הפוטנציאל של נחל קדרון נזרק לזבל

לפני ימים אחדים פורסמה תוכנית־האב לאגן הניקוז של נחל קדרון. מדובר בערוץ עמוק החובק את העיר העתיקה של ירושלים ויורד במסלול של כ־35 ק"מ עד לים המלח. מדובר בנחל מזוהם, אולי המזוהם ביותר בכל ארץ ישראל, שיש לו פוטנציאל כלכלי רב, ישראלי ופלסטיני.

הפוטנציאל הכלכלי של אגן הקדרון אמנם אדיר, אך כל מי שמתקרב היום למורדות הנחל מריח ריחות רעים ונתקל במצבורי אשפה. אף יזם כלכלי לא יפתח שכונות מגורים או כל פרויקט אחר באזור כזה. האפשרויות לפיתוח תיירות גדולות, הודות לאתרים נודעים כמו מצבות יד־אבשלום וקבר זכריה, מעיין השילוח, המנזר המדברי מר־סבא, אתר קומראן ומתחם נבי־מוסא. זהו מסלול טעון היסטוריה ודת, יהודית, נוצרית ומוסלמית, שאין שני לו בארץ.

הזנחה שמשפיעה על האוכלוסייה באזור

כל מי שמבקר בירושלים מכיר את הערוץ המרכזי של הקדרון המתחיל במורדות השכונות החרדיות שסביב רחוב גאולה ושכונת שיח ג'ראח שבצפון העיר, מתחבר לערוץ גיא בן הינום, ממשיך לכפר סילוואן (כפר השילוח) ויורד בוואדי אל־נאר, שמו הערבי של הקדרון, עד סמוך לאתר קומראן, שבו נמצאו המגילות הגנוזות.

בעבר הזינו מי גשמים ושיטפונות שורה של מעיינות ובורות לאורכו של הערוץ. אולם בדורות האחרונים זורמים בו באופן קבוע מי ביוב, שמוזרמים מבתי מגורים שנבנו ללא רישיון ולכן אין בהם חיבור לביוב ואין איסוף אשפה. למי הביוב נוסף זיהום שמקורו בגלי האשפה של השכונות הפלסטיניות המוזנחות, ובאתר הפסולת המוצקה של ירושלים הממוקם בשולי העיירה אבו־דיס.

בעבר נבנה אמנם צינור ביוב גדול בחלקו הצפון מערבי של הערוץ אבל הוא מוביל את מי הביוב רק עד לכפר עובדייה, שם נבנה מתקן טיהור קטן, המכשיר מים למטעי התמרים של יישובי הבקעה. אולם אין בכך כדי לתקן את ההזנחה והזיהום שמשפיעים על הסביבה והאוכלוסייה המתגוררת בקרבת הקדרון.

מפל קדרון. ריח רע ומצבורי אשפה למורדות הנחל

הטיפול לא יכול להתחשב בגבולות פוליטיים

פרופ' ראובן לסטר, העומד בראש ועדת ההיגוי של הגופים המטפלים בנושא - רשות הניקוז, עיריית ירושלים, מרכז פרס לשלום, מכון ירושלים ושלום עם הסביבה - אומר שהם זוכים לשיתוף פעולה של גופים פלסטיניים, שכן הטיפול באגן לא יכול להתחשב בגבולות פוליטיים.

כל המטפלים בנושא יודעים שהמחסום הקשה העומד בפניהם הוא הפוליטי. בשלב זה החלו כבר בביצוע כמה עבודות הכנה בהתאם לתוכנית האב, אבל הדרך עוד ארוכה. בשלבים מתקדמים יותר יהיה צורך בשיתוף פעולה מלא ופומבי עם הרשות הפלסטינית, ובסיוע של גורמים בינלאומיים ומשקיעים פרטיים. אלה יסכימו להצטרף ליוזמה רק כאשר יהיה הסדר מדיני ברור ויציב בין ישראל לפלסטינים.

בינתיים מסתפקים הגופים השותפים בפרויקט בפרסום תוכנית־האב, ובניסיונות ראשוניים לעצור ולו במעט את הנזקים הנגרמים לערוץ.