במלאות שנתיים ל"מוסף כלכליסט", אספנו את השאלות המטרידות, אלה שלא היה איך לברר או את מי לשאול, ויצאנו למצוא את התשובות. חלקן התבררו כמפתיעות, אפילו מנתצות מיתוסים, אחרות דווקא הדהימו בפשטותן. כי ידע הוא כוח, ולפעמים הוא פשוט הנאה צרופה
למה קוראים לבנק "דיסקונט", אם באנגלית זה Discount? אחרי שמוציאים כסף מהכספומט, כמה נשאר מאחורי הקיר?
איך זה שהמחירים בסופרמרקט נגמרים ב־99 אגורות אם בכלל אין מטבע של אגורה? איך קראו לדנקנר לפני שהוא נהיה "נוחי"? מה זה לעזאזל תשואה לפדיון, והאם טוב לי כשזה עולה או יורד?
לכל אחד יש איזו שאלה או שתיים כאלו, קטנות אבל מטרידות, שאין לו זמן לברר או שאין לו באמת את מי לשאול.
כשחיפשנו דרך מהנה לחגוג שנתיים למוסף כלכליסט, עלה פתאום הרעיון: לפתור אחת ולתמיד את השאלות הללו. בחודשים האחרונים אספנו יותר מ־100 מהן,
והצוות של כתבי כלכליסט יצא למצוא את התשובות. חלקן התבררו כמפתיעות, אפילו מנתצות מיתוסים, אחרות דווקא הדהימו בפשטותן.
אגב, לא את כל התשובות מצאנו. לא עלה בידינו, למשל, לברר למה הבנקים פתוחים כל כך מעט שעות, מי היה שפיצר מלוח שפיצר, כמה דירות בתל אביב באמת שייכות לצרפתים וכמה עולה לייצר בקבוק של קוקה־קולה. אבל אנחנו עדיין עובדים על זה, נעדכן אם יהיו בשורות.
הגיליון השבוע מוקדש כולו ל־100 תשובות מצוינות ל־100 השאלות הנכונות, הגדולות והקטנות, של הכלכלה הישראלית. כי כמו שקבע הפילוסוף הבריטי פרנסיס בייקון, ידע הוא כוח. וכפי שאנחנו הבנו בשבועות האחרונים, ידע הוא לפעמים פשוט הנאה צרופה.