$
דני רובינשטיין

סנונית בעולם ההשקעות הפלסטיני

קרן ההון סיכון הפלסטינית הראשונה רוצה לשלב את ההייטק מרמאללה בתעשייה הבינלאומית

דני רובינשטיין 09:1419.08.13
ברמאללה, בירת תעשיית ההייטק הפלסטינית, פועלות היום כ־300 חברות טכנולוגיה המעסיקות כ־4,500 איש. למרות הפוטנציאל, מדובר בתעשייה בחיתוליה שסובלת מחוסר במרכזי פיתוח וקשרים מתאימים לעולם. רוב החברות הפלסטיניות הן עדיין חברות קטנות המעניקות שירותי תמיכה לחברות ולמוסדות פלסטיניים.

רשימת משקיעים מרשימה

 

על רקע זה מעניינת במיוחד פעילותה של חברת סדארה ("ראשונה במעלה", בתרגום לעברית), קרן הון סיכון שהצליחה לגייס 30 מיליון דולר מחברות וקרנות מהגדולות בעולם. ברמאללה כבר פועלות שתי קרנות הון סיכון קטנות יחסית - סיראג' ואבראג' - שמשקיעות גם בתחומים אחרים. לפיכך אפשר בהחלט להגדיר את סדארה כקרן הון סיכון רצינית ראשונה בתעשיית הטכנולוגיה העילית ברמאללה.

 

חברת הייטק ברמאללה חברת הייטק ברמאללה צילום: גיא חצרוני

 

רשימת המשקיעים בסדארה מרשימה ומצביעה על האמון שניתן ליוזמה. בין היתר השקיעו גוגל, קרן ההשקעות של ג'ורג' סורוס, בנק ההשקעות האירופי, קרן סקול, וקרן סטיב וג'יין קייס. ענקית התוכנה סיסקו השקיעה בסדארה 5 מיליון דולר. לדברי זיקה אבצוק מהנהלת סיסקו בישראל, "סדארה קמה בזמן המתאים לשמש אבן פינה בתשתית הסביבתית של תעשיית הטכנולוגיה הפלסטינית".

 

בראש הקרן עומדים שני יזמים: הפלסטיני סא'אד נאשף והישראלי ידין קאופמן. המעורבות הישראלית בסדארה עוררה חשדות ברמאללה, אולם אופי השקעותיה הראשונות מוכיח שלסדארה אין שום עניין בפוליטיקה. כל עיסוקה הוא בכלכלה הפלסטינית.

 

טכנולוגיה מוכוונת חברה ערבית

 

שתי ההשקעות הראשונות של סדארה היו בחברות טכנולוגיה המוכוונות לחברה הערבית. הראשונה היתה בחברת יא מסאפר (אתה הנוסע), שהיא מהדורה ערבית של הוטל'ס.קום המספקת תוכנת נסיעות ללקוחות ב־22 מדינות ערביות ובטורקיה.

 

ההשקעה השנייה היא בחברת סוקטל שפיתחה חיבור באמצעות הודעות טקסט בין מחפשי עבודה למעסיקים. החברה שפועלת ברמאללה הוקמה על ידי ג'ייקוב קורנבלום הקנדי, שמכיר היטב את העולם הערבי ואת תופעת האבטלה הרווחת בקרב רבים מהאוכלוסייה הצעירה. לטענתו, בעוד יש מאות אלפי צעירים מובטלים בכל מדינה, יש גם מספר רב של משרות לא מאוישות שאותם צעירים לא יודעים כיצד לגשת אליהן. הפיתוח של קורנבלום נועד לתת מענה לתופעה זו. ההשקעה בסוקטל היתה של פחות ממיליון דולר, אבל אחד המאפיינים החשובים של סדארה הוא מתן כסף לשלב ראשוני של פיתוח פרויקטים ולאו דווקא לשלבים מתקדמים ומבטיחים, וזה מה שמתאים ונדרש היום בשוק ההייטק הפלסטיני.

 

לדברי קאופמן, המשקיעים בסדארה התרשמו מהיזמים ומהחברות הפלסטיניות, שעשויים לקדם את הכלכלה הפלסטינית מתלות במענקים לכלכלה הנשענת על יזמות פרטית וידע, וזה חשוב לפלסטינים וגם לישראל.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x