תרופה לא מורשית
תעשיית התרופות ברשות גדלה בהתמדה ומשווקת גם לאיחוד האירופי. אבל בישראל מערימים עליה קשיים
בשטחי הרשות הפלסטינית מנסים בימים אלו לקדם חרם חדש על מוצרים ישראליים. לאחר המערכה להחרמת התוצרת מההתנחלויות שניהלה הממשלה הפלסטינית בשנים האחרונות - קוראת עתה קבוצת פעילים פוליטיים מתנועות הפתח והשמאל הפלסטיני להחרים את התרופות הישראליות הנמכרות בגדה ובעזה.
הקריאה לחרם נולדה בעקבות תלונות של בעלי בתי מרקחת ערביים במזרח ירושלים על כך שפקחים ישראלים פשטו בשבועות האחרונים על בתי העסק שלהם, החרימו תרופות שמיוצרות בשטחי הרשות, והגישו תביעות משפטיות נגד חלקם. אף שלא עברו את בדיקות התקן הישראלי, התרופות הפלסטיניות נמכרות במשך שנים רבות במזרח ירושלים, שמהווה פלח שוק חשוב עבור תעשיית התרופות הפלסטינית המתרחבת.
מכירת תרופות ב־130 מיליון דולר בשנה
ברשות הפלסטינית נמצאים שלושה מפעלי תרופות גדולים יחסית, שלושתם פועלים ברמאללה: ביר־זית פרמצבטיקה בבעלות משפחת נאצר אל־דין, ג'רוזלם פרמצבטיקה של משפחת מסרוג'י, ופארמה קר בבעלות באסם חורי, ששימש עד לאחרונה גם כשר הכלכלה הלאומית הפלסטינית. לצדם פועלים שורה של מפעלים קטנים יותר. היקף המכירות של מפעלי התרופות הפלסטיניים הוא כ־130 מיליון דולר בשנה, כאשר מרבית המכירות הן לבתי המרקחת בשטחים הפלסטיניים, והשאר לבתי החולים ולמרפאות שבבעלות ממשלתית וציבורית.
תעשיית התרופות הפלסטינית מספקת 51% מצריכת התרופות בגדה ובעזה - השיעור המקומי הגבוה ביותר לתעשיית תרופות במדינות ערב. בממלכת ירדן, למשל, מספקת התעשייה המקומית רק כ־%30 מהצריכה במדינה. השר לשעבר חורי אומר שאחד ההישגים של תעשיית התרופות בגדה הוא אישורי השיווק לאיחוד האירופי שקיבלו מפעלים פלסטיניים בשנים האחרונות. חורי עצמו החל לשווק תרופות מתוצרתו בגרמניה.
צירי פרלמנט פלסטיני, ובראשם ד"ר מוצטפה ברגותי, טוענים שהחרמת התרופות הפלסטיניות בירושלים נעשית על רקע פוליטי, ולכן תובעים להטיל בתגובה חרם על התרופות הישראליות. דובר פלסטיני אישר שהנושא נבדק, אולם בינתיים לא הוצא צו ממשלתי רשמי הקורא להחרים את התרופות. אולם גורמים בישראל מעידים שהממשלה הפלסטינית מסרבת לקיים דיון בנושא.
הפקחים הישראלים לא מגיעים למפעלים בגדה
חורי אומר שבין ישראל למפעלים הפלסטיניים היתה הסכמה שאפשרה את מכירת התרופות במזרח ירושלים אף שלא עמדו בתקן הישראלי, ו"בתמורה אנחנו נזהרנו שלא להיכנס לשוק שמעבר לקו הירוק, אף שלתרופות שלנו היה ביקוש בקרב האוכלוסייה הערבית". מצב דומה מתקיים ביחס למוצרים כמו בשר, ביצים וגבינות מתוצרת פלסטינית. גם חלק מסחורה זאת לא עומד בתקן הישראלי, שכן לפקחים מישראל קשה לערוך ביקורים במפעלים בגדה. אך מי שייכנס לחנויות במזרח ירושלים יוכל בקלות למצוא את המוצרים הפלסטיניים על המדף.
