$
11.4.12

שמישהו יחזיק אותי

פרד סטוצמן ניסה לכתוב דוקטורט אבל גילה שהגלישה שלו באינטרנט, ובעיקר באתרי המדיה החברתית, מונעת ממנו להתרכז. אז הוא המציא תוכנות שמנתקות את המחשב באופן זמני מהפיתויים האלה, וגילה שמאות אלפים כמותו רק מתחננים שמישהו יעזור להם להתנתק לכמה שעות - ומוכנים לשלם בעבור זה הרבה כסף

אז אתם קוראים את הכתבה הזאת, כן? ממש קוראים? ברצף? אחלה. על נייר או ברשת? אם אתם ברשת, מיד תעזבו אותה לרגע כדי להגיב לסטטוס חדש של חבר בפייסבוק. או כדי להעלות סטטוס משל עצמכם. הנה, עברתם. תודו. אם אתם קוראים את גרסת הנייר הרי שתגיעו עד הפסקה הבאה לפני שהסמארטפון שלכם ידווח על מייל חדש, או שיעלה ציוץ של אחד מאלה שאתם עוקבים אחריהם, או שתהיו חייבים לבדוק אם הגיע ממישהו ציור חדש ב־Draw Something.

 

אתם בסדר, כמובן. כמו כולנו, ועוד כמה מיליארדים אחרים בעולם, גם אצלכם הפונקציות החברתיות, בעיקר פייסבוק וטוויטר, הפכו לחלק מהפלזמה שזורמת בדם. הן כל כך השתלטו עלינו, שכאשר אנחנו יושבים מול המחשב לא נשאר לנו זמן לסיבה המקורית שבעבורה פתחנו אותו: עבודה, קריאה או יצירה. הכתבה הזאת - שתהיה קצרה מטבע הדברים - עוסקת במאבק על היכולת להתרכז. בקרב המאסף, למען הדיוק, שתכליתו לנסות לשמר את האפשרות לחשוב, לכתוב, ליצור, ללא הפרעה.

 

פרד סטוצמן (Fred Stutzman) מציע פתרון לכאורה טכני ופשטני לבעיה הזאת: תוכנות שכל תכליתן לנתק אותנו מהאינטרנט או מהמדיה החברתית. יש היום כמה וכמה תוכנות כאלה, אבל סטוצמן אחראי לשתיים שנחשבות לפופולריות ולידידותיות ביותר מביניהן. כמו שמו המעלה חיוך, סטוצמן הוא טיפוס יוצא דופן. הפוסט־דוקטורנט בן ה־33 בסך הכל עובד באוניברסיטת קרנגי מלון בפנסילבניה וחוקר את עולם המדיה החברתית, ובעיקר את השלכותיה על הפרטיות (ראו מסגרת). הוא מת על פייסבוק וטוויטר, אבל נחוש לחשוף אותן ואת חברותיהן כדי שנראה איך הן משפיעות על חיינו ונפעל למתן את ההשפעה הזאת. התוצר הוא שתי תוכנות שהוא פיתח בתחילה כבדיחה אבל נמכרו עד היום למאות אלפי משתמשים ביותר מ־5 מיליון דולר. אחת מהן מנתקת את המחשב מהאינטרנט כולו; השנייה חוסמת את הגישה רק לרשתות חברתיות. באופן זמני, כמובן.

 

שמונה שעות של שקט

 

 צילום: cc by birgerking

זה התחיל לפני ארבע שנים, כשסטוצמן, שעבד בעבר בתפקידים ניהולים וטכניים בתעשייה - בין השאר בנורטל ובאתר ההשקעות המחויך The Motley Fool - כתב את התזה שלו. "נהגתי ללכת לעבוד בבית קפה מסוים, שלא היה לו חיבור WiFi, והיה נחמד לעבוד בו", הוא מספר בראיון טלפוני שהגניב לתוך מסע פגישות אינטנסיבי בחוף

המערבי. "יום אחד העסק השכן פתח WiFi, והכל השתנה. בתי הקפה, הקליינטורה. זה גרם לי לחשוב על זה שאנחנו מחוברים כל הזמן ולא יכולים להתחמק מזה, ועל איך אנשים יכולים לדרוש - או שצריך לאלץ אותם לקבל - את השקט בשביל לעבוד ולהתרכז במשימות שלהם".

 

סטוצמן הלך הביתה וכתב את Freedom, תוכנה שמנתקת את הגולשים מהאינטרנט. באמצעות כמה חלונות פשוטים הגולש מגדיר לכמה זמן הוא רוצה להיות מנותק מהאינטרנט, מדקה ועד שמונה שעות, ולאילו מחשבים, מדפסות או התקנים אחרים הוא רוצה להישאר מחובר, אם בכלל. וזהו. מאותו רגע על המחשב תלוי שלט "נא לא להפריע" וירטואלי, והוא הופך למין מכונת כתיבה מיושנת. הטריק הוא שמכור שנשבר ומחליט שבכל זאת הוא חייב לבדוק מיילים ייאלץ לאתחל את המחשב - וזאת, מאמין סטוצמן, פעולה מציקה מספיק כדי שאנשים לא יעבדו על עצמם ויישארו מנותקים. "כשתחושו בושה עמוקה שאתחלתם את המחשב רק כדי לבזבז זמן בטוויטר, הסיכוי שתרמו נמוך", כתב באחד האתרים שלו.

 

"אם האינטרנט מסיח את דעתכם מהעבודה, רכישת Freedom תהיה עשרת הדולרים הטובים ביותר שהוצאתם אי פעם", כתוב באתר של התוכנה, וזה כל מה שהיא עולה. 10 דולר. היא מתאימה למערכות ההפעלה של מיקרוסופט ואפל, אפשר להוריד גרסת התנסות, ולקוחות לא מרוצים יקבלו את הכסף בחזרה בתוך 90 יום. אבל מספר הלקוחות המרוצים רק הולך וגדל. עד היום רכשו אותה 350 אלף איש והיא הפכה לבאז חזק מאוד, שקיבל רוח גבית מכותבים פופולריים, כמו ניק הורנבי ונעמי קליין. אפילו מרגרט אטווד צייצה פעם בטוויטר על Freedom (וסטוצמן תייק את הציוץ הזה באתר שלו).

 

 

מנחה הרדיו הפופולרי פיטר סָגָל סיפר לאחרונה בראיון שהאינטרנט הרג את יכולתו לעסוק בעבודה יצירתית שמעבר לזאת שמשלמים לו בעבורה באופן ישיר. "אני פשוט לא יכול לעמוד בפיתוי לקרוא 'פידים' או ציוצי טוויטר", אמר. Freedom שחררה אותו כי קשה לכבות אותה, סיפר - וגם בגלל השם. "הם לא קוראים לזה 'לכבות את האינטרנט', הם קוראים לזה חירות", הסביר. בזכות החירות הזאת סיים סגל לכתוב את המחזה "המייל ה־22" שעלה לאחרונה בשיקגו. "לא הייתי מסיים אותו בלי Freedom", הוא מסכם.

 

סיפורים כאלה מפיקים מסטוצמן קולות של פליאה מהולה בשביעות רצון. הוא עצמו העיד פעם שהוא יכול להשתמש בתוכנה יום שלם ולכתוב 3,000 מילים בדוקטורט שלו. "מה שמדהים הוא שכתבתי את התוכנה חצי כבדיחה וחצי כי חשבתי שהיא תהיה שימושית עבורי, ומסתבר שהרבה אנשים חושבים שהיא שימושית גם עבורם".

 

סטוצמן. "נהגתי לעבוד בבית קפה שלא היה לו חיבור WiFi. כשהעסק השכן פתח WiFi הכל השתנה" סטוצמן. "נהגתי לעבוד בבית קפה שלא היה לו חיבור WiFi. כשהעסק השכן פתח WiFi הכל השתנה" צילום: cc by Scott Beale/Laughing Squid

 

לסתום לחברים את הפה

 

לאחותה הצעירה של Freedom, שנולדה שנתיים אחריה, קוראים Anti-Social. גם פה הלך סטוצמן על בחירת מילים כריזמטית שעושה טיזינג, ובאתר של התוכנה כתב: "עם Anti-Social תופתעו לגלות כמה אתם מספיקים כשאתם מכבים את החברים שלכם".

 

התוכנה עולה 15 דולר, ועובדת באופן דומה ל־Freedom. רק שהפעם האינטרנט מחובר, ומה שחסום לפרקי זמן שמוגדרים מראש הם 156 אתרי מדיה חברתית, כולל כמה תוכנות מייל. הרשימה הזאת כוללת כמובן את נסיכי המדיה החברתית כמו פייסבוק, טוויטר, מייספייס, פליקר, לינקדאין, טמבלר ופרנדסטר, אבל גם אתרים כמו ג'יידייט, גיימספוט, פרטיפוקר וזינגה, שבהם התקשורת החברתית רוכבת על פונקציה עיקרית אחרת. את Anti-Social, שבינתיים מותאמת רק למחשבי מק, הורידו עד כה 125 אלף אנשים שרוצים מדי פעם לסתום לחברים שלהם את הפה כדי לעבוד בשקט.

 

סטוצמן מספר שעיקר רוכשי התוכנות הם סטודנטים ותלמידים, כידוע הקהל הפעיל והמסור ביותר של המדיה החברתית. סטוצמן סבור שדווקא הם זקוקים לתוכנות שלו כי "יש להם זמן מוגבל להשלים את העבודה שלהם, והמדיה החברתית מאוד מפריעה להם". לדבריו, מעט חברות רכשו את התוכנות עבור העובדים שלהן, אולם בתי ספר ואוניברסיטאות עשו זאת, "וזה מעורר השראה", אומר סטוצמן. "הם קונים את התוכנה לא כדי שהסטודנטים יכבו את האינטרנט אלא כדי שינהלו טוב יותר את הזמן הפרטי ואת זמן הלימודים שלהם. זו גישה מעניינת". הקהלים הדומיננטיים האחרים הם כותבים מכל סוג, עורכי דין ומתכנתים - "אנשים שצריכים לעבוד על פרויקט וצריכים להתרכז כדי להשלים אותו".

 

מרבית רוכשי התוכנות הם סטודנטים מרבית רוכשי התוכנות הם סטודנטים צילום: נועם מושקוביץ

 

למצוא את האיזון

 

ואמנם, הרצון של סטוצמן הדוקטורנט להפוך את המחשב שלו למכונת כתיבה מיושנת כדי שיוכל לסיים את כתיבת התזה שלו התברר כמשותף לרבים, שמיהרו לשלם לו כדי שינתק אותם מהאינטרנט ויכריח אותם לעבוד. מעין "תחזיקו אותי כדי שאסיים את העבודה שלי" תמורת סכום סמלי.

 

זה די מדהים. לא יותר פשוט לקום בבוקר ולנתק את הכבל של האינטרנט לפני שמתחילים לעבוד? או לפתוח את המחשב ולא לפתוח שום אתר חברתי? נשמע כאילו לאנשים אין כוח רצון והם צריכים לקנות ממך תוכנה כדי לשמור על עצמם.

"אני לא חושב שזה עניין של כוח רצון. המדיה החברתית מאוד נוכחת ויוצרת מחויבות בלתי נגמרת, שכל הזמן קיימת ומסיחה את דעתנו. אנחנו רוצים לתקשר עם החברים שלנו, למה לא? אנחנו יצורים חברתיים, יש לזה הרבה צדדים חיוביים, אז למה שלא נרצה לבלות במדיה החברתית? אבל כמו עם כל דבר אחר, אם את צופה יותר מדי בטלוויזיה זה יבוא על חשבון העבודה שלך, ואם את מבלה יותר מדי זמן במדיה החברתית יש לזה תוצאות. אז Freedom ו־Anti-Social עוזרות לאזן את האינטרסים המתחרים שלנו. אינטראקציה עם החברים שלך במדיה החברתית היא דבר נהדר, ולסיים את העבודה שלך כמו שצריך זה גם דבר נפלא, ואנחנו צריכים למצוא את האיזון. Freedom היא לא תוכנת בייביסיטר. אנחנו צריכים לשתף איתה פעולה כדי שהיא תעזור לנו לנהל את המשימות שלנו".

 

חברות המדיה החברתית יצרו איתך קשר והתלוננו? אתה מכנה אותן עלוקות, אתה חוסם אותן והורס להן את הביזנס.

סטוצמן פורץ בצחוק מתגלגל. "לא, הן לא יצרו איתי קשר, כי למרות הכל, אני משפיע על חלק קטן מאוד ממיליארדי המשתמשים שיש להן בכל העולם, אני לא כזה איום גדול. אני מאמין שבסופו של דבר הן רוצות תוכנות כמו Freedom, שמאפשרות לגולשים לאזן בין הזמן שהם עובדים לזמן שהם מבלים במדיה החברתית, וזה מועיל גם להן".

 

ואולי התוכנות האלה הן צעד ראשון לעידן שבו לאנשים יימאס להיות מחוברים כל הזמן? היום אי אפשר לברוח מזה כי אפילו בפינה הכי מרוחקת על כדור הארץ יש WiFi.

"אני לא מאמין שאנשים יהיו פחות מחוברים, להפך, אבל אני כן צופה שהם ינהלו יותר את הזמן שבו הם נגישים לקישוריות הזאת. הרבה זמן נתנו לזה לקרות ולא שאלנו שאלות על האיזון בין הזמן הפרטי לזמן העבודה. הבלקברי נכנס מהעבודה לבית וצייתנו לזה. עבדנו יותר ויותר ולא הפרדנו בין זמן פרטי לזמן עבודה. אני חושב שאנשים מבינים עכשיו שזה לא בריא, שאין להם זמן לעצמם ושזה משפיע על יעילות העבודה שלהם. לכן הם מחפשים דרך להגדיר זמן שבו הם אופליין, לא מחוברים.

 

"יש לי חברה שגם היא עוסקת בחקר המדיה החברתית. עכשיו היא בשנת שבתון, ובמשך חודש היא לא בדקה מיילים. זה דבר נהדר, ואף על פי שזאת דוגמה קיצונית, אני חושב שבכל יום אנחנו צריכים לקחת מין שבתון לעצמנו - שעה־שעתיים להיות אופליין. להגדיר מרווח זמן שבו אנחנו לא מחוברים, ו־Freedom יכולה לעשות את זה. טכנולוגית אין כרגע דרך לחסום סמארטפונים בתוכנות כמו Freedom, בדקתי את זה, אז צריך פשוט לכבות אותם. אני חושב שכולם צריכים לעשות את זה מדי פעם".

 

ומה איתך? אתה חי בלוח זמנים מטורף. אתה מתנתק מדי פעם עם התוכנות שלך?

בפעם השנייה בשיחה שלנו סטוצמן פורץ בצחוק גדול. "אני הדוגמה לסנדלר שהולך יחף. אבל אני כן משתדל להשתמש ב־Freedom בשביל לקחת לעצמי את פסקי הזמן האלה. זה מצחיק כי כתבתי את התוכנה הזאת כדי לכתוב בשקט, וגם היום, כשאני משתמש בה ואין הסחות דעת, היא מכניסה אותי למצב רוח אחר ולאופן עבודה שונה לגמרי".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x