$
מוסף 28.02.13

המרגל מהדשא של השכן

מזל"טים עם טכנולוגיות מעקב צבאיות כבר עוברים משדות הקרב לידי ארגונים אזרחיים: תחנות משטרה, עיריות ואפילו קבלנים. ירידת המחירים תוביל אותם לידי חברות ואנשים פרטיים. ארגוני זכויות אדם כבר מתריעים מהיום הקרוב שבו כל אחד יוכל להצטייד ברובוט צילום מעופף ולהציץ לכם מבעד לחלון

שי אספריל 07:4928.02.13
להליקופטר הקטן בעולם קוראים Hornet Micro, "הצרעה הזעירה". אורכו כ־60 ס"מ ומשקלו ק"ג אחד, משקל של חבילת סוכר. חרף ממדיה הצנועים "הצרעה" מסוגלת לשאת ציוד וידיאו משוכלל לצילום יום ולילה, ולרחף בשקט ליד חלונות בניינים בעודה מצלמת דרך החלון ומשדרת את הצילומים ישירות אל הלפטופ של המפעיל שלה. דגם חדש יותר של ההליקופטר מכיל מנגנון של טייס אוטומטי ומסוגל לטוס, לנווט ולחמוק ממכשולים לבד, ללא צורך בשליטה שוטפת מהקרקע. רובוט ריגול מעופף.

 

ביוני 2009 אוניברסיטת ג'ורג'יה טק, שבמתקניה פותחה "הצרעה", פנתה לרשות התעופה הפדרלית בארצות הברית (FAA) בבקשה מעניינת. היא ביקשה אישור להטיס בשטחה את המזל"ט החכם למטרות ביטחון: אכיפת החוק בקמפוס, שמירה על הסדר באירועים גדולים ופיקוח על "כניסת סטודנטים חדשים למעונות", כלשון הבקשה.

 

המהנדסים חזי ג'יירו (מימין) ואיתי לויטן עם מזל"ט הריגול הידידותי למשתמש קאספר, תוצרת ישראל המהנדסים חזי ג'יירו (מימין) ואיתי לויטן עם מזל"ט הריגול הידידותי למשתמש קאספר, תוצרת ישראל צילום: אוראל כהן

 

הבקשה הזאת היתה מעניינת לא כי היא ייחודית וחסרת תקדים, אלא להפך. לפני שבועיים גילו אזרחי ארצות הברית, הודות לפרסום נרחב ב"לוס אנג'לס טיימס" ובאתרים שעוסקים בשקיפות שלטונית, שהם חיים זה שנים כשמעל ראשיהם מרחפים מזל"טי צילום ומעקב כאלה, שרבים מהם שייכים לגופים אזרחיים ופרטיים ובהם אוניברסיטאות, חברות רכבות, משטרות עירוניות, משרדי שריף מקומיים, סוכני נדל"ן, סוכנויות ביטחון ממשלתיות ואפילו שמורה אינדיאנית אחת ליד סן דייגו. הם ואחרים הטיסו בשמי אמריקה בשנים האחרונות מטוסי ריגול זעירים ללא טייס שעקבו עבור מפעיליהם אחרי התרחשויות על הקרקע.

 

תשומת הלב של האמריקאים, האזרחים וכלי התקשורת, התעוררה בהדרגה. זה החל בכמה התרסקויות של מזל"טים כאלה, חשיפות בתקשורת על מקרים נקודתיים של הפעלתם, ולבסוף, העניין גבר בפברואר שעבר כאשר הנשיא אובמה חתם על תקנות לפתיחת שמי אמריקה למזל"טי מעקב אזרחיים, ועל מתן אישור להטיס מזל"טים פרטיים ומסחריים החל מ־2015. מי קידם את התקנות הללו? סקרנות האמריקאים גאתה, ועמותות לשקיפות וחופש המידע עתרו לבתי המשפט בדרישה שרשות התעופה הפדרלית תפרסם את הידוע לה על הפעלת מזל"טים באמריקה.

 

לפני כשבועיים הן זכו במבוקשן, והתשובה הפתיעה את כולם: מאז 2007 העניקה רשות התעופה האמריקאית 1,428 היתרים להפעלת מזל"טי ריגול בשמי ארצות הברית. בתשובות לשאלות שהופנו אליה, נמסר מרשות התעופה כי בעקבות התקנות החדשות היא נערכת לכך שעד 2020 יטוסו מעל צפון אמריקה יותר מעשרת אלפים מזל"טים, רבים מהם פרטיים.

 

בקשתה של אוניברסיטת ג'ורג'יה טק, דרך אגב, נדחתה. סיבת הדחייה היתה סעיפים טכניים של בטיחות. מעל האוניברסיטה עוברים נתיבי תעופה אחרים, ומנגנוני ההתחמקות האוטומטיים של "הצרעה הזעירה" לא עמדו בתקנים. לשאלת השימושים של המזל"ט ופרטיות הסטודנטים הרשות לא התייחסה.

 

כל שכן אח גדול

 

דמיינו הליקופטר־צילום משטרתי מיניאטורי צץ בחלון דירה ומתעד את פעילות יושביה. דמיינו הליקופטר־צילום זעיר ולא משטרתי, שבעליו שגר במקום אחר בעיר הוציא לטיול צילומי דירות לילי. דמיינו את העירייה מפעילה כלי טיס שמצלם את רחובות העיר מגובה 200 מטר, ובעזרת תוכנה מתוחכמת מאתר מיד את כל עבירות החניה. דמיינו ארגון פשע שבעזרת כלי טיס דומה מאתר שוטרים או את קורבנותיו. חשבו על חולשת החטטנות האנושית, ודמיינו שמוצר צריכה שמחירו בהישג יד היה מאפשר לספק אותה, יותר מכל רשת חברתית או אפילו חוקר פרטי.

 

AR.Drone, צעצוע ב־300 דולר שהוא מזל"ט צילום שקט שמגיע לגובה 122 מטר AR.Drone, צעצוע ב־300 דולר שהוא מזל"ט צילום שקט שמגיע לגובה 122 מטר

 

כעת הפסיקו לדמיין.

 

בינואר השנה הורתה משטרת לוס אנג'לס לשורת סוכני נדל"ן להפסיק להטיס מזל"טי צילום מעל בתי מגורים בעיר, לאחר שהסוכנים שכרו מזל"טים שיצלמו שכונות יוקרה לצורך יצירת סרטי מכירות. במגזין "פאסט קומפני" פורסם שסוכני הנדל"ן השתמשו במזל"טים של שלוש חברות רובוטיקה, DroidAir, Air Drone Productions ו־DraganFly, שמשווקות מצלמות מעופפות כאלה לאולפנים בהוליווד.

 

בנובמבר פורסם בחדשות NBC סיפורו של איש המחשבים האמריקאי פול וואליק, שבנה מזל"ט ביתי ששומר על בנו בדרך לבית הספר, ומרחף מעליו לכל אורך הדרך, מצלם אותו ומשדר את התצלומים לטלפון של האב. בנובמבר 2011 מפגינים בוורשה שיגרו, במהלך הפגנות אלימות ביום העצמאות של פולין, מזל"ט משוכלל שצילם מהאוויר את האירועים ואת השוטרים. גולש בשם latajacakamera ("מצלמה מעופפת" בפולנית) העלה את צילומי הווידיאו המרהיבים ליוטיוב. בתחילת אותה שנה דיווח אתר החדשות הרוסי הגדול Lenta.ru על סיכול ניסיון להברחת סמים לתוך בית כלא במערב רוסיה - באמצעות הליקופטר אוטומטי זעיר. וביולי 2011 השנה פורסם מקרה שבו שריף ממחוז קטן במדינת צפון דקוטה בארצות הברית לכד שלושה פושעים נמלטים לאחר שהזעיק מל"ט - מטוס ללא טייס, שממדיו קרובים יותר לזה של מטוס אמיתי - מבסיס סמוך של חיל האוויר האמריקאי. מגובה 3 ק"מ המטוס הרובוטי איתר את החשודים וזיהה כי הם חמושים, וכך הוביל למקרה הידוע הראשון של מעצר משטרתי שבוצע בעזרת מטוסי ריגול לא מאוישים. בתגובה לשאלת "הלוס אנג'לס טיימס" מסרו גורמים במשטרת צפון דקוטה שבששת החודשים שלאחר המעצר הזמינה המשטרה עוד 24 טיסות כאלה, ומל"טים מאותו הבסיס שימשו גם את ה־FBI באזור.

 

מטוס התקיפה ללא טייס פרדטור. ב־2009 חיסל מבוקשים בפקיסטן. ב־2011 סייע ללכוד חשודים בצפון דקוטה מטוס התקיפה ללא טייס פרדטור. ב־2009 חיסל מבוקשים בפקיסטן. ב־2011 סייע ללכוד חשודים בצפון דקוטה צילום: אם סי טי

 

הכלי המעופף המשוכלל ההוא עדיין נגיש רק לכוחות הביטחון, אבל בצפון אמריקה ובמדינות רבות נוספות אפשר לקנות באינטרנט מזל"טים לחובבים, עם יכולות צילום באיכות גבוהה ויכולות תעופה וניווט אוטומטיות. הפופולרי שבהם הוא AR.Drone של החברה הצרפתית פארוט, שנמכר ב־299 דולר ומשווק לחובבי ספורט שרוצים לצלם את עצמם בפעולה. הרובוט הקטן נשלט באמצעות אפליקציית אייפון ומגיע לגובה 122 מטר - שאינו דורש אישור מיוחד מרשות התעופה האמריקאית. עד כה נמכרו ממנו כ־300 אלף יחידות, ובדצמבר 2011 הוא התפרסם כשטים פול, אקטיביסט שהשתתף בהפגנות "לכבוש את וול סטריט" בניו יורק, השתמש בו שיחוג מעל המפגינים ויאתר שוטרים מתקרבים.

 

ברשת אפשר לקנות מזל"טים נוספים, ובהם המתחרה הסיני של AR.Drone, ששמו DJI Phantom, וכן את DraganFly, שהתפרסם כששימש את סוכני הנדל"ן בלוס אנג'לס. מחירו 15 אלף דולר, ולכן רוב רוכשיו הם חברות וגופים כגון אוניברסיטאות.

 

גם בישראל החל בשנים האחרונות שימוש אזרחי מצומצם במזל"טים. גורמים בתעשיית האווירונאוטיקה בישראל סיפרו ל"מוסף כלכליסט" שחברת החשמל נעזרת במזל"טים כדי לבדוק קווי מתח, המשטרה מפקחת עם מזל"טים על התנועה, וכמה קבלנים גדולים משתמשים במזל"טים כדי לפקח על אתרי הבנייה שלהם. כיום כל שימוש במזל"ט שמוגדר כמסחרי דורש אישור נקודתי של מינהל התעופה האזרחי.

 

המרגל המעופף הבא של צבא ארה"ב Hummingbird Nano המרגל המעופף הבא של צבא ארה"ב Hummingbird Nano צילום: בלומברג

 

ואולי הדוגמה הממחישה מכולן לחדירת המזל"טים לחיינו היא זו של כריס אנדרסון, העורך המיתולוגי של מגזין הטכנולוגיה הנחשב "Wired". אנדרסון, מוותיקי פרשני האינטרנט ומי שחתום על שלושה רבי־מכר שתוארו כמגדירים את עידן הטכנולוגיה - "הזנב הארוך", "חינם!" ו"מייקרס: המהפכה התעשייתית החדשה" - פרש בסוף 2012 מכל תפקידיו העיתונאיים ועבר לעולם היזמות, לתפקיד מנכ"ל 3D Robotics, חברה שהקים ושמייצרת, איך לא, מזל"טי־צילום לשימוש פרטי.

 

הרובוטים האמיתיים

 

מה יש בהם, במזל"טים החדשים, שנדמה שכובש את אמריקה כמעט בן לילה? "משחר ההיסטוריה אנשים רצו לעוף. זה מין חלום, ופתאום ב־300 דולר אתה מצליח לקבל את זה", אומר ל"מוסף כלכליסט" אלעד ענבר, מנכ"ל חברת RobotAppStore מסן פרנסיסקו, המפתחת אפליקציות למזל"טים ובהם AR.Drone 2.0. "המצלמות שבהם נותנות לך זווית ראייה שלא האמנת שקיימת. אתה רואה את השכונה שלך מלמעלה", הוא מוסיף. ובתשובה לפנייתנו גם כריס אנדרסון מסר בקצרה: "הם רובוטים מעופפים! זו הסיבה שזה כזה מרתק".

 

ניסוי במזל"ט הריגול מיקרו בי של בלובירד הישראלית ניסוי במזל"ט הריגול מיקרו בי של בלובירד הישראלית צילום: רונן נדיר

 

אך את ההסבר המעניין ביותר נתן בינואר סופר המדע הבדיוני לב גרוסמן. במאמר שפורסם במגזין "טיים" כתב גרוסמן: "המזל"ט הוא ההגשמה המוצלחת ביותר של חלום הרובוטים. בעוד שהרובוטים שעל הקרקע הם מכשירים גמלוניים שלא מזכירים בדבר פנטזיות המדע הבדיוני, כתב, הרי אלה שמרחפים באלגנטיות וטסים למקומות שמחוץ להישג ידינו מצליחים לגעת בחלום. המזל"ט השליח שלנו, שבלחיצת כפתור מגיע לאן שנרצה ומדווח לנו מה שנרצה, בלי דרישות ובלי לשאול שאלות. "הוא אינו רק כלי. הוא גורם לך לראות דרכו ולפעול דרכו. הוא מרחיב את גופך. כפי שהאינטרנט הגדיל את השפעתנו הווירטואלית בעולם, המזל"ט מגדיל את השפעתנו הגשמית. יחד עם הסמארטפונים ומדפסות התלת־ממד, המזל"ט האישי הוא אחת מהטכנולוגיות המהפכניות והמכוננות ביותר של העשור האחרון".

 

המאמר פורסם במסגרת פרויקט השער של גיליון "טיים" של אותו השבוע. כותרתו היתה: "עלייתם של המזל"טים".

הישראלי שהתחיל הכל אברהם כרם היה מהנדס בחיל האוויר, שאחרי מלחמת יום הכיפורים ניסה לראשונה לאלתר מטוס לא מאויש. ב־1977 ירד מהארץ, והקים בקליפורניה חברה בשם Leading Systems. במסגרתה פיתח, ב־1980, את המטוס־ללא־טייס אלבטרוס. האלבטרוס משך תשומת לב בתעשייה כיוון ששהה באוויר כמעט שעה, בעוד שמטוסים ניסיוניים ללא טייס שפותחו באותה תקופה התרסקו בתוך דקות.

 

מסוק הצרעה הזעירה מסוק הצרעה הזעירה צילום: איי אף פי

 

החברה של כרם פשטה את הרגל ונרכשה בידי ג'נרל אטומיקס, חברה שהלקוח העיקרי שלה הוא משרד ההגנה האמריקאי. ג'נרל אטומיקס שכללה והקטינה את האלבטרוס של כרם, ושכרה את כרם כדי שיפתח לו מנוע שקט. אלה הכתירו את כרם, כדברי כתבה שפורסמה בדצמבר האחרון ב"אקונומיסט", "בורא המטוס הרובוטי, ששינה את הדרך שבה מלחמות מודרניות מתנהלות".

 

לאלבטרוס המשופר קראו Predator, "הטורף". ומאז טיסתו המבצעית הראשונה ב־1995 הוא הפך לאחד מאמצעי הלחימה הקטלניים והשימושיים ביותר שבידי הצבא האמריקאי במלחמותיו מעבר לים. בשנים 1995–2007 הפרדטור צבר 250 אלף שעות טיסה. מאז 2007 הוא צבר עוד 2.5 מיליון שעות טיסה. ב־2009 חשף "הוול סטריט ג'ורנל" שה־CIA ביצע שורה של חיסולים באמצעות טילים שנורו מרובוטי פרדטור מעופפים, ובהם חיסולו של מנהיג הטליבאן בפקיסטן בייטוללה מחסוד. לפי הפרסום, מפעילי הפרדטור ראו מבעד למצלמות את מחסוד שוכב על גבו בחצר של בית חמותו, ובלחיצת כפתור שיגרו שני טילי אוויר־קרקע שחיסלו אותו, את אשתו, את הוריה ואת שבעת שומרי ראשו. לטענת ארגון בריטי לזכויות אדם, הפרדטור אחראי להרג של יותר מ־3,000 בני אדם בפקיסטן בלבד, וכנראה אלפים נוספים בעיראק ואפגניסטן. באחרונה הוא שודרג לדגם משוכלל יותר בשם Reaper, "הקוצר". זהו דגם המזל"ט שסייע לשריף מצפון דקוטה לאתר את שלושת החשודים שלו.

 

 

כיום רבים מהצבאות בעולם, ובהם צבאות סין, בריטניה, קנדה, פולין, קולומביה, ארגנטינה, ברזיל, מקסיקו, ניגריה, אבו דאבי, פינלנד, צרפת, גרמניה, אוסטרליה, וגם ישראל, מפעילים מטוסים ללא טייס למטרות מודיעין. לפי פרסומים זרים שלוש מדינות, ארצות הברית, ישראל ובריטניה, מבצעות חיסולים באמצעות מל"טים. באוקטובר האחרון התברר שגם חיזבאללה מפעיל מזל"טים, כאשר מטוסי צה"ל זיהו כלי ריגול מעופף כזה טס בדרום הארץ ויירטו אותו.

 

"יותר מכל, הפרדטור מגלם את הפער בין ההתקדמות המהירה של הטכנולוגיה לבין האטיות והפיגור של המערכות הערכיות והמשפטיות. הטכנולוגיה נמצאת במאה ה־21, החוק והמשפט עדיין במאה ה־20", אומר ל"מוסף כלכליסט" ד"ר פיטר סינגר ממכון ברוקינגס האמריקאי לחקר המדיניות החברתית. סינגר פרסם ב־2009 את הספר "Wired for War" (בתרגום חופשי של שמו המלא, "מחווטים למלחמה: המהפכה הרובוטית והקונפליקטים במאה ה־21"). הספר הפך לנושא שיחה בוער בתקשורת האמריקאית, וסינגר הפך לפרשן ומרואיין מבוקש ונכנס באותה השנה לרשימת מאה ההוגים המובילים בעולם של המגזין "פוריין פוליסי". "השימוש בפרדטור צומח בקצב אדיר, פשוט כיוון שזה נוח. כשמשוחררים מהסיכון של טייס הרוג האצבע קלה יותר על ההדק", הוא מוסיף. בספרו, שדן בין היתר בהיבטים המוסריים של לחימה באמצעות רובוטים, סינגר כתב: "מקבלי ההחלטות פשוט לא מבינים את ההשלכות של הפיתוחים שהם מאמצים".

 

 

למען הצמיחה

 

וכפי שקרה להרבה טכנולוגיות ביטחוניות - מה־GPS ועד האינטרנט - כעת גם המזל"טים המשוכללים חודרים לשוק האזרחי. הסיבה, באופן מעניין, היא כלכלית: לפי הערכות חברת המחקר Teal Group, תעשיית המטוסים ללא טייס מגלגלת 6 מיליארד דולר בשנה, ששני שלישים מהם מגיעים מממשלת ארצות הברית. עד 2020 היא צפויה להכפיל את עצמה. שתי יצרניות המל"טים הגדולות בעולם הן ארצות הברית וישראל. בישראל פועלות 15 חברות בתחום, ובראשן התעשייה האווירית ואלביט מערכות באמצעות חטיבת מל"ט, שהוקמה על בסיס חברת חץ הכסף של המהנדס והיזם אלי גמזון. מכירות המל"טים של שתי החברות עומד על מאות מיליוני דולרים.

 

חברות ישראליות נוספות בתחום הן בלובירד של היזם רונן נדיר שמייצרת את המזל"ט המודיעיני סקיילייט; אירונאוטיקס מערכות הגנה שבבעלות כמה קרנות השקעה ובהן KCPS, ומייצרת את מל"ט המעקב אירוסטאר ששווק לצבאות באירופה, אפריקה ודרום אמריקה; אינוקון של אחד ממייסדי אירונאוטיקס, צביקה נווה; חברת טופ איי ויז'ן שמייצרת מזל"ט בשם קאספר, שמשווק לגופי משטרה וחברות מסחריות בדרום אמריקה ואסיה; והסטארט־אפ אורבן אירונאוטיקס של מהנדס המטוסים רפי יואלי, שמפתח בימים אלה את האמבולנס המעופף הלא מאויש AirMule.

 

 

והחברות האלה, כמו גם 40 יצרניות המל"טים והמזל"טים בארצות הברית, רואות איך השוק שלהן הולך ונעשה רווי מתחרים ממדינות שונות - 150 חברות פועלות כיום בתחום - צפוף במוצרים, ותלוי יותר מדי במלחמות, שלעתים נגמרות או ממאנות לפרוץ. זה שנים שישראל וארצות הברית חילקו ביניהן את השוק העולמי: החברות האמריקאיות מכרו בעיקר לצבא האמריקאי ולבני בריתו, והישראליות מכרו למדינות ידידותיות באסיה, ולאפריקה ודרום אמריקה. אבל כשהתחרות גוברת והביקוש יורד, זה כבר לא מספיק. "החברות האמריקאיות כבר מרגישות את הירידה העתידית בהוצאות הביטחון של הממשל ומתחילות לפזול לשווקים חדשים", אומר ל"מוסף כלכליסט" גורם בתעשייה הביטחונית בישראל. "אלביט והתעשייה האווירית כבר מתחרות צמוד עם האמריקאים, וזה משהו שלא היה נפוץ בעבר". לפני חצי שנה הפנטגון, בלחץ יצרניות נשק, אישר יצוא מזל"טים לעשרות מדינות נוספות, ולפני כמה ימים פורסם כי ג'נרל אטומיקס האמריקאית, מפתחת הפרדטור, מכרה לאמירות הערבית אבו דאבי מל"טי פרדטור תמורת 200 מיליון דולר.

 

וכך, בחיפוש אחרי כיווני צמיחה חדשים, יצרניות רובוטי הריגול והלחימה המעופפים החלו לפנות לשוק האזרחי. בתחילה פנו לסוכנויות ממשל, אחר כך לרשויות אכיפת חוק, ואז ארגונים אזרחיים גדולים יותר ופחות, ולחברות עסקיות. הכל כדי לשרוד בשוק תחרותי.

 

 

"אנחנו בהחלט רואים קשר הדוק בין כניסת המזל"טים לעוד מדינות בעולם לבין העלייה בשימוש בהם בתוך שטחי ארצות הברית", אומרת ל"מוסף כלכליסט" ג'ניפר לינץ', עורכת דין בעמותת השקיפות השלטונית והשמירה על הפרטיות Electronic Frontier Foundation (EFF). "כאשר היקף הלחימה יורד, יצרניות הנשק שמבקשות להמשיך למכור מתחילות לשווק את מוצריהן באגרסיביות בתוך ארצות הברית".

 

ומה גודלו של השוק האזרחי? תלוי את מי שואלים. "בכנס האגודה הבינלאומית למערכות רכב לא מאוישות (AUVSI) שנערך בשבוע שעבר בווירג'יניה שמעתי את ההערכה שבתוך עשור שוק המזל"טים האזרחי יגיע ל־12 מיליארד דולר בשנה", אומר לנו סינגר. "אבל לדעתי זו הערכה שמרנית. אני אומר משהו אחר. חשוב לרגע על מחשבים. לפני 40 שנה מחשבים היו בעיקר בצבא, ואם היית מעריך את הנגזרת האזרחית שלהם היית מגיע למספרים קטנים. אבל ברגע שהם נכנסו לשימוש אישי נוצרו אינסוף נגזרות שלא היתה דרך לחשוב עליהן קודם לכן. השוק המריא. האם יכולת להאמין לפני 40 שנה שיותר ממחצית המסחר בבורסאות העולם יתבצע בלעדית על ידי תוכנות מחשב? שההחלטות יתקבלו על ידי מחשבים? זה מה שיקרה עם המזל"טים. היום חושבים שמזל"טים אזרחיים ישמשו רק למודיעין, כמו שהם עושים בתחום הביטחוני. אבל מה עם, למשל, תובלה ומשלוחים? זה שוק של 4 טריליון דולר בשנה, ואף אחד כרגע לא חוזה שהמזל"טים יהיו שם. אבל הם יהיו. שם ובעוד מקומות שאנחנו לא יכולים לתאר לעצמנו".

 

 

ובינתיים, גם הטכנולוגיה הצבאית לא קופאת על השמרים. בפברואר 2011 סוכנות הפיתוחים הצבאיים של הפנטגון דארפ"א חשפה את ה־Hummingbird Nano, "יונק הדבש הזעיר", רובוט צילום מעופף במשקל 20 גרם, שנראה וזז כמו הציפור שעל שמה הוא קרוי, ויכול לחדור למבנים ולעופף ולצלם בתוכם, לעתים בלי לעורר חשד.

 

כל טכנולוגיה גם משחיתה

 

לפי ארגוני שקיפות וזכויות פרט ובראשם ה־EFF, זה האיום האמיתי של עידן המזל"טים: באינטרנט, היעדר החוקים והרגולציה סייעו להעצים את הפרט ולקדם את הדמוקרטיה. אך היעדרם בהפעלת מטוסי ריגול מתקדמים יעצים בעיקר את בעלי המטוסים. כאשר Argus, טכנולוגיית האיתור של ה־Reaper שמשמשת את צבא ארצות הברית וצה"ל — וכעת, מתברר, גם משרדי משטרה בצפון דקוטה - תגיע למזל"טים פרטיים, אזי יחל עידן חדש של הטרדה וחדירה לפרטיות. הטרדה של המאה ה־21, שאי אפשר יהיה לרסנה עם חוקים של המאה ה־20.

 

"כמו במקרים אחרים שבהם נעשה שימוש לא הולם בטכנולוגיה, יש להניח שגם במזל"טים ניחשף לשימוש לא הולם ופגיעה בפרטיות", אומר פרופ' ג'ון ווילסנור מאוניברסיטת UCLA, שמשמש מומחה לחדשנות טכנולוגית במכון ברוקינגס. "הדיון הנוכחי אצלנו בארצות הברית נסוב על השאלה האם מערכת החוק שלנו מסוגלת להגן על פרטיות האזרחים מהטכנולוגיה החדשה הזאת". "אנחנו מאוד חוששים מהפגיעה הקשה בפרטיות", מוסיפה לינץ' מ־EFF. "לכן דרשנו להנגיש לאזרחים את כל המידע על שימוש במטוסים ללא טייס בסביבתם". סקר של מכון הסקרים האמריקאי Rasmussen Reports גילה בסוף השנה שעברה כי יותר ממחצית האמריקאים מתנגדים לשימוש במזל"טים.

 

ובנוסף, צריך לחשוב על עסקה שנחשפה באחרונה, שבה יצרנית המזל"טים האמריקאית Vanguard Defence Industries מכרה באוקטובר 2011 למשרד השריף במונטגומרי, טקסס, הליקופטר זעיר מדגם ShadowHawk שנושא טילי אוויר־קרקע. המחיר היה 300 אלף דולר. ככל הידוע, זו הפעם הראשונה שבה גוף לא צבאי הצטייד במזל"ט תקיפה. "צריך לזכור שמזל"טים פותחו למשימות מלחמתיות, ובעלות נמוכה יותר ותקן מחמיר פחות מכלי טיס שיושב בהם אדם, ולכן ההסתברות שהם יתרסקו גבוהה יותר", מסביר לנו מהנדס בכיר לשעבר באלביט מערכות. "במשימה בגבול זה סביר, אבל לשמי תל אביב נחוץ שיעור התרסקויות נמוך יותר".

 

ההתנגדות הציבורית מתחילה לשאת פרי. בעיר שארלוטסוויל בווירג'יניה הועברה תקנה שאוסרת על הטסת מזל"טים. בסיאטל הודיעה העירייה כי בכוונתה להחזיר את שני המזל"טים שרכשה, בשל הלחץ הציבורי נגד השימוש בהם. אבל מול הלחץ הציבורי ישנו לחץ הלוביסטים, שהתבטא בין היתר בתקנות פתיחת השמים למזל"טים שאובמה חתם עליהן ב־2012 - התקנות ייכנסו לתוקף ב־2015.

 

בישראל עדיין לא ידוע על אלפי אישורים לגופים אזרחיים להטיס מזל"טים. לדברי גורמים ברשות התעופה האזרחית, כמה חברות מסחריות הגישו בקשה להיתר הפעלת מזל"טים. עם זאת, סירבו מהרשות לספק את רשימת המבקשים. בעל מניות באחת מיצרניות המזל"טים בישראל אמר ל"מוסף כלכליסט" שכמה גורמים מקומיים כבר מטיסים מזל"טים ללא אישור, ובכך עוברים על החוק. "עד היום האישורים ניתנו נקודתית להטסות מסויימות, לא ניתנו אישורים קבועים. אבל יש מי שפשוט מטיסים וקוראים לזה 'טיסנים'".

 

כך או אחרת, בשנים הקרובות יש לנו סיבה טובה להביט אל השמים.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x