ישראל מתחברת לכלכלה
 

בארץ

מילון כלכליסט
מדיטציה
מדיטציה 
צילום: אי פי איי
מניות קשורות לכתבה
    כתבות מוסף בכל סוף
    שבוע ישירות למייל שלך
     

     מאשר קבלת תוכן שיווקי

    דיוור נוסף
     

    העולם עוצר להתבונן

    מחיילי המארינס האמריקאים עד בית הלורדים הבריטי, מחולי סרטן עד הרופאים שלהם, מבתי ספר בתל אביב עד בתי כלא בארצות הברית - כולם מתרגלים עכשיו מיינדפולנס, מדיטציה פשוטה עם השפעות בריאותיות ורגשיות אדירות שבהדרגה מתחילה לצבור הוכחות מדעיות. עכשיו המיינדפולנס בדרך לכנסת, וג'ון קבט־זין, האיש שהמציא אותה, מסביר למוסף כלכליסט איך זה עובד

    המייל האדום | תגובה לכתבה | הדפסת כתבה | שלחו כתבה |
    שתף כתבה

    זה היה מחזה מוזר. בצהרי היום, ברחבה מוצפת שמש בבית החולים שיבא תל השומר, 350 בני אדם, מחציתם רופאים, תפסו פינה והתהלכו באטיות. חמישה צעדים ארוכים, עצירה, סיבוב, וחמישה צעדים אטיים לכיוון השני, במשך 20 דקות. זו היתה מדיטציית הליכה, וככל שהבחנתי אני הייתי היחידה שלא השתתפה בה. היה מעט מפתיע שרופאים, האנשים הסופר־רציונליים האלה, מתרגלים מדיטציה ברצינות רבה כל כך.

     

    את פרופ' ג'ון קבט־זִין (Kabat–Zinn) זה לא מפתיע. צוותים רפואיים היו אחד הקהלים הראשונים שלו, כשפיתח את MBSR (Mindfulness Based Stress Reduction), אחת השיטות הבולטות בזרם המדיטציה שמכונה מיינדפולנס - גישה שמתייחסת למדיטציה כאימון תודעה פשוט, בלי שאיפות רוחניות או מיסטיות. לפי מחקרים, השיטה מפחיתה משמעותית את השחיקה והמתח בקרב רופאים, ומכיוון שרוב הטעויות של רופאים לא נובעות מהיעדר ידע אלא מחוסר ריכוז, התרגול מסייע להפחית את מספר הטעויות.

     

    קבט-זין. "רק מציעים סביבה להתמודדות והקלה"
    קבט-זין. "רק מציעים סביבה להתמודדות והקלה" צילום: עמית שעל

     

    המטרה של MBSR "היא לא ללמד אנשים בודהיזם או להפוך אותם למדיטטורים גדולים, אלא להציע סביבה שבה אפשר ללמוד שיטות אפקטיביות להתמודדות והקלה על הגוף והנפש", כתב קבט־זין באחד המחקרים שלו. ואמנם בסדנה שהעביר בשיבא היה מעט מאוד ממבו־ג'מבו רוחניקי, והוא עצמו היה הראשון להתבדח על חוויות המדיטציה. "אל תאמרו לעצמכם, 'הי, אני עושה מדיטציה, כיפאק היי'", אמר, והקהל התגלגל מצחוק. או: "אני עדיין ברגל, לעזאזל. אני יודע שנגיע לראש, אפשר כבר לעבור לשם?".

     

    "עוד ועוד רופאים רואים את הקשר בין מיינדפולנס למה שהם הכי אוהבים ברפואה", אומר קבט־זין בראיון ל"מוסף כלכליסט". "זה אפילו ברמה הבסיסית של do no harm בשבועת היפוקרטס. איך תדע שאתה לא מזיק אם אתה לא מודע להתנהגות שלך ולהשפעה שלה על אחרים? ורופאים כל כך מתוחים היום שהם זקוקים למיינדפולנס לעצמם, כדי לווסת את התגובות והתחושות שלהם, וזה דבר שהם יכולים להציע גם לחולים שלהם. אנחנו בתקופה של פריחה בדיכאון, היום הוא בשיא בגילי 25–15, זו מגיפה גלובלית. אנשים חווים תחושות ניכור ובדידות עמוקות משהן באמת, ו־MBSR עוזרת להם. שירותי הבריאות הלאומיים בבריטניה ממליצים על MBSR לאנשים עם שלוש אפיזודות של דיכאון קליני".

     

    ולא רק בבריטניה. כבר שנתיים פועלת בשיבא מרפאת שחף לטיפול במתח נפשי, שמציעה גם תרגול מיינדפולנס הן לחולים ומשפחותיהם והן לסגל בית החולים, ויש יותר מ־200 בתי חולים ומרפאות בעולם שמציעים טיפולי MBSR. השיטה של קבט־זין זוכה כעת להתעניינות אדירה, ומאומצת בחום גם בעולמות סופר־רציונליים של רופאים ומדענים, גם במערכות ציבוריות נוקשות ואפילו בעולם העסקי (ראו מסגרת). אחרי אלפי שנים שבהן המדיטציה היא דרך חיים וכלי יומיומי במזרח, בשנים האחרונות היא זוכה לחיבוק של המדע המערבי. פורסמו עליה אלפי מאמרים בכתבי עת אקדמיים יוקרתיים, והיא נבדקה במחקרים קליניים רבים, כולל במימון המוסד הלאומי לבריאות (NIH) האמריקאי ומוסדות דומים. היא זוכה ליישום נרחב בצבא ארצות הברית, במערכת החינוך הציבורית שם, בבתי כלא ובמרפאות לחולי סרטן, חולי איידס, פיברומיאלגיה ומחלות נוספות.

     

    סדנה שהעביר קבט-זין להורים בישראל בתחילת החודש
    סדנה שהעביר קבט-זין להורים בישראל בתחילת החודש צילום: עמית שעל

     

    ולא רק רופאים, אסירים ותלמידים. לפני כחודשיים קבט־זין העביר סדנאות בבית הלורדים ובית הנבחרים בבריטניה, ומשם נסע לדאונינג 10, להיפגש עם עוזר בכיר של ראש הממשלה דיוויד קמרון כדי לבחון דרכים ליישום השיטה בשירות הציבורי. בארצות הברית הוא מעביר סדנאות לשופטים, אנשי עסקים וצוותים בקונגרס - כולם רואים בשיטה דרך לשפר את קבלת ההחלטות שלהם. עכשיו יש גם שדולה בכנסת, שמנסה לעודד גם את המחוקקים הישראלים לעצור קצת, לנשום, להתמקד ולעבוד טוב יותר.

     

    "אנחנו חיים היום בהליכה מתוך שינה, חיים על טייס אוטומטי ומחמיצים המון דברים עד שקורה לנו משהו", הוא אומר. "אנחנו פועלים כל כך מהר שאנחנו לא יודעים מה אנחנו עושים, ואז אנחנו טועים. אם אתה מנהל מדינה או עסק וטועה באבחון של אירועים, אתה שוגה גם בטיפול בהם. זה מה שקרה באירועי הטרור ב־11 בספטמבר. ארצות הברית אבחנה לא נכון את משמעותם, ומהסיבה הלא נכונה יצאנו למלחמה של שלוש שנים בעיראק, שעלתה 10 טריליון דולר, גבתה הרבה מאוד חיים ויצרה סבל עצום. דברים כאלה קורים כי אנחנו לא באמת שמים לב להשלכות של הפעולות שלנו".

     

    האדם המערבי נדרש להתיידד עם האי־נוחות

     

    כשד"ר נאוה לויט בן נון, חוקרת מוח ומנהלת מרכז מודע (המרכז הישראלי למיינדפולנס, מדע וחברה) במרכז הבינתחומי בהרצליה, הזמינה את קבט־זין לארץ, היא הכינה אותו למיעוט משתתפים, אולי רק כמה עשרות בכל אחד מהאירועים (כנס אקדמי, סדנה לצוותים רפואיים וסדנה להורים). היא לא ציפתה ליותר מאלף בני אדם, בעיקר מטפלים, רופאים ואנשי חינוך, שבאו לשמוע את האיש שמאחורי השיטה.

     

    תרגול מדיטציה בבית כלא בטקסס. ניסוי ארוך בקרב יותר  מ־1,300 אסירים העיד על ירידה בעוינות ושיפור דרמטי בתנודות במצבי הרוח שלהם
    תרגול מדיטציה בבית כלא בטקסס. ניסוי ארוך בקרב יותר מ־1,300 אסירים העיד על ירידה בעוינות ושיפור דרמטי בתנודות במצבי הרוח שלהם צילום: איי פי

     

    הביקור של קבט־זין הבהיר ש־MBSR קונה לה אחיזה מעמיקה גם בישראל, כפי שהיא עושה בשנים האחרונות בכל המערב. חלק מההצלחה של השיטה נובע מהאפיל המדעי שלה. בשנות השבעים קבט־זין (69) תרגל יוגה ומדיטציה והשתייך לדור ההפגנות הגדולות ששר "עשו אהבה, לא מלחמה". אבל הוא גם היה מדען, דוקטורנט לביולוגיה מולקולרית ב־MIT, במעבדה של חתן הנובל סלבדור לוריה. כשקיבל את הדוקטורט עבר ללמד באוניברסיטת מסצ'וסטס, ורצה לבדוק מחקרית את תחושות הבטן שלו לגבי התועלת של מדיטציה. באוניברסיטה נתנו לו יד חופשית - אחרי הכל היה לו דוקטורט ממעבדה נחשבת - וב־1979, תחת בית הספר לרפואה של המוסד, הוא הקים את המרפאה להפחתת מתח, שבראשה הוא עומד עד היום.

     

    מהר מאוד הוא גיבש שם את תוכנית MBSR: תרגול שנמשך שמונה שבועות, בפגישות שבועיות של שעתיים וחצי מדיטציה בקבוצה ובצדן אימונים לבד בבית, 45 דקות, שישה ימים בשבוע. בזמן המדיטציה, שנעשית בשכיבה או בישיבה, לא עושים דבר מלבד התמקדות בנשימה, בגוף ובתחושות (גם אם זו רגל שנרדמה). בתחילה סורקים את הגוף, חשים את כל התחושות והרגשות, נותנים מקום לכל המחשבות, בלי לשפוט, לנתח, להסביר או לסלק. אחר כך מתמקדים בנשימות, מה הן עושות לגוף, איפה הן מתרחשות, מתי הן חמימות ומתי קרירות. משם ממשיכים לסרוק את כל הגוף, מכפות הרגליים ומעלה, להרגיש את השרירים והגידים, את החיבורים בין האברים, לזהות איך מרגישים פיזית ורגשית. לבסוף מגיעים לראש ולפנים, ואז מקשרים אותם חזרה לכל הגוף כדי לחוש אותו כמכלול, עם הנשימות. הכל נעשה בצורה לא שיפוטית, כלומר בלי הלקאה עצמית נוסח "אני לא מצליח לא לחשוב, אני כישלון במדיטציה". אחד התרגילים המפורסמים של קבט־זין הוא תרגיל הצימוק, שבו מתבוננים, מוצצים, מלקקים ועוסקים בצימוק אחד ויחיד לאורך זמן (ראו מסגרת בעמוד הבא).

     

    "אנחנו לא אומרים מה לחוות אלא מעלים אופציות", אמר קבט־זין בסדנה. "אנשים שואלים, 'אני עושה את זה נכון? אני אמור להרגיש ככה או ככה?', ואנחנו משיבים: 'אם אתה מרגיש את זה, זה מספיק'. זה רדיקלי להגיד לאדם מערבי שמה שהוא מרגיש זה מיוחד, שאין צורך לחפש ריגושים מיוחדים. אנחנו דורשים מאנשים מחויבות של אתלטים אולימפיים", הוא צוחק, "לפחות 45 דקות ביום, שישה ימים בשבוע, ואנשים שואלים למה כל כך הרבה? כי אנחנו רוצים שתחושו לא נוח, שתשתעממו, שלא תחשבו שזה זמן נחמד להירגע. אתה מפתח מודעות למצב שלך, ואתה צריך להכיר את החרדה, חוסר הנוחות, חוסר הסבלנות ואת יציבת הגוף. להתמקד בגוף שלך ולהעביר תשומת לב למקום מסוים זו העבודה הכי קשה בעולם".

     

    הרופאים צריכים להירגע, החולים צריכים לנשום

     

    מרפאת שחף בבית החולים שיבא מציעה טיפולים קצרי טווח מבוססים מחקרית להפחתת לחץ ומתח, כמו מיינדפולנס (כולל MBSR), ביופידבק וטיפול תרופתי. אחד הקהלים העיקריים הוא סגל בית החולים. "אני יכול לספר לך מהחוויה שלי, כמי שעובד בבית חולים עשר שנים, שזאת עבודה שוחקת", אומר ד"ר איתי גליק, מנהל המרפאה. "זו שחיקה יומיומית של הרופא המתמחה, שלא ישן ולא אוכל, והחולים שלו מתים ומנהל המחלקה צועק עליו. אבל זו גם המזכירה שרואה עוד קליינט ועוד קליינט, שעות ארוכות במשכורת נמוכה, ולה אין קליניקה לברוח אליה אחר הצהריים ולהתנחם בה. יש המון מתח באוויר".

     

    ד"ר נאוה לויט בן נון. "להשתמש בידע שנצבר בחקר המוח ובפסיכולוגיה"
    ד"ר נאוה לויט בן נון. "להשתמש בידע שנצבר בחקר המוח ובפסיכולוגיה" צילום: עמית שעל

     

    גליק מאמין מאוד בתוצאות החיוביות של מיינדפולנס. "אחד הדברים שהכי דיברו אליי הוא שההנחיות פשוטות עד כאב. אומרים לך תנשום, תתמקד בנשימה, וכשהמחשבה נודדת תחזור לנשימה בלי שיפוטיות. יש מעט דברים בחיים שאני יכול להסביר לך ככה, אבל נורא מסובך לבצע את זה, כי המחשבה נודדת, ואני רוצה לעשות את זה כמו שצריך, אבל אני ממש גרוע בזה. בתרגול אתה מבין שאלה בסך הכל מחשבות ושאפשר להיפרד מהן, כמו ממחשבות מטרידות אחרות".

     

    לפני כחודש וחצי הסתיימה סדנת MBSR לעשרה מאנשי שיבא, ובהם ד"ר מנואל צווקר, רופא בכיר במחלקה לשיקום נוירולוגי ומנהל היחידה להפרעות תנועה ויציבה בבית החולים. "מבחינתי מיינדפולנס זו היכולת להיות קשוב בצורה אקטיבית לדברים שאני בוחר. למדתי לתת לדברים לחלוף, לא להיות שיפוטי. אני נעזר בזה בעת הצורך, וזה מאפשר לי להירגע מהר יותר ולהתנתק ממחשבות טורדניות", הוא מספר.

     

    ח"כ רונן הופמן. "מקבלים החלטות בלי להביא את האדם בחשבון"
    ח"כ רונן הופמן. "מקבלים החלטות בלי להביא את האדם בחשבון"

     

    בקרוב התוכנית תיושם גם במכון הריאות ובמרכז סיסטיק פיברוזיס ע"ש גראוב במרכז שניידר לרפואת ילדים, באישור ועדת האתיקה של בית החולים. פרופ' חנה בלאו, מנהלת המכון, מייעדת אותה קודם כל לצוות, ולאחר מכן להורי הילדים החולים ולחולים מבוגרים. לבסוף תותאם התוכנית גם לילדים החולים. "חשבתי שמאוד טבעי להכניס תרגול כזה, שהרבה ממנו עוסק בנשימה, למכון שעוסק בצרכים של נשימה. אולי זה יעשה טוב לאנשים עם בעיות נשימה", אומרת בלאו. היא תשמח להפחית את הסטרס של הצוות והחולים, אולם זה לא היעד העיקרי. "מעניין אותי לבדוק מדעית אם מיינדפולנס יעשה משהו למערכת החיסון של החולים או לתפקודי הריאות, אם השיטה תוכל לשפר את מצבם, כמו שקרה עם חולי הפסוריאזיס".

     

    הנוגדנים מתרבים, הכאב פוחת, המוח מתעבה

     

    פסוריאזיס היא מחלת עור מתסכלת. יום אחד מופיעים על הגוף כתם אדום קטן או פריחה ובמקום להיעלם הם מתפשטים ומגדלים קשקשים, הופכים למטרד מגרד, מציק ולא אסתטי. ומבחינת הרפואה, המחלה הזאת היא עדיין חידה לא לגמרי פתורה, שכדור קטן לא יכול לסלק בקלות. ב־1998 קבט־זין החליט לנסות לראות מה תעשה לה המדיטציה. הוא ושותפיו למחקר בחרו 37 חולי פסוריאזיס מתון עד חמור, שסבלו מהמחלה 11 שנים בממוצע ועמדו להתחיל טיפול באור (פוטותרפיה או פוטוכימותרפיה). הוא חילק אותם באופן מקרי לשתי קבוצות, וחברי אחת מהן האזינו לקלטות עם הנחיות למדיטציה בזמן הטיפולים, כששהו בתא האור. הכתמים שלהם צולמו אחרי כל חמישה טיפולים, ובתום הטיפולים הועברו לרופאי עור שלא ידעו על מהות הניסוי. הממצאים היו מדהימים: אמנם מספר דומה של חולים משתי הקבוצות הגיע ליעד המיוחל של ניקוי הכתמים, ואולם אצל אלה שעשו מדיטציה הניקוי התרחש בזמן קצר בהרבה - 84 או 78 יום (תלוי בסוג הטיפול באור) לעומת 121 או 112 יום אצל מי שלא עשו מדיטציה, וגם לנקודת השינוי, של 50% ניקוי, הם הגיעו ברבע עד פחות מחצי מהזמן שנדרש אצל החולים האחרים. במילים אחרות, המדיטציה קיצרה את זמן ההחלמה בעשרות ימים וחסכה מהחולים סבל, כאבים, כסף וחשיפה לפוטותרפיה שעלולה לגרום לסרטן העור.

     

    מחקר הפסוריאזיס, לפני 15 שנה, היה ההוכחה המדעית המשמעותית הראשונה שהציג קבט־זין לכוחה של השיטה. מאז הצטברו עוד אינספור הוכחות. "בהתחלה לא היה לזה בסיס מחקרי, רק אמונה, והיום יש כל כך הרבה עדויות שקשה להתווכח עם זה", אומר קבט־זין. "אימון MBSR משנה את המוח, את המערכת החיסונית ואת ההתמודדות עם כאב, ומשפר מיומנויות קוגניטיביות. יש על זה אלפי מחקרים היום, וקשה להתווכח עם דברים כאלה".

     

    חיילים בריטים במדיטציה באפגניסטן. מחקר במימון משרד ההגנה האמריקאי מצא שהיא מפחיתה חרדה ומשפרת את הביצועים האתלטיים והזיכרון. נעשה בה שימוש גם במקרים של פוסט־טראומה
    חיילים בריטים במדיטציה באפגניסטן. מחקר במימון משרד ההגנה האמריקאי מצא שהיא מפחיתה חרדה ומשפרת את הביצועים האתלטיים והזיכרון. נעשה בה שימוש גם במקרים של פוסט־טראומה צילום: איי אף פי

     

    פסוריאזיס היא מחלה שנקשרת גם ללחץ, כך שאפשר בהחלט להבין איך הפחתת המתח מסייעת לטיפול בה. אבל כאמור השינויים שגורם ה־MBSR אינם מסתכמים בממד הנפשי־רגשי של מחלות. כך, לפני כעשור קבט־זין היה שותף למחקר פורץ דרך נוסף, שבו השתתפו בתרגול השיטה שלו 25 עובדים של פרומגה, חברת ביוטכנולוגיה קטנה ממדיסון, וויסקונסין. בתום התוכנית החבורה הזאת ועוד 16 עובדים ששימשו קבוצת ביקורת קיבלו חיסון נגד שפעת. כעבור כמה שבועות מדדו את הנוגדנים לשפעת אצל המתחסנים בשתי הקבוצות, וגילו שאצל אלה שעשו מדיטציה מספר הנוגדנים היה כמעט כפול. נוסף על כך זיהה המחקר שינוי במוחם: יותר פעילות באזורים מסוימים בצד השמאלי של המוח, שקשורים במצב רוח חיובי, ברגש חיובי ובהפחתת חרדה ורגשות שליליים.

     

    קראתי יותר מ־60 מחקרים על MBSR מהשנים האחרונות, וקשה להתעלם מהתועלת שהם מצאו בה. כך למשל ניסוי מ־2005 על קבוצה רחבה של בני 26–80 שסובלים מכאבי גב כרוניים הצליח להפחית את עוצמת הכאב החמור ב־33%. באוניברסיטת צפון קרוליינה נתנו לנחקרים גירוי חשמלי כואב ומצאו שנחקרים שהתאמנו בשיטה רק20 דקות ביום תפסו את הגירוי החשמלי ככואב פחות בעד 50%. MBSR נמצאה יעילה גם בשיפור ההתמודדות עם כאבים פיזיים ואי־נוחות גופנית במצבים כמו פציעות מוח טראומתיות, נשים בסוף היריון ומיד לאחר לידה, PSTD, חולי איידס ונשאי HIV, טרשת נפוצה, דלקת פרקים כרונית, סוכרת סוג 2. מחקר מרתק אחר מצא שיותר ממחצית המבוגרים שסובלים מנדודי שינה כרוניים התאוששו מהם חמישה חודשים לאחר שעברו סדנת MBSR, ו־78% מהם לא נזקקו יותר לתרופות כדי לישון.

     

    השפעות ברורות ניכרות בהתמודדות הרגשית עם מחלות ובביטויים הפיזיים של ההתמודדות הזאת. מחקרים רבים הוקדשו לחולי סרטן, ומצאו שהתוכנית הפחיתה את שינויי מצב הרוח, המתח וקשיי השינה ושיפרה את התפקוד המיני והרמה החיסונית של הגוף. באוניברסיטת קלגרי בקנדה בדקו 41 חולי סרטן שד ופרוסטטה, ומצאו שרמות המתח והקורטיזול שלהם נותרו נמוכות גם שנה לאחר תום התוכנית ושרמות לחץ הדם הסיסטולי וקצב הלב הלמו את רמות המתח הנמוכות שעליהן דיווחו החולים. רבים סיפרו שיכולתם להתמודד עם המחלה והטיפולים השתפרה.

     

    השאלה המעניינת היא איך זה קורה. כלומר מה המנגנון הביולוגי שהמדיטציה הפעילה וניקה את כתמי הפסוריאזיס כל כך מהר, או הכפיל את מספר הנוגדנים לשפעת, או גרם לאותו כאב לכאוב פחות. זה סוג המחקרים שמתבצעים כעת, וממצאיהם עדיין לא פורסמו.

     

    מה שכן פורסם הוא כיצד המוח משתנה בתגובה למדיטציה. בעקבות אימון MBSR, למשל, נוצרים קשרים חדשים בין רשתות מוכרות במוח, שמפתחים את יכולות הקשב והמיקוד ומשפרים את העיבוד החושי. פרופ' שרה לזר (Lazar), חוקרת מדעי המוח מבית החולים של אוניברסיטת הרווארד, עמדה בראש קבוצת חוקרים מהרווארד, ייל ו־MIT שמצאה ב־2006 שהמדיטציה משנה את המבנה הפיזי של המוח ומעבה את החומר האפור באזורים שקשורים בקשב ובעיבוד המידע שקולטים החושים. לפחות באחד האזורים החומר האפור התעבה אצל מבוגרים יותר מאצל צעירים, אף שדרך הטבע היא שככל שמזדקנים החומר האפור מידלדל. "אימון מדיטציה יכול לעודד את גמישות קליפת המוח אצל מבוגרים, באזורים שחשובים לעיבוד קוגניטיבי ורגשי", אמרה לזר בראיון ל"הרווארד גאזט". מחקרים אחרים מצאו שיפור במיומנויות הקוגניטיביות של צעירים שביצעו וריאציה קצרצרה ל־MBSR: 20 דקות מדיטציה במשך ארבעה ימים רצופים, שבסופם הישגיהם במבחנים קוגניטיביים מול מחשב היו גבוהים עד פי עשרה לעומת ארבעה ימים קודם לכן. הם הצטיינו במיוחד במשימות שדורשות זיכרון ומהירות תגובה תחת לחץ.

     

    מדיטציה המונית בפורטוגל בשנה שעברה. קבט־זין: "מה שנראה לא שפוי לאנשים מסוימים בהתחלה נהפך למשהו שכולם מסכימים איתו כעבור 10 או 15 שנים"
    מדיטציה המונית בפורטוגל בשנה שעברה. קבט־זין: "מה שנראה לא שפוי לאנשים מסוימים בהתחלה נהפך למשהו שכולם מסכימים איתו כעבור 10 או 15 שנים" צילום: אי פי איי

     

    אבל פרופ' לזר מזכירה שלמרות ההשפעות החיוביות של המדיטציה, היא לא תרופת פלא. "נזירים ויוגים סובלים מאותן מחלות כמו כולנו. גם הם מזדקנים ומתים", אמרה.

     

    חיילים, אסירים, תלמידים ואפילו חברי כנסת כבר בפנים

     

    גם אם זו אינה תרופת פלא, ההשפעות החיוביות של המיינדפולנס ניכרות כבר בשטח, לא רק במעבדות. אפילו במסגרות נוקשות, כמו בתי כלא או יחידות צבאיות. בארצות הברית מיינדפולנס היא חלק מתוכנית האימונים של חיילי המארינס בשנים האחרונות, לאחר שמחקר במימון משרד ההגנה האמריקאי מצא שהשיטה מסייעת להפחית את החרדה ומשפרת את השינה, הביצועים האתלטיים והזיכרון. זהו גם אחד הפרוטוקולים המקובלים לטיפול בחיילים עם פוסט־טראומה (PTSD).

     

    זה קורה גם בכלא. בניסוי בקרב 1,350 אסירים בבתי כלא אמריקאיים, שפורסם ב־2007, קבט־זין מצא שהעוינות שלהם פחתה ב־7%–9%, ההערכה העצמית גדלה בעד 8% והתנודות במצב הרוח שלהם השתפרו ב־30% עד לא פחות מ־331%. בישראל, מיכל ורשבסקי מארגנת את פרויקט המדיטציה לאסירים ומנחה, עם מתנדבים, סדנאות מדיטציה ב־15 בתי כלא. היא לא חקרה את ההשפעה באופן אמפירי, אבל כן יכולה להצביע על תועלת: "הרבה אסירים מונעים מכעס, והמנגנון שיכול לבלום אותו פחות פעיל אצלם. אז במקום להרגיש כעס ולטבוע בו, הם מודעים אליו ויכולים להיות יותר רגועים", היא אומרת. אחד האסירים כתב על המדיטציה: "זה עושה לי שקט, בורח מכל המחשבות שיש בראש, חוזר לאגף רגוע. כשאתה עצבני זה מרגיע מהכעסים, מהתסכול... גם הגוף יותר סבבה, נחמד".

     

    מיינדפולנס חודר בהצלחה גם למערכות החינוך הציבוריות במדינות שונות. "מורים צועקים על ילדים להקשיב ולשים לב, במקום ללמד אותם איך לעשות את זה", טוען קבט־זין. "אצל ילדים רואים את השיפור מיד, כי הם מתחילים להקשיב, מפסיקים להסתבך בצרות, הציונים שלהם משתפרים והם הופכים לנעימים וכיפיים יותר". באחד המחקרים, מ־2010, תלמידי כיתות ב'־ג' מלוס אנג'לס תרגלו MBSR חצי שעה פעמיים בשבוע, במשך שמונה שבועות. הוריהם ומוריהם זיהו שהם מגיבים בצורה מווסתת יותר, הזיכרון שלהם טוב יותר וכך גם הישגיהם בלימודים. במחקר הולנדי מ־2011 השתתפו בתוכנית בני 5–11 בעלי קשיי קשב וריכוז (ADD/ADHD), ומבחנים בסוף תקופת התרגול הראו שיפור של עשרות אחוזים ברמת הקשב שלהם.

     

    בארץ תוכנית מיינדפולנס פועלת בהצלחה כבר שמונה שנים בבית ספר תל חי בדרום־מזרח תל אביב, שתלמידיו מגיעים ממשפחות במצב סוציו־אקונומי ממוצע עד נמוך. הילדים פותחים את היום בכמה דקות של מדיטציה ותרגול נשימות, ואחת לשבוע הם נכנסים לחדר המדיטציה לשעה. מנהלת בית הספר עינת ברגר מספרת שכאשר, בזמן שיעור רגיל, מורה מרגישה שהכיתה אינה שקטה, היא עוצרת את השיעור ומנחה את התלמידים להתרכז בנשימות, ואז השקט חוזר.

     

    הצטרפתי לשיעור מדיטציה של ילדי כיתה ג', והסיפורים שלהם היו מרגשים מאוד. "יש לי אחות קטנה שתמיד מעצבנת אותי ועושה לי פדיחות ובא לי להרביץ לה מכות, אבל עשיתי נשימות וזה עבר לי", סיפר אחד הבנים. ילד אחר אמר שבמבחנים "אני עושה נשימות כדי להתרכז רק בדף".

     

    המדיטציה תומכת במאמצי בית הספר לקדם את הילדים מבחינה לימודית, והפירות מרשימים. ציוני המיצ"ב של התלמידים עלו באופן ניכר: אצל תלמידי ה', למשל, הציון במתמטיקה עלה מ־67 ל־77, במדע וטכנולוגיה מ־66 ל־78 ובאנגלית מ־89 ל־92. למעשה, בכל המבחנים הציונים של תלמידי תל חי עולים על הממוצע הארצי, ועמדותיהם כלפי הלימודים, בית הספר והמורים חיוביות מהממוצע. למרות תנאי הפתיחה הקשים, בבית הספר יש מעט אלימות, ושביעות הרצון של המורים גבוהה.

     

    עכשיו מנסים להגיע להישגים האלה גם בכנסת. בעת ביקורו של קבט־זין בארץ השיקו מרכז מודע וח"כ רונן הופמן (יש עתיד) את השדולה לקידום מודעות על בסיס מחקר המוח, שמבקשת להשתמש בידע שנצבר בחקר המוח, בפסיכולוגיה ובכלים כמו מיינדפולנס כדי לבסס בכנסת קבלת החלטות יעילה יותר. "כבר שנים אני מרגיש שבתהליכי קבלת החלטות ועיצוב מדיניות כל נושא האדם לא מובא בחשבון", מסביר הופמן, דוקטור ליחסים בינלאומיים שהיה חבר במשלחות שלום ישראליות ויועצו המדיני ועוזרו האישי של יצחק רבין. "אני בא ממקומות של דיונים מדיניים ומו"מים, ואני רואה שאף שמדובר במערכות אנושיות וחברתיות, אנשי המקצוע לא עוסקים באנשים אלא בדיפלומטיה ובמשפט. חשוב לחבר את התחום האנושי לתהליכים חברתיים, פוליטיים ומדיניים, ומיינדפולנס הוא חלק מהעניין".

     

    השדולה תעניק להופמן ידע מקצועי ומחקרי "בלי ניו־אייג'יות", כדברי ד"ר לויט בן נון ממרכז מודע. "עכשיו קם צוות חשיבה שמאפיין את הכלים הפרקטיים שנציע לחברי הכנסת. אנחנו לא מצפים שבתחילת ישיבה של ועדת כלכלה יעשו מדיטציה, אבל אנחנו רוצים להציע כלים שיאפשרו לנהל את הישיבה עם יותר מודעות והקשבה - מה אני אומר, מה המטרות שלי, מה המוטיבציה של הצד השני, ואיך אתן לו מענה בלי לפגוע בעצמי. אנחנו רוצים להכניס את הרעיונות האלה מלמעלה למערכות ציבוריות נוספות כמו מערכות הבריאות והחינוך. מיינדפולנס יכול לעזור לרופאים להיות פחות מתוחים ושחוקים ועדיין אמפתיים לחולים, ובמערכת החינוך מורים מדברים על העייפות והשחיקה שלהם ואין התייחסות לזה. בחקר המוח ובפסיכולוגיה יש מידע שנבדק מחקרית וכדאי לנצל אותו".

     

    "מה שנראה לא שפוי לאנשים מסוימים בהתחלה נהפך למשהו שכולם מסכימים איתו כעבור 10 או 15 שנים, והיום אנחנו זקוקים לידע המסורתי של מיינדפולנס כפי שלא נזקקנו לו מעולם", אומר קבט־זין, שבעצמו מתרגל מדיטציה מדי יום. "MBSR זו מין רפואה משתתפת, שבה אנשים משתתפים בריפוי של עצמם ולומדים לטפל בעצמם טוב יותר. הכוח של תשומת הלב עצום ויכול להשפיע על הביולוגיה שלנו בדרכים רבות, שאנחנו עוד צריכים לחקור. לא אני המצאתי את המיינדפולנס ב־1979; הוא בן אלפי שנים, והוא שרד כי יש לו ערך הישרדותי".

     


    20 תגובות ל ”העולם עוצר להתבונן“

    (20 תגובות)
     
    נושאים
    בארץ רכב עסקי ספורט משפט קריירה קריקטוריסט אפליקציות נדלניסט עולם פנאי 2014 וידאו צרכנות דיגיטלית תעופה ותיירות מינויים חדשים ארכיון שערים טכנולוגי חינוך פיננסי פרסום ושיווק אינטרנט דעות אחריות וסביבה מיוחדים פוטו כלכליסט
     
    השוק
    מקור נתוני הבורסה: קו מנחה /   bizportal
     
    אודות
     
    כלים
    דיוור אלקטרוני Radware Connector Supersize - עיצוב אתרים YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציות