• תפריט
שיזף רפאלי
ד"ר שיזף רפאלי פרופ' רפאלי הוא ראש המרכז לחקר האינטרנט באוניברסיטת חיפה לכל הטורים של ד"ר שיזף רפאלי

טוקבקים מזיקים למדע?

ומה אסור ללמוד מעורכי המגזין "פופולאר סיינס"

שיזף רפאלי 09:0017.10.13

עורכי המגזין "Popular Science" הודיעו שטוקבקים מזיקים למדע, ושלפיכך תוסר זכות התגובה מהאתר שלהם PopSci.com.

הירחון הוותיק הזה יוצא לאור כבר יותר מ־140 שנה. לגרסתו האמריקאית יש יותר ממיליון מנויים, ויש לו עשרות מהדורות מקומיות במדינות שונות. את מהדורתו העברית, "פופולאר סיינס ישראל", פרסמה קבוצת מוטו תקשורת עד התפרקותה. דורות של חובבי מדע גדלו על ברכיו ועל הכתיבה שבו, שהיתה נינוחה ונגישה, עם אחריות ועומק. לאורך השנים הוא נודע כמקום שאליו הכי נוח לפנות לאחר פרסום רשימות זוכי פרס נובל, כדי להבין את מהות תרומתם. "פופולאר סיינס" זכה בעשרות פרסים, ונחשב כמצדיק את הסיסמה שחקוקה לצד כותרתו: "העתיד עכשיו". ועכשיו העיתון אומר לקוראיו, בפשטות: שתוק כשאתה מדבר אליי.

 

מתוך popular science  מתוך popular science

 

האם עכשיו זהו העתיד? נסיגה מההידברות שסימלה חלק גדול מחזון האינטרנט?

 

עורכי האתר התקשו להתמודד עם התוכן שהצטבר באזורי התגובות שלהם, ובעיקר מחלקם ההולך וגדל של טוקבקיסטים מונעי אינטרסים מסחריים ואידאולוגיה: עוד ועוד תגובות הפכו להתנצחויות בנושאים כגון ההתחממות הגלובלית, חיסונים, והפלוגתא הגדולה מכולם, האבולוציה מול הבריאתנות, חסידי המדע מול חסידי אמונות דתיות השוללים את האבולוציה. ההערות הענייניות התערבבו יותר מדי בתעמולה, סילופים והתקפות טרולים, ואזור התגובות הפך ליותר ויותר פוגעני ומביך.

 

כשנימקו את חסימת התגובות עורכי המגזין נתלו באילן צפוי, גם אם לא גבוה במיוחד. מחקרים שפורסמו באחרונה הראו שכאשר קוראים תוכן מדעי בעיתונות, הבנת הטקסט מוטה על ידי הערות הקוראים. הערות קיצוניות ותוקפניות יקצינו וירדדו את ההבנה.

 

עורכי "פופולאר סיינס" החליטו לא לסנן טוקבקים, כפי שעיתונים אחרים עושים, אלא בחרו בפתרון הגורף והזול: לבטל. הבמה הזאת מזיקה למדע, ולפיכך תפורק.

 

אני חולק על צעדם. בתחתית הגרסה המקוונת של הטור הזה יש מקום לתגובות קוראים. לא תמיד כולן נעימות לקריאה, אך הן מוסיפות לטור, לקוראיו, ולי.

 

למגיבים באינטרנט אין זכות מולדת או זכות יסוד לנצל את במתם של אחרים. וזכותם של כותבים להתנגד לכך שהביקורות כלפיהם יקבלו, לדוגמה, מעמד שווה והבלטה דומה, שכם אל שכם. אבל אם הצעד המשמעותי שעשו עורכי המגזין המשמעותי יאומץ בידי אחרים, זה יהיה חבל מאוד. ואף על פי שעורכי המגזין טענו שהשיח יכול להמשיך ברשתות חברתיות ובלוגים, השאלות שעולות מהצעד עמוקות יותר, ונוגעות לכיוון המתהווה ומשתנה בכל רגע שאליו צועדים העיתונות והשיח הציבורי.

 

האם ההידוק־לאחור של הפורמט יוציא את כתב העת וקוראיו נשכרים יותר? ומה על המדע? חסידי השיח הפתוח, ובהם אני, מאמינים שפתיחת השיח ברשת פותחת פוטנציאל לזינוקים מהירים ונרחבים. תמיד יהיו דעות מטופשות ופוגעניות, אבל בוויקיפדיה שוחרי הידע מנצחים את בעלי האינטרס, באתרים קהילתיים כמו Reddit מופגנת חשיבה קהילתית ביקורתית וחדה שמתעלה על יכולותיו של כל עורך ומבקר יחיד, וכך בעוד מקומות, השיח הציבורי הוא התנאי לטיפוס למדרגה האינטלקטואלית הבאה. מה גם שכאשר משתיקים ומגרשים דעות, גם מטופשות, פגיעתן לרוב רעה שבעתיים.

מגזינים דומים ל"פופולאר סיינס", כגון "סיינטיפיק אמריקן", וגם כתבי עת מהשורה הראשונה כמו "נייצ'ר" בוחרים להמשיך בפרסום תגובות הקהל. גם מערכת "פופולאר סיינס" עצמה הודיעה השבוע שתחפש דרכים לפתוח ערוצי ביטוי נוספים לקהל. אבל הגעגוע לימים הפשוטים יותר, של תקשורת "מלמעלה־למטה", אינו מועיל. הדו־סטריות של התקשורת, גם המדעית, כנראה לא ניתנת לעצירה. מזל שהיא הדבר הנכון.

בטל שלח
    לכל התגובות