• תפריט
דן אריאלי
צילום: Duke Photography
פרופסור דן אריאלי מוסף ממובילי חקר הכלכלה ההתנהגותית בעולם ומחבר רבי המכר "לא רציונלי ולא במקרה", "לא רציונלי אבל לא נורא" ו"האמת על באמת" לכל הטורים של פרופסור דן אריאלי מוסף

כמה לבטוח ביועץ הפיננסי?

פעמים רבות לאחר פנייה ליועץ פנסיוני מתקבל פתרון שלא ממש עונה על הצרכים במציאות. כל אחד והשיקולים שלו

דן אריאלי 10:5601.12.11

כל מיני חברות ופקידים בבנק מציעים לי ייעוץ פנסיוני ופיננסי. מאז המשבר אני בכלל לא יודע אם אפשר לבטוח בהם. מה דעתך?

ניקי

ניקי שלום,

אני לא מאמין גדול בלשלם הרבה כסף ליועצים פיננסיים. כן, כסף זה נושא מאוד מורכב, אבל פנייה ליועץ היא הרבה פעמים כניעה לדחף לפשט את הנושא גם במחיר של קבלת פתרון שלא עונה על הצרכים במציאות.

 

יועצים פיננסיים גובים מדי שנה אחוז קטן מתיק ההשקעות כדי לאזן אותו ולקבל החלטות על הרכבו. החלטותיהם מבוססות לרוב על תשובת הלקוח לשתי

שאלות: "לאיזה אחוז מהשכר הנוכחי שלך תזדקק בפנסיה?" ו"בסולם של 1 עד 10, עד כמה אתה מעוניין לקחת סיכונים?". לפי שתי התשובות הם מרכיבים תיק סטנדרטי, לרוב לא יצירתי או מתוחכם מדי. לדעתי, את הבחירה בהרכב התיק לפי שתי התשובות יכולים לעשות גם קופים מאומנים, ואלגוריתם ממוחשב בוודאי יכול לעשות זאת. זה פשוט לא שווה עמלה שנתית גבוהה. זה גם לא מבטיח למקסם את התוצאות. אפילו לא בטוח שאלה השאלות הנכונות.

 

למסקנה הזאת הגעתי אחרי שערכתי בעצמי משאל שהורכב מהשאלות האלה. התשובה השכיחה ביותר לשאלה הראשונה היתה "75%", וכששאלתי אנשים למה דווקא 75, גיליתי שרובם פשוט שמעו את המספר הזה מיועצים פיננסיים. כששיניתי את השאלה ל"איזה אורח חיים תרצו לקיים בפרישה?" ובדקתי איפה אנשים רוצים לחיות ומה ירצו לעשות, התברר שהם יזדקקו לכ־135% מהכנסתם. חשוב לבד כמה יעלו לך עוד תשע שעות פנויות ביום.

 

בשאלת הסיכונים החלפתי את הסולם הכללי של 10-1 בסולם שבו בקצה אחד כל הכסף נחסך בבנק, ובשני 85% ממנו במניות ו־15% באג"ח. את מה שהאנשים רצו אפשר לאפיין כרמת סיכון 5.

 

אז מה יש לנו? שירות יקר, שאלות לא נכונות ופתרונות מופשטים, ואותנו, שמעדיפים אשליה של התקדמות על פני עימות עם העולם המורכב ועם הצורך להבין מה אנחנו באמת מחפשים, ואיך מוצאים את זה בעולם מלא אי־ודאות.

 

שאלות לדן אריאלי: askdan@calcalist.co.il

 

שאלות לדן אריאלי: askdan@calcalist.co.il

 

 

11תגובות
בטל שלח
  • ליעל: מי שמשלם זו קרן הפנסיה, אפילו אם הייתה קיימת לפני היעוץ. קרן הפנסיה רשאית לבטל הטבות שהיו לך (בדמי ניהול למשל) בגלל הייעוץ, כך שבסופו של דבר היעוץ החינמי יכול לעלות לך הרבה מאוד כסף. המלצה: אל תקבלי שום יעוץ מהבנק! היועצים שלהם בכל מקרה מבינים מעט מאוד.
    (03.12.11)
  • אז במי ניתן להיעזר לצורך ייעוץ? האם קיים בכלל יועץ אוביקטיבי? (ל"ת)
    יוסי, (03.12.11)
  • בנושאים חשובים כמו הפנסיה שלנו, אנו צריכים לסמוך על עצמנו וללמוד את הנושא לעומק לא לסמוך על אחרים ולהתעורר עוד 30 שנה ולומר איזה סטומים היינו. בכלל התחום הרבה יותר פשוט ממה שחושבים
    אייל, (03.12.11)
  • ייעוץ פנסיוני אוביקטיבי לא תקבלו בבנק אלא רק אצל יועץ פנסיוני עצמאי לצורך ייעוץ פנסיוני אוביקטיבי צריך יותר מ15 דקות עם הפקיד בבנק, יש צורך בידע רחב שאין לפקידים בבנק ולא פחות חשוב לרוב צריך גם פעולה אקטיבית של ניוד כספים, פנסיה, גמל והשתלמות שהבנק עקב הקושי התפעולי נמנע מלעשות.
    כמו כן הבנק מקבל עמלות מחברות הביטוח והגמל כך ששוב אין אוביקטביות רבה.
    ואחרון חביב לבנק אין רשיון לייעץ בתחום הביטוח, כך ששוב אין הבנק אוביקטיבי והייעוץ שלו מוגבל וחסר מאד.
    יונתן רון יועץ פנסיוני עצמאי, (03.12.11)
לכל התגובות