נוטש לפני הפיצוץ

כנראה גם הוא בן אדם

אחרי שאמרנו את כל זה, ועם כל הכבוד לנגיד המכהן, פישר נהנה מגלוריפיקציה חסרת תקדים בקדנציה שלו, שאותה הוא תפעל ותדרך ביד רמה, בווירטואוזיות פוליטית ועם יחצן נלהב. עד כדי כך שהיו מי שהגדירו את דבריו של הנגיד היוצא כדברי אלוהים חיים. אחד האנשים הבכירים במשק הישראלי מספר על ארוחת ערב משותפת שלו ושל פישר באחת מהמסעדות היוקרתיות בתל אביב, ערב המשבר הגדול בשנת 2008. "פישר בדיוק חזר מסיור בארה"ב. הוא היה מוקסם מהפלא האמריקאי. מהצמיחה, מהשכלולים הפיננסיים, ומהעוצמה של הצרכן בארה"ב. הכלכלה האמריקאית תמשיך להמריא", נזכר הבכיר בדבריו של פישר. "הוא לא ראה את המשבר מגיע. תחזיותיו היו ורודות. כנראה גם הוא בן אדם, וכפי שרבים טובים אחרים לא זיהו בזמן את המשבר הכלכלי הגדול של העשורים האחרונים כך פספס אותו גם פישר. ולראיה העלה את הריבית באוגוסט 2008 ב־0.25%.

סטנלי פישר. גלוריפיקציה חסרת תקדים צילום: בלומברג

זו אינה התכונה האנושית היחידה של פישר. אחד מתוצרי הלוואי המרכזיים של מדיניות הריבית הנמוכה של פישר הוא בועת הנדל"ן שהתפתחה כאן. אפשר להתווכח אם מדיניות הריבית הנמוכה ומשך הזמן שלה היו בבחינת הכרח למשק הישראלי, אבל אי אפשר להתווכח עם העובדה שבישראל בשנת 2013 יש בועת נדל"ן. פישר חשב אחרת. הוא שייך לזרם מכחישי הבועה, בעיקר כי זה פוגע בתדמית המוצלחת שלו. אז מה אם ישראל נמצאת במקום השני בעולם בעליית מחירי הנדל"ן בארבע השנים האחרונות, אז מה אם זוגות צעירים כבר לא יכולים לרכוש דירה גם בפריפריה ואז מה אם בבנקים בישראל מחלקים כסף ללווי סאב־פריים בריבית נמוכה. המפלצת הנדל"נית תתפוצץ, וכשזה יקרה פישר יהיה כבר הרחק בתוך הג'וב המכובד הבא.

עוזב בשעה הכי קריטית

גם יתרות המט"ח של מדינת ישראל וההפסדים שהם מייצרים הם פצצה מתקתקת שאת פירוקה הוא משאיר לבא אחריו בתפקיד. כשנשאל פישר מה עומד בבסיס מדיניות יתרות המט"ח שלו הוא ציין כי בשעות משבר וכששוקי האשראי של המדינה נסגרים, כפי שקרה ללא מעט ממדינות אירופה, יתרות המט"ח מהוות פתח מילוט לא רע. אם זו המטרה איך זה שחלק מהיתרות האלו מושקע בשווקים הפיננסיים הגלובליים? הרי בשעת משבר, כפי שקרה בשנת 2008, מתרסקים כל האפיקים הפיננסיים בלי הבדלי דת, גזע ומין, ואז המטרה שלשמה הושקעו הכספים מוחמצת.

"פישר מותיר אחריו חלל גדול בלי מבוגר אחראי שיישב על ההגה", זו המנטרה שנשמעה אתמול. המשפט הזה יכול להתקיים והוא יכול גם שלא. יש במדינת ישראל ומחוצה לה לא מעט אנשים מוכשרים, עם הבנת עומק כלכלית לא פחותה מזו של פישר. אם הממשלה הבאה תבחר למנות בובה ולעשות בבנק ישראל את מה שהיא עשתה למשרד האוצר, המשפט הזה יכול להיות נכון. אם היא תבחר למנות אדם ראוי, שפיו ולבו שווים, שדואג גם לרווחת הצרכן הפיננסי ולא רק ליציבות המערכת הבנקאית, שמסוגל להביע עמדות לעומתיות לזו של הממשלה ולנהל באחריות את המדיניות המוניטרית של מדינת ישראל, הרי שסיום תפקידו של פישר יהיה לא יותר מסיום תפקידו של כל נגיד אחר שקדם לו. ובכלל, מבוגר אחראי אמיתי לא עוזב את המשק הישראלי בשעה הכי קריטית שלו.