$
מוסף 05.12.2013
שאלות מוסף 05.12.13

אני קוף, אשתי קרוקודיל

ראיון יוצא דופן עם גבי תמן, איש עשיר מאוד שמספר על הדרך הלא שגרתית שהפכה אותו לכזה

"את אשתי ראיתי לראשונה בסודן ב־8 באוקטובר 1942", משחזר גבי תמן. "הייתי בן 10, היא נולדה לילה קודם. משפחותינו היו בידידות קרובה, ואמי ייעדה לי אותה מרגע לידתה. אני זוכר שעמדתי מול יצור ורדרד וצווחני, אבל הסתכלתי גם על אמא שלה שהיתה מאוד יפה, אז נרגעתי". 16 שנה מאוחר יותר, כשהחתן בן 26 והכלה בת 16, נישאו השניים בחרטום, בירת סודן. "נבואתה של אמי התגשמה, עד היום יש לי אשה מקסימה שאני אוהב מאוד", הוא אומר כשאנחנו נפגשים במהלך ביקור שלו ושל אשתו אנג'ל בישראל, לרגל יום נישואיהם ה־55.

 

לא רק סיפור החתונה של תמן לא היה שגרתי. כמעט כל פרק בקורות חייו של הנער היהודי מקהיר שהפך לאיל נדל"ן אירופי ומולטי־מיליונר חורג מנוסחת ההתעשרות המוכרת. אבל בעיקר חורגת נכונותו לחשוף את עלילותיו וחדוות הסיפור של מי שבגיל 81 כבר הרבה פחות כבול למוסכמות הדיבור המקובלות.

 

גבי תמן. "החיים הנוחים לא באמת בשבילי. אני יכול לחזור להיות סלאם־בוי בכל רגע" גבי תמן. "החיים הנוחים לא באמת בשבילי. אני יכול לחזור להיות סלאם־בוי בכל רגע" צילום: עמית שעל

 

את הצורך לחשוף את סיפורו השביע תמן ב־2009 ברומן היסטורי שפרסם בשם "הקמע טליסמן". הספר מספר על נער בקהיר שמשפחתו נטשה אותו כשנמלטה לסודן ב־1945 בגלל עליית האחים המוסלמים, הוא נקשר לישראל דרך שליחי תנועות הנוער, התמכר לאהבת נשים, ובהמשך הפך לאיש עסקים שמתעשר ממכירת עורות תנין לאירופאים. הספר אינו מוגדר אוטוביוגרפי, אבל מזכיר מאוד את עלילת חייו של תמן, וכעת הוא מודה כי גיבורו - שמתחבר בין היתר לזונה בקהיר, לשתי אחיות ולנשים בגילאים ובמצבים משפחתיים מגוונים - מבוסס במידה רבה עליו בצעירותו. "היה לי סנטימנט חם שגרם לי חולשה למין הנשי", הוא מסביר בחיוך. "רציתי להכיר נשים ולהבין אותן. עדיין יש בי אותו אינסטינקט של הנער הפרחח, אני עדיין אותו הדבר. אבל הכל בתוכי, אני כבר לא מממש את זה".

 

הספר הוא עליך?

"הוא משקף את חיי ביותר מ־90%. שיניתי את רוב השמות, אבל את שמות הוריי לא שיניתי. את שמות הנשים הייתי חייב לשנות, וכששכחתי לשנות את שמה של אחת מהן היא יצרה איתי קשר, אשה מבוגרת מאוד כיום כמובן. כתבתי את הספר כי רציתי שהמשפחה שלי תבין מי אני, שהגעתי מסלאמס, התגוררתי בג'ונגל, לקחתי סיכונים גדולים. אלה היו החיים שלי כאדם צעיר. שלא יחשבו שאני אדם נקי וטהור שלא עבר דבר בחייו כמו זה שהם רואים עכשיו, שאוהב רק את אשתו. אני מקוה שילמדו מזה שיעור".

 

גבי תמן הצעיר בנופש בבורונדי ב־1954 גבי תמן הצעיר בנופש בבורונדי ב־1954

 

לראות לתנין את הלבן בעיניים

 

הרפתקאות העבר של תמן החלו בגיל 14, כאשר נשאר לבדו במצרים בשעה שמשפחתו נמלטה לסודן בעקבות התחזקות תנועת האחים המוסלמים, שהעמידה את יהודי קהיר בסכנה. "הייתי צעיר מאוד, אבל פגשתי שליחים של השומר הצעיר שבאו מפלסטינה למצרים בתקופה הזאת. אני לא יודע אם הם שטפו את מוחי או סתם שכנעו אותי, אבל הושפעתי מהאידאולוגיה שלהם ורציתי להישאר כדי להיות מעורב בפעילותם. הוריי הרשו לי להישאר בתנאי שהמשפחה הקרובה תשגיח עליי, אבל למעשה חייתי ברחוב", מספר תמן. "למדתי להכיר כל סמטה, הכרתי אנשים, כרתּי בריתות, בעיקר בקרב האחים המוסלמים, שבעצם הגנו עליי. זאת היתה תקופה קשה ומפחידה, אבל אני זוכר בעיקר כמה התגעגעתי לאמא שלי, שאותה פגשתי שוב רק בגיל 17 כשחברתי למשפחה בסודן".

 

הרעיון למיזם העורות שלו נולד עוד במצרים, כאשר חברים סודנים מכרו לו עורות של תנינים, נחשים ועוד. "הצלחתי למכור אותם למעבדי עורות ולמפעלים לייצור תיקים ונעליים ולהפוך את זה לפרנסה לא רעה", הוא מספר. "כשעברתי בגיל 17 לסודן זכרתי את הביקוש לעור איכותי והחלטתי שאנסה לראות איך אפשר להשיג חומרים כאלה בעצמי". וכך, כשנתיים לאחר שחבר למשפחתו בסודן, נפרד ממנה תמן שוב כדי להצטרף לציידי תנינים בג'ונגלים של אוגנדה וקניה וללמוד את המקצוע מלמטה. תחילה הצטרף לציידים בסירות הקנו שלהם, ובהמשך התקדם להיות מארגן משלחות ציד.

 

איך צדים תנין?

"זה לא אקזוטי מדי. אתה עושה מה שכולם עושים: מחפש תנין במים בעזרת פנס בעל עוצמה, מסנוור אותו ויורה בו. חשוב לפגוע בו בין העיניים או בפה הפתוח, כך העור נשמר שלם. הבעיה היחידה היא שכדי להצליח אתה צריך להתקרב אליו מאוד, ואם החטאת התנועות שלו יכולות להפוך את הסירה. זה קרה לי בצ'אד: קרוקודיל הפך לנו את הקנו, והיינו צריכים להרוג אותו ולהילחם על דרכנו חזרה לחוף בנהר שיש בו קרוקודילים, היפופוטמים, נחשים והמון חיות אחרות. מקום מקסים. באותו הרגע אתה חושב רק איך לצאת מהמים, והכי חשוב לא להיכנס לפאניקה". בשנות החמישים של המאה ה־20, מודעות לשימור מינים נכחדים ומאבק נגד שימוש בעורות בתעשיית האופנה היו לא יותר מרעיון מוזר, ותמן הלך והרחיב את העסק. "תמיד היו איתי כמה ציידים ומדריך מקומי, ואת מפקדת הציד שהקמתי הזזתי ממקום למקום", הוא משחזר. 

 

גבי תמן מעבד עורות תנינים בניגריה ב־1955. "היה לי סנטימנט חם וחולשה למין הנשי. רציתי להכיר נשים ולהבין אותן. עדיין יש בי אותו אינסטינקט של הנער הפרחח, אני עדיין אותו הדבר" גבי תמן מעבד עורות תנינים בניגריה ב־1955. "היה לי סנטימנט חם וחולשה למין הנשי. רציתי להכיר נשים ולהבין אותן. עדיין יש בי אותו אינסטינקט של הנער הפרחח, אני עדיין אותו הדבר"

 

בהדרגה נכנס תמן עם העורות שהשיג לשוק האירופי. תחילה מכר עורות לצרפת, ובהמשך פתח עם אחיו ליאון (לימים איש העסקים היהודי המיליארדר ליאון תמן, שנפטר ב־1996) מפעל לעיבוד עורות באיטליה לתעשיית הנעליים והארנקים. "היקף הייצור של המפעל נע בין 1,000 ל־1,500 עורות בחודש ששלחתי בטיסות צ'רטר לאירופה. בהמשך התרחבנו והתחלתי למכור גם לסינגפור ולמרכז אמריקה. את העור היה צריך לשמר לפני הטיסות בעזרת מלח וקירור, כמו דגים. אף אחד לא אוהב את הריח, אבל מתרגלים. בשלב מסוים אמרתי לעצמי שאם יש לי את כל זה, אני יכול להקים ספארי בעצמי".

 

והוא הקים. "היה קשה לפרסם את קיומו של הספארי, אבל כמה מהסוכנים המקומיים הכירו אותי לתיירים ולאט לאט זה עבר מפה לאוזן. לא מדובר בספארי יוקרתי במונחים של היום, אלא בכזה שנע עם אוהלים ואוכל די פרימיטיביים, אבל הוא היה מאוד אקזוטי עבור המבקרים האירופים. זה נתן להם תחושה שהם רואים את אפריקה האמיתית. לקחתי אותם לשמורה שבה רואים אריות, פילים וג'ירפות, והאטרקציה העיקרית היתה לראות אותי צד קרוקודילים. נשים במיוחד אהבו את זה מאוד. לקחתי את המבקרים לסיורים בשמורה ומחוץ לשמורה. גם הערבים היו מאורגנים מאוד יפה, עם נגינה אל תוך הלילות האקזוטיים של אפריקה. היום זה לא קיים, גם תמורת 1,000 דולר ללילה".

 

יולי עופר. "כדי להחזיק משפחה מאוחדת, אתה צריך להיות כן עם כל אחד ולא להשאיר הפתעות" יולי עופר. "כדי להחזיק משפחה מאוחדת, אתה צריך להיות כן עם כל אחד ולא להשאיר הפתעות" צילום: עמית שעל

 

אחת ההסתבכויות מסכנות החיים של תמן, שגם מתוארת בספרו, היתה כאשר נקלע לשטחו של שבט שמקדש תנינים. "היה שם שבט שכשהירח מלא חבריו יוצאים לנהר, מוצאים קרוקודיל שפיו פתוח, משקים אותו אלכוהול ונותנים לו טרף כמו חתולים קטנים, ואז שרים ורוקדים סביבו", הוא משחזר סיפור שנשמע כאילו יצא ממוחו של לורנס קסדן כשחשב על עוד פרק של אינדיאנה ג'ונס. "באחד הימים הרכב שלי נתקע סמוך לשטח של השבט הזה, וזה היה מבהיל. בלילה הצלחתי להגיע לבקתה שישבה בה אשה, וביקשתי מים ולישון בפנים כדי להירגע מהיתושים. מצאתי שם מין כלי דמוי אמבט קטן והכנסתי לתוכו את ידי, חיפשתי אוכל". בנקודה הזאת תמן מסרב לחזור על המתואר בספרו, שם נכתב שבתוך הכלי מצא ארבעה ראשי תינוקות כרותים בתוך דם.

 

"אני לא יכול להתייחס לסיפור כי קשה לי מאוד לדבר על זה", הוא אומר. "האירוע הוא זיכרון רע מאוד עבורי. האשה סיפרה לי שמה שהיה בפנים הוא קורבן שהוקרב. כשיצאתי מהבקתה מצאתי שני אנשים עירומים שאסרו עליי ללכת, קשרו אותי, מרחו את גופי בדבש, ודבורים הסתערו עליי. בסופו של דבר הצ'יף, שהכיר אותי וידע שאני מקושר, הסכים לשחרר אותי. רק בספר סיבכתי את פתרון הסיטואציה הזאת".

 

איך מתאוששים מחוויה כזאת?

"הטיפול הטוב ביותר עבורי היה בידי נשים, בנות הלוויה שלי שטיפלו בי. מצאתי בהן מקלט, היה להן תפקיד חשוב מאוד בחיי".

 

הבניין בהרברט סמואל בתל אביב, שבו רכש תמן פנטהאוז ב־48 מיליון שקל הבניין בהרברט סמואל בתל אביב, שבו רכש תמן פנטהאוז ב־48 מיליון שקל צילום: אוראל כהן

 

עם סמי עופר על המזח

 

למרות יצר ההרפתקנות, בשלב מסוים הבין תמן שהגיע הזמן להתבגר ולעבור הלאה. "כשנישאתי הבנתי שעליי לעזוב את הג'ונגל. אחי היה אחראי למפעל העורות באיטליה וילדיו לא רצו להמשיך לעבוד בעסק, אז התחלתי להתעניין בדברים אחרים. בשלב ההוא הסתכם ההון הקטן שלי מעסקי הציד והעורות במיליונים אחדים, והחלטתי לעבור לתחום הספנות. קניתי כמה ספינות מיד שנייה, אבל גם כאן המשכתי לקחת סיכונים גדולים. לדוגמה, הזמנתי בנייה של ספינות מיפן שדרשה מקדמה של 5%. עוד לא היה לי מושג איך אשלם את 95% הנותרים, אבל הזמנתי. חצי שנה אחר כך באמת לא הייתי מסוגל לשלם את היתרה על כל הספינות, אבל מחירי הספינות הוכפלו בינתיים כך שהרווחתי המון כסף. כך היו לי די מהר 17–18 ספינות שהפליגו לאסיה, אפריקה ואירופה". בתקופה הזאת הכיר תמן את סמי עופר, שיהפוך בהמשך לידידו הקרוב. "סמי התחיל לפתח אז את עסקי הספנות שלו, ונהגנו לבלות יחד בנמל בניגריה בהמתנה לספינות שלנו. הוא אמר לי כבר אז: 'גבי, יום אחד אקנה את צים'. הוא היה אדם כריזמטי, כן, ישיר, לא רצה לעשות עסקים בצורה לא נקייה, מה שלא היה שכיח בניגריה אז".

 

סמי עופר. "הכרתי אותו בנמל בניגריה. אדם כריזמטי, כן, ישיר. הוא לא רצה לעשות עסקים בצורה לא נקייה, מה שלא היה שכיח בניגריה אז" סמי עופר. "הכרתי אותו בנמל בניגריה. אדם כריזמטי, כן, ישיר. הוא לא רצה לעשות עסקים בצורה לא נקייה, מה שלא היה שכיח בניגריה אז" צלם: ערן שמיר

 

בגיל 32 תמן החליט על שינוי נוסף ועבר לעולם הנדל"ן. "כבר נולדו לי שני ילדים, רציתי לנהל חיי משפחה רגילים וגם אשתי רצתה שאגדל את הילדים איתה. החלטתי למכור את עסק הספינות אורלי שיפינג קומפני, שהיה מקור ללחץ רב, ועברנו לשוויץ. אז גם הבאתי את אמי לגור שם. הרי נפרדתי ממנה בגיל 14 ותמיד התגעגעתי אליה נורא, אז החלטתי לתת לה את הסיפוק ולראות אותי עד אחרית ימיה. אמרתי שיש לי די כסף, ושתבוא.

 

"את הסכום שקיבלתי ממכירת עסקי הספנות השקעתי בנדל"ן. העסקה הראשונה היתה רכישת מרכז קניות בהונג קונג, שמכרתי די מהר, ואז השקעתי בצרפת, בלונדון ובז'נבה. זה התקדם לאט לאט. בחירה של עסקה היתה כמו בחירה של רעיה טובה. בשנות השבעים המוקדמות כבר התחילו להכיר אותי כשחקן בתחום הנדל"ן. ב־1982 סגרנו את המפעל באיטליה, ואז גם הקמתי את The Gabriel Tamman Group".

 

עידן עופר. "מי שבוחר לעזוב היום לאירופה הוא לא ריאליסט" עידן עופר. "מי שבוחר לעזוב היום לאירופה הוא לא ריאליסט" צילום: בלומברג

 

בין שלוש ערים

 

תמן הוא כיום איל נדל"ן אירופי. הוא מתגורר במונטה קרלו, אך גם בלונדון ובז'נבה. "בלונדון יש לי נוף עירוני. רואים מהבית שלי את אוקספורד סטריט והארלי סטריט. אני אוהב מאוד את התרבות והתיאטרון בלונדון, וגם הביטוח הרפואי שם מצוין. בז'נבה אני גר באזור כפרי ויש לי נוף להרים, המון ירוק בעיניים, המון פארקים, אנשים נחמדים מאוד. אין לי תכנון קבוע של השהייה בכל מקום, אני חי לפי צרכים עסקיים, קהילתיים, משפחתיים, אני משלב בין הכל. היום אני במונקו, אחר כך אצא ללונדון, בעוד שבוע אהיה בז'נבה ואז אחזור לפה. הרבה פעמים אני מתעורר ולא בטוח היכן אני. הדבר היחיד שחשוב לי הוא למצוא את אשתי היפה לצדי".

 

ביולי השנה נודע על רכישת נדל"ן חריגה בהיקפה: תמן רכש ב־48 מיליון שקל מיני פנטהאוז ששטחו 500 מ"ר במגדל הרברט סמואל ההולך ונבנה בתל אביב ונמצא בבעלות בני הדודים ליאורה ואייל עופר. "קניתי את הדירה כמתנה לאשתי", הוא מספר. "היא עברה תאונה קשה מאוד בישראל כשמעדה בחתונה ושברה את כתפיה, ונאלצנו להישאר כאן במשך שלושה חודשים. לא היה לי משהו אחר לעשות בזמן הזה", תמן מחייך, וניכר שהוא נהנה מהפרובוקציה שדבריו מייצרים. אשתו אנג'ל, שמצטרפת לחלק קצר מן הראיון, מסתייגת בעדינות מן המתנה של בעלה: "הוא קנה לי דירה בהרברט סמואל כדי לפצות על כתפיי השבורות, אבל הייתי מעדיפה לא לשבור כלום ולא לקבל בית כל כך יפה", היא אומרת באנגלית במבטא המשלב איטלקית, ספרדית וערבית. "האמת שאני מפחדת שאלך בתוכו לאיבוד. זה נחמד שיש לך דירה משלך, אבל אני הייתי הולכת על משהו קטן יותר. מותרות בשבילו זה רק מטרד, הוא לא צריך את זה. משום מה הוא רוצה מותרות בשבילי, אבל אני לא ביקשתי כלום", היא מוסיפה וממהרת לעזוב אותנו לטיפול פיזיותרפיה, שלאחריו פגישה עם מעצבת הדירה.

 

נוחי דנקנר. "אנשים בני 50 פוחדים שהרכבת תעבור על פניהם" נוחי דנקנר. "אנשים בני 50 פוחדים שהרכבת תעבור על פניהם" צילום: יריב כץ

 

לביקורם הנוכחי בארץ הביאו עמם בני הזוג תמן את שלושת בניהם הבוגרים ואת בני משפחותיהם. הצידוק הרשמי הוא חגיגות יום הנישואים, אבל מאמציו של תמן לקשור את בניו לישראל ניכרים. התוכנית התיירותית כוללת ביקור לא רק בכותל, אלא גם ובעיקר באתרים הקשורים בביטחון ישראל, והרצאות וסיורים בקונוטציה הזאת. שמות של אלופים בצבא מרפדים את התוכנית. "ישראל היא סמל עבורי מאז שהייתי ילד ועד היום. מבחינתי היא המגדלור לכל היהודים, וחשוב לי להעביר את הקשר הזה לילדים, לנכדים ולנינים שלי. אני תמיד רוצה שיסתכלו על ישראל כמי שנמצאת למעלה. מבחינתי יש לי שתי משפחות, המשפחה שלי וישראל, ושתיהן באותה הרמה בשבילי. אהבה למשפחה אתה מרגיש כלפי כולם, גם כלפי הילדים הפחות טובים, גם כלפי מי שהוא קצת משוגע".

 

בראיון ב־1991 סיפר תמן על תמיכתו בבנימין נתניהו ועל ידידיו מן הליכוד, ולדבריו נכווה מאוד ומאז התרחק מתקשורת ומפוליטיקה ישראלית. "אני לא תומך היום באף אחד, כל מה שאומר יובן לא נכון, וממילא אני רק אורח כאן", הוא מסביר.

 

מדוע רכשת בישראל דירת יוקרה שכמעט לא תשהו בה? אנשי נדל"ן אומרים ששילמת עבורה מעבר למחיר השוק.

"כשאני קונה נכסים אני רואה אותם יותר כהשקעה מאשר כנוחות. נוחות היא משנית עבורי. ייתכן שמשפחת עופר יצאה נשכרת יותר ממני בעסקה הזאת, אבל קשה לדעת. כיוון שיש רק שתי דירות כאלה בישראל, מבחינת המיקום והשטח חשבתי שאין לכך מחיר. אם עשיתי טעות - היא כבר נעשתה ורק הזמן יתקן אותה".

 

מה אתה בעצם, איש עסקים שמכור לחיים הטובים או נער רחוב?

"אני יכול לחזור להיות סלאם־בוי בכל רגע, כי הגישה והאדם לא משתנים. עכשיו, למשל, הייתי רעב ואכלתי אורז ושעועית ב־30 שקל באבן גבירול. כשאני נכנס למונית, בתוך רגעים אני שומע את סיפור חייו של הנהג ומספר לו את שלי. אני יכול לגור בכל מקום, להסתדר בכל מקום, לישון בצריף או באוהל, להרגיש מאושר במלון כוכב אחד כמו במלון חמישה כוכבים. ממש לא אכפת לי. החיים הנוחים לא באמת בשבילי, ואני לא תמיד מרגיש בנוח בתוך כל המלאכותיות הזאת. העבר שלי נותן לי ביטחון שאוכל להסתדר בכל מקום".

 

תמן בדירתו במונקו. "הרבה פעמים אני מתעורר ואני לא בטוח היכן אני. הדבר היחיד שחשוב לי הוא למצוא את אשתי היפה לצדי" תמן בדירתו במונקו. "הרבה פעמים אני מתעורר ואני לא בטוח היכן אני. הדבר היחיד שחשוב לי הוא למצוא את אשתי היפה לצדי"

 

הכל שייך לאשתי ולילדיי

 

כיום בעלי קבוצת תמן הם האשה אנג'ל והבנים סלומון (53) ודיוויד (52), המתגוררים בלונדון, וג'וזף (47), שגר בין לונדון לז'נבה. כל הבנים עובדים בעסק וכך גם הנכדים, שמשמשים מנהלים זוטרים ודירקטורים. קשה לאמוד את שווי הנכסים של הקבוצה, השומרת על עמימות עיקשת ביחס לנכסיה. תמן מסכים לומר רק ש"הקבוצה כוללת בעיקר רכוש כמו נדל"ן. ההשקעה בשוק המניות ובפורקס היא חלק קטן מאוד בפעילותה. בעולם הפיננסי בניי מתמקדים בהשקעות קצרות טווח ובינוניות, בטווחי זמן של שישה חודשים עד שנתיים. הם לא מאמינים בהשקעות לטווח הארוך, ובזה אני מסכים איתם. ברכוש זה הפוך, מסתכלים על טווחי זמן ארוכים מאוד".

 

למי ישנה המילה האחרונה בתמן גרופ?

"לא אעשה דבר בלי לשאול את בניי. אנחנו מחליטים באופן דמוקרטי, אבל לכל אחד מהבנים יש זכות וטו. לי אין. אני יכול רק לייעץ. לפעמים עצה שלי היא כמו וטו, אבל זה לא פורמלי, וזה גם לא תמיד כך, כי בניי חושבים שאני נועז ואימפולסיבי מדי אז הם לא תמיד מקשיבים לי". תמן אומר כי לבניו לא היו השגות בנוגע לרכישת הדירה היקרה בישראל: "ילדיי לעולם לא חוקרים אותי, למעט כשזה נוגע להם ישירות. כל דבר שאני עושה לעצמי הם לא שואלים. הם בוטחים בי, ורק לפעמים חושבים שאני משוגע".

 

הנשיא מיטראן. "הוא היפופוטם. מגושם כשהוא רוצה ומסוכן כשהוא רוצה" הנשיא מיטראן. "הוא היפופוטם. מגושם כשהוא רוצה ומסוכן כשהוא רוצה" צילום: רויטרס

 

איך אתה מתכוון להוריש את רכושך?

"לי אין שום רכוש. הכל שייך למשפחה שלי. יש לי די והותר בשביל לחיות בכל חודש, אבל הנדל"ן שבבעלות הקבוצה הוא לא שלי, הוא שייך לאשתי ולבניי. אני האדם המבוגר ביותר במשפחה, ובאופן טבעי אני אהיה הראשון למות. מי יישאר אחריי? אשתי צעירה ממני בעשר שנים. ומי ישרוד אחריה? ילדיי. אז הם לא יצטרכו להתווכח כשאמות, כי כבר יש להם הכל, הם הבעלים של הכל. הבנתי את זה ביום הראשון שהם הסכימו לעבוד איתי בקבוצה. שוויוניות זה המפתח. כשכל אחד מהבנים שלי נכנס לעסק נתתי לו אחוז הוגן ממה שיש לי. כל אחד קיבל 25%, והרבע האחרון היה שלי. כשמלאו לי 70 החלטתי להעביר גם את זה לאשתי, כי לעולם אינך יודע מה עלול לקרות. כסף הוא כוח, אבל אם לא תשתמש בו כראוי הכוח יעבוד נגדך ונגד המשפחה שלך. למדתי את זה מפילוסוף אפריקאי, אלהג'י ג'יברין, חכם מקומי שאנשים נועצו בו, והפך למורה שלי".

 

אתה אומר שאין לך כלום, אבל רק לפני שלושה חודשים קנית דירה בכמעט 50 מיליון שקל.

"השתמשתי בכסף של אשתי כדי לקנות בשבילה. יש לי אשה עשירה. לי אין כלום. יש לי קצבה של 6,000 דולר בחודש".

 

יולי עופר, אחיו של סמי, שהכרת אישית, הותיר במותו משפחה חצויה ומסוכסכת.

"יש להם את הסיבות שלהם, אני לא יכול לשפוט אף אחד. אבל אני חושב שכדי להחזיק משפחה גדולה, מאוחדת, אתה צריך להיות כן עם כל אחד, עם כל בן ונכד, לא להשאיר הפתעות לאחר לכתך, להשאיר מורשת טובה".

 

אתה שקט ביחס למה שיקרה אחרי לכתך?

"כן, כי יש בינינו יחסי כנות וכי הכנסתי בהם אהבה. גם כשלא אהיה כאן תראי אהבה ביניהם, הם לא יריבו".

 

מירוץ העכברים בארץ מסוכן

 

מה חשבת כשקראת על ההתמוטטות של אי.די.בי ושנוחי דנקנר לא מסוגל להחזיר את החובות שלו?

"העיקרון שאני מאמין בו הוא שעליך להיות תמיד יציב, אסור לך להיות ממונף מדי. אבל בעסקים אתה אף פעם לא יכול לשים את עצמך בנעליו של מישהו אחר. כל אחד הוא שונה, ולכל אחד יש קונספט אחר בחיים. יש אנשי עסקים חכמים שהם פשוט הרפתקנים. וורן באפט, למשל, לא היה לו פני אחד בכיס, הוא לווה 50 אלף דולר והפך למולטי־מיליונר. אז אתה לא יכול להכליל ולומר שאסור לקחת סיכון. העיקרון שלי אומר 'תישן טוב ואל תביא את עצמך למצב של פחד שאולי לא יהיה לך איך לשלם מחר'. אבל יש כאלה שאוהבים לא לישון בכלל. אני אדם מאושר, שאוהב את החיים, עושה ספורט שעתיים ביום, שוחה וישן טוב".

 

יש לך הסבר לתופעת התספורות שהפכה שכיחה בישראל?

"דנקנר בשנות ה־50 שלו? בדרך כלל בגיל הזה אנשים חוששים שהרכבת תעבור על פניהם והם לא יספיקו לעלות עליה. אני חושב שהגיל הזה ייחודי מאוד. חוץ מזה, אני חושב שהתרבות דחפה אותו לכך, שזה לא לגמרי באשמתו. משהו בסביבה בישראל דחף אותו לעשות את זה. ישראל היא מדינה קטנה, וכל אחד רוצה להתחרות באחר ולהיות חזק יותר. זה מאוד ריסקי. אתה רואה את תשובה, את משפחת עופר, את כל אלה שעשו את זה, אתה לא יודע את הנסיבות האמיתיות שבהן הם הצליחו, אבל זה מכניס אותך לתוך מירוץ העכברים, וזה מירוץ מסוכן מאוד. לפעמים משהו משתבש.

 

"לרוע המזל, גם הבנקים עצמם נכנסו למשחק, ויש מה שמכונה חברויות בין ראשי בנק לאנשי עסקים, וזה עוד מקור לשיבוש. הדבר הראשון שלימדתי את ילדיי הוא שאסור להם להזמין אף אחד מהבנק לצהריים. אל תתרועע עם אף אחד, כי ביזנס זה ביזנס. אם אני מוצא חן בעיניך תן לי את הכסף, אם לא לעזאזל איתך".

 

אבי פזנר. "הוא סוריקטה. חיה ידידותית לחבריה ואגרסיבית מאד כלפי אויביה" אבי פזנר. "הוא סוריקטה. חיה ידידותית לחבריה ואגרסיבית מאד כלפי אויביה" צילום: בשמת איבי

 

מה דעתך על עזיבתו של עידן עופר את הארץ משיקולי מיסוי?

"לפעמים לאנשים נמאס מהמשפחה והם רוצים להתרחק, אבל אני חושב שאדם שגר פה ומחליט לעזוב היום הוא לא ריאליסט; מי שמבסס את חייו וחיי משפחתו באירופה עוזב לעתיד כלכלי לא ברור עם אנטישמיות שגוברת בכל יום, בשעה שכל האפשרויות לשגשוג כלכלי נמצאות בישראל. נכון שיש בעיית מיסוי בישראל. יהודים זרים שבאים לישראל יכולים להישאר שבע שנים בלי לשלם מסים וזה טוב מאוד, אבל משהו צריך להיעשות גם בשביל מי שחיים כאן. צריך להוריד מסים של חברות קטנות, מסים על שכר. אני כן חושב שישראל היא ארץ של הזדמנויות, אבל הממשלה חייבת לתת לצעירים הזדמנות. להרוג אותם במסים לא יעזור".

 

למדתי מפרופסורים ומחיות

 

תמן משתייך לשלוש קהילות יהודיות אמידות, בלונדון, במונקו ובז'נבה, אבל זאת שהוא קשור אליה במיוחד היא הקהילה בז'נבה, שלדבריו 80% ממנה הם יוצאי אפריקה.

 

"אני מרגיש הכי בבית בז'נבה. אשתי אוהבת את העיר והקהילה, ומה שאשתי אוהבת גם אני אוהב. חוץ מזה, בז'נבה קל לי לפגוש את הנכדים שלי, אז זה מקום טוב עבורי. יש שם משפחות אמידות מאוד כמו אסרף, ספרא ואדמונד רוטשילד, ועוד משפחות בנקאים מאוד עשירות, ועם חלקן אנחנו בקשרים טובים מאוד. אבל כמו בקהילות יהודיות רבות, יש בעיות, כי כשיש למישהו אמצעים הוא רוצה להכתיב לקהילה את הדרך שלו. כך הגענו למצב שבו יש לנו בז'נבה שבעה בתי כנסת: אחד רפורמי, אחד מאוד אורתודוקסי, אחד של בית חב"ד, שניים ספרדיים ועוד שני בתי כנסת אשכנזיים. המקום היחיד שיש בו הסכמה מלאה הוא בית הקברות. אני רוצה להיות נחמד לכולם אז אני הולך לשני בתי כנסת, אחד ספרדי ואחד אשכנזי".

 

על רקע העושר והקוסמופוליטיות העכשוויים שלו לתמן חשוב כל הזמן לציין כי אינו שוכח מהיכן הגיע. לראיון הזה הסכים כדי "לתת השראה לצעירים בישראל ולהראות שאפשר להצליח גם כשאתה מתחיל מכלום וללא חינוך פורמלי. היה לי לייף אדיוקיישן. למדתי פילוסופיה מודרנית ואפריקאית, היסטוריה ופסיכולוגיה מפרופסורים שחיו איתי תקופות מסוימות והיו מוריי בתשלום. הכי חשובים היו לי לימודי הפסיכולוגיה, כדי להבין אנשים והתנהגויות, לדעת מי טוב לי ומי לא, אז ההשכלה שרכשתי היא מהפרופסורים ומהחיות".

 

בתקופת הציד בג'ונגלים של אפריקה, תמן מציין, פיתח מנהג להסתכל על כל אדם ולחפש את החיה שבו. "אבי פזנר, למשל (לשעבר שגריר ישראל בוותיקן וברומא ויועץ התקשורת של יצחק שמיר) הוא בעיניי סוריקטה, חיה שכל הזמן מתאחדת עם המשפחה, אף פעם לא עוזבת. הוא מגן על משפחתו, שהיא ישראל, מסתכל לכל מקום, מרחיק סכנה מסביבתו ותמיד מחייך. פניו נראים מחייכים כל הזמן בדיוק כמו הסוריקטה, שאת הצחוק שלה אפשר לשמוע מרחוק. אני מכיר את החיה הזאת היטב מהחיים בג'ונגל. ידידותית מאוד לחברים שלה ואגרסיבית מאוד כלפי האויבים שלה.

 

"עם נשיא צרפת המנוח פרנסואה מיטראן הייתי כמה ימים באפריקה בשנות השמונים, כשהוא בא לפגוש את מובוטו. הוא בעיניי היפופוטם. הוא יכול להיות מגושם כשהוא רוצה ומסוכן כשהוא רוצה. הוא נהנה מצרות, וכך הגיע לנשיאות, אבל כשעוזבים אותו לנפשו הוא יכול לעמוד בתוך המים ולהתקרר".

 

ומי אתה ואשתך?

"אני קוף. הפילוסוף האפריקאי שלימד אותי תייג אותי כך, כי אני יכול ליפול מלמעלה ולהיעמד על הרגליים. אני גם אוהב לבדר אנשים. אשתי היא קרוקודיל. היא מאוד שקטה, הפה שלה פתוח והיא תסגור אותו רק אם מישהו יבוא לפגוע בילדים שלה".

 

בגיל 81 יש חשש ממשבר?

"אני מאמין שנשארו לי לפחות עוד 15 שנה. אין לי שום משבר, גופי מתפקד היטב מכף רגל ועד ראש ואני מאושר מאוד. אולי הרפואה האפריקאית עשתה אותי כזה. המשבר היחיד הוא שאני רואה אשה יפה וצריך להתנהג יפה".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x