• תפריט
יואל אסתרון

רוצים צדק חברתי? לכו לקלפי

אם נתניהו הוא פטריוט אמיתי, הוא צריך בעצמו ליזום בחירות כדי לאפשר לאזרחי ישראל להכריע באיזו מדינה הם רוצים לחיות

יואל אסתרון 06:5309.08.11

פרופסור מנואל טרכטנברג הוא אחד האנשים המרשימים שפגשתי במערכת הציבורית. כלכלן רחב אופקים, חכם, רהוט. הוא עשה טעות השבוע כשהסכים לעמוד בראש ועדת המומחים של נתניהו. טרכטנברג ועמיתיו ישרתו את הטקטיקה של ראש הממשלה למשוך זמן, למסמס את המחאה בוועדות ובירבורים עד שיבוא המשיח

- עימות עם הפלסטינים, משבר גלובלי, חורף גשום במיוחד. לא מומחים דרושים עכשיו, אלא הכרעה ציבורית רחבה על דמותה של ישראל. הפרופסור היה צריך להגיד לראש הממשלה לא, תודה. עם כל הכבוד, הרשה לי להציע לך ללכת לבחירות, ולא לבזבז את זמננו היקר.

 

איציק שמולי התגבש בשבועות האחרונים למנהיגות פוליטית. יו"ר התאחדות הסטודנטים צריך לשפר קצת את צעדי הריקוד שלו (עם דפני ליף), במיוחד כשהמצלמות פועלות, אבל הנאום שלו על הבמה ברחוב קפלן היה מלהיב, והיכולת שלו לאחד את צעירי המאהלים המסוכסכים לימדה על בגרותו. עכשיו, אחרי שסחף מאות אלפים לרחובות, אסור לו למעוד למלכודת של "משא ומתן על דרישות המפגינים" עם שליחיו של נתניהו. בפורמט הזה אין לו ולחבריו סיכוי.

יקרקסו אותם בסעיפי סעיפים, יציגו את הדרישות שלהם באור מוגזם ומופרך. ועוד מעט החורף יטפטף על ראשם. שמולי וליף וכל הצעירים המפתיעים האלה צריכים להחליף את הדיסקט. במקום רשימת דרישות ארוכה ומסובכת, הם צריכים לומר בפשטות: העם דורש קלפי חברתי.

 

בנימין נתניהו הוא אחד האנשים המבריקים ביותר בפוליטיקה הישראלית לדורותיה. בניגוד לדעה הרווחת, הוא אידיאולוג נחוש, לא אופורטוניסט. כשהוא דבק בכיסאו, הוא מאמין באמונה שלמה שהוא עושה את זה למען עתידו של עם ישראל, ולא כדי לחסוך בהוצאות השוטפות של המשפחה. פוליטיקאים רוצים לשרוד, אבל נתניהו אולי מבין כבר שהשליפות והוועדות שלו לא ייחלצו אותו, אלא רק ידחו את הקץ. אם הוא פטריוט אמיתי, אם אכן הוא חרד לגורלה של המדינה, הוא צריך בעצמו ליזום בחירות כדי לאפשר לאזרחי ישראל להכריע באיזו מדינה הם רוצים לחיות. במה שנראה כמו פרדוקס פוליטי, אם נתניהו ימשיך לגרור רגליים, הוא יבוזה ויושפל עד לסילוקו. ואילו יוזמה ישרה ואמיצה ללכת לבחירות מעניקה לו סיכוי לא רע לזכות שוב בתפקיד.

 

אביגדור ליברמן נראה השבוע זחוח מתמיד. החיים גן עדן כשהבוחרים מזיעים ברחובות תל אביב. הוא כנראה בטוח שאלה לא הבוחרים שלו. ליברמן יכול לצפצף על המחאה וללעוג לה בציניות האופיינית לו, אבל ייתכן שגם הפוליטיקאי המשופשף התבלבל הפעם. בכל מקרה, הסיכוי שליברמן יעשה את הדבר הנכון ויוביל את הקואליציה הנוכחית לבחירות הוא קלוש כמו הסיכוי שש"ס תפרק את "השותפות הטבעית". כך חוזר הכדור לנתניהו. לכאורה, הקואליציה המלוכדת שלו מיטיבה איתו ומאפשרת לו לשרוד. למעשה, הקואליציה הזו הופכת אותו לברווז צולע, משותק ושבוי בידי שותפיו. ככה ראש הממשלה רוצה להעביר את הזמן עד מועד הבחירות הרשמי ב־2013?

 

התביעה ל"צדק חברתי" לא תביא לצדק חברתי בסגנון הזבנג וגמרנו. בחום הקיץ הציפיות מופרזות, הפוליטיקאים מבוהלים, ראשי המאבק חסרי ניסיון וראשי המשק מתחבאים. התערובת הנפיצה הזו עלולה להיות מתכון לאנרכיה ולאסון. לכן, כדאי לעצור להתרעננות קלה, להצטייד בסבלנות ולהפריד בין סיסמאות חסרות שחר לבין תיקונים הגיוניים במערכת מעוותת. זה רגע מכונן וצריך להתייחס אליו ברצינות. לקחת את הזמן. אבל הי, לא יותר מדי זמן. שישה חודשים נשמע הגיוני.

 

הכרזה על בחירות בתחילת 2012 אולי תצנן קצת את תנועת המרי המרהיבה ברחובות הערים, אבל תוליד סיכוי לשינוי אמיתי. המפלגות ייאלצו להציע את המצעים הברורים שלהן ל"צדק חברתי" ולהסביר איך הן יאזנו בין הדרישה הצודקת לבין הפרות הקדושות והמגזרים הקרובים ללבן. עד הקיץ הזה הצליחו הפוליטיקאים להסתיר מהרוב הישראלי את המחיר שהוא משלם על מפעל ההתנחלויות היקר ועל התמיכה הנדיבה בחרדים, אולי משום שבחרנו בעיוורון. ברגע זה של אופטימיות אני רוצה לקוות שלא נרשה להם לרמות אותנו שוב, בקלפי של 2012.

 

לכתבה באנגלית לחץ כאן

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x