ישראל מתחברת לכלכלה
 

בארץ

מילון כלכליסט
המטאור שהתפוצץ ברוסיה בתחילת החודש
המטאור שהתפוצץ ברוסיה בתחילת החודש 
צילום: איי פי
מניות קשורות לכתבה
    כתבות מוסף בכל סוף
    שבוע ישירות למייל שלך
     

     מאשר קבלת תוכן שיווקי

    דיוור נוסף
     

    הגיע הזמן שנתחיל לדבר על הכחדת האנושות

    זה יקרה לאט, בלי מטאורים או התפוצצויות, וילווה באירועים משונים שהקשר ביניהם אינו ברור. חוקרי מאובנים ואקולוגים טוענים כי הכחדות המוניות כמו זו שחיסלה את הדינוזאורים הן בעצם מנגנון השמדה עצמית של החיים והאבולוציה, ושלפי כל הסימנים הספירה הבאה לאחור כבר החלה

    אופיר דור

    28.02.13, 07:50
    65 תגובות
    המייל האדום | תגובה לכתבה | הדפסת כתבה | שלחו כתבה |
    שתף כתבה

    1. קרקור אזהרה

    איש אינו יודע למה באמת הצפרדעים נכחדות.



    חרף ממדיהן הקטנים ועורן הלח הצפרדעים, והדו־חיים בכלל, הם מהשורדים היותר קשוחים בכדור הארץ. ב־370 מיליון שנות קיומם הדו־חיים שרדו כמה וכמה אירועי הכחדה המונית. הם שרדו את "ההכחדה הגדולה", שמחתה לפי הערכות 96%–90% מהחי והצומח בעולם, ובהם מינים רבים של מקקים; את ההכחדה שבה הושמדו הדינוזאורים; וגם את עידן הקרח האחרון, שהסתיים לפני כמעט 12 אלף שנה. תרמו לכך יכולות הסתגלות מרתקות, כמו גם יכולתן של נקבות הצפרדע להטיל אלפי ביצים. מבין יותר מ־4 מיליארד צורות חיים שלפי הערכת המוזיאון האמריקאי לתולדות הטבע התקיימו בשלב זה או אחר על פני האדמה, רק 1% חיים כיום. הצפרדעים נמנות עם הוותיקים והקשוחים במועדון השורדים הזה.

     

    הקרפדה הזהובה של קוסטה ריקה. נמנית עם עוד צפרדעים שנכחדו מאזורים שמוגנים מהאדם. וכעת תור הדבורים
    הקרפדה הזהובה של קוסטה ריקה. נמנית עם עוד צפרדעים שנכחדו מאזורים שמוגנים מהאדם. וכעת תור הדבורים צילום: Papa Lima Whiskey

      

    עד עכשיו. זה החל בשנות השמונים, כשביולוגים הבחינו שהצפרדע צהובת הרגליים נעלמת מהרי סיירה נבאדה בקליפורניה. בתוך עשור צנח מספר קהילות צהובי הרגליים מ־146 ל־11. במקביל, הקרפדה הזהובה נעלמה מיערות העד המעוננים של קוסטה ריקה. הפרט האחרון ממין זה נצפה לאחרונה לפני 24 שנה. צפרדע הארגמן של ונצואלה נראתה לאחרונה לפני 23 שנה. מ"הארלקינו של קוסטה ריקה" ששקקה במרכז אמריקה נותרה מושבה יחידה בת כ־60 פריטים. ובמקביל ממשיכות להיעלם קהילות דו־חיים באוסטרליה ופיג'י, באירופה וגם בישראל. מבין שבעה מיני הדו־חיים המקומיים אחד נכחד וארבעה קוטלגו כמצויים בסכנת הכחדה. ביולוגים גם דיווחו על זינוק בשיעורי המומים המולדים והמוטציות בצפרדעים בארצות שונות, ובעיקר באוסטרליה. כאילו נתקפו מחלה משונה או, לחלופין, כאילו האבולוציה מנסה נואשות לאלתר פתרון לדחק מסתורי.

     

    במשך עשור וחצי התנהל ויכוח בין ביולוגים שהזהירו מפני היעלמות הצפרדעים מכדור הארץ לבין מדענים סקפטיים שטענו שהנתונים מייצגים שינויים טבעיים בעולם החי. הוויכוח הסתיים בשנת 2000, בכתב העת המדעי המצוטט בעולם "נייצ'ר". מתחת לכותרת היבשושית "ראיות כמותיות לפיחות גלובלי באוכלוסיית הדו־חיים" התפרסמו נתונים חד־משמעיים ששינו את הוויכוח מהשאלה אם הצפרדעים נעלמות, לשאלה למה. ההשערות וההאשמות רבות - החל בזיהום מעשה ידי אדם וכלה בקרינה קוסמית - אבל תשובה מוסכמת אחת עדיין אין. הדבר היחיד שמוסכם על כולם הוא שזה קורה עכשיו, בכל העולם ובמהירות מבהילה.

     

    "זו רק ההקדמה", אומר ל"מוסף כלכליסט" פרופ' דיוויד וויק מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, שחוקר דו־חיים זה כחמישה עשורים ועוקב אחרי התהליך מראשיתו. "בקרוב האירועים האלה יתרחשו אצל עוד מינים של בעלי חיים וצמחים".

     

    מאובן דינוזאור באתר חפירות בסין. מבין הכחדות רבות, רק בזו נמצאו ראיות לאסון שמקורו חוץ־ארצי
    מאובן דינוזאור באתר חפירות בסין. מבין הכחדות רבות, רק בזו נמצאו ראיות לאסון שמקורו חוץ־ארצי צילום: רויטרס

     

    וויק אומר זאת בין היתר על רקע דו"ח עדכני שפרסמה החברה הזואולוגית של לונדון, שמזהיר מהיעלמות של כחמישית ממיני חסרי החוליות. הדבורים הן המפורסמות שבהם. מדי חורף עוד ועוד כוורות מתרוקנות בצפון אמריקה ואירופה, ובשנים האחרונות הדבורים מתות גם בישראל. אוכלוסייתן המקומית מצטמצמת מדי שנה בכרבע, משלל סיבות שהקשר ביניהן אינו ברור. לפי דו"ח החברה הזואולוגית, לא רק הדבורים נעלמות אלא כל מועדון "החרקים המאביקים", שיחד אחראים לרביית רוב גידולי החקלאות. אוכלוסיות של עוד חרקים ויצורים עם תפקידים אחרים בייצוב המערכת האקולוגית מצטמצמות גם הן. והסיבה? ההשערות רבות: וירוסים, זיהום אוויר, שינויי אקלים, אילוצי נדידה, פלישה של זנים טורפים. תשובה ברורה אחת אין. ובאופן מוזר, הציפייה מהטבע ש"ימצא דרך" ומהאבולוציה ש"תעזור להסתגל" בינתיים לא מתממשת. "אבל בכל הנוגע לדו־חיים יש דבר שאמרתי פעמים רבות, ואני עדיין משוכנע בו", אומר לנו וויק. "רבים מהמינים של המשפחה הזאת, שנמצאת עכשיו בסכנה, ישרדו גם אחרי בני האדם".

     

    זו אינה כתבה על איכות הסביבה. לא יצוטטו פה מדענים שמקוננים על הפגיעה בטבע וממשלות לא יואשמו על אוזלת ידן במאבק בזיהום. גם לא יוצג פה חומר לימוד מבתי ספר על חשיבות שרשרת המזון. למעשה, ההשערה המבהילה שתוצג כאן סותרת את הדעה הרווחת על האקולוגיה של העולם, כפי שהיא נלמדת זה שנים בבתי ספר. ההשערה יוצאת הדופן הזאת שייכת לפיטר וורד (Ward), פרופסור לביולוגיה וחקר מאובנים מאוניברסיטת וושינגטון בסיאטל, מומחה עולמי לחקר שינויי אקלים בתקופות פרהיסטוריות ומחברם של עשרה ספרי מדע שמתמקדים באבולוציה ובאירועי הכחדה בעברו של כדור הארץ. וורד סבור שהכחדות המוניות - שם שהמדע נתן למצב שבו בתקופת זמן קצרה רוב החי והצומח בכדור הארץ מת ולפחות 75% מהמינים נעלמים לבלי שוב - אינן תוצאות של אסונות קוסמיים יוצאי דופן, אלא חלק בלתי נפרד מהאקולוגיה של העולם. השמדה עצמית של דיירי העולם היא עניין שבשגרה, מעין תופעת לוואי אפלה ופגומה באבולוציה. ולפי ממצאיו של וורד, סיבוב ההכחדה הבא יכלול את המין האנושי.

     

    הנאוטילוס מעידן הדינוזאורים. רוב זניו נעלמו לצד חיות ים אחרות אלפי שנים לפני פגיעת האסטרואיד
    הנאוטילוס מעידן הדינוזאורים. רוב זניו נעלמו לצד חיות ים אחרות אלפי שנים לפני פגיעת האסטרואיד צילום: רויטרס

     

    "אנחנו נמצאים בתחילת אירוע חדש של הכחדה המונית, אחד מרבים שעברו על כדור הארץ", אומר וורד בראיון ל"מוסף כלכליסט", "הפעם אנחנו, בני האדם, שותפים ליצירתו. אבל אין זה יוצא דופן. רוב אירועי ההכחדה בתולדות כדור הארץ נגרמו על ידי היצורים שחיו בו, ותמיד החלו כך. הם לא היו פתאומיים אלא התפרסו על פני אלפי ואף מיליוני שנים. מה שמיוחד באירוע ההכחדה הנוכחי הוא שהפעם אנחנו, בני האדם, נימנה על הקורבנות שלו".

     

    2. היפותזת מדיאה

    וורד התפרסם בעשור האחרון כאדם שמעז לערער על אחת התפיסות הנפוצות במדע: הסברה שהטבע תומך בחיים. איש אינו מצפה שהאטמוספרה תהפוך בתהליך טבעי לגז רעיל או שמי תהום טהורים יהפכו לחומצה. האדם מזהם, הטבע מתקן. די בכך שהאדם יפסיק לזהם, והחי והצומח ידאגו לשאר.

     

    הסברה מובנת מאליה, אך למעשה היא די חדשה. לפחות כגישה מדעית. שמה המדעי הוא "היפותזת גאיה", על שם אלת האדמה היוונית, ופיתח אותה בשנות השישים המדען הבריטי עטור הפרסים ד"ר ג'יימס לאבלוק. לאבלוק, אז חוקר בנאסא, הראה שכמו בתיאוריה הכלכלית הקלאסית של אדם סמית, שלפיה פעולותיהם האנוכיות של יחידים יוצרות יחד "יד נעלמה" שמיטיבה עם החברה כולה, כך גם מירוץ ההישרדות האכזרי בטבע הוא שהפך את כדור הארץ למקום שכל כך נוח לחיות בו. בעלי חיים מתקיימים מהגז שצמחים פולטים ולהפך, וכל המינים החיים מקיימים מבלי דעת יחסי גומלין מורכבים שמייצבים את ההרכב הכימי של המים, האוויר והאדמה.

     

     פרופ' פיטר וורד. "החיים אינם אורחים מנומסים במלון"
    פרופ' פיטר וורד. "החיים אינם אורחים מנומסים במלון" צילום: מרי לוין/UW

     

     

    בשנות השבעים, אחרי שנים של איסוף ראיות והצגת מודלים מתמטיים, השערת גאיה אומצה כדעה הרווחת במדעי החיים. היא הולידה את הגישה העכשווית לאיכות הסביבה, וגם שימשה השראה לחובבי אמונות העידן החדש, שהתאהבו במטאפורה שמדמה את הפלנטה לאורגניזם גדול וחי.

     

    אבל עם תיאוריות מצליחות יש בעיה: כשעובדות חדשות סותרות אותן לפעמים מעדיפים להתפלפל על העובדות במקום לחזור ליסודות. במקרה של השערת גאיה, הבעיה היתה שבמקביל לפיתוחה חוקרי מאובנים גילו עוד ועוד ראיות לשורת הכחדות המוניות שאירעו מאז ראשית החיים בעולם, ובעיקר בחצי מיליארד השנים האחרונות, אלה שקדמו לעליית האדם וזיהום האוויר שלו. רבות מההכחדות לוו באסונות אקולוגיים, ובהם הפיכת האטמוספרה לרעילה, הפיכת המים לחומציים, קטבים שנמסו ואוקיינוסים שנסוגו.

     

    להכחדות הוצע הסבר שמיד הניח את דעת כולם: ב־1980 הפיזיקאי זוכה הנובל לואיס אלוורז גילה ברחבי העולם שרידים מפגיעת אסטרואיד עצום בכדור הארץ לפני 65 מיליון שנה, בדיוק בתקופה שבה נכחדו הדינוזאורים. ב־1990 זוהה במקסיקו המכתש שהאסטרואיד יצר. באחת נמצא פתרון מושלם לכל אירועי ההכחדה: תאונות ביקום. אסטרואידים גדולים שאולי התנגשו בפלנטה וגרמו לחורף גרעיני, או שמשות קרובות שאולי קרסו ופלטו קרינה קטלנית. ההשערות הללו נשמעו מאז ראשית חקר המאובנים, אבל עקבות האסטרואיד מתקופת הדינוזאורים כאילו הוכיחו את כולן. "האשמת עצמים שמימיים מאוד נוחה, ובעיקר מחזקת את השערת גאיה", אומר וורד.

     

    המטאור שהתפוצץ החודש ברוסיה. נוויץ': "אנחנו החיות היחידות שיכולות להתכונן לאירועים כאלה"
    המטאור שהתפוצץ החודש ברוסיה. נוויץ': "אנחנו החיות היחידות שיכולות להתכונן לאירועים כאלה" צילום: איי פי

     

    וורד החל לחשוד בהסבר הנוח הזה כבר בסוף שנות השמונים, כשבדק בספרד ואנטארקטיקה מאובנים מעידן הדינוזאורים. כפי שציפה, הוא מצא עדויות לכך שהמוני מיני חיות ימיות הוכחדו בו בזמן, לרבות 30 זנים של הדיונון הפרהיסטורי נאוטילוס. אך הוא הופתע לגלות שהמינים הללו נכחדו, בקצב הולך וגובר, ב־100 אלף השנים שקדמו לפגיעת האסטרואיד. כשההתנגשות אירעה רובם כבר לא היו.

     

    "איי סיימור באנטארקטיקה הם מקום מצוין לבדוק בו שרידים מעידנים קודמים", וורד אומר, "בדיקות שערכנו שם גילו שב־2–3 מיליוני השנים שקדמו לאסטרואיד העולם התחמם בעשר מעלות, ובמקביל באוקיינוסים פרחה אוכלוסייה של חיידקים קטלניים במיוחד, חיידקי גופרית (זניהם קרויים Green Sulfur Bacteria ו־Purple Sulfur Bacteria - א"ד). אלה צאצאים של חיידקים עתיקים שהיו כאן הרבה לפני שהיה חמצן באטמוספרה. הם משגשגים בסביבה דלת־חמצן ופולטים מימן גופריתי רעיל". וורד סבור שההתחממות, שבאחרונה נמצאו ראיות לכך שמקורה בפעילות געשית פרהיסטורית באזור הודו, היא שסייעה לפריחת החיידקים הרעילים, שבתורם חוללו בעולם משהו נורא, הרעלה שדלדלה את החיים בכוכב. האסטרואיד המפורסם רק עזר לסיים זאת.

     

    וורד החל לבדוק מאובנים מאירועי הכחדה אחרים. הוא מצא עקבות מרשיעים לאותם חיידקי גופרית במאובנים בדרום אפריקה מתקופת "ההכחדה הגדולה" מלפני רבע מיליארד שנה. חוקרים בסין ואוסטרליה מצאו במאובנים מהתקופה את אותם העקבות.

     

    לאבלוק. שינה את מושג איכות הסביבה
    לאבלוק. שינה את מושג איכות הסביבה צילום: אי פי איי

     

    "לפי מחקר אחר, אותם חיידקים היו בעצמם קורבן של אירוע הכחדה, מלפני 2.5 מיליארד שנה", וורד כותב. לדבריו, כשהחד־תאיים הראשונים שעשו פוטוסינתזה התפתחו, הם מילאו את האטמוספרה בחמצן, שינו את הרכב האוויר וחיסלו את רוב החיים שהתקיימו עד אז. חיידקי הגופרית היו מהמעטים ששרדו, בכמה כיסים נטולי חמצן באוקיינוסים. "הם גורשו מהעולם באלימות, ומאז חזרו כמה פעמים לנקום", הוא אומר. ונזקי הפוטוסינתזה היו לדבריו גדולים עוד יותר: במאמר למגזין "New Scientist" וורד כתב ש"הכחדת הפוטוסינתזה" גם רוקנה את האטמוספרה מגז החממה פחמן דו־חמצני וכך, בתהליך של מיליוני שנים, העולם התקרר עד שקפא. זה היה עידן הקרח הראשון. לפני כ־400 מיליון שנה האירוע חזר כשאת העולם מילאה הצמחייה שהקפיצה את צריכת הפחמן הדו־חמצני ושוב הקפיאה את הפלנטה.

     

    צמחים שחוללו עידני קרח, חיידקים רעילים, וגם ממצאים על חיידקים מראשית ימי הפלנטה שכיסו את העולם בגז מתאן וגרמו להכחדה מהראשונות בתולדות העולם - וורד מצא עוד ועוד הסברים חלופיים להכחדות הפרהיסטוריות. וכמעט תמיד הרוצח לא הגיע מהחלל, אלא נולד פה, בכדור הארץ.

     

    שטיינר בכנס איכות הסביבה בדוחא. "יום אחד לא נוכל עוד לשאול 'מה עושים?'"
    שטיינר בכנס איכות הסביבה בדוחא. "יום אחד לא נוכל עוד לשאול 'מה עושים?'" צילום: רויטרס

     

    "השערת גאיה מתארת עולם שבו אורחים במלון צובעים מחדש את הקירות לפני שהם עוזבים", אומר וורד. "החיים אינם כאלה. בעלי חיים תמיד מתרבים מעבר למשאבים הקיימים, דוחקים את מתחריהם באנוכיות ולא מוטרדים מהשפעת פעולותיהם, גם כשהמחיר הוא השמדה עצמית. שים זוג חרקים בבקבוק והאכל אותם בקצב וכמות קבועים. הם תמיד יתרבו לאוכלוסייה גדולה מכפי שהמזון יכול לקיים. הם ייאבקו, ורבים ימותו ברעב. כך נוהגים גם עצים שחוסמים את אור השמש מצמחים אחרים וצמחי מדבר שלוקחים לעצמם את כל הלחות ומחסלים את שכניהם. האבולוציה לא באמת מתוכחמת דיה כדי למנוע אסונות גלובליים. בטווח הארוך, לתת לטבע לעשות את שלו זו התאבדות".

     

    "ישנו רוצח משוחרר שמסוגל לחולל אסון עולמי", כתב וורד בספר בנושא מ־2009. "הוא רצח בעבר הרחוק והקרוב, והוא ירצח שוב. הרוצח הוא החיים עצמם. ואם לא נפקח עליו הוא ישמיד גם את עצמו".

     

    הספר הקודר שבו מופיעה האמירה קרוי על שם ההשערה המרדנית של וורד. כעקיצה מכוונת לשם היפותזת גאיה, וורד בחר בשמה של האם הגרועה ביותר במיתולוגיה היוונית, זו שרצחה את ילדיה בהתקף גחמני. הוא קרה להשערה שלו "היפותזת מדיאה".

     

    3. נקודת המפנה

    "ההיעלמות של מיני חיים רבים, בעיקר באיים כגון הוואי ומדגסקר, היא אות ראשון לכך שאירוע הכחדה חדש החל", אומר וורד. "אירועי הכחדה נמשכים אלפי שנים, אבל הסימנים מופיעים מוקדם. כאן הם ברורים, כמו גם חלקם של בני האדם בכך".

     

    את הסימנים הברורים וורד מזהה גם באוקיינוסים. בסוף 2009 תוכנית הגנת הסביבה של האו"ם פרסמה דו"ח שלפיו האוקיינוסים הולכים ונעשים חומציים - חומציותם עלתה ב־30% מאז אמצע המאה ה־18, כלומר מראשית המהפכה התעשייתית ותחילת השימוש התעשייתי בדלקים. ההסבר המקובל לתופעה הוא גז פחמן דו־חמצני שהולך וממלא את האטמוספרה, וחלקו נמס במים. חשוב לציין שהשינוי עצמו מזערי: גם אחרי עלייה של 30% ב־250 שנה, מי הים עדיין "חומציים" פחות ממי שתייה. אבל לפי דו"ח האו"ם קצב השינוי הזה מהיר פי מאה מכפי שהיה ב־20 מיליון השנים האחרונות, ועבור בעלי חיים ימיים רבים הוא עשוי להיות קטלני.

     

    דייסון. "הנשק הגרעיני מסוכן יותר"
    דייסון. "הנשק הגרעיני מסוכן יותר" צילום: אימג'בנק, Gettyimages

     

    "גם בהכחדת הדינוזאורים וב'הכחדה הגדולה' זה התחיל באוקיינוסים שהושפעו מהפחמן באוויר", אומר וורד בהרצאות וראיונות, "ההבדל הוא שאז הגז הגיע מוולקנו, כעת הוא מגיע מהוולוו". את וורד מדאיג השלב הבא בתהליך, פריחת חיידקי הגופרית הרעילים. "הם עדיין מחכים לנקמה שלהם", הוא אומר בצחוק, אבל הצרות שלנו יגיעו הרבה לפניהם. זיהום האטמוספרה מתקרב לריכוז של 400 חלקי פחמן דו־חמצני למיליון מולקולות אוויר, ועולה בקצב של שני חלקים לשנה. אם הקצב יגבר, בתוך פחות מ־200 שנה נגיע לריכוז של אלף חלקי פחמן דו־חמצני למיליון מולקולות אוויר, ובהיסטוריה הגיאולוגית של כדור הארץ מעולם לא התקיימו קרחונים בריכוז כזה של גזי חממה. הקטבים יימסו לאט, במשך כאלף שנים, אבל את השינויים הנוראיים נרגיש כמעט מיד".

     

    נבואת הקרחונים הנמסים של וורד מצלצלת מוכר. אמנם וורד אינו מזוהה עם מדעני שימור הסביבה ובעבר ייחס את ההתחממות הגלובלית בעיקר להתחממות השמש. אבל בחשש מהיעלמות הקטבים ומהצפת היבשות הוא מצטרף למועדון הולך וגדל של מדענים. המוכר בהם הוא ג'יימס הנסן, ראש המרכז לחקר החלל של נאסא ויועצו של אל גור. מדענים נוספים הוציאו בשנה שעברה כמה ספרים שחוזים כי מתאר החופים של העולם ישתנה כבר ב־2050.

    "אלה לא רק המים שיכסו יותר שטח", אומר וורד. "מלח מהים נע בקרקע למרחקים גדולים. עלייה של כמה אינצ'ים במפלס הים תהרוס אזורים עצומים שמכלכלים בעלי חיים. אבל כשהקרחונים יימסו המים יעלו לגובה של עד 300 רגל (כ־90 מטר). מה ההר הכי גבוה בישראל?".

     

    אנה-לי נוויץ'. "מתחילים מעמדת נחיתות"
    אנה-לי נוויץ'. "מתחילים מעמדת נחיתות" צילום: ג'ונתן ווילקינס

     

    יש לנו הר של חצי ק"מ, וישנו החרמון הגבוה.

    "אז אני מניח שרק רוב ישראל תשקע במים".

     

    דיברת על טווח של אלף שנה. מי יודע מה יהיה אז. מה רלבנטי לדור הקרוב? למאה הקרובה?

    "במאה הקרובה כדור הארץ יתחמם מאוד ופני הים יעלו בלפחות מטר, אולי בשניים. הרבה שטחים חקלאיים יטבעו, לרבות רוב שדות האורז. אפשר לצפות שהמזון יתייקר ורבים יחפשו מזון באופן נואש". בספר המדע הפופולרי "The Flooded Earth" ("העולם המוצף") שהוציא ב־2010 כותב וורד שבני אדם לא יכבשו את החלל במאות הקרובות, פשוט כי הם ישקיעו משאבים בהעברת ערים לאזורים גבוהים.

     

    אפשר היה להדחיק את נבואות החורבן של וורד אלמלא חוקרים רבים שאינם שותפים להשערת מדיאה שלו כן שותפים לתחזיותיו. בשנה שעברה, שנת הגרעין האיראני, הבחירות באמריקה והחרפת המשבר באירופה, המגזין "אטלנטיק" העניק את התואר "החדשות החשובות של השנה" דווקא למאמר מדעי יבשושי שהתפרסם ביוני בכתב העת "נייצ'ר": הרכב בן 22 חוקרים פרסם, תחת הכותרת "לקראת שינוי מגמה בביוספרה של כדור הארץ", תחזית מבהילה שלפיה אנו נמצאים מרחק דורות מנקודת מפנה שבה עולם החי והצומח ישתנה באופן קיצוני, כפי שקרה בחמש ההכחדות הגדולות של חצי מיליארד השנים האחרונות. "אנחנו רואים תיעוד לשינויי אקלים מהירים ושיעורים גדלים של הכחדת מינים, כך שדי ברור שאנחנו עומדים בפני משהו גדול", כתב, עם פרסום המאמר, בכיר המחברים פרופ' אנטוני בָּרנוֹסקי (Barnosky), ראש מעבדת ברנוסקי לחקר האקלים באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. ב־2011 הוא פרסם ב"נייצ'ר" את המאמר "האם ההכחדה השישית כבר הגיעה?", שם ציטט בין היתר ממצאים של וורד.

     

    במאמר החדש ברנוסקי ועמיתיו מצביעים על מתאם בין התפשטות האדם בעולם לבין התרבות סימני האסון. נכון להיום 43% משטח היבשות כבר משמשים למגורים, תעשייה וחקלאות. ב־2025, כשהאוכלוסייה תגיע לפי הערכות ל־8 מיליארד, שיעור השטח המיושב יגיע ל־50%, וב־2045 הוא עשוי להגיע ל־55%. "ישנן סיבות תיאורטיות להעריך שנקודת המפנה תתרחש כשנגיע לשיעורים האלה, ואז יחולו שינויים גם באזורים לא מיושבים, לרבות קרקעית האוקיינוס", אמר ברנובסקי. "הדבר אינו ודאי, כי התפשטות יתר של האנושות היא תופעה שלא היה לה תקדים בכדור הארץ, אבל כדי להימנע מהפתעות לא נעימות, כדאי שנתרחק מקו ה־50%".

     

    "אנחנו צועדים לעבר התרסקות בלתי נמנעת", מוסיף בשיחה עם "מוסף כלכליסט" פרופ' ג'יימס בראון, ראש מעבדת בראון למאקרו־ביולוגיה באוניברסיטת ניו מקסיקו, ששותף לחיבור המאמר. כשבראון, אקולוג מוערך וחבר האגודה הלאומית למדעים בארצות הברית, אומר "התרסקות בלתי נמנעת" הוא מציין מבחינתו עובדה יבשה. "מאזן האנרגיה בכדור הארץ לא יכול לתמוך לאורך זמן אפילו ב־7 מיליארד בני אדם, ובוודאי לא ב־10 מיליארד", הוא אומר. "מה שמאפשר את קיום האוכלוסייה העצומה הזאת הוא דלק המאובנים, שכעת אוזל. אנשים מבוהלים מההתחממות הגלובלית, אבל אני אוהב את המשפט של אל גור, שאמר שהיא לא יותר מעליית חום בזמן מחלה, סימפטום לבעיה חמורה יותר, שהיא גידול האוכלוסין שזקוקים לאנרגיה".

     

    לפי טענה רווחת המדע והטכנולוגיה יספקו פתרון. אנרגיה חסכונית, לדוגמה.

    "הטענה שיהיה בסדר נפוצה אצל אנשי טכנולוגיה וכלכלנים, אבל זו לא טענה מדעית כי היא לא מבוססת על עובדות. זו תקווה כללית. מבחינה ביולוגית, מתמטית ופיזיקלית, הגידול המהיר באוכלוסייה לא יכול להימשך לנצח, ואם בשנים הקרובות לא נתמודד איתו אז נדפקנו. בינתיים אנחנו מבזבזים זמן, ואפילו בהתחממות הגלובלית לא טיפלנו".

     

    במסיבת עיתונים שנערכה לקראת ועידת האקלים האחרונה של האו"ם הגדיר מנהל ארגון שמירת הטבע של האו"ם אקים שטיינר את תקופתנו כ"עידן חוסר האחריות". "יבוא יום שבו נתעורר ולא נוכל עוד לומר 'זה נורא, האם אפשר לשנות את המצב?'", אמר.

     

    "כן, אנחנו הרסניים, אבל אני סבור שגם ננסה למנוע את השמדתנו", אומר לנו וורד. "האדם הוא יצור חכם, וזו סיבה להאמין שלא כולנו ניכחד. אבל אני משוכנע שרבים ימותו והיתר יספגו ירידה רצינית ברמת האושר שלהם. בינתיים, הדבר הראשון שאנחנו יכולים לעשות הוא להתרחק מדלקי פחם".

     

    4. היום שאחרי מחר

    אנה־לי נוויץ', העורכת הראשית של אתר המדע והתרבות האמריקאי הפופולרי io9.com, היא מהעיתונאים שלוקחים ברצינות רבה את האזהרות מפני אסון עולמי בממדים פרהיסטוריים. בעוד חודשיים יתפרסם בארצות הברית ספרה "להתפזר, להסתגל ולזכור: איך בני האדם ישרדו הכחדה המונית", שבו היא מרכזת את האזהרות מפני "ההכחדה השישית" ואת התובנות לגבי היצורים ששרדו אירועי הכחדה בעבר, ומעלה רעיונות לדרכים להיערך לאסון כזה.

     

    נוויץ' היא מאלה שתולים תקווה בפתרונות הטכנולוגיים. כבעלי חיים, היא כותבת בספרה, אנחנו בעמדת נחיתות: החיות המפותחות ששרדו הכחדות בעבר היו קטנות, בעלות דם קר ויכולת לחיות מתחת לאדמה ולעכל גרגירים ושורשים קטנים. אנחנו גדולים, תלויים בשמירה על חום גופנו ומעכלים דווקא מזונות כגון ירקות טריים וחלבונים מבושלים. "אבל מצד שני", היא אומרת בראיון ל"מוסף כלכליסט", "אנחנו מסתגלים היטב לסביבות חדשות, ואנחנו גם בעלי החיים היחידים שיכולים ללמוד מההיסטוריה. אנחנו היחידים שיכולים להיערך לסכנות תיאורטיות, בין אם זה האסטרואיד הבא שייכנס לאטמוספרה, התפרצות געשית גדולה או התוצאות של פעולותינו אנו. אנחנו מסוגלים להתכונן, ולמנוע".

     

    בספר עצמו מופיעות הצעות כגון בניית ערים תת־קרקעיות, קידום תוכניות ליישוב החלל, ואפילו טיפוח מטבחים שמבוססים על בישול אצות - שמתאוששות מהר מאסונות אקולוגיים. אך משהו בגישה הישירה, הכמעט אגבית, מעלה שאלה אחרת.

     

    יכול להיות שיותר מאשר סכנה ממשית האזהרות האלה הן אופנה? יש הטוענים שהמזהירים מפני אסון גלובלי פשוט רוצים להרגיש חשובים.

    "כולם רוצים להרגיש חשובים ולהזהיר מאסונות, גם פוליטיקאים, מנהיגים דתיים וסופרים. ההבדל הוא שלמדענים יש גם נתונים והוכחות. אין ספק שהכחדה המונית נוספת תתרחש. זו לא נבואה של המאיה אלא נתונים גיאולוגיים שמראים שבמאות השנים הקרובות הסביבה בכדור הארץ תהפוך לבלתי נסבלת, ואנחנו צפויים למאבק הישרדות קשה".

     

    בכיר המדענים הספקנים, ומי שהפך לסמל האופוזיציה לנבואות הזעם ומקור הרגעה לכל מי שרוצים להתעלם מהן, הוא הפיזיקאי הבריטי־אמריקאי הנודע פרופ' פרימן דייסון, שחתום על שורה ארוכה של גילויים, עקרונות ונוסחאות במדעים המדויקים. דייסון (89) ממשיך לפקוד מדי יום את משרדו באוניברסיטת פרינסטון מתשע בבוקר ועד חמש אחר הצהריים. אך מאז טען לראשונה ב־2005 כי "הרעש סביב התחממות גלובלית מוגזם" הוא עוסק פחות באלקטרודינמיקה קוונטית, התחום שהקנה לו שם עולמי, ויותר בהסברת דעותיו השנויות במחלוקת בענייני סביבה.

     

    "מעולם לא התיימרתי לטעון שאני מומחה בעניינים האלה", אומר דייסון ל"מוסף כלכליסט", "אבל אני כן יודע להבחין בין מתודולוגיה מדעית טובה לגרועה. כשחוקרים טוענים שהם יודעים יותר ממה שהנתונים מראים בפועל, כשהם חוזים איזה אקלים ישרור בעתיד, זה לדעתי מדע רע. כמויות הפחמן הדו־חמצני כיום לא קרובות לרמות שישפיעו ישירות על כדור הארץ, וכרגע השפעתן כנראה טובה. צמחים גדלים טוב יותר בתנאי חממה, ובאזורים טרופיים חמים יש יותר חי וצומח מאשר באזורים קרים, אז התחממות גלובלית עשויה להיות טובה במובן הזה".

     

    איך אתה מסביר את זה שכל כך הרבה חוקרים מזהירים מפני אסון אקולוגי?

    "באמת קשה לי להבין. הראיות סותרות את התפיסה הזאת. הרבה אזהרות מבוססות על מודלים ממוחשבים, אבל ראינו, לדוגמה בכלכלה, איך מודלים שמנסים לחזות דברים מתבררים כלא נכונים".

     

    אז אתה לא מסכים עם ההיפותזה שלפיה לחיים יש נטייה אבולוציונית לכילוי משאבים, זיהום, ובסופו של דבר השמדה עצמית?

    "ברור שהכחדה היא חלק מהטבע. האבולוציה בנויה על הכחדות, שמאפשרות התפתחות של צורות חיים מתקדמות יותר", אומר דייסון. "ייתכן שיום אחד גם אנחנו נפנה את מקומנו למשהו טוב יותר. אני לא יודע. אבל עד שזה יקרה יחלוף זמן רב. בינתיים יש איום הכחדה אמיתי, והוא הנשק הגרעיני. זו הדרך היחידה בימינו שבה אנחנו עשויים להיעלם".

     

     


    65 תגובות ל ”הגיע הזמן שנתחיל לדבר על הכחדת האנושות“

    (65 תגובות)
     
    נושאים
    בארץ רכב עסקי ספורט משפט קריירה קריקטוריסט אפליקציות נדלניסט עולם פנאי 2014 וידאו צרכנות דיגיטלית תעופה ותיירות מינויים חדשים ארכיון שערים טכנולוגי חינוך פיננסי פרסום ושיווק אינטרנט דעות אחריות וסביבה מיוחדים פוטו כלכליסט
     
    השוק
    מקור נתוני הבורסה: קו מנחה /   bizportal
     
    אודות
     
    כלים
    דיוור אלקטרוני Radware Connector Supersize - עיצוב אתרים YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציות