רופא. אליל
פטריק שׂין־שׂיאנג הוא רופא מבריק ומולטי־מיליארדר אמריקאי ממוצא סיני שגדל תחת שלטון האפרטהייד בדרום אפריקה. מסלול חייו הלא שגרתי הוביל אותו לנסות לחסל את הפערים בין עשירים לעניים בעולם הרפואה ועל הדרך למכור בובות דיסני וירטואליות, מבוססות טכנולוגיה שעוזרת לעיוורים לראות
לפטריק שׂין־שׂיאנג יש אובססיה: הוא רוצה לשפר את מערכת הבריאות האמריקאית, וכשזה יצליח - ואין לו ספק שזה יצליח - לייצא את זה לשאר העולם. בדרך הוא כנראה יעשה לא מעט כסף, אבל זה לא באמת חשוב לו אחרי שמכר שתי חברות סטארט־אפ רפואי ב־8.6 מיליארד דולר, והפך לאיש העשיר ביותר בלוס אנג'לס ולאחד האנשים העשירים בעולם. עכשיו מעניין אותו להשתמש בכסף שלו כדי לשפר את הבריאות שלנו. הנושא בוער בעצמותיו עד כדי כך שבחר לעצמו בטוויטר את שם המשתמש "solvehealthcare" (לפתור את בעיות הבריאות).
בשנים האחרונות הזרים שׂין־שׂיאנג כ־700 מיליון דולר לחברות שהקים וקנה והקציב עוד מיליארד דולר לתרומות עבור המשימה השאפתנית שהציב לעצמו: מצד אחד לקרב את הבריאות לעניים, ומצד שני לבנות את מה שהוא מכנה "אוטוסטרדת הבריאות", שתשפר את אחת החוליות החלשות במערכת הרפואית - ההובלה. כי דווקא בעולם הרפואה לא יודעים להשתמש בכלים טכנולוגיים בסיסיים כדי לשנע מידע, ואנשים עדיין נקראים למרפאות כדי לקבל את הדיסק שבו סריקת ה־MRI או האולטרסאונד שלהם ואז להסיע אותו לרופא כדי שיפענח את הממצאים. על פסי ההאטה האלה רוצה שׂין־שׂיאנג לדלג - ולהביא כמה שיותר בריאות לכמה שיותר אנשים כמה שיותר מהר.
"זה לא מתקבל על הדעת", הוא אומר בראיון ל"מוסף כלכליסט". "החיבור בין הרפואה של המאה ה־21 לטכנולוגיה של המאה ה־21 היה צריך לקרות מזמן. ניסיתי להסביר לאנשים בוושינגטון שהעולם זקוק לתשתיות שיניעו כמויות כאלה של מידע. אנליזה גנומית של 2,000 חולים זה כמו להוריד 30 פעם ביום את פייסבוק, ואין תשתית במדינה שיכולה להעביר כמות כזו של מידע. אז מפני שאף אחד לא עושה את זה, החלטנו לעשות את זה בעצמנו".
היעד אולי נשמע יומרני, אבל בזכות הון עצמי של 9 מיליארד דולר, לפי "פורבס", ומסירות יוצאת דופן, שׂין־שׂיאנג לא מתכוון להיכשל. אנשים שפגשו אותו מתארים טיפוס ממגנט בעל אישיות כובשת, שלכן כנראה הצליח לחבר למיזמים שלו את השמות הסקסיים והחשובים ביותר באמריקה התאגידית, כמו ורייזון, דיסני, אינטל, קוקה־קולה ובנק אוף אמריקה. ולמרות הכוח והקשרים הוא נשאר איש של אנשים. כך לדוגמה, אף שלפני כמה שנים רכש את המניות של מג'יק ג'ונסון בקבוצת הכדורסל לוס אנג'לס לייקרס, במשחקים הוא ממשיך לשבת ביציע עם האוהדים ולא על הפרקט. הוא גם לא נותן כסף תמורת הנצחת שמו על בניינים. להפך, הוא מעדיף לתרום כנגד מעורבות בניהול לפרטי פרטים. לפני כמה שנים, לדוגמה, הוא הזדעזע מסיפורה של אשה שפנתה לבית החולים מרטין לו תר קינג בלוס אנג'לס ומתה בחדר המיון לאחר שבמשך 45 דקות הצוות הרפואי התעלם ממנה. שׂין־שׂיאנג - יליד דרום אפריקה ממוצא סיני, שעבד כמנתח לפני שפנה לעולם המחקר - ניגש לבית החולים, דיבר עם הרופאים, הסתובב במסדרונות וביקש שיסבירו לו מה קרה. כשבית החולים נסגר בגלל ניהול לקוי, הוא תרם 100 מיליון דולר ואת עצמו כדי שייפתח מחדש. "מרטין לותר קינג אמר שטיפול רפואי הוא זכות אנוש, ושהעלבון הכי גדול לאנושות הוא לא לתת טיפול לאנשים שזקוקים לו", הסביר את החלטתו. "יש כיסים של העולם השלישי במדינה שלנו", אמר בעבר, וכשאנחנו משוחחים הוא מוסיף: "למרבה הצער, אובמה־קר הפכה לרפורמה בביטוח, לא לרפורמת בריאות. החשש שלי הוא שהעשירים יוכלו לקבל טיפול רפואי מצוין והעניים יקבלו גישה עלובה". לכן כל כך דחוף לו לחולל שינוי משמעותי ומיידי. "לא משנה לי איך, אני רוצה שזה יקרה".
טכנולוגיה לרווחת החולים
בשפת האפאצ'י של האינדיאנים בארצות הברית Nant פירושו "האיש שמדבר עבור האנשים". לכן זוהי המילה ששׂין־שׂיאנג בחר לשלב בשמות כל החברות שהקים כדי לשנות את עולם הבריאות; הרי באמצעותן הוא רוצה לדבר בשם האנשים ולתת להם את מה שמגיע להם. לחברת האחזקות שלו קרא NantWorks, ושתי זרועות הפעילות העיקריות שלה הן NantHealth, שעוסקת בתחום הרפואה, ו־NanthMobile שמפתחת טכנולוגיות זיהוי (recognition) למטרות פרסום, קמעונאות ומדיה. אף שמדובר בשני תחומים שונים מאוד, הטכנולוגיות, התשתיות, צורת העבודה והחזון דומים.
"כל חולה הוא צרכן, וכל צרכן הוא חולה פוטנציאלי. אנחנו רותמים את כוח התלכדות הטכנולוגיות לטובת הרווחה", אמר פעם. כדי להסביר את הרעיון הוא פונה ללאונרדו דה וינצ'י, איש האשכולות האיטלקי שהיה צייר, פסל ואדריכל אבל גם מדען, מתמטיקאי, מהנדס וממציא. "החזון שלנו הוא לראות את העולם כפי שדה וינצ'י ראה אותו", הוא מסביר לי, "לדמיין שלדה וינצ'י כבר היה אז מחשב־על. היום יש לנו יכולת לקחת את הרפואה, האמנות וההנדסה לרמות חדשות, ואנחנו יכולים לנוע מהמהפכה התעשייתית למהפכה של הרחבת האינטליגנציה האנושית והזיהוי, וזה ישנה את כל ההתנסויות והחוויות שלנו בעולם מעבר למה שאנחנו יכולים להבין כרגע".
מה ששׂין־שׂיאנג הבין בשלב הראשון הוא שיש הרבה מאוד חללים שצריך למלא כדי להעניק לידע הרפואי את יתרונות המנוע הטכנולוגי שכבר קיים בכל תחום בחיינו - לבד מרפואה. התרומה המשמעותית ביותר שלו עד היום היתה לטיפול בסרטן: באמצעות טכנולוגיות שהוא פיתח אפשר לנתח את הגנום של הגידול הסרטני בתוך 47 שניות ולהעביר אותו לרופא בתוך 18 שניות נוספות - לעומת 6–11 שבועות, כפי שקורה כיום. את המידע שמתקבל בפרק הזמן הקצר הזה הרופאים יכולים להזין למאגר עצום, שכולל ניתוח גנומי ונתונים רפואיים של אלפי חולים בכ־120 סוגים שונים של סרטן, מחקרים קליניים, מאמרים אקדמיים ועוד. זו מין רשת חברתית של אלפי אונקולוגים, שמאפשרת להם לערוך חיפוש מהיר ביותר מ־1,700 טיפולים אפשריים, להשוות סיכויים וסיכונים ואז "לבשל" את הקומבינציה הטיפולית הטובה ביותר לחולה שלהם ולהתחיל אותה מוקדם ככל האפשר. בהתחשב בנתונים ששׂין־שׂיאנג מציג, שלפיהם אונקולוגים מקבלים כיום החלטות טיפוליות שגויות ב־32% מהמקרים ו־10% מעלויות הטיפול במחלה נובעות מהיעדר ניהול יעיל שלה - זוהי תרומה אדירה. היא מבוססת על טכנולוגיית ענן מאובטחת ורשת סיבים אופטיים מהירה ששׂין־שׂיאנג הקים ומתפרסת על פני יותר מ־19 אלף ק"מ. כשאני שואלת אם אין זה מתפקידה של המדינה לעשות את זה, הוא צוחק ומשיב שאם המדינה לא עושה את זה, אז הוא יעשה את זה.
סיני בבית חולים של לבנים
סיפור חייו של שׂין־שׂיאנג מרתק, ודומה שכל פרק בו הכין אותו לתפקיד השאפתני שלקח על עצמו. הוא נולד ב־1952 בדרום אפריקה, שאליה היגרו הוריו מסין בזמן מלחמת העולם השנייה. בגיל 23 השלים את לימודי הרפואה, ודורג רביעי בכיתתו. הוא לא היה שחור אבל גם לא היה לבן, ולכן כשסיים את הלימודים נאבק כדי להיות הסיני הראשון שיעבוד בבית חולים של לבנים, בית החולים הכללי של יוהנסבורג. "הפרופסור היה צריך לקבל אישור מהממשלה, והיא אמרה שהוא יוכל להעסיק אותי אם אקבל 50% מהמשכורת. לקחתי את העבודה וזאת היתה התנסות נהדרת כי התמחיתי בבית החולים הטוב ביותר", סיפר בהרצאה באוניברסיטת UCLA.
שנה לאחר מכן, ב־1976, פרצו מהומות סווטו, עיירות השחורים בשולי יוהנסבורג. המשטרה ירתה בילדים ובסטודנטים שהפגינו, ויותר מאלף איש נהרגו. שׂין־שׂיאנג התנדב לטפל בפצועים, ולאחר המהומות המשיך לטפל בילדים במרפאות של שחורים. "לא היו לנו מכשירי רנטגן, לא היו לנו בדיקות, לא ידעתי אם אני עוזר לילדים או פוגע בהם. אז הבנתי שאני רוצה לעזוב את דרום אפריקה ולמצוא את הדרך לטפל בילדים כאלה כאילו הם במאיו קליניק".
שׂין־שׂיאנג נסע לקנדה והשלים תואר שני במדעים. זו הפעם הראשונה שבה פלרטט עם עולמות המדע, ההנדסה והטכנולוגיה, ומאז הוא לא רק רופא. שני התחומים השתלבו אצלו באופן מושלם. "אבל תמיד הייתי גם מדען וגם מהנדס", הוא אומר וצוחק, המבטא הדרום אפריקאי שלו מהדהד. "העבודה שלי היא שילוב של הנדסה, מדע, פיזיקה, רפואה. היה לי ברור שאני צריך להשתמש בידע המדעי כמשאב שיתלכד עם טכנולוגיות אחרות".
מקנדה נסע ללוס אנג'לס ועבר מסלול הכשרה של מנתח כללי ב־UCLA. אבל הוא השתעמם מניתוחים, ורצה לעשות מחקר בסיסי. תחום ההשתלות נראה לו כמו הזדמנות אדירה, והוא התמקד בהשתלת איונים בחולי סוכרת - אותן קבוצות תאים בלבלב שמייצרות, בין השאר, את האינסולין שמפרק את הסוכר. אצל סוכרתיים האיונים מפסיקים לייצר אינסולין, ושׂין־שׂיאנג רצה למצוא דרך להשתיל איונים כדי לשפר את בריאותם. ללא תקציבים, תמיכה של הממונים עליו ומעבדה קידם שׂין־שׂיאנג את המחקר. ההשתלה הצליחה, והחולה ("הוא היה מאוד אמיץ") נהנה מהטבה במצבו למשך חודשים ארוכים. המחקר הזה פתח את הדלת לכל מה שעשה מאז. "אני מניח שמוסר ההשכל הוא 'לך אחרי התשוקה שלך, ותמצא אנשים שמאמינים בך. לפעמים זה עובד'".
בשנים שלאחר מכן הוא המשיך להיות חבר סגל ב־UCLA ובמקביל היה שותף להקמת סטארט־אפים שהתבססו על הידע החדש שיצר - לא כולם מוצלחים. הדירקטוריון, סיפר פעם, חושב על רווחים והנפקות, והוא כמדען שאל את עצמו אם הוא עוזר לחולים. שני קווי המחשבה האלה לא תמיד נפגשים, אבל לפחות בשני מקרים בחייו הם נפגשו והפכו אותו למיליארדר: ב־1997 הקים שׂין־שׂיאנג את APP פרמסוטיקלס, שפיתחה תרופות בהזרקה לסרטן ולמחלות אחרות, ו־11 שנים מאוחר יותר הוא מכר אותה לחברת הדיאליזה הגרמנית Fresenius תמורת 5.6 מיליארד דולר. הוא נשאר עם אברקסיס ביוסיינס, החברה שפיצל מ־APP ופיתחה את אברקסן - תרופה כימותרפית שנקשרת לחלבונים והתגלתה כאפקטיבית יותר ורעילה פחות מהטיפולים המקובלים. ב־2010 עשה שׂין־שׂיאנג את האקזיט השני שלו, כשסלג'ין, שנסחרת בנאסד"ק לפי שווי של 63 מיליארד דולר, רכשה את אברקסיס תמורת 2.9 מיליארד דולר.
כיום עמלה זרוע פעילות נוספת של חברת האחזקות שלו, NantOmics, שהוקמה השנה, על פיתוח עוד תרופות לסרטן שינועו לתוך הקרביים של הגידול ויהרגו אותו במהירות. "עברו 23 שנים מהרגע שאברקסן נולדה ועד שראינו שהיא עובדת", אמר בראיון לבלומברג. "אנחנו לא יכולים לחכות עוד 23 שנים כדי להבטיח שהחולים מקבלים את הטיפול הראוי". במקביל החברה מפתחת תרופות לפי גישה חדשנית, שמבוססת על מעכבי האנזים קִינָז, שמזינים את הגידול ברעל ומרעיבים אותו באי־אספקת דם. היעד המוצהר של שׂין־שׂיאנג הוא לנהל את מחלת הסרטן ולהשיג החלמה מהירה וארוכת טווח.
עוזר לעיוורים, מוכר צעצועים
במאליבו, קליפורניה, יושב המטה של אחת מחמש חברות הצעצועים הגדולות בארצות הברית, Jakks Pacific, שמפתחת ומייצרת צעצועים עבור מותגים כמו הדרדסים, הלו קיטי, ווינקס ונסיכות דיסני. הצוותים של סטיבן ברנן, יו"ר ומנכ"ל החברה, ושל שׂין־שׂיאנג, בעל מניות בה, מתכוננים להשקת עולם חדש של משחקים בתוך חודשים אחדים. דמיינו שנכנסתם לחנות צעצועים, הפניתם את מצלמת הטלפון לכיוונה של נסיכת דיסני בקופסה, ועל מסך הטלפון שלכם היא קורמת עור וגידים, מתחילה לשיר, לדבר, לספר על מבצע חדש, להציע תוכן בלעדי. כשתיכנסו לבית הקפה הסמוך הסמארטפון יציע מיד קופון הנחה, ובחנות הפארם יקלוט את קרם הפנים ויציג הנחיות טיפוח. ברוכים הבאים לעולם המציאות המועשרת, שבה המעבר מחנויות פיזיות לווירטואליות הוא נטול תפר, והחיים אופליין ואונליין ממשיכים זה את זה בטבעיות.
בבסיס המציאות המועשרת נמצאות טכנולוגיות ש־NantMobile פיתחה בעבר ובראשית 2014 יקימו לחיים את מוצרי דיסני ומארוול בקניונים, חנויות, מעל דפי עיתונים ומגזינים. וכמו תמיד אצל שׂין־שׂיאנג, שותפיו לפרויקט הם מהצמרת התאגידית האמריקאית, קוקה־קולה, ורייזון, בנק אוף אמריקה, טרגט וטויס אר אס. באותה טכנולוגיה משתמשת NantMobile כבר כמה שנים באפליקציות שמסייעות לבעלי לקויות. אפליקציה אחת עוזרת לעיוורים וכבדי ראייה לזהות חפצים יומיומיים כמו פחיות, חבילות, תעודת זהות, כרטיסי אשראי וכו' — באופן מיידי וללא חיבור לאינטרנט. אפליקציה נוספת מסייעת לכבדי הראייה לזהות ולספור שטרות של יותר מ־20 מטבעות שונים.
מעט מאכזב לחשוב שהאיש שמתמסר באופן כל כך טוטאלי ואלטרואיסטי לבריאותנו מפתח במשרד ממול טכנולוגיה שמיועדת בעיקר לשופינג ולצריכה, אולם נראה ששׂין־שׂיאנג לא חושף את כל הקלפים והתוכניות שלו רחבות יותר. הרעיון שלו הוא להעצים אנשים, ובמקום שהם יגלשו באינטרנט בחיפושים יזומים, הם יגלשו בעולם. הסמארטפון שלהם - בשליטתם המלאה, על פי בחירתם - יכיל את כל עולמות התוכן שלהם. "מציאות מועשרת היא התנסות מרגשת מאוד", הוא אומר. "החזון שלנו הוא שכל אדם צריך להיות מין אפליקציה של עצמו, שהמידע על מה שמעניין אותו ובעל ערך עבורו יימצא בקצה אצבעותיו". לא פרוע להניח שבעתיד הרעיון הזה יתפתח לשימושים בריאותיים.
