• תפריט
דן אריאלי
צילום: Duke Photography
פרופסור דן אריאלי מוסף ממובילי חקר הכלכלה ההתנהגותית בעולם ומחבר רבי המכר "לא רציונלי ולא במקרה", "לא רציונלי אבל לא נורא" ו"האמת על באמת" לכל הטורים של פרופסור דן אריאלי מוסף

האם כדאי לדחות את הלימודים?

אני בן 25 ומתלבט בשאלה: האם להתחיל ללמוד השנה במכללה, וגם לשלם על זה בהתאם, או שאולי כדאי לי לדחות את הלימודים בשנה, לשפר בה את ציוניי ולנסות להתקבל לאוניברסיטה, כדי שאוכל לשלם פחות? בשני המוסדות רמת הלימודים גבוהה

דן אריאלי 10:4401.09.11

פרופסור יקר,

אני בן 25 ומתלבט בשאלה: האם להתחיל ללמוד השנה במכללה, וגם לשלם על זה בהתאם, או שאולי כדאי לי לדחות את הלימודים בשנה, לשפר בה את ציוניי ולנסות להתקבל לאוניברסיטה, כדי שאוכל לשלם פחות? בשני המוסדות רמת הלימודים גבוהה.

א'

מתלבט יקר,

אני חושב שהשאלה שלך צריכה להיות לא רק אם שווה לחכות שנה כדי לשלם פחות, אלא עליך לשאול גם איך הלימודים שלך ייראו. מה תהיה

הרמה שלהם, ועד כמה אתה תוכל להרשות לעצמך להשתקע בהם. לימודים הם השקעה של שלוש־ארבע שנים בטווח הקצר, שאחר כך מחזירה את עצמה במשך יתר החיים. לדעתי שווה לחכות שנה כדי להגיע למורים טובים יותר, ולחלופין, אם במכללה נמצאים המורים הטובים יותר, אז שווה לשלם עליהם יותר. הרווחים על ההשקעה הזאת ייפרסו על פני הרבה שנים. וגם אם אתה עדיין לא יודע במה בדיוק הלימודים יעזרו לך, אני חושב שיהיו להם השלכות גדולות על עתידך.

 

אבל השאלה החשובה עוד יותר היא כמה זמן יהיה לך להשקיע בלימודים. אחד ההבדלים בין סטודנטים בארץ לסטודנטים באמריקה הוא הזמן הפנוי שיש להם כדי לקרוא ולהכין את העבודות. בארצות הברית רוב הסטודנטים כמעט לא עובדים בשנות הלימודים שלהם ומקדישים את כל זמנם לאוניברסיטה. בארץ, לעומת זאת, הרבה סטודנטים צריכים לעבוד כדי לקיים את עצמם. צורכי העבודה גם לרוב דחופים יותר ומקבלים את העדיפות הראשונה, וכך הלימודים הופכים פעמים רבות לחלק משני בחיים של הסטודנטים הישראלים, והם עושים פחות שיעורים, קוראים פחות ובעיקר מנסים לצאת ידי חובה ו"לגמור כבר עם התואר". סטודנט שהוא לומד ועובד זו בעיניי לא מעלה. זה נשמע טוב ומעורר כבוד בטווח הקצר, ולפעמים גם פשוט אין ברירה, אבל לדעתי מי שעובד בתקופת הלימודים מזיק לעצמו בטווח הארוך.

 

לכן, שקול לחכות עוד שנה, ולהשקיע את השנה הזאת לאו דווקא בלהגיע למוסד זול יותר, אלא גם בחיסכון כסף שיאפשר לך, בשנים הקרובות, להשקיע כמה שיותר בלימודים וכמה שפחות באיך להתפרנס במהלכם. אם תתייחס ללימודים בתור עבודה במשרה מלאה, השכר שתקבל על זה יהיה גבוה הרבה יותר.

 

שאלות לדן אריאלי: askdan@calcalist.co.il

 

שאלות לדן אריאלי: askdan@calcalist.co.il

 

 

73תגובות
בטל שלח
  • היום אין כמעט הבדל בין המכללות היוקרתיות לבין האוניברסיטאות. לראייה בוגרים של המכללה למינהל והבינתחומי מתברגים לתפקידי מפתח בשוק העבודה. צאו מזה, ככה זה בכל העולם. גם בארה"ב יש את המכללות הפרטיות היקרות שעד מהרה הפכו למאוד נחשקות ויוקרתיות. כך יקרה גם בארץ, בעוד כמה שנים אנשים ירצו ללמוד במכללות הפרטיות ויהיה הרבה יותר איכותי ויוקרתי לסיים בהם את הלימודים. זה תהליך טבעי שקרה בארה"ב ויקרה גם כאן.
    נעמה, (04.09.11)
  • כמה הבהרות למה שכתבתי מי שקרא קצת מאמרים אקדמיים, כמו המאמר של אקלרוף 1970 שפתח דרך לחקר אסימטריית מידע (זכה בפרס נובל ב-2001 ונתן הרצאה מאלפת).

    בקיצור: אקלרוף דיבר על אסימטריית מידע, מצב שבו יש שני צדדים.
    צד קונה וצד מוכר. יש חוסר ודאות לגבי המוצר או השירות שניתן (המודל המקורי בדק את שוק המכוניות).

    נעביר את המודל לשוק העבודה:
    המעסיק (קונה שירותי עבודה): לא יודע את איכות העובד, הוא מניח כל מני הנחות.
    העובד (מוכר שירותי עבודה): יודע את האיכות או חושב שהוא יודע כי הוא למד ב-XYZ וכולם יודעים שמי שסיים שם הוא גאון.

    שימו לב הנה הדילמה: המעסיק לא יודע את איכות העובד. בישראל לא מקובל להציע התמחויות לקיץ או לתקופה מוגבלת כמו באירופה או ארה"ב. לפיכך כל המאמץ נופל על הראיון. המעסיק מאוד מאוד מתלבט, אבל הנה פרט מציל בקורות חיים רשום שהסטודנט למד באוניברסיטת באוניברסיטת XYZ (בדירוג XXX לפי דירוג אוניברסיטת פינג-פונג ממחוז קישקוש בסין).

    הנה חבל ההצלה. הרי ידוע שהרמה במוסד XYZ היא מן הקשות ביותר, החוקרים שלה מהוללים וכל הסטודנטים עברו מסננת שלא מביישת סינון אורז של פולניות קשות.
    המנהל משחרר הנחת רווחה, התקבלת הוא אומר למועמד הטרי שזורח מאושר.
    (נתעלם מהעובדה שחלק מהחוקרים הגיעו למוסד לאחר שהם כבר היו בעלי רמה ובעלי שם, עתה הרמה שהם צברו במוסד ZZZ עוברת בתור תהילה למוסד XYZ).

    אני לא מתכוון לבקר את רמתו של מועמד בוגר XYZ. אלא מציין דעה שבמצבי אי ודאות אנו נצמדים למוכר ולבטוח.

    סטודנט בוגר מכללת DDD, בבעיה. איך עליו לפתור את בעיית אי-ודאות של המעסיק?

    בפוסט קודם ציינתי שמבחני מועצת רואי חשבון מהווים פתרון. לפי המודל זה בעצם "פתרון אסימטריה" כי מבחני מועצה קשים מן התואר ומי שעובר אותם, בהגדרה טוב יותר מכל מי שלא עובר.
    עכשיו השאלה: האם יקבלו אותי לעבודה לאחר שעברתי מבחני מועצה, לעומת בוגר אוניברסיטת XYZ שלא עבר? שאלה טובה. אני מאמין ויותר מזה מקווה שכן אבל זה לא פתרון מלא לבעיה.

    במקצועות הנדסה המצב הוא אקוטי כי הבוגרים שסיימו ב-DDD נצאים במצב נחות יותר.
    לצערי הרב, אישור המל"ג למתן תואר לא פתר אסימטריית מידע בשוק השכלה גבוה בישראל למרות שבתיאוריה זה לא אמור להיות כך. זה בעצם תעודת עניות למל"ג

    מסקנה: לימוד באוניבסיטה הוא בחירה יותר נכונה בגלל דרישות העבודה וזאת בהתעלם משאלת הרמה. אף אחד לא מתעניין ברמה. אם הרמה האקדמית היתה חשובה אז היה פיקוח בין גופי על מבחנים.

    הנה דוגמה נוספת איך במדינת ישראל לא רוצים להקל על סטודנטים: תלמידי רפואה מחו"ל נבחנים בבחינה שונה מתלמידי רפואה בארץ. למה? ככה...
    בעקרון אם הבחינה היתה זהה ותלמידי חו"ל היו נכשלים, אז היה אפשר לאומר בקלות שהם ברמה גרועה אבל למה לעשות זאת. ככה בעצם מסכנים את המוניטין של אוניברסיטאות ישראליות. תארו לכם שבוגרי אוניברסיטה מלטביה יעברו את בוגרי עברית? הרי זה יפוך לסקופ. אז הפתרון להימנע מבושה ומאבקי יוקרה הוא בחינה נפרדת לגמרי.
    מישקפופר, (04.09.11)
  • בתור מי שלמד גם במכללה וגם באוניברסיטה שלום
    למדתי תואר ראשון במכללה ותואר שני באוניברסיטת תל אביב
    כדי להתקבל לתואר השני רצו באוניברסיטה שאעשה 4 קורסים מהתואר הראשון שוב פעם אצלם, בממוצע מסוים. עשיתי והתקבלתי. אני יכול להגיד שהרמה באוניברסיטה היא הרבה יותר גבוהה מהמכללה ללא ספק. בתור מי שלמד את אותם 4 קורסים גם במכללה וגם באוניברסיטה אני מרשה לעצמי להשוות, שלא כמו הרבה שלמדו או כאן או כאן. הרמה הרבה יותר גבוהה, רמת ההבנה שהתלמיד נדרש להגיע אליה גבוה יותר והמבחנים בהתאם. אני מצטער שלא למדתי באוניברסיטה!! הרבה מהדברים שרשמו כאן נכונים, במכללה אווירה יותר של כיתה, פחות אווירה לימודית, זה פשוט מוצר - התלמיד משלם סכום מסויים כדי לקנות תעודה, אין אווירה כמו של אוניברסיטה אין אותה רמת לימודים ואת את אותה התייחסות, לפחות למי שלומד הנדסת חשמל ואני מאמין כי זה תקף לעוד הרבה סוגי לימודים - אל תלכו למכללה בשום אופן!!
    אסף, (03.09.11)
  • סטודנט שלומד ועובד זאת כן מעלה בתור בחור שלומד ועובד בארהב כבר מספר שנים אני לא מבין מאיפה דן אריאלי בא עם מסקנות כאלה. אולי זה סוג של סנוביזם מצידו. כנראה שארהב והצלחה גורמים לבן אדם לשכוח מאיפה הוא בא ואת המציאות שרוב האוכלוסייה בעולם צריכה להתמודד איתה.

    איינשטיין, (03.09.11)
לכל התגובות