סד התרופות

בזמן שמערכת הבריאות גועשת סביב שביתת האחיות, דווקא באולם צדדי ודל מראה בבית החולים תל השומר מתנהלת ההצגה הכי טובה בעיר. לא לבעלי קיבה רכה.

כמדי שנה, זה חודש וחצי, פעמיים בשבוע, מתכנסים 18 חברי ועדת סל התרופות לדיונים מרתוניים ומביאים לשיא את הדיון הציבורי. סולידריות חברתית, צדק, מוסר, שיקולים כלכליים ומסחריים - הכל נמצא על השולחן בערבוביה, ועל חברי הוועדה האחראית לעשות בו סדר. בוועדה, בראשות פרופ' יונתן הלוי, חברים רופאים, נציגי קופות החולים, נציגי משרד הבריאות והאוצר ונציגי ציבור.

קודם האם ראוי, אחר כך כמה עולה

המנגנון שמאחורי עבודת ועדת סל התרופות הוא לא פחות ממדהים: לאורך כל השנה פועלות ועדות המשנה של הוועדה, שתפקידן לקבל הצעות מחברות התרופות או מאיגודים רפואיים מקצועיים, לחפש מחקרים שמעידים על יעילות (או היעדרה) של תרופות וטכנולוגיות, להבין לכמה חולים פונה כל תרופה ולאגד את כל הררי המידע הזה בכמה כרכים עבי כרס שיונחו לבסוף לדיון על שולחן ועדת הסל. ואז ההצגה מתחילה:

בשלב הראשון, ועדת הסל מחליטה רק אם תרופה מסוימת ראויה למימון ציבורי. זהו הסינון הראשוני. השיקולים שמנחים את חברי הוועדה מגוונים: לכמה חולים התרופה נותנת מענה, עד כמה הבעיה הרפואית חמורה, האם ישנן מספיק עדויות ליעילות התרופה, האם זו תרופה מצילת חיים, מאריכת חיים או רק משפרת איכות חיים. תרופות שעוברות את הסינון הראשוני עוברות לשלב הבא, שלב הכסף. בשלב זה יכפילו חברי הוועדה את עלות התרופה במספר החולים שמהווים את קהל היעד שלה. התקציב שעומד לרשות הוועדה - התוספת התקציבית לסל התרופות - עומד השנה על 300 מיליון שקל. אי אפשר לחרוג מסכום זה. וזה בדיוק המקום להתחיל לחרוץ גורלות - מי לשבט, מי לחסד.

שלב זה צפוי להתחיל בשבוע הבא, אך הדיונים הסוערים בקרב חברי הוועדה כבר החלו. אחד הדיונים הללו הוא סביב בדיקת השקיפות העורפית.

שקיפות עורפית כמשל

השקיפות העורפית היא בדיקת אולטרה־סאונד המלווה בבדיקת דם שנעשית לנשים בהיריון, כדי לאתר סימנים לכך שהעובר לוקה בתסמונת דאון. בדיקה זו נמצאת היום בסל התרופות רק לנשים בהיריון המוגדר בסיכון גבוה, למשל נשים מעל גיל 35. נשים מתחת לגיל 35 יכולות לקבל את הבדיקה דרך הביטוח המשלים של קופות החולים - אם יש להן כזה - תמורת השתתפות עצמית.

פרופ' יונתן הלוי, יו"ר ועדת סל התרופותצילום: עטא עוויסאת

והנה המספרים שמרכיבים את הדילמה שעומדת בפני הוועדה: ישנן כ־100 אלף יולדות מתחת לגיל 35 מדי שנה; עלות

ההשתתפות העצמית הממוצעת לבדיקה מסתכמת ב־190 שקל; בישראל נולדים מדי שנה 60 ילדים הלוקים בתסמונת דאון לנשים מתחת לגיל 35. אם כן, העלות השנתית של הכנסת הבדיקה לסל מוערכת ב־19–20 מיליון שקל בשנה, כלומר 6.7% מהתוספת התקציבית לסל השנה.

אז להכניס לסל או לא? 20 מיליון שקל כדי למנוע לידת ילדים שלוקים בתסמונת דאון לאמהות מתחת לגיל 35 - זה הרבה כסף או לא? ראוי להשאיר תרופות אחרות - לסרטן, למשל - מחוץ לסל בשביל זה או לא? חיסכון של 200 שקל השתתפות עצמית הוא חיסכון ראוי, או שמא מדובר בכסף כיס שאין סיבה שהציבור ישתתף במימונו?

ההכרעה בשאלות אלה תגיע בתוך שבועיים ושוב תעמוד לדיון שאלה עליה הוועדה של שנה שעברה בחרה לענות בשלילה.