הרווח שבין מזרח למערב
מחקר חדש מתאר כיצד בעת שלום יוכלו ישראל והפלסטינים לחזק את הסחר האזורי ולהרוויח ממנו
בוועידת הפסגה הערבית שהתקיימה בביירות לפני עשור, התקבלה החלטה בדבר "יוזמת השלום הערבית". במסגרת היוזמה הוסכם על שלום ועל נרמול היחסים עם ישראל, בתנאי שתיסוג לגבולות 1967 ויימצא פתרון מוסכם לבעיית הפליטים. מבחינה מדינית לא יצא מהיוזמה כלום - אבל היא סיפקה מסגרת למחקר מעניין שפרסמה עתה קבוצת Aix. קבוצת הכלכלנים הישראלית־פלסטינית מתארת אילו מיזמים כלכליים יכולים ישראל והפלסטינים ליצור בתנאי שלום. אחד מהם הוא חיזוק הסחר האזורי.
לפתוח את מעברי הסחר בין מזרח למערב
החוקרים יוסי זעירא, סולימאן אבו באדר וסעד חטיב נעזרו בחלוקה המסורתית של העולם הערבי לשני אזורים: האזור המערבי מגרב, ממצרים ועד מרוקו, והמזרחי משרק, הכולל את מה שנקרא פעם "הסהר הפורה", מישראל ועד למפרץ הפרסי. מדינת ישראל והשטחים הפלסטיניים נמצאים בתווך ומהווים מעין מחסום בין שני האזורים.
המחקר מגלה שהיקף המסחר הפנימי בין המדינות הערביות מצומצם מאוד. יש אמנם סחר פנימי בהיקף מסוים בין מדינות המערב הערבי לבין עצמן - וכך גם בין מדינות המזרח, אבל היקף הסחר בין המערב למזרח נופל ממנו בהרבה. לפי נתוני האו"ם, ב־2009 הסתכם הסחר בין מדינות המזרח הערבי בכ־1.5 מיליארד דולר, בעוד שהיצוא מהמזרח למערב הסתכם ב־250 מיליון דולר, כ־2.5% מכלל היצוא ממדינות המזרח הערבי. השאלה היא מדוע, הרי מדובר בארצות בעלות קרבה תרבותית וגיאוגרפית וכלכלות מגוונות, וגידול הסחר ביניהן יכול לחזק את הכלכלה האזורית. אחת הסיבות לכך היא ששטחי ישראל חוסמים את המעבר היבשתי בין המערב למזרח. ומחסום זה יוצר עלויות גבוהות של הסחר האזורי.
לפיכך, כותבי המחקר מציעים פרויקטים לעת שלום בארץ שיקשרו את צפון אפריקה ומצרים במערב למדינות הסהר הפורה במזרח. ההצעה כוללת יצירת שלושה מעברים יבשתיים - כבישים מהירים שיעברו במסלולים בתוך ישראל והשטחים הפלסטיניים. הראשון ייצא מסיני מצפון לאילת, לעבר ירדן, ויאפשר תחבורה מהירה ונוחה ממצרים לסעודיה ולמפרץ; השני ייצא מאזור ניצנה, יתחבר לכביש 6 וימשיך ללבנון וסוריה; והשלישי ייצא מעזה, דרך המעבר הפלסטיני לגדה המערבית, ומשם לירדן. לטענת החוקרים, כבישים אלה יכולים להכפיל את הסחר בין מצרים למזרח הערבי. לפי ההצעה, השימוש במעברים יהיה כרוך בתשלום אגרה, שתוכל להוות מקור הכנסה נאה למדי לישראל ולפלסטינים.
הקשרים הכלכליים עם השכנות עדיין חלשים
החוקרים מודעים לכך שלהסכמי השלום בין ישראל, מצרים וירדן לא היתה משמעות כלכלית רבה. הסיבה לכך, לדעתם, היא היעדר שלום כולל באזור שלא אפשר הגדלה של היקף הסחר בין ישראל לשכנותיה.
נוכח חזיונות אימים של איראן גרעינית ואינתיפאדה שלישית, נעים לשקוע במחשבות על העולם שהיה יכול להיות לנו ולשכנינו אם היינו מצליחים להגיע לשלום. מחקר זה ומחקרים אחרים הקשורים למלאות עשור ליוזמה הערבית, יוצג היום בכינוס באוניברסיטת תל־אביב.
