חמאס והרשות מחפשים תורמות

ראש ממשלת חמאס איסמעיל הנייה ערך בשבועות האחרונים סיור מקיף במדינות השכנות, ואחרי ביקור בנסיכויות המפרץ הגיע לטהראן. אחת הסיבות לביקור באיראן, אולי החשובה בהן, היתה כסף. רבים ביקשו ממנו, גם בפומבי, שלא ייסע לטהראן. בין הפונים אליו היה גם שותפו להנהגת חמאס חאלד משעל. אבל איסמעיל הנייה, שצריך לשלם משכורות לאלפי שכירי ממשלת חמאס ברצועה, הגיע למסקנה שרק בטהראן יוכל לקבל סיוע כספי מיידי. מצבם הכלכלי של שתי הממשלות הפלסטיניות, זו של רמאללה וזו של עזה, הוא בכי רע.

גירעון משותף של 1.5 מיליארד דולר

הלשכה המרכזית הפלסטינית לסטטיסטיקה ורשות המטבע ברמאללה פרסמו בימים האחרונים נתונים על מאזן התשלומים של הרשות הפלסטינית לשנת 2011. לפי הנתונים היה אמנם גידול ביצוא סחורות, בעיקר לישראל, שהגיע לכמיליארד דולר. כמו כן, אף חל גידול ביצוא שירותים של חברות הובלה וקבלני משנה שעובדים עבור חברות ישראליות, שהגיע ליותר מ־500 מיליון דולר.

הנייה (מימין) ואחמדינג'אד, החודש. חמאס מבקש מאיראן סיועצילום: אי פי אי

אבל כל זה לא עומד בשום פרופורציה לגידול הרב שהיה ב־2011 ביבוא לשטחים הפלסטיניים. היבוא הגיע לכ־6 מיליארד דולר. לפיכך מצביעים הנתונים על גירעון ענק שנוצר במאזן הסחר הפלסטיני שהגיע ל־4.5 מיליארד דולר. כיוון שהיה גידול גם בתקבולים של עבודת פלסטינים בישראל שהיה ב־2011 קרוב למיליארד דולר - הרי שהגירעון בסיכום השנה שעברה הגיע ל־3.5 מיליארד דולר.

בשנים קודמות עזרו כספי התרומות לכסות את הגירעון, אך הן התמעטו באופן דרסטי. לפני שלוש וארבע שנים הן הגיעו ל־2 מיליארד דולר, אך בשנה שעברה הסתכמו בכ־800 מיליון דולר בלבד. הפלסטינים גם מקבלים סיוע חיצוני מארגונים בינלאומיים כמו סוכנות הסעד לפליטים, ולכך מצטרפים כספים ששולחים בני משפחה מחו"ל, ועוד מעט השקעות פרטיות. כל זה מגיע לכ־1.2 מיליארד דולר. אחרי כל זאת נותר ב־2011 גירעון פלסטיני של כ־1.5 מיליארד דולר. זהו גידול עצום בגירעון שבשנים קודמות הגיע לסדר גודל של עד 500 מיליון דולר.

הממשלות בגדה ובעזה חיות מהיד לפה

גירעון כזה, המהווה כ־50% מהתל"ג הפלסטיני, אי אפשר לקיים לאורך זמן. התהליך שהתרחש בשנה שעברה מצביע על שילוב הרה אסון בין עלייה בגירעון לבין ירידה בסיוע ממדינות העולם. הירידה נובעת בין השאר מכך שהסיוע נלווה לתהליך השלום. ואם אין תהליך שלום, המדינות התורמות, שמצבן הכלכלי ממילא לא מזהיר, לא מוכנות יותר לתרום.

הגירעון משפיע על חיי היומיום בגדה ובעזה. הרשות מעכבת תשלום לספקים, עוצרת ביצוע פרויקטים ממשלתיים, ומפגרת בתשלום משכורות ובהחזר הלוואות. בעזה סובלים מהפסקות חשמל ממושכות שפוגעות גם במערכות המים והביוב, וברמאללה מתאמצת הרשות להעלות מסים ולהוציא אלפי עובדי מדינה לפנסיה מוקדמת. הממשלות הפלסטיניות בגדה ובעזה חיות אפוא מהיד לפה, ובכיריהן נאלצים לחזר על הפתחים בבירות הערביות, בתקווה לסיוע כספי.