הכלכלה הפלסטינית: סימנים של קריסה כלכלית

 כ־150 אלף עובדי הרשות הפלסטינית קיבלו בסוף השבוע שעבר רק 60% ממשכורת חודש יוני. הסכום המקסימלי ששולם לכל אחד היה 2,000 שקל, אך רוב עובדי הרשות ממילא לא מרוויחים הרבה יותר מכך. במסיבת עיתונאים שכינס ביום רביעי, פנה שר האוצר הפלסטיני נביל קסיס לבנקים המקומיים, וביקש מהם שיקלו במתן אשראי לעובדי הממשלה ויאפשרו משיכות יתר, בתקווה שבימים הקרובים תקבל הרשות עוד כסף מהמדינות התורמות ותוכל לשלם את יתר המשכורת.

מיליארד ו־200 אלף דולר חוב לבנקים המקומיים

במסיבת העיתונאים דיבר השר בנימה פסימית על מצבה הכספי של הרשות, ואמר כי "אנו נמצאים במשבר כספי קשה ביותר ואינני רואה פתרון בשנים הקרובות". קסיס הסביר כי הצמיחה הכלכלית בשטחי הגדה ועזה, שעמדה על כ־%9 ב־2010, ירדה למעט יותר מ־6% ב־2011, וכי החודשים הראשונים של 2012 מצביעים על ירידה נוספת. הסיבה העיקרית לנסיגה הכלכלית, לדבריו, היא הירידה והעיכובים בהעברת הכספים של המדינות התורמות, ובראשן מדינות המפרץ.

נביל קסיס צילום: אי פי אי

אך הירידה בתרומות איננה הסיבה היחידה. לדברי קסיס, למרות הסדרי מס ההכנסה החדשים שהנהיג לאחרונה משרד האוצר הפלסטיני, מס ההכנסה מכסה כיום רק 6% מתקציב הממשלה ברמאללה. לדבריו, "גם תוכניות החסכון של הממשלה לא הביאו לתוצאות שקיווינו".

למעלה ממחצית מתקציב הממשלה ברמאללה מגיעה מגביית המכס והמע"מ שמבצעת עבורם ממשלת ישראל ומעבירה להם מדי חודש, לפי ההסדר שנקבע במסגרת הסכם אוסלו. מדובר בכ־450–500 מיליון שקל בחודש, שמתוכם מנכה האוצר הישראלי כ־100 מיליון שקל, שהם התשלום החודשי של הממשלה ברמאללה לחברת החשמל הישראלית, לחברת מקורות, ולבתי החולים הישראליים שמטפלים בחולים מהגדה ומעזה. ההכנסות ממע"מ אמורות להיות גבוהות יותר, אלא שרבים, ובראשם הסוחרים וממשלת חמאס בעזה, מתחמקים מתשלום.

בגלל הגירעונות שהלכו ותפחו, הגיעו חובות הממשלה הפלסטינית לבנקים המקומיים למיליארד ו־200 אלף דולר. הבנקים המקומיים מסרבים להלוות יותר לממשלה, ובנקים זרים כבר מזמן הפסיקו לתת אשראי לרשות.

"מישהו תמיד מעביר כסף ברגע האחרון"

תמצית התמונה הקודרת של הכלכלה הפלסטינית היא ההכנסה הממוצעת לנפש. לדברי קסיס, בעוד שבישראל ההכנסה השנתית הממוצעת היא כ־32 אלף דולר, ההכנסה השנתית

של פלסטיני בשטחים מגיעה לכ־1,600 דולר לשנה. האם אפשר להמשיך כך? בימים האחרונים מדובר שוב ושוב על קריסה אפשרית של הכלכלה הפלסטינית שתביא לפירוק הרשות הפלסטינית.

"לא צריך לדאוג יותר מדי", אמרו לי בכירים ישראלים, "תמיד ברגע האחרון נמצא מישהו שמעביר כסף לרמאללה ומציל את המצב". פעם זו סעודיה, ופעם קטאר או כווית. פעם האיחוד האירופי, או הבנק העולמי וקרן המטבע. לדבריהם, אם משהו יפיל את הרשות הפלסטינית, זו לא תהיה הכלכלה.