי מרשמים, אנחנו לקחנו יותר מדי כדורים, החברות שיווקו אותה באגרסיביות רבה מדי, והן הפסיקו לחקור כי הרווחים כבר לא לטובתן". פייזר, לדוגמה, סגרה ב־2012 את המעבדות שלה לפיתוח אנטיביוטיקה. "אנטיביוטיקה היא השקעה רעה מאוד עבור עסק", ספלברג מסביר. "ראשית, זו תרופה שאתה לוקח שבוע ואז מפסיק. חברות מרוויחות יותר מתרופות שצריך ליטול כל החיים, לבעיות כמו כולסטרול, סוכרת או דלקת פרקים. בלונדון סקול אוף אקונומיקס עשו חישוב לפני שנתיים וגילו שפיתוח של כל אנטיביוטיקה חדשה גרם לחברת התרופות הפסד מצטבר של 50 מיליון דולר לאורך 30 שנה. מינוס 50 מיליון! תרופה לדלקת פרקים תכניס מיליארד דולר ב־30 שנה. אז אם יש לך חברה מסחרית שצריכה לתת דין וחשבון לבעלי מניות, איפה תשימי את הדולרים שלך?".

 

בן יעקב. "אפשר להילחם בחיידקים עם סוסים טרויאנים" בן יעקב. "אפשר להילחם בחיידקים עם סוסים טרויאנים" צילום: עמית שעל

 

כלומר השאיפה לרווח הורגת אותנו?

"זו לא טענה הוגנת. בלי השאיפה לרווח לא היתה אנטיביוטיקה בכלל. בלי התעשייה הפניצילין לא היה מתפתח מסחרית. גם תרופות הסולפה, שקדמו לפניצילין ולמעשה היו 'תרופות הפלא' הראשונות, התגלו בידי חברת באייר ומוסחרו".

 

"אני בטוח שיש בטבע עוד אלפי תרכובות שיכולות להיות הפניצילין הבא", מוסיף מנגד מועלם, "אבל גם אם מישהו מחפש אותן, אף אחד לא רוצה להסתכן ולהשקיע כסף בפיתוח".

 

"אחד הדברים שאנחנו ב־CDC עובדים עליו עכשיו הוא לחנך רופאים וחולים שרע ליטול כל כך הרבה אנטיביוטיקה", אומר סולומון. "אנחנו כבר רואים השפעה של ההסברה, אך קשה לשנות אמונות והרגלים של אנשים, בעיקר במה שנוגע לתרופות".

 

5. תגובה

 

החדשות הטובות הן שאת החזון האפוקליפטי הזה עדיין אפשר למנוע. אבל לשם כך, אומרים המומחים ששוחחו עם "מוסף כלכליסט", צריך לפתור את בעיית המימון של חקר האנטיביוטיקה - להפוך את התרופות האלה למשתלמות יותר עבור חברות התרופות או לממן את המחקר והפיתוח בכספי הציבור.

 

"הפתרון הוא לא לסמוך על התעשייה", אומר מועלם. "ממש כמו שבתקופת השפל הכלכלי בארצות הברית, הממשל האמריקאי השקיע בכבישים ובגשרים. מה שלא משתלם מסחרית לא יקרה מעצמו או בקנה מידה משמעותי". "יש כמה סוכנויות ממשלתיות שעוסקות בכך באיחוד האירופי ובארצות הברית", מוסיף ספלברג, "הסוכנויות האלה יכולות להשקיע מאות מיליוני דולרים במחקר ופיתוח אנטיביוטיקה בשותפות השוק הפרטי".

 

בדיקת מחלות בעופות בגבול שבין סין והונג קונג. מינהל התרופות האמריקאי הורה להפחית את מתן האנטיביוטיקה לחיות משק" בדיקת מחלות בעופות בגבול שבין סין והונג קונג. מינהל התרופות האמריקאי הורה להפחית את מתן האנטיביוטיקה לחיות משק" צילום: בלומברג

 

ואולם, גם אם הסוכנויות יגיבו בקרוב לאזהרות ארגון הבריאות העולמי ו־CDC, עשויות לחלוף שנים עד שהתוצאות יגיעו, ואין ערובה למשך הזמן שיידרש לפיתוח תרופות לחיידקי־על שהתגלו ומתפשטים כרגע. "לכן צעד החירום שיש לנקוט הוא מניעת ההתפשטות", אומר סולומון. "הצעדים הרלבנטיים לנו הם זיהוי מוקדם של חולים שנדבקו, מעקב, תיעוד ושמירה על היגיינה. הדבר הכי פשוט הוא רחיצת ידיים. אם בבתי חולים כולם ירחצו ידיים תמיד, זה ישפיע משמעותית, אבל בית חולים הוא סביבה מורכבת מאוד, ולפעמים נדרשת יצירתיות רבה כדי לוודא שאנשים עושים את הדבר הנכון כל הזמן".

 

גם בישראל מגיבים כרגע לאיום חיידקי־העל בעזרת החמרת תקנות ההיגיינה. ממשרד הבריאות נמסר ל"מוסף כלכליסט" שבשנתיים הבאות יקדיש המשרד 40 מיליון שקל לתוכניות של בקרת זיהומים, התאמת מבנים וחיזוק נוהלי ההיגיינה בקרב הצוות הרפואי והמבקרים בבתי חולים ממשלתיים.

 

"בשש שנים האחרונות הצלחנו להוריד בהדסה את שיעור הזיהומים", מוסיף מוזס, "יש העברה פחותה של זיהומים, פחות חיידקים עמידים. עם זאת, המלחמה בלתי פוסקת; אי אפשר למגר את הבעיה זבנג וגמרנו. הדבר שהכי חסר לנו הוא צוות של אחיות, אין מספיק אחיות למניעת זיהומים שיוכלו לעסוק בזה ברצינות. הרשויות לא נותנות לבתי החולים מספיק תמיכה לפעול לפי כל הכללים. חסרים לנו גם אחיות, גם תשתיות, גם אמצעים לבידוד חולים. כשיש ארבעה־חמישה חולים בחדר קשה מאוד לבודד חולה ולמנוע הדבקה".

 

הגדלת מיקרוסקופ של החיידק העמיד אנטרוקוקוס. כ-18 זנים נמצאים במעקב הגדלת מיקרוסקופ של החיידק העמיד אנטרוקוקוס. כ-18 זנים נמצאים במעקב צילום: ג'ניס הייני קאר

 

ואולם, עידוד המחקר ושמירה על הניקיון לא יכולים להיות התשובות היחידות. ספלברג ורבים מהקולגות שלו התחילו בשנים האחרונות להטיף למה שהוא מכנה "שינוי במערכת היחסים שלנו עם החיידקים".

 

"לנו האנטיביוטיקה חדשה, אך בקטריות הורגות זו את זו באמצעותה כבר 2 מיליארד שנה. זו ההשערה על פי אנליזה גנטית", אומר ספלברג. "אם את חושבת על המשבר שנקלענו אליו אחרי 80 שנות ניסיון בסך הכל, את יכולה להבין שבסוף הנשק באמת ייגמר, אלא אם נתחיל לחשוב מחדש איך אנחנו מתייחסים לחיידקים. הניסיון שלנו להרוג אותם הוא מה שמעודד את הברירה הטבעית שלהם. אולי אם נפסיק לנסות להרוג אותם, העמידות תצמח מהר פחות. זו צריכה להיות המטרה".

 

תרבית של קלוסטרידיום דיפיציל, חיידק מעיים שגורם לשלשולים דווקא במהלך טיפול באנטיביוטיקה תרבית של קלוסטרידיום דיפיציל, חיידק מעיים שגורם לשלשולים דווקא במהלך טיפול באנטיביוטיקה צילום: באדיבות CDC

 

איך עושים את זה?

"למשל מפתחים טיפולים שפועלים על האדם במקום על החיידק. אנחנו יודעים כבר הרבה זמן שבזמן זיהום חיידקי רוב הנזק נגרם על ידי הגוף עצמו ולא על ידי החיידק. אם בזמן טיפול בחיידק הגורם לדלקת שחפתית של קרום המוח, לדוגמה, נותנים לחולה סטרואידים שמחלישים את מערכת החיסון, מצבו של החולה משתפר. עוד אפשרות היא לפתח טיפולים שמנטרלים את החיידקים בלי להרוג אותם. כבר יש כמה מחקרים, שלא הגיעו לשלב הקליני, שרומזים שאפשר לעשות את זה. לפני כשנה פרסמה המעבדה שלי מאמר שמציג סוג חדש של אנטיביוטיקה המונעת מחיידק מסוים לבצע רק את הפעולה שגורמת למחלה. אם תיתני את התרופה הזאת לעכבר, החיידק ימשיך לשגשג, אבל העכבר לא יחלה, ובסופו של דבר המערכת החיסונית שלו תיפטר מהחיידק בעצמה".

 

מועלם עצמו הוא שותף ומנהל מחלקת המחקר בסטארט־אפ ביוטכנולוגיה בשם Sideromics, שמנסה לפתח טיפולים בזיהומים של חיידקי־על. בשנה הבאה יחלו ניסויים בבני אדם בתרופה שהחברה פיתחה. התרופה מתחזה לאנזים שהחיידק משתמש בו, וכך "מהתלת" בו. "הרעיון היום הוא ליצור תרופות הרבה יותר חכמות", מועלם אומר, "אנחנו מחפשים אצל חיידקים חולשות שלא ידענו עליהן בעבר ונשק מדויק יותר שלאו דווקא הורג. יש בענף שלנו גם הרבה תנועה לעבר תחום שנקרא בקטריוסטאטיק (Bacteriostatic), כלומר טיפול שבמקום להרוג חיידקים, מקפיא את ההתרבות שלהם וכך מרוויח זמן עבור המערכת החיסונית. חשוב לדעת שאנטיביוטיקה לבדה לא מרפאה זיהומים. את זה עושה מערכת החיסון. האנטיביוטיקה היא ירי ארטילרי שהורג אויבים כדי להרוויח זמן עד שכוחות החי"ר יגיעו ויגמרו את העבודה. לכן לאדם שאיו לו מערכת חיסונית כל האנטיביוטיקה בעולם לא תעזור".

 

תרבית של החיידק העמיד קלבסיאלה, שפייזר מצאה לו אנטיביוטיקה חדשה ב-2005. ב-2012 פייזר סגרה את מחלקת האנטיביוטיקה שלה תרבית של החיידק העמיד קלבסיאלה, שפייזר מצאה לו אנטיביוטיקה חדשה ב-2005. ב-2012 פייזר סגרה את מחלקת האנטיביוטיקה שלה צילום: רויטרס

 

"אחד מהדברים שאני ואחרים עושים היום הוא לבלבל חיידקים ולפגוע בתקשורת ביניהם", אומר ל"מוסף כלכליסט" פרופ' אשל בן־יעקב מהחוג למדעים מדויקים באוניברסיטת תל אביב, מומחה עולמי לחקר התקשורת בין חיידקים וזוכה פרס ויצמן למדעים מדויקים.

 

"אני קורא למחקר שלנו מלחמת סייבר", בן יעקב אומר. "זה לתקוף לא רק את העמידות, אלא גם את המוח של החיידקים, להבין איך הם מגיעים למצב של עמידות, לבנות על החוכמה שלהם כדי להטעות אותם. למשל, במצבי לחץ חיידקים לפעמים פונים לקניבליזם. הם אוכלים זה את זה. אפשר לפגום בתקשורת ביניהם ולגרום להם לעשות את זה. ישנו גם האֶקְסוֹזוֹם, גופים חיצוניים שדרכם החיידקים מעבירים מסרים. אתה יכול ללמוד להשתמש באקסוזום כסוס טרויאני ולהעביר דרכו רעל. יש הרבה שיטות, שמאחוריהן עיקרון אחד, והוא לא ללכת עם הראש בקיר, אלא להעריך את האויב. טיפולים כאלה יוכלו להצטרף לאנטיביוטיקה ואולי להחליף אותה".

 

"אנחנו שומעים הרבה את המשפט 'אנחנו במלחמה עם מיקרובים'", אומר ספלברג, "אבל לעולם לא ננצח במלחמה באורגניזמים, שמספרם עולה על שלנו במיליארדי סקסטיליונים. אם תחליפי כל אדם בכדור הארץ ב־1 עם 22 אפסים אחריו תקבלי את מספר החיידקים בעולם. הם מתרבים בקצב המהיר פי חמשת אלפים מקצב ההתרבות שלנו ומסתובבים פה מיליארדי שנים יותר מאיתנו. פשוט, כשגילינו את האנטיביוטיקה היה לנו היבריס וחשבנו שזהו, ניצחנו. נדרשו למדע הרפואה כחצי מאה להבין שלא יהיה פתרון סופי. לא יהיה 'זהו'. אנחנו חייבים לשנות את הגישה".

 

"במידה מסוימת אנחנו צריכים ללמוד לחיות עם החיידקים", מוסיף מועלם, "הרגנו את האויב ובמקומו בא אויב גרוע יותר. בשנות השישים היה פה דור עם איזו גאוותנות בכל הנוגע לעולם הטבע, שחשב שהוא למד לשלוט בו ושבעיות כמו מחלות זיהומיות נמצאות מאחורינו. ותראי לאן הגענו".

 

ואתה מאמין שאפשר למנוע את השינוי, ולהמשיך להישאר בשליטה?

"כנראה הרבה אנשים יסבלו לפני שזה יקרה. אני חושב שאנשים לא מבינים את עומק הבעיה, כי כרגע מי שחוטפים את מחלות חיידקי־העל כבר נמצאים ממילא בבתי חולים, אז נדמה שזה משהו שקורה רק להם. ברגע שאנשים סביבך יתחילו למות מזיהומים פשוטים, אז תהיה לנו מוטיבציה לעשות שינוי".

70תגובות
בטל שלח
  • זה יפתור את בעיית הפנסיה! כלכליסט כל הזמן מזהיר מפני בעיית הזדקנות האוכלוסיה, חיים ארוכים ופנסיה שלא תכסה כלום...נראה לי שנמצא הפתרון..
    יעל, (09.01.14)
  • האנושות התקיימה לפני האנטיביוטיקה ותתקיים גם אחרי לי זה נשמע כמו אגנדה חדשה לקבלת מימונים
    חיים, (09.01.14)
  • ל43 מגיע לך MRSA ואז ניראה אותך מהלל את החיידים,כאשר הם ידללו אותך
    אדם, (08.01.14)
  • הסכנה לאנושות היתה ותהיה תמיד וירוסים (ל"ת)
    אבי, (07.01.14)
לכל התגובות