הכלכלה הפלסטינית: צווי הריסה לכלכלת המדינה הפלסטינית
המאבק נגד הריסת הכפרים בדרום הר חברון הוא גם מאבק על הפוטנציאל הכלכלי של מדינה פלסטינית
בשטח C קיים פוטנציאל לפיתוח מחצבים וחקלאות. שם מצויים השטחים הריקים שיאפשרו הקמת אזורי תעשייה, ערים ושכונות חדשות. לפלסטינים ברור שבלי שטח זה אין להם עתיד כלכלי
ראש הממשלה הפלסטינית סלאם פיאד ערך בשבוע שעבר ביקור רב משתתפים בשורה של כפרים קטנטנים בדרום מזרח הר חברון על גבול הקו הירוק. זהו אזור מדברי, שיש בו אוכלוסייה פלסטינית קטנה של כ־1,500 נפש, המתגוררת במערות ובמבנים ארעיים ושפרנסתה מבוססת על מעט מרעה וחקלאות. הסיבה לביקור היא החלטת המדינה מלפני כשבועיים לפנות ולהרוס שמונה מהכפרים הללו, ובהם הכפרים מג'אז, תבאן, ג'ינבה וחרובה, בנימוק של חיוניות השטח לאימוני צה"ל.
מערת מגורים בכפר ג'ינבה צילום: אי פי אי
את פיאד ליוותה בסיור קבוצה גדולה של נציגי האיחוד האירופי והאו"ם, קונסולים זרים המוצבים ברמאללה ובמזרח ירושלים, שליחים של ארגוני סעד בינלאומיים ונציגי תקשורת. אין זה מקרה שהמתרחש באזור גורר פעילות פלסטינית נמרצת ושהתקשורת והקהילה הבינלאומית מגלות בה עניין רב, שכן מדובר בדוגמה קטנה של מאבק ישראלי־פלסטיני חריף ורחב היקף שמתנהל עתה במלוא עוזו. רבים ממרכיבי המאבק הזה הם מרכיבים כלכליים.
שטח C מקיף כ־60% משטח הגדה המערבית
השטחים שעליהם ממוקמים הכפרים, כמו אזורים רחבים בבקעת הירדן, במדבר יהודה, ובעוד מקומות בגדה המערבית מוגדרים על פי הסכם אוסלו כשטח C. כלומר, השטח שבו קיימת שליטה ישראלית אזרחית וצבאית. כל ההתנחלויות וכן רוב הכבישים וחלק ניכר של השטחים הריקים נמצאים בשטח C, המקיף כ־%60 מכל שטח הגדה.
מלבד הפגנות ופעילות תקשורתית, בתקופה האחרונה החלו הפלסטינים להגיש מבול של עתירות לבג"ץ על כל צו הריסה. לפי הערכות האו"ם, מעל 150 אלף פלסטינים חיים בשטח C, רבים מהם בקהילות רועים קטנות, שתושביהן נמנים עם הפגיעים והחלשים ביותר בגדה. פעם כשהיו מקבלים צו הריסה למבנה קטן, התעלמו ממנו. אך בחודשים האחרונים החליטה הרשות לשנות אסטרטגיה ולהיאבק בהריסות המבנים והכפרים גם באמצעים משפטיים, והיא זוכה לשיתוף פעולה מהאיחוד האירופי ומארגונים בינלאומיים.
ההתנחלויות שומרות על הפוטנציאל בצד הישראלי
לפלסטינים ברור שבלי שטח זה אין להם שום אפשרות להקים מדינה. שם קיים הפוטנציאל לפיתוח חקלאי, שם השטחים הריקים שיאפשרו בנייה למגורים ולהקמת ערים ושכונות חדשות. זהו השטח המיועד להקמת אזורי תעשייה ושדה תעופה. בשטח זה יש אפשרות לפיתוח מחצבים, ושם מקורות מים. במילים פשוטות: בלי שטח C אין לפלסטינים עתיד כלכלי.
כמעט את אותו הדבר אפשר לומר על מפעל ההתנחלויות בגדה. בלי שליטה מלאה בשטח C יהיו ההתנחלויות איים מבודדים בלב אוכלוסייה פלסטינית עוינת. זה שנים שמוסדות המתנחלים בונים בגדה מאחזים מורשים ובלתי מורשים. כולם בשטח C, וכולם נועדו להבטיח את פוטנציאל הפיתוח, ההרחבה וההתבססות הכלכלית של היישובים הישראליים.
