$
דני רובינשטיין

כלכלת תיירות המרפא הפלסטינית

הרשות הפלסטינית משלמת לישראל עשרות מיליוני שקלים בשנה על טיפול רפואי לפלסטינים

דני רובינשטיין 08:1930.04.12

התיירות הרפואית הפכה בשנים האחרונות למקור הכנסה חשוב לבתי החולים בישראל. על פי נתונים של השנים האחרונות התקרבו ההכנסות השנתיות של בתי החולים בישראל מהענקת טיפולים לאזרחים זרים ל־400 מיליון שקל.

 

תיירות המרפא נחשבת לענף מכניס משום שבתי החולים בישראל גובים ממטופל זר בממוצע כ־30% יותר מאשר הם גובים ממטופל ישראלי. מה שמושך חולים זרים להגיע לישראל הוא התדמית הטובה של בתי החולים בארץ, והמחירים הנמוכים יחסית למדינות רבות בעולם. יוצא אפוא ששני הצדדים יוצאים נשכרים. החולים הזרים שמקבלים טיפול טוב וזול, ובתי החולים שמרוויחים מכך. הוויכוח בישראל התנהל לאחרונה סביב השאלה האם הטיפול בחולה זר בא על חשבון החולים הישראלים, אך בפרסומים הרבים בנושא אין כמעט התייחסות לאלפי הפלסטינים מהגדה ועזה שמקבלים מדי שנה טיפולים רפואיים בישראל.

 

מיטה אחת לאלף נפש בבתי החולים הפלסטיניים

 

למערכת הבריאות הפלסטינית אין האמצעים לטיפול רפואי מלא באוכלוסייה. בתי החולים קטנים, ובהם מיטה אחת לאלף נפש, לעומת שש מיטות בישראל. אין להם הציוד המתאים, ולא כוח האדם המקצועי. לפיכך נאלצת הרשות הפלסטינית לשלוח חולים לטיפול בארצות השכנות: בישראל, בירדן ובמצרים. הפלסטינים משלמים עבור הטיפול מתקציבי הבריאות והביטוח הרפואי ברשות או מכספי סיוע של ארגוני סעד. אך יש גם חולים פלסטינים שמשלמים מכספם הפרטי.

 

בשנת 2010 שילמה הרשות הפלסטינית למערכת הבריאות הישראלית כ־50 מיליון שקל. ב־2011, לעומת זאת, ירד הסכום ל־33 מיליון שקל. הירידה נובעת מכך שמשרד הבריאות הפלסטיני צמצם מאוד את מתן האישורים לטיפול בישראל על רקע משבר כספי חמור ברשות. כמו כן הם העבירו יותר חולים לטיפול במצרים ובירדן.

 

בית החולים ברזילי. הטיפול מותנה בהתחייבות כספית של הרשות בית החולים ברזילי. הטיפול מותנה בהתחייבות כספית של הרשות צילום: גדי קבלו

 

ישראל לא בהכרח מרוויחה מהחולים הפלסטינים

 

במבט ראשון אכן נראה שישראל מרוויחה היטב מתיירות המרפא הפלסטינית, אלא שהתמונה מסתבכת כאשר בודקים את הפרטים. משרד הבריאות בישראל הוציא הנחיות לבתי החולים לקבל לטיפול פלסטינים רק אם יש להם היתרי כניסה לישראל והם מצוידים בהתחייבות כספית ברורה של הממשלה הפלסטינית, או של גוף ציבורי כמו ארגון סעד מוכר. אם מדובר בחולה פרטי, על בית החולים לגבות ממנו את התשלום מראש. אך החישוב נהיה מורכב יותר כאשר הטיפול מסתבך ועולה יותר מההתחייבות, או כאשר יש מקרה חירום. מה קורה עם פלסטיני שאין לו אישור כניסה לישראל ומגיע לחדר מיון? ויש גם מקרים של תאונות עבודה, או של תאונות דרכים שבהן נפגעים פלסטינים מהשטחים. כך או כך, מעבר לשאלות הפוליטיות וההומניות שעולות מהנושא, לטיפול הרפואי בפלסטינים יש גם היבט כלכלי חשוב.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x