"עסק משפחתי הוא ברכה או קללה? עסק טוב זה ברכה ועסק רע זה קללה"
הראל ויזל, מנכ"ל פוקס, מספר על משפחתו: "אבי עודד אותנו להגביל בזמן את המריבות שלנו, ואמר: 'אתם לא יודעים מה זה כשאין לכם אחים'"
אבי מרדכי, יליד צ'כיה, עבר את השואה כילד. הוא היה באושוויץ וכל משפחתו נרצחה, כולל אחותו הקטנה שהוסתרה בארון מפני הנאצים ומתה מחנק. אמי איזה נולדה בארץ והם הכירו כאן, כשחבר שיצא לצבא ביקש מאבי לשמור על אמי, שהיתה בת הזוג שלו, והם התאהבו. אבי היה איש צבא שלו וקר רוח, אני לא זוכר שהרים פעם אחת את הקול.
,אמא היתה שונה: פעילה, חברותית ומוחצנת. כשאבי תפס אותי ואת אחיי רבים הוא נהג לומר שלא משאירים מריבה פתוחה גם אם היא קשה כי 'אתם לא יודעים מה זה כשאין לכם אחים'. הוריי נהגו לומר: 'אפשר לריב, אבל רק לחצי שעה', והשתדלנו ליישם את זה.
"כשאבי היה מג"ד בתותחנים ושירת בסיני בקבע היו סופי שבוע שבהם ביקרנו אצלו. ישנו באוהל עם הגדוד, אכלנו יחד ארוחות שבת לאורך שולחן ענק, שרנו שירי שבת וצפינו בהקרנת סרט על סדין. אני עדיין אוהב את השלווה הזאת שהכרתי, של החיילים במדבר, וכשאני יורד לאילת אני תמיד אוהב לעשות את זה מוקדם וברכב. כשהפכתי לחייל בעצמי וקיטרתי כמה מטרטרים אותי בטירונות אבי אמר: 'שני דברים לא בוחרים - אחים ומפקדים'.
"כשאבא עזב את הצבא הוא פתח עסק קטן, חנות למוצרי כתיבה, ולא הצליח. הייתי בן 23 וזה השפיע עליי מאוד. פתאום ראיתי את האב הגדול, החזק והחכם במצוקה כספית. כשהטלפון צלצל בבית אבא לא הרים כי הוא ידע שאין לו מה להגיד לבנק. הוא סגר את העסק ויצא ממנו חסר כל, כי השקיע את כל הפנסיה הצבאית בהחזר ההלוואות. היום הסיפור הזה הוא חלק גדול מהדלק שלי ומהצורך תמיד לשמור אמצעים גם ליום סגריר.
"אבי מת שש שנים לפני אמי, ולאחר מותו אמי הציעה לפתוח חנות בגדים מתחת לבית ברמת גן, שבה תמכור פריטים שמיוצרים במפעל של אברהם פוקס, שאבי עבד במפעל שלו כאיש מכירות. בחצי השנה הראשונה אמא היתה לבד בחנות,
וכשראינו שזה תופס נכנסנו לעסק, פיתחנו אותו ונכנסנו לשותפות עם אברהם פוקס. אני תמיד מצטער שאבי לא היה שותף לפרק העסקי הזה בחיי המשפחה, והרגשתי את חסרונו במיוחד בפתיחת החנות בקניון איילון, כי זה היה ה־קניון של המדינה, שכל רמת גן הלכה אליו.
"אחי אסי שותף וסמנכ"ל בעסק, ואחי יפתח פרש והיום הוא שותף לא פעיל. כששואלים אותי אם עסק משפחתי הוא ברכה או קללה, אני עונה: כשהניהול מקצועי - אין לכך קשר. עסק טוב זה ברכה, עסק רע זה קללה. כבר 20 שנה אני קם בכל בוקר ב־5:35 ומגיע למשרד ב־6:15. אני עוד לא מרגיש שעליתי על הגל, ומנסה לחיות מתוך תחושה שקמים למלחמה בכל יום מחדש. אני לא רוצה להיכנס לאופוריה, כי אז אולי אהיה קצת פחות חד".
