• תפריט
דן אריאלי
צילום: Duke Photography
פרופסור דן אריאלי מוסף ממובילי חקר הכלכלה ההתנהגותית בעולם ומחבר רבי המכר "לא רציונלי ולא במקרה", "לא רציונלי אבל לא נורא" ו"האמת על באמת" לכל הטורים של פרופסור דן אריאלי מוסף

עדיף צבא מקצועי?

החשש הוא שבצבא מקצועי כזה יישארו מעט אנשים איכותיים עם מוטיבציה, מעט אנשים בינוניים עם מוטיבציה, והרבה אנשים שאין להם חלופות כלכליות משתלמות יותר, ומצטרפים לצבא לשנים ארוכות כיוון שאף מקום אחר לא יסכים לשלם להם יותר

דן אריאלי 10:2924.05.12

פרופסור יקר,

מה עדיף: צה"ל שחובה לשרת בו כמו היום, או צבא קטן ומקצועי בתשלום? טענה נפוצה בעד צבא מקצועי היא שהוא ימשוך בעלי מוטיבציה ואת הטובים ביותר, ויוכל לשמור עליהם. מצד שני, משלמים שם משכורת. מה עדיף?

אלכס

אלכס שלום,

השאלה שלך חשובה ומעניינת כיוון שלמעשה היא לא עוסקת רק בצבא, אלא בשירותים לאומיים וציבוריים אחרים, ובמה שקורה כשכסף נכנס

לתמונה. למשל בשינוי המודל, כמו בהצעה שנוגעת לצה"ל, או בהפרטה.

 

אז בוא נחשוב על הצבא, ומה שהיה קורה אם היה נהפך מחובה לכולם לצבא מקצועי שמשלם משכורות, ויכול לבחור את מי לגייס ולפטר את מי שלא טוב. שינוי מהותי אחד בו הוא שהוא היה הופך למשהו שאנשים בוחנים כחלופה כספית. גם האנשים עם המוטיבציה הכי גבוהה היו יודעים בכל רגע כמה הם יכולים להרוויח מחוץ לצבא וכמה בתוכו, והיו חושבים על זה. וזה היה מוביל לכך שבטווח הארוך, מי שחושבים שיש להם חלופה טובה יותר, יבחרו בה.

 

ככה זה. מהרגע שהצבא מגדיר עצמו כגוף משלם המשכורת נעשית בסיסית ומרכזית, ואנשים מתחילים לחשוב עליה, להשוות אותה, ולייחס לה חשיבות לא פחות גבוהה מאשר לערכים כגון תרומה, התנדבות וחשיבות לאומית, שהיו נחלשים. זו תופעה מוכרת: ברגע שקיימים כמה שיקולים שאחד מהם הוא מחיר, המחיר, כיוון שהוא ספציפי ומדויק, מושך יותר תשומת לב וגורם לאנשים להתרכז בו. וכך, השיקול הכלכלי לא יבוא כחיזוק לפטריוטיות, אלא עשוי להתחרות בה, ולנצח.

 

החשש הוא שבצבא מקצועי כזה יישארו מעט אנשים איכותיים עם מוטיבציה, מעט אנשים בינוניים עם מוטיבציה, והרבה אנשים שאין להם חלופות כלכליות משתלמות יותר, ומצטרפים לצבא לשנים ארוכות כיוון שאף מקום אחר לא יסכים לשלם להם יותר. לכן, אני חושב שלמדינה עדיף לא להקים צבא מקצועי.

 

אפשר לחשוב על מקומות אחרים שבהם התופעה כבר קיימת. לדוגמה, לחשוב מי האנשים שבוחרים בקריירה של עסקנות פוליטית, ובבוא היום גם נכנסים לכנסת. אבל זו שיחה עצובה שעדיף לוותר עליה כרגע.

 

שאלות לדן אריאלי: askdan@calcalist.co.il

 

שאלות לדן אריאלי: askdan@calcalist.co.il

 

 

20תגובות
בטל שלח
  • הבעיה מתחילה כש- הבעיה מתחילה כשפונים לצדדים השכליים של הצבא - מודיעין וכדומה. כרגע הצבא משיג מוחות חריפים בחינם, בעוד שצבא מקצועי יאלץ לשלם הון רב על מוחות כאלה.
    אלון , (09.06.12)
  • ערכים כגון תרומה, התנדבות וחשיבות לאומית נשחקו כבר עד דק ולא קונים איתם בסופר או במכולת (ל"ת)
    הפראיירים נגמרים, (30.05.12)
  • הנושא מורכב מכדי שניתן יהיה לענות עליו בכמה משפטים קצרים צודק פרופ' אריאלי בחלק מהערותיו, עם זאת, קיימות שאלות מקדימות בעלות חשיבות קריטית שלא קיבלו כל התייחסות. לדוגמה: האם בהתחשב בהיקף האיום על בטחונה של ישראל, ניתן בכלל להסתמך על צבא "קטן", בין אם יהיה "מקצועי" או "חובה" כמו היום?
    אין לשכוח שמעבר לרף מסויים, כמות שתנוצל נכון, מייצרת הזדמנויות איכות ומאפשרת ביצועים משופרים. יש לזכור שלהיבט ה"חובה" אמורה להיות משמעות חברתית מרחיקת לכת. ההגדרה של קטן ואיכותי אינה מחזיקה מים, מכיוון שאותה תרבות ארגונית, אותם דרגים מנהלים באזרחות או במדים שנכשלו בפורמט הקיים, ייכשלו גם בפורמט אחר.
    שינוי הפורמט אינו מבטיח שום חידוש או התקדמות. באופן גורף, למדנו מן ההיסטוריה שהדרג הפוליטי נכשל/מועל בתפקידו ועל אחת כמה וכמה, דרגי הפיקוד הבכירים של צה"ל. מערכת צבאית שהשיקול היחיד שמניע אותה הוא קידום אישי והגנה על הדרגה אינה יכולה לפעול טוב יותר. כך שהערכותיו המלומדות של פרופ' אריאלי, למרות ההיגיון שניצב מאחוריהן, אינן רלוונטיות למצבה של מערכת הביטחון בישראל.
    חגא, (26.05.12)
  • עדיף צבא שכירים מאשר צבא עבדים שזה מה שיש לך כרגע עבדים מגויסים בכפיה (מה קורה למי שמסרב לגיוס חובה?) ומועסקים ללא תשלום.

    אם מודל ה"שירות ללא תשלום" כל כך מוצלח אז איך זה שכל הקצונה הבכירה שלנו מרוויחה משכורת ?
    (26.05.12)
לכל התגובות