• תפריט
22.9.11

"מדיניות לאומית בחינוך לא משיגה כלום"

פרופ' אריק הנוּשק, מבכירי חוקרי יעילות החינוך בעולם, מסביר למה הרפורמות הישראליות בחינוך לא יעלו ולא יורידו, מדוע כדאי להגדיל את עצמאותם של מנהלי בתי ספר, וכמה מיליארדי דולרים יעלו למשק ההישגים הכושלים של התלמיד הישראלי

קרן צוריאל-הררי וליאור בן דוד 11:5722.09.11

מתישהו לקראת אמצע הראיון, אחרי שניפץ פרדיגמות בזו אחר זו, פרופ' אריק הנוּשק רוצה לדעת איך אנחנו מעכלות את הרעיונות שלו. "איך אתן רואות את הרפורמות שמתרחשות עכשיו בחינוך בישראל?", הוא מבצע היפוך תפקידים, ונוטל את תפקיד המראיין.

 

עד עכשיו חשבנו ש"אופק חדש" לא רעה, אבל אחרי ששמענו אותך אנחנו לא בטוחות. אתה לא מאמין בהקטנת הכיתות, ביום לימודים ארוך יותר, בהגדלת שעות הנוכחות של המורים תמורת שכר גבוה יותר.

 

"אני באמת סקפטי לגבי זה. הדברים האלה לא בראש הרשימה שלי", הוא משיב וצוחק. "המחקרים שעשיתי הראו שהדבר היחיד שמשפיע על התוצאות של התלמידים הוא איכות המורים. לגודל הכיתות יש השפעה קטנה מאוד על התוצאות. הורים תמיד יעדיפו מורה טוב בכיתה גדולה מאשר מורה ממוצע או גרוע בכיתה קטנה".

 

 

הנושק: "אם ישראל לא תסגור את הפיגור שלה במבחני פיז"ה, היא תחמיץ תוספת של 1% לצמיחה, מדי שנה" הנושק: "אם ישראל לא תסגור את הפיגור שלה במבחני פיז"ה, היא תחמיץ תוספת של 1% לצמיחה, מדי שנה" צילום: מיקי אלון

 

סוף סוף העלו קצת את השכר למורים. הם הרוויחו משכורות מביכות בעבר.

"אבל בדרך שבה אתם ואנחנו משלמים למורים, אין קשר בין השכר לביצועים של המורה. אם מעלים את המשכורת לכולם, גם למורים טובים וגם למורים גרועים, לא מקבלים כלום; זה רק מנפח את התקציבים. מניתוחים שלנו, צריך לשלם יותר רק למורים עם הביצועים הטובים. בשיטה הזאת אפשר לשמר רק את הטובים ולשלם להם הרבה יותר".

 

אף אחד לא יסכים לשפוך עוד כסף לחינוך. גם ככה תקציבי החינוך הם אחת ההוצאות הכבדות של ממשלות.

"אנחנו לא משתמשים בתקציבים האלה בצורה יעילה. אם תיקחו את מדינות ה־OECD ותבדקו את ההוצאה על חינוך לעומת התוצאות של התלמידים במבחני פיז"ה (מבחן השוואה בינלאומי), תגלו שאין קשר עקבי בין הדברים. איך מוציאים את הכסף חשוב יותר מאשר כמה מוציאים".

 

"הארכת יום הלימודים היא רק עוד מאותו הדבר"

 

שום דבר ברקע של הנושק לא רמז שהוא עשוי להפוך לסיוט של משרדי חינוך בעולם. עד 1974 הוא שירת בחיל האוויר האמריקאי, ולאחר מכן השלים לימודי דוקטורט בכלכלה ב־MIT. אולם בניגוד למסלול המצופה מכלכלנים, הוא התגלגל לעסוק בחינוך. "בדיוק התפרסם מחקר גדול בארצות הברית שטען שבתי הספר לא עושים שום דבר חשוב, וחשבתי שזה מטורף", הוא מספר, "אז החלטתי לעשות על זה את עבודת הדוקטורט שלי, ומאז המשכתי בתחום".

 

צפו בגרף - המפתח בחינוך הוא לא ההוצאה, אלא היעילות

 

היום הוא עמית בכיר במכון הובר באוניברסיטת סטנפורד וחוקר מוביל בעולם בניתוח הכלכלי־אנליטי של נושאים חינוכיים. מחקריו החלוציים זיכו אותו באינספור פרסים, ולאורך השנים הוא מילא עשרות רבות של תפקידים ציבוריים, בתחומי החינוך, הכלכלה והאקדמיה, גם בשירות הממשל האמריקאי. בין היתר הוא מכהן כיום כיו"ר ועדת משרד החינוך האמריקאי להון ומצוינות וכעמית מחקר בלשכה הלאומית למחקר כלכלי.

 

הרקע הזה הופך את הביקורת שלו על הרפורמות בחינוך הישראלי לרלבנטית במיוחד - ולהנושק יש לא מעט ביקורת: הוא לא מאמין ברוב העקרונות של רפורמת "אופק חדש", שמיושמת כבר כמה שנים במערכת החינוך היסודי, ומסתייג גם מחלק מעקרונות "עוז לתמורה", שיישומה החל השנה בחינוך העל־יסודי. "אני סקפטי בנוגע לרעיון להאריך את יום הלימודים או את שנת הלימודים, כי אתה מקבל יותר ממה שאתה עושה עכשיו, ומה שאתה עושה עכשיו לא הוכיח את עצמו כיעיל", הוא מסביר. "גם הקטנת הכיתות לא הוכיחה את עצמה כמדיניות איכותית".

 

אז מה כן? איך היית מעצב בית ספר אידאלי?

"הפרמטר הכי חשוב הוא מורים איכותיים, והשאלה היא איך משיגים אותם. צריך לשלם הרבה יותר למורים הטובים כדי לשמר אותם בכיתות, ולפטר מורים לא יעילים. אם נשאיר את כולם במערכת, בלי קשר לכמה הם טובים, לא עשינו כלום".

 

איך תקבע מי מורה טוב? תבדוק את השיפור של התלמידים בתוצאות המבחנים?

"גם, אבל לא רק. אני אחפש מורה שהתלמידים שלו לומדים הרבה יותר ובאופן עקבי. הילדים מגיעים לכיתה עם ידע והכנה שונים; אנחנו רוצים לתגמל את המורה על התוספת לידע של כל הילדים, אחרת הוא יבחר ללמד רק תלמידים טובים".

ב"עוז לתמורה" נותנים בונוסים למורים הטובים ביותר. המדיניות הזאת ספגה אש, מפני שלמורה יש תרומה מעבר לציונים בבחינות, כמו ערכים.

 

"ברור שאנחנו לא רוצים לייצר רק ציונים גבוהים במבחנים במתמטיקה, ולכן צריכות להיות עוד הערכות לאיכות המורה. יש דרכים אמינות ותקפות לעשות את זה. הייתי רוצה, למשל, שמנהל בית הספר ומורים בכירים יעריכו את הביצועים של שאר המורים: מצאנו שיש להם יכולת די מדויקת לזהות את המורים הטובים־מאוד והגרועים־מאוד".

 

זה מעביר כוח ממשרד החינוך לבתי הספר.

"אני רוצה לראות יותר קבלת החלטות מקומית בבתי הספר. לתלמידים בבתי ספר שונים יש צרכים שונים, למורים יש יכולות שונות, וצריך להכיר בזה. מדיניות לאומית לא עושה כמעט כלום: אי אפשר לשבת בתל אביב או בירושלים ולומר לכל בתי הספר לקנות ספרים חדשים. אתה לא יודע מה הם צריכים. יש כאלה שצריכים ספרים חדשים ויש כאלה שלא.

 

"אני רוצה לתת למנהלים יד חופשית יותר, ואני רוצה לראות בהם אחראים לתוצאות. זו נקודה חשובה: אנחנו מניחים שאנחנו רוצים לתגמל מורים טובים, אבל צריך לתגמל גם את בית הספר, שכל המורים ייהנו מזה, וצריך לתגמל גם מנהלי בתי ספר - וגם לגרום להם לשלם על החלטות לא טובות".

 

תלמידים בכיתה. "משכורות המורים מבוססות על השכלה וניסיון, אבל לשניהם אין קשר לאיכות ההוראה" תלמידים בכיתה. "משכורות המורים מבוססות על השכלה וניסיון, אבל לשניהם אין קשר לאיכות ההוראה" צילום: מאיר אזולאי

 

"עדיף לקלוט המון מורים, ולפטר את הלא מתאימים"

 

לזהות מורים טובים זו משימה קלה, מסביר הנושק. האתגר הוא לזהות אותם עוד לפני שהם נעשים מורים. "משכורות המורים מבוססות על השכלה וניסיון, אבל לשניהם אין קשר לאיכות ההוראה: תואר שני לא מלמד כלום על אפקטיביות של מורה, ולניסיון אין שום השפעה מעבר לשנתיים הראשונות".

 

אנחנו לא מפספסים פה משהו בסיסי, למשל שצריך כישרון להוראה או נטייה לאהוב ילדים?

"אחד המורים שלי בתיכון לא אהב ילדים כלל, אבל הוא היה מורה מצוין, שלמדנו אצלו המון והוא מילא אותנו מוטיבציה. מורה אפקטיבי לומד להשתמש בחוזקות שלו כדי להוציא יותר מהילדים".

 

אולי צריך להתחיל את הסינון של המורים עוד קודם, בשלב הלימודים?

"בארצות הברית יש היום הרבה דרכים להפוך למורים, אבל אנחנו לא טובים בזיהוי הדרכים שישפיעו על איכות המורים. יש אצלנו דיון אם צריך להקשות על קבלת אנשים למסלולי הכשרת מורים, או דווקא לאפשר לכמה שיותר מועמדים להצטרף אליהם, ואז להעריך איך הם בכיתות ואם צריך לפטר אותם. אני תומך באסכולה השנייה. זה יעלה יותר, אבל אני מעדיף לשלם יותר לאנשים כדי שיצטרפו להוראה, כשהם יודעים שיש סיכוי שהם לא יתאימו".

 

ואם הם לא מתאימים לפטר אותם?

"כן, ולעזור להם למצוא עבודה שתתאים להם".

 

לפטר מורים? עכשיו אתה מצית אש.

"זה חלק מהבעיה בישראל, בארצות הברית ובהרבה מדינות אחרות. מורים מוגנים באמצעות חוזים ואיגודי עובדים חזקים, והופכים למערכת יקרה מאוד. זה לא מה שקורה במקצועות אחרים: הרבה אנשים רוצים להיות עיתונאים, למשל; כשהם מגלים שהם לא מצטיינים בזה, הם מוצאים עבודות אחרות. אבל בהוראה אנחנו אומרים: 'אתה רוצה להיות מורה? בוא, נעשה ממך מורה', ואתה מקבל קביעות".

 

איך מגיבים פוליטיקאים כשאתה מציע לקחת מהמורים את היציבות התעסוקתית הזאת?

"בצורה מעורבת. יש ממשלות רבות שבורחות מהממצאים, כי זה לא התואר השני של המורים שחשוב, והן לא יודעות איך לשמר מורים טובים. קל לממשלה לומר: 'אנחנו בעד צמיחה גבוהה ובתי ספר טובים', אבל כשזה מגיע לקביעת המדיניות נפגשים עם פוליטיקה אינטנסיבית. השאלה היא עד כמה הממשלה מוכנה להשקיע במורים, להילחם באיגודים וכן הלאה".

 

"50 נקודות במבחן היום זה 1.6 טריליון דולר מחר"

 

לישראל הגיע הנושק כאורח מרכז טאוב, שערך בתחילת השבוע כנס שהפגיש חוקרים מובילים מהעולם עם מקבלי החלטות בתחומי החינוך והכלכלה מישראל, ובהם נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר. הנושק הציג בכנס את ממצאי המחקר האחרון שלו, שהוכיח באופן חד־משמעי את ההשפעה של איכות ההוראה על הצמיחה של מדינות.

 

"במשך שנים רבות הכלכלה היתה מקובעת על נושאים כמו מחזורים עסקיים", מסביר הנושק. "לפני 20 שנה הכלכלנים גילו מחדש את חשיבות הצמיחה הכלכלית, ושאלו מדוע מדינות מסוימות צומחות מהר יותר. רוב החוקרים בדקו כמה שנים תלמידים למדו בבית הספר, אבל אני חשבתי שכדאי יותר לבדוק אם באמת לומדים משהו כשיושבים בכיתה".

 

הנושק אסף את תוצאות מבחני פיז"ה ב־50 מדינות, משנות השישים ועד העשור שעבר, ובחן מה קרה לצמיחה של אותן מדינות. התוצאות היו מרתקות: ההישגים במבחני פיז"ה, גילה הנושק, מסבירים 75% מההבדלים בצמיחה של מדינות שונות. תוספת של 50 נקודות בציון הארצי הממוצע במבחן התבטאה בתוספת של 1% צמיחה לשנה כעבור 40 שנה.

 

אילו מדינות הרשימו אותך במיוחד?

"פינלנד, כמובן, שמובילה בתוצאות המבחנים. גם קנדה מעניינת אותי, כי היא דומה מאוד לארצות הברית אבל התוצאות שלה במבחנים טובות יותר, והיתה לזה השפעה גדולה על הצמיחה שלה".

 

ישראל מפגרת אחרי ממוצע ה־OECD במבחני פיז"ה ב־50 נקודות. אתה אומר שאם לא נסגור את הפער נאבד 1% תל"ג לשנה בתוך 40 שנה?

"צמיחה מושפעת מעוד פקטורים. אני יכול לומר זאת אחרת: בתוך 40 שנה תחמיצו חלק מהצמיחה שהייתם יכולים לייצר, וכנראה תצמחו ב־1% לשנה פחות מאשר אם תשיגו את 50 הנקודות האלה".

 

בכמה תשפר סגירת הפער את התל"ג שלנו?

"ל־80 השנים הבאות, שזה אורך החיים של אדם שנולד היום, זה תוספת של כ־1.6 טריליון דולר במונחים של היום. אפשר לצפות אצלכם לצמיחה מהירה מהממוצע של ה־OECD, כי כיום אתם מפגרים מאחור, כך שיש הרבה טכנולוגיות וידע שתוכלו לייבא ובאמצעותם לצמוח מהר יותר מהממוצע של ה־OECD".

 

בקיצור, אם לא נשפר את רמת לימודי המתמטיקה והמדעים שלנו ניקלע לבעיה כלכלית.

"גם בלי לעשות שום דבר החיים פה נראים נחמדים. אתם יכולים להמשיך כך גם בעתיד, ולומר שהמצב יכול היה להיות טוב יותר. השאלה איך תיראה הכלכלה הישראלית בעתיד היא שתשפיע".

בטל שלח
    לכל התגובות