כשהיה לי קשה להפסיד בקרב בהצגה, אמא אמרה לי: "אפשר גם להפסיד מדי פעם"
אראל מרגלית, יזם הייטק, מייסד ושותף מנהל בקרן ההון הסיכון JVP: "ביום שהוריי רבו נסעתי בטרמפים עד לחברה בכרמיאל. כשהגעתי היא גילתה לי שכולם יודעים שהם מתגרשים"
נולדתי בקיבוץ נען, בנם הבכור של מיקי ואיציק, ילידי הארץ. אבי היה קצין קבע בשריון, ממקימי החברה למתנ"סים, אדם רוחני שאהב מוזיקה והיה קול הבס של מקהלת הקיבוץ. אמי היתה מחנכת ומורה מוערכת שאהבה לדבר איתי על מתמטיקה. אני זוכר שבגיל שבע בכיתי מהתרגשות אחרי שקראתי את 'אוהל הדוד תום'. אמא הופתעה ואמרה: 'איזו הזדהות, חשבתי שאתה רק מתמטי וריאלי'. גם כשדיברנו על העתיד אמא משכה לכיוון הזה: 'אתה כל כך טוב במתמטיקה, למה שלא תהיה מהנדס?'.
"גדלתי בבית עם זיקה פוליטית ברורה, היתה הערכה גדולה לבן־גוריון ולדיין. כשבן־גוריון פירק את מפא"י אחד מחברי הקיבוץ אמר לאבי: 'לבן־גוריון יש תולעים בראש'. התגובה של אבי היתה חד־משמעית: 'בבית שלי אף אחד לא ידבר ככה על בן־גוריון. בזכות האיש הזה יש לנו מדינה'.
"כשהייתי בן שמונה יצאנו לשליחות בדטרויט, ארצות הברית, מטעם הסוכנות. אבי ניהל את המחלקה העברית במרכז הקהילתי היהודי ואמי היתה מורה לעברית למבוגרים. זו היתה חוויה מעצבת, הרגשתי שנעשיתי אדם של העולם. למדתי אנגלית, נחשפתי למוזיקה ולסרטים. אחרי שנתיים חזרנו לארץ וגרנו בכרמיאל, וגם שם החיים היו מעניינים. היתה לי חברה רצינית ראשונה, שיחקתי כדורסל בקבוצת הנוער. אני זוכר שהוריי צעקו לי במשחקים: 'תקלע כבר ותנצח את המשחק', המסר היה 'קח את ההובלה'. באחת מהצגות בית הספר גילמתי את אלכסנדר מוקדון, דמות שהערצתי. היה לי קשה כשהייתי צריך להפסיד בקרב היאבקות בהצגה, ואמא אמרה על התחרותיות שלי: 'אפשר גם להפסיד מדי פעם'.
"בגיל 14 עברנו לירושלים. באחד הימים הוריי רבו, ויצאתי מהבית בטרמפים עד לבית החברה שלי בכרמיאל. כשהגעתי אליה לפנות בוקר היא גילתה לי שביישוב יודעים שהוריי עומדים להתגרש. התקשרתי לאבי, הוא אישר, ונסע עד אליי כדי לדבר איתי. סוכם שלא אגיד כלום לאחים הקטנים שלי נבו וחמוטל כדי לא להקשות עליהם, אז שמרתי את העניין לעצמי במשך חצי שנה.
"לאורך השנים ירושלים נכנסה לי לדם. כשחזרתי עם דבי אשתי מדוקטורט בניו יורק החלטנו להשתקע בירושלים, והתגוררנו בשכירות. עבדתי עם ראש העירייה טדי קולק כמנהל פיתוח עסקי בראשות לפיתוח ירושלים, והובלנו מהפכה של הבאת 70 חברות הייטק לעיר. כשקולק לא נבחר שוב הקמתי את קרן ההון סיכון JVP. כקיבוצניקית לשעבר אמי התקשתה לתפוס את ממדי ההצלחה שלי. אחרי האקזיט הראשון שלי היא אמרה: 'יופי, עכשיו תוכל לקנות דירה'.
"ב־2003 הקמתי את המעבדה (הזאפה כיום), בית לאמנים ירושלמים שהפך למוקד הופעות תוסס, אפילו בתקופת האינתיפאדה. אמי הגיעה לחנוכת המקום כשכבר היתה חולה בסרטן, ואמרה לי: 'חבל שאביך לא יכול לראות את זה'. אני חושב שהיא בעצם דיברה על עצמה, היא פתאום הבינה שאני עומד להיות אדם משמעותי ושהיא עומדת לפספס את זה".
