ישראל מתחברת לכלכלה
 
 

בארץ

מילון כלכליסט
לוגו גוגל
לוגו גוגל 
מניות קשורות לכתבה
    כתבות מוסף בכל סוף
    שבוע ישירות למייל שלך
     

     מאשר קבלת תוכן שיווקי

    דיוור נוסף
     

    הפנדה שתקע אותי

    לפני כמה חודשים שחררה גוגל את האלגוריתם החדש "פנדה", טלטלה את ענף החיפוש ברשת ואיימה לחסל את שוק ה־SEO, התעשייה הישראלית הענפה של שיפור תוצאות חיפוש בעבור חברות מסחריות. מאז נערכת התעשייה להמציא את עצמה מחדש, כדי להישאר בעמוד הראשון של האתר הכי חשוב באינטרנט

    אסף גלעד

    24.11.11, 10:30

    בסוף פברואר הרגיש אייל חלימי שמשהו לא כשורה. ביום חמישי האחרון של החודש הראו נתוני ArticlesBase, האתר שחלימי מנהל, ירידה פתאומית בכל המדדים. בשבת התבררה הנפילה כצניחה חופשית, שהורידה את נתוני הגלישה באתר לקרשים. הבלוג Sistrix מנה את ArticlesBase ברשימת 25 האתרים שספגו את הירידה הגדולה ביותר בדירוג העולמי של גוגל באותו סוף שבוע: האתר צנח ב־92% ב"מדד הנראות", שכלל את מיקומו בדירוג גוגל והגעת גולשים כתוצאה מחיפושים במנוע החיפוש.



    עד לאותו סוף שבוע קודר, ArticlesBase, שהוקמה רק באמצע העשור הקודם, היתה פרת מוזמנים שהציגה נתונים שלא ייאמנו: בעלות זעומה הצליחה החברה מרמת גן להפוך לאחת מחמש חוות המאמרים הגדולות בעולם, להכניס 500 אלף דולר בחודש, ולייצר רווחיות של 80% מכלל הכנסותיה - רווח נקי הזורם בעיקר לבעלי המניות, המייסדים חלימי וסיימון גלפנד. בלי לשלם לגולשים, ArticlesBase צברה 3 מיליון מאמרים במגוון של נושאים, משיפוץ הבית ועד בריאות ופיננסים, בקצב של 5,000 מאמרים ליום, שנקראו על ידי 20 מיליון גולשים.

     


    אופיר כהן, מנכ"ל יוניברסל מקאן סרץ'
    אופיר כהן, מנכ"ל יוניברסל מקאן סרץ' צילום: אוראל כהן

    ArticlesBase צמחה בהיקפים מדהימים גם משום שפעלה בשוק הנכון: שוק התוכן המקוון רשם התחממות ניכרת בתחילת השנה, עם הנפקת חוות המאמרים Demand Media בשווי של 1.5 מיליארד דולר, ועם רכישות 5min הישראלית ורשת הבלוגים "האפינגטון פוסט" בידי AOL בסכום מצרפי של כ־400 מיליון דולר. אלא שבפברואר ספג השוק הזה סטירה מצלצלת. "פברואר השחור" לא היה נחלתה הבלעדית של ArticlesBase. כל מתחרותיה הגדולות בענף חוות המאמרים סבלו ממצוקה דומה: Suite101 צנחה ב־79% בהפניית הגולשים שהגיעו מגוגל, Associated Content נפלה ב־75%, ezine ירדה ב־71%.

     

    מאחורי המכה הזאת עומדת לא אחרת מאשר גוגל, במהלך שקיבל את הכינוי "פנדה". על פי הערכות, הכניסה גוגל כ־2.4 מיליון דולר בשנה מפרסומות ששילבה ב־ArticlesBase, וכחצי מיליארד דולר בשנה מכלל חוות המאמרים ברשת - אתרים שקיבצו מאמרים שנכתבו בידי הגולשים. אלא שלגוגל נמאס, והיא החליטה לשים קץ לתופעה שהיא בעצמה היתה לאחראית העקיפה להתהוותה: תוכן הזבל, שכל תכליתו הוא קידום אתרים בגוגל.

     

    "גוגל הפכה לג'ונגל"

     

    איך זה שדווקא תוכן זבל דישן כל כך טוב את גוגל? התשובה לכך טמונה באלגוריתם החיפוש של גוגל, המדרג את הרלבנטיות של תוצאת חיפוש מסוימת לפי מספר האתרים המקשרים אליה: יותר קישורים, מניחה גוגל, מעידים על יותר רלבנטיות. על השיטה הזאת רכבה תעשיית שלמה המכונה SEO (קיצור של Search Engine Optimization, או "אופטימיזציית מנועי חיפוש"), שמרכז הכובד שלה נמצא בישראל. "שוק ה־SEO נשלט על ידי ישראלים", אומר גורם בכיר בענף. "בכנסים הגדולים, אין חברה שמאחורי הדוכן שלה לא עומד איזה כהן או אמנון".

     

    המשימה של חברות ה־SEO היא לקדם את האתרים של לקוחותיהן בתוצאות החיפוש בגוגל. כיוון שמספר הקישורים היה המדד המרכזי של גוגל, חברות ה־SEO סיפקו לכל לקוח מאמרים שקישרו אליו, ופורסמו באלפיהם בחוות מאמרים.

     

    כך הרוויחו כולם: חברות ה־SEO השתכרו על חיבור מאמרים מטעם, שפורסמו בחוות תוכן. החוות הקצו מקום למודעות ששילבה גוגל, והרווחים מהן חולקו בינה ובינן: על כל דולר שמכניסה החווה מהקשה על פרסומת כזו, 32 סנט הולכים לגוגל. האגורות הקטנות האלה מצטרפות לכסף ענק: ברבעון השלישי של 2011 דיווחה גוגל על הכנסות שיא של 9.7 מיליארד דולר (זינוק של 33% לעומת הרבעון המקביל), ועל רווחים של 2.73 מיליארד דולר.

     

    הבעיה היתה שהמעגל הזה עודד יצירת הררים של זבל. בתחילת השנה, כחודשיים לפני שגוגל שחררה את "פנדה", ערך וויבק ואדהבה, מרצה בכיר באוניברסיטת ברקלי, ניסוי מיוחד. ואדהבה ביקש מהסטודנטים שלו לבצע חיפוש בגוגל, ובאמצעותו לחקור את ההיסטוריה התעסוקתית של 500 מייסדי חברות הייטק ולאתר את פרטי הקשר שלהם. להפתעתם, הניסיון לבצע את המטלה בזמן סביר הוכתר כבלתי אפשרי.

      

    לארי פייג' וסרגיי ברין, ממייסדי גוגל
    לארי פייג' וסרגיי ברין, ממייסדי גוגל צילום: בלומברג

     

    "גוגל הפכה לג'ונגל - גן עדן טרופי לספאמרים ומשווקים", כתב ואדהבה בבלוג הפופולרי טק־קראנץ'. "כמעט כל חיפוש הוביל אותך לאתר שרוצה שתקליק על לינקים שמניבים לו כסף, או לאתרים ממומנים שמניבים לגוגל כסף. אין כל אפשרות לעשות בגוגל חיפוש כרונולוגי אמיתי". ואדהבה הציג בפוסט מנוע חיפוש חלופי חדש, Blekko, שהוקם על ידי פורשי גוגל, וסייע במציאת המידע המבוקש.

     

    המאמר, שעורר הדים בעמק הסיליקון, היה רק אחד בשרשרת של מאמרי ביקורת על המנגנון של גוגל. בדצמבר פורסם מאמר חריף ב"וול סטריט ג'ורנל" שלפיו גוגל מבכרת את האתרים הרשומים גם לשירות Google Places, תיוג המיקום על גבי המפה של גוגל. הבלוגר פול קדורסקי תיאר כיצד, בעת שביקש לרכוש מדיח כלים, הוא חיפש מידע רלבנטי בעזרת שאילתה בגוגל, אבל זו אחזרה עבורו הררים של זבל. "כשמדובר בביקורות של מוצרים, הרשת היא ספאם אחד גדול", צייץ בטוויטר. כדי לקבל המלצה מהימנה, הוא רכש דו"ח המסכם את דעות הצרכנים שכבר התנסו במכונה. "זה היה מהיר ויעיל יותר מסינון הזבל שקיבלתי בגוגל", כתב בבלוג שלו.

     

    מבחינת גוגל, זו היתה התפתחות מדאיגה מאוד. לגוגל יש הרבה פעילויות, אבל פעילות החיפוש שלה היא החשובה מכולן. ברגע שהחיפוש בגוגל הוצג כלא ממוקד וכמוטה אינטרסים מסחריים, וגרוע מזה, ברגע שאלטרנטיבות כמו Blekko עלו לדיון, גוגל הבינה שהיא משחקת באש. מייסדי גוגל עדיין זוכרים כיצד הגיחו משום מקום רק לפני 13 שנה וחוללו רעידת אדמה בשוק החיפוש; המתחרה היחידה שלה מאז שעדיין רלבנטית היא יאהו!, ששווייה היום עומד על 10% מזה של גוגל. מנהלי גוגל הבינו שכדי למנוע מהפיכה נוספת, הם חייבים להתעשת - והזעיקו את מהנדס התוכנה ד"ר נאבניט פנדה, יליד הודו שלמד באוניברסיטת קליפורניה. המשימה: לעדכן את האלגוריתם של גוגל. בפברואר פנדה הוציא תחת ידיו אלגוריתם חדש הקרוי על שמו, וטלטל את הענף.

     

    חרדת נטישה

     

    גוגל לעולם איננה מפרסמת את מהות השינויים שהיא מבצעת באלגוריתם החיפוש שלה, אך השינוי שהשיקה בפברואר בחיפוש באנגלית, ובאוגוסט גם בעברית, היה הגדול מכולם. הוא הוריד לתחתית אתרים שהתרגלו לשהות בצמרת סולם הדירוג, והעלה במקומם אתרים שחיכו באפילת הדף השני והשלישי בתוצאות החיפוש. בתעשייה מעריכים שהשינוי הגיע לכדי 12% מתוצאות החיפושים שנערכים בגוגל.

     

    פנדה התמקד במציאת דרכים חדשות לזהות מה הגולשים מחשיבים כתוכן איכותי, מסביר אופיר כהן, מנכ"ל יוניברסל מקאן סרץ', חטיבת האינטרנט של מקאן אריקסון. לדבריו, המודל החדש של גוגל באלגוריתם הפנדה מזכיר מאוד את המודל של האקדמיה. "מה בעצם רוצים חוקרים באקדמיה? תהילה וקידום מקצועי. לשם כך הם מפרסמים מאמרים בכתבי עת, והחוקרים עם המאמרים הטובים יותר מוצאים את מקומם בכתבי העת הטובים יותר. כך, חוקר שפרסם בכתב עת יוקרתי נתפס כטוב יותר. גוגל לקחה את האלגוריתם הזה והעבירה אותו לעולם האתרים: היא משקללת את האיכות של כל דומיין".

      

    יגאל פינס: "האינטרס של גוגל הוא לשמור על סביבה תחרותית"
    יגאל פינס: "האינטרס של גוגל הוא לשמור על סביבה תחרותית" צילום: עמית שעל

     

    כדי לשקלל את האיכות גוגל התמקדה בכמה פרמטרים, מסביר פבל ישראלסקי, שמפעיל את הבלוג AskPavel העוסק בשיווק באינטרנט. פרמטר מרכזי, למשל, הוא ה־Bounce Rate - שיעור הגולשים הנוטשים את האתר במהירות. "תדירות הנטישה תמיד היתה פרמטר חשוב, אבל עכשיו הוא חשוב יותר, כי הוא מרמז על איכות התוכן", מסביר ישראלסקי.

     

    התוכן נמדד גם בכמותו היחסית: אם היחס בין תוכן ייחודי לעומת תוכן תבניתי (תפריטים או ניווט) נוטה לטובת האחרון, התוכן מדורג כלא איכותי. נוסף על כך, כדי להיחשב איכותי הדף נדרש להשתמש בתחביר נכון ולשמור על כללי הפיסוק, להקפיד על חלוקה לפסקאות ולתת־כותרות, לקבל מבקרים וקישורים מתוך טוויטר ופייסבוק, ולכלול כמה שפחות פרסומות. "אפילו אם האתר שלך איכותי וכשר, מספיק שישנו מאגר המדורג נמוך, והוא מקשר גולשים אליך, כדי שתרד בדירוג יחד איתו", מסביר ישראלסקי.

     

    "חוקי המשחק השתנו", מודה חלימי מ־ArticlesBase. "פעם הכמות נספרה, היום זו האיכות. אין ספק שהעדכון טוב לגולשים, ואומר את זה אחד שנפגע ממנו בצורה הקשה ביותר". מאז שהושק פנדה, הוא מדווח, ArticlesBase מקפידה הרבה יותר על סינון המאמרים.

     

    הישראלים חטפו

     

    "המרוויחים הגדולים מהשינוי הזה הם אתרי התוכן, אבל רק כאלה שהמרכיב העיקרי שלהם הוא הרבה תוכן מקורי", אומר ישראלסקי. בראש המרוויחים עומדים אתרי התוכן הגדולים כמו בי.בי.סי, וימאו, וושינגטון פוסט ו־AOL. חלק מהמרוויחים, כמו פייסבוק ואתרי מיקרוסופט, הם מתחרים מוצהרים של גוגל. אחרים הם אתרים שבבעלותה, כמו יוטיוב ובלוגר.

     

    אבל גוגל לא רק מצ'פרת את מי שיוצר תוכן מקורי: במקביל, היא גם מענישה את אתרי התוכן הדל. הסובלים הראשונים היו חוות התוכן. "לפני הפנדה, כמעט כל אחד היה יכול לקחת דף ברשת, לשבץ בו ציוץ של מישהו אחר, לשכפל אותו ולהפיץ אותו לכל חוות התוכן", אומר ישראלסקי. "העדכון של פנדה פגע בתוכן המשוכפל, הלא איכותי, שבו יש עמוד ריק עם 50 מילים שיווקיות ולינק שנקרא 'מאמר'. בעקבות פנדה, הדירוג של המאמרים האלה צנח בכ־60%".

     

    במילים אחרות, כדי לשמור על השוק הביתי שלה, גוגל הקריבה הרבה שותפות קטנות, שיחד הזרימו לה חצי מיליארד דולר בשנה. "בפשטות, גוגל מחקה לעצמה הכנסות", אומר כהן. "אני לא מכיר הרבה חברות שמחקו לעצמן הכנסות לטובת שיפור המוצר".

     

    גם אתרי נישה המתמחים בנושאים ספציפיים נפגעו: ירידות משמעותיות נרשמו באתרי המתמחים במכוניות, תרופות, ואפילו אתרי קופונים ובלוגים. עוד ניזוקו אגרגטורים, אתרים המרכזים תוכן מאתרים אחרים תחת קורת גג אחת, כגון אלפון הבלוגים Technorati או אתרי הודעות לעיתונות דוגמת PRnewswire.

     

    אבל לנפגעי פנדה יש גם מעגל שני: נפילת חוות התוכן משכה את השטיח מתחת לחברות ה־SEO שהזכרנו קודם. אם מאמרי ההפניה חסרי הערך מאבדים משמעות מבחינת גוגל, ואפילו מקבלים ניקוד שלילי, גם התוכן שאליו הם מפנים נתפס כפחות איכותי.

      

    פבל ישראלסקי. "תדירות הנטישה תמיד היתה פרמטר חשוב"
    פבל ישראלסקי. "תדירות הנטישה תמיד היתה פרמטר חשוב" צילום: עמית שעל

     

    SEO שחור, SEO לבן

     

    את תעשיית ה־SEO מחלקים בענף ל"לבן" ו"שחור". אנשי SEO לבן הם הילדים הטובים, אלה שעוקבים אחר ההנחיות המסודרות של גוגל ומייצרים תוכן שייטיב גם עם מנוע החיפוש וגם עם הגולשים: תוכן איכותי, מעניין ובעיקר מקורי. "SEO לבן היא עבודת אופיטימיזציה של קידום אתרים לפי ההמלצות של גוגל, בלי לחפף", מסביר אלעד פלג, איש SEO ותיק מחברת הקידום Seperia. "אפשר לקדם מילים בתוך האתר, כל עוד יש לכך שימוש ורציונל. אפשר לשבץ לינקים במאמרים, כל עוד הם הגיוניים ולא מזויפים".

     

    "גוגל מגלה סובלנות לאנשי ה־SEO הלבנים, ואפילו מנהלת איתם מערכת יחסים ארוכת טווח", אומר אורי מנור, מנהל חברת ה־SEO ואליושיין. "לא אכפת להם שתקדם את האתר בדרך שתועיל לגולשים, עם חומר מעניין ואיכותי. גוגל הרי משוועת לתוכן, מעצם היותה חברת אינטרנט שאינה מייצרת תכנים".

     

    הצד הבעייתי יותר של התעשייה מורכב מאנשי ה־SEO השחור, שמנסים לשטות בגוגל. המניפולציות הראשונות מסוג זה כללו העתקת תכנים מאתרים אחרים, שכפול של מילה פעמים רבות או כתיבת טקסט בצבע הזהה לרקע, כך שהגולשים לא רואים אותו. טכניקות מתקדמות יותר היו, למשל, Cloaking: הגשת דף אחד לגולש, ודף שונה למנוע של גוגל. ב־2006, למשל, העלתה חברת הרכב ב.מ.וו שני דפים ראשיים בגרמנית: אחד "אמיתי", ואחד שיועד אך ורק לתוכנות הסריקה של גוגל, וכלל חזרה אינסופית על המילים "מכונית יד שנייה", כדי שיופיע במקום גבוה בחיפוש אחר מילת הקישור. גוגל זיהתה את המניפולציה הזאת באחד מעדכוני האלגוריתם שלה, ונקטה בצעד עונשין קשה: היא הורידה את האתר מתוצאות החיפוש שלה.

     

    מירוץ החימוש רק הוסיף והשתכלל. בשלב הבא פיתחו אנשי ה־SEO השחור את הסקרייפרים, מכונות־רשת המעתיקות בסיטונאות תכנים ומפיצות אותן אוטומטית לאתרים רבים ברשת. כך, לדוגמה, כתבה שפורסמה ב"וול סטריט ג'ורנל" תופיע בראש הדירוג של גוגל באתר אחר, ורק במקום השני באתר הבית של העיתון. בהמשך הומצאו "מילוני SEO" המסייעים להפיץ את אותו מאמר באלפי עותקים ברשת: תוכנת מילון מיוחדת מחליפה מילים נרדפות בטקסט, וכך מטעה את גוגל לחשוב שמדובר במאמרים שונים, ולא בגרסאות של אותו מאמר.

     

    גם כותבי המאמרים השתכללו: במקום לייצר חומר מקורי בעצמם, הם שילמו סכומים מגוחכים לכותבי מאמרים מהודו או מהפיליפינים, שהעבודה שסיפקו היא לרוב שטחית. מחירו של מאמר שכזה יכול להגיע ל־1.6 דולר למאה מילה. אחד מאנשי ה־SEO שאיתם דיברנו סיפרו על מאמר שכתבה פיליפינית יוצאת העיתון "ביזנסוויק": אלף מילה תמורת 3.5 דולר.

     

    מפה זה כבר גלש לשחיתות לשמה. הדירוג של גוגל מתבסס, כאמור, על מספר הקישורים לאתר, אבל הוא מתחשב גם באיכותם של האתרים המפנים: לינקים מאתרים איכותיים יותר מניבים דירוג גבוה יותר במנוע החיפוש. אנשי ה־SEO השחור זיהו כאן פרצה, והחלו לסחור בלינקים באתרים ממשלתיים. בכירים בתעשייה סיפרו על מרצים באוניברסיטאות שסחרו ב"נדל"ן" באתר הבית שלהם בעל הסיומת ac.il, הנחשבת למקדם דירוג משמעותי, ושיבצו לינקים תמורת כסף. במקרה אחר דווח ל"מוסף כלכליסט" על חברה שהתחזתה לעמותה, וגרמה למשרדים ממשלתיים בעלי הסיומת gov.il לשבץ קישורים אליה בדפי הבית שלהם.

     

    "רוב הציבור עושה מה שגוגל מבקשת, אבל אנשי ה־SEO השחור הולכים על הגבול הדק", מסביר אורי ברייטמן, מנהל שיווק במנועי חיפוש במשרד הפרסום יהושע TBWA. "עדכון הפנדה החדש פוגע בהם במיוחד: מי שעשה SEO אגרסיבי בהיקפים גדולים הושפע ללא ספק, כך שהנפגעים העיקריים של הפנדה הם יצרני התוכן המשוכפל, המתחזה למקורי".

     

    יותר מדי קידום

     

    אבל פנדה פגעה גם בחברות שהקפידו, לכאורה, לשמור על עבודת SEO תקינה - למשל חברת הסטארט־אפ הישראלית FixYa, שמדד הנראות שלה בגוגל צנח ב־80% ביומיים שלאחר השקת פנדה. פיקסיה הוקמה כדי לאפשר למשתמשים לכתוב ביקורות מוצרים, והצליחה למשוך יותר מ־20 מיליון משתמשים שהפכו אותה לחברה רווחית, אבל בהדרגה הפך האתר שלה למצע לתוכן שיווקי של מקדמי האתרים או המוצרים.

     

    "פיקסיה רצתה להיות חברת מוצר - אבל בשלביה הראשונים היא שמה דגש על SEO, ופחות שאלה את עצמה אם היא הולכת לקראת המשתמש ופותרת לו בעיה", מודה מנכ"ל החברה, יניב בן־סעדון. "לא שיש בזה משהו רע, גם אמזון מקבלת את עיקר הטראפיק שלה מ־SEO, אבל אחרי ארבע שנים הבנו שאם נתמקד ב־SEO נפספס את המטרה. פעם ייצרנו כמויות עצומות של תוכן, כיום אנחנו הולכים בגישה של פחות הוא יותר". בן־סעדון מספר שהשקת פנדה הביאה לירידה של 15% במספר הגולשים לאתר, אלא שלדבריו האתר הצליח להתאושש ולהחזיר לעצמו לא רק את כמות הגולשים שאבדה, אלא אף להוסיף עוד 15%.

     

    פנדה פגעה גם בפעילות נוספת של חברות ה־SEO: קידום אתרי Af f iliates, "שותפים עסקיים", העוסקים בהעברת גולשים לאתר אחר (בעיקר אתרי הימורים כמו 888 ופלייטק, שתיהן בבעלות ישראלית) תמורת נתח מרווחי ההימורים. "888 ופלייטק הסתמכו על עשרות אלפי אתרים. כשהכמות כה גדולה, ההסתברות להצלחה גדלה, לפי הנוסחה הישנה", מסביר גורם בענף. פנדה, לדבריו, טרפדה את הדירוג של אתרי Af f iliates, והסבה פגיעה של עשרות אלפי דולרים לחודש לכל אחד ממוצרי ההימורים. "אותו אפקט קרה גם באתרי ה־Af f iliates של אתרי המסחר במט"ח", מסביר הגורם.

      

    אורי מנור
    אורי מנור צילום: עמית שעל

     

    הלינק הוא עדיין המלך

     

    באופן טבעי, אלגוריתם הפנדה עשוי היה למוטט את תעשיית ה־SEO, המגלגלת מיליארדי דולרים בשנה. קידום אתר בגוגל עשוי לעלות מאלף שקל עבור איש SEO מתחיל ועד עשרות אלפי שקלים בחודש לחברה גדולה. כשמדובר בעסקים הרווחיים יותר ברשת, כמו אתרי פורנוגרפיה והימורים, הסכומים גדולים אפילו יותר: אתרים קטנים בתחומים אלה מוציאים לפחות 5,000 דולר בחודש על שירותי SEO, וחברות בסדר גודל בינוני מתחילות עם תקציב שלא נופל מ־100 אלף דולר בחודש.

     

    יוקר השירות הוא תוצר גם של עלות הלינקים, הלחם והחמאה של ענף ה־SEO. גם כיום, לאחר הפנדה, 90% מעלותם של שירותי SEO מורכבים מרכישת לינקים. שילוב לינקים של אתר המעוניין בקידום יכול לנוע בין 10 דולר לשנה, לבין 300 דולר בתחומים החמים יותר.

     

    רשתות הימורים המחזיקות מאות אתרים, ומעוניינות להפיץ את הלינקים שלהן בכ־50 אתרים בממוצע, ייאלצו להוציא על לינקים מיליוני דולרים בשנה, ובמקרים הקיצוניים אפילו עשרות מיליוני דולרים.

     

    "גם אחרי הפנדה, הקישור הוא עדיין המלך", אומר יגאל פינס, מחבר הבלוג "המיליונר בפיג'מה" ואיש SEO ותיק. "כל מי שטוען שגוגל מחשיבה מעכשיו והלאה רק את תדירות הנטישה או את כמות התוכן איכותי, טועה. גם כיום הלינקים עדיין מייצרים 80% מהדירוג בגוגל. השאלה היא רק מהי איכות הלינק".

     

    ההתמקדות באיכות הובילה את גוגל לשחרר בתחילת החודש את Freshness, עדכון נוסף לאלגוריתם שלה שנועד לתת עדיפות לנושאים חמים. בענף סבורים כי Freshness מקדם בעיקר ביטויים שקשורים לחדשות מתפרצות, לביטויים שבהם תדירות העדכון גבוהה או לאירועים החוזרים על עצמם. בכל המקרים האלה, גוגל תקדם את התוכן העדכני ביותר. "זה יוביל שינוי גם בשיטות העבודה של כל מי שעוסק בתחום ה־SEO וייתן דגש משמעותי יותר על איכות התוכן באתרים ועל רמת העדכניות שלו", אומר כהן.

     

    במלחמה, יצרני הנשק מחייכים

     

    כך שגם לאחר שחרור האלגוריתם, אנשי ה־SEO לא ייעלמו בקלות. "כשיש מלחמה, יצרני הנשק פורחים", אמר אחד מבעלי האתרים ל"מוסף כלכליסט".

     

    "תעשיית ה־SEO מנהלת כבר 12 שנה ריקוד של אהבה ושנאה עם גוגל", מסביר כהן. "לריקוד הזה שותפים בעלי אתרים, מותגים בעלי תוכן ואנשי SEO. גוגל רוצה לתת את התשובה הטובה ביותר לשאלה של הגולש, והשחקנים האחרים רוצים נוכחות וטראפיק. במסגרת הריקוד הזה, אנשי ה־SEO מנסים לפצח את האלגוריתם, גוגל מנסה לעדכן אותו, וחוזר חלילה.

     

    "המהות של מקצוע ה־SEO היא הסתגלות לשינויים של גוגל. זה דומה לכללי ה־IFRS שהושתו על רואי החשבון. לנו ב־SEO יש IFRS כל שלושה חודשים. החוכמה היא לתפור מתודולוגיה שאינה מתייחסת לטריקים, אלא מבינה את הלוגיקה הבסיסית של גוגל".

     

    ברייטמן טוען שגם עליית כוחו של השיווק ברשתות החברתיות אינה מאיימת על ענף ה־SEO. "מי שחושב שמעכשיו אנשים יעשו את הקניות בפייסבוק לא יודע על מה הוא מדבר", הוא אומר. "פייסבוק טרם שינתה את הסטטיסטיקה של ההגעה לאתרים. גם היום מרבית הגולשים מגיעים לאתרים בזכות גוגל. חברות רבות טועות בגדול כאשר במקום לטפח את אתר האינטרנט שלהן, שיקודם בזכות כך בגוגל, מטפחות דף בפייסבוק. בכך הן מוותרות אוטומטית על 25% מהגולשים שלא נמצאים בפייסבוק מלכתחילה".

     

    "לגוגל יש אינטרס לשמור על סביבה תחרותית", טוען פינס. "אם מישהו יתבלט מעל השאר, זה אומר שהוא פיצח את האלגוריתם, ואז כולם יכולים לפצח את האלגוריתם. לכן גוגל משנה פרמטרים של דירוג מדי פעם, בלי שום קשר אם האסטרטגיות הן 'לבנות' או 'שחורות'. אני בעצמי עבדתי ארבע שנים על הבלוג שלי, יצרתי 500 פוסטים של תוכן איכותי כדי להגיע למקום הראשון בגוגל בחיפוש 'שיווק באינטרנט', אבל כל זה זמני. נקודת ההנחה שלי היא שמתישהו גוגל תשחרר אלגוריתם חדש ואני אדפק וארד בדירוג".

     

    אבל המאמץ של גוגל לא נועד רק לשמור על תחרותיות בשוק, הוא מבהיר. "המטרה שלהם היא לא להציג את התוצאות הטובות, אלא פשוט לסנן את הגרועות. יש אלף דרכים להסתכל על רלבנטיות. גוגל יודעת את זה, ולכן האלגוריתם שלה ישתנה לעד".

     

    "כל מי שאומר שהוא יודע מה תעשה גוגל, טועה", מסכם חלימי. "מה שבטוח הוא שגוגל תמשיך לעדכן את האלגוריתם ולגרום לגלים בתעשייה, בין אם יקראו לזה פנדה ובין אם יקראו לזה בשם אחר".

    רוצים לקרוא עוד כתבות מהמוסף? קבלו את הניוזלטר השבועי. לחצו להרשמה

     

    פרסום ראשון: 24.11.11, 10:30

     

    [Calcalist300600b]
     
    נושאים
    בארץ רכב עסקי ספורט משפט קריירה קריקטוריסט אפליקציות פרויקטים נדלניסט עולם פנאי 2016 וידאו צרכנות דיגיטלית תעופה ותיירות מינויים חדשים ארכיון שערים טכנולוגי צרכנות פיננסית פרסום ושיווק אינטרנט דעות אחריות וסביבה מיוחדים פוטו כלכליסט
     
    שוק ההון
    מקור נתוני הבורסה: קו מנחה /   bizportal
     
    אודות
     
    כלים
    דיוור אלקטרוני Radware Connector Supersize - עיצוב אתרים YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציות