$
מיכה צ

השוק מגלה עניין: הקונצרניות המשתנות גייסו 18 מיליארד שקל בשנתיים

כמו באפיק הממשלתי, גם האג"ח הקונצרניות בריבית משתנה הן הכוכבות מתחילת 2011, אבל יש לשים לב לכמה כללי אצבע לפני ההשקעה

מיכה צ'רניאק 07:4817.05.11

בטורים הקודמים התייחסנו לא פעם לאי־הנחת שחווים המשקיעים בעת האחרונה. למעשה, רוב אפיקי ההשקעה בבורסה בתל אביב יצרו למשקיעים הפסדים נומינליים מתחילת השנה.

 

מ־1 בינואר 2011 רשמו כל המדדים בתל אביב תשואה שלילית, והדבר מובן לנוכח פרץ החששות שתקף את המשקיעים בעקבות האירועים במזרח התיכון. גם מרבית איגרות החוב הממשלתיות הניבו הפסדים - במיוחד אלו בעלות המח"מ הבינוני והארוך - והדבר חזר על עצמו בשוק האג"ח הקונצרניות השקליות בריבית קבועה.

 

אולם אפיק אחד בולט לטובה מתחילת השנה: האג"ח השקליות בריבית משתנה. למשל, באפיק הממשלתי עלו הגילונים מתחילת השנה ב־1.35%. אמנם אין עדיין מדד לאג"ח קונצרניות בריבית משתנה, אולם ביצועי קרנות הנאמנות המתמחות באג"ח הללו מעידים טוב יותר מכל מדד על הביצועים החזקים של האפיק המשתנה מתחילת השנה.

 

 

1. מה דוחף את אפיק הריבית המשתנה?

 

כיום ישנן במחזור רק שלוש סדרות של גילונים: האחת קצרה מאוד (סדרה 2305 בעלת מח"מ של 0.6 שנים) ושתיים אחרות ארוכות (סדרות 0520 ו־0817). הסיבה שבגללה האג"ח השקליות בריבית משתנה רושמות עליות שערים מתחילת השנה נובעת מאופיו של מכשיר ההשקעה הזה. המיוחד באג"ח בריבית משתנה הוא העובדה שהמשקיע (במיוחד באג"ח ממשלתית) זוכה לחסינות מפני הסיכון הקיים במח"מ הארוך. זאת, בזכות מנגנון התאמת הריבית.

 

בדרך כלל, המשקיע באג"ח הארוכות חושש מפני קיבוע הריבית לזמן ארוך. הדבר בולט בתקופות שבהן הריבית נמצאת במגמת עלייה, ואז המשקיע חש שהוא לכוד בתוך מכשיר השקעה המקובע על ריבית נמוכה, בשעה שבשוק קיימות חלופות השקעה עדיפות הנסמכות על הריבית העולה. ואולם באג"ח מסוג גילון, למשל, הריבית משתנה כל שלושה חודשים, וכך מתבטל החשש מפני קיבוע הריבית לתקופה ארוכה.

 

הגילון הנו מכשיר אשר שיעור הריבית שלו משתנה אחת לשלושה חודשים, במועד תשלום הריבית. כאשר מגיע מועד התשלום, הקופון לשלושת החודשים הבאים נגזר מתשואת המק"מ לשנה (הדבר נכון רק לגבי סדרות 817 ו־520). לדוגמה, בסוף חודש מאי, כאשר יגיע מועד תשלום הריבית לסדרת גילון 817, הוא ייגזר מתשואת המק"מ לשנה - במקרה זה מק"מ 512. מכיוון שתשואת מק"מ זה עומדת על 3.5% לשנה, הרי שהקופון שישלם הגילון יעמוד על רבע מתשואת המק"מ השנתית, או 0.875%.

 

אם הריבית במשק תמשיך לעלות, תשואת המק"מ תעלה בהתאם כיוון שהמק"מ הנו מוצר חלופי לפיקדונות, והריבית על הפיקדונות משתנה בהתאם לשינויים בריבית במשק. אמנם הקשר בין תשואת המק"מ לריבית במשק אינו מלא, אבל המתאם ביניהן גבוה מאוד. אג"ח בריבית משתנה זוכות לפופלוריות רבה בתקופות של עלייה בריבית, כיוון שכל עדכון של הריבית מעלה את הקופון שלהן.

 

אג"ח קונצרניות בריבית משתנה דומות מאוד לגילונים, ולמעשה התשואה שלהן נגזרת מהתשואה של סדרות הגילונים (520 ו־817) בתוספת מרווח ריבית הנגזר מרמת הסיכון. עם זאת, ישנן סדרות אג"ח מעטות שהתשואה שלהן נגזרת ישירות מהמק"מ לשנה, כמו אצל הגילון.

 

הגילונים אינם רגישים למח"מ ומהווים חלופה עדיפה למי שמעוניין להשקיע במק"מ או בפיקדון ארוך. למעשה, הגילונים עדיפים על המק"מ כיוון שאין צורך לגלגל את ההשקעה מדי כמה חודשים ולספוג את העלויות הנגזרות מכך, והם עדיפים על הפיקדונות בגלל הנזילות שלהם.

 

בדומה לגילונים, האג"ח הקונצרניות בריבית משתנה מספקות הגנה אם הסיכון של המח"מ הארוך נובע מעלייה בריבית (כאמור, בגלל מנגנון התאמת הריבית), ואולם הן אינן יכולות לספק הגנה אם הסיכון נובע ממקור אחר.

 

למשל, בתחילת המשבר הכלכלי של 2008 דרשו המשקיעים תוספת ריבית לנוכח מה שנתפס בעיניהם כהרעה של המצב המאקרו־כלכלי, של הענפים הספציפיים שבהם פעלו החברות, או מסיבות מיקרו הקשורות לגופים המנפיקים. התוצאה היתה ירידת מחירים ועליית התשואות באפיק הקונצרני, ופתיחת מרווחים בינו לבין האפיק הממשלתי - ללא קשר לסביבת הריבית. כאשר מקור הסיכון אינו נובע מסביבת הריבית, האג"ח הקונצרניות הארוכות בריבית משתנה מסבות הפסדי הון - ממש כמו כל אג"ח קונצרנית ארוכה אחרת.

 

אילן בן דב, יו"ר סקיילקס. תחליף לגילון אילן בן דב, יו"ר סקיילקס. תחליף לגילון צילום: עמית שעל

הנתון הבא משקף יותר מכל את מידת העניין העצומה שמגלה השוק באג"ח הקונצרניות בריבית משתנה: אם לפני 2009 כמעט שלא היו אג"ח קונצרניות שכאלו, הרי שכיום עומד היקף השוק שלהן על כ־18 מיליארד שקל. המשמעות היא שסכום זה גויס רק בשנתיים האחרונות. מאחר שבשנים 2009–2010 גויסו כ־70 מיליארד שקל בשוק הקונצרני, המסקנה היא שכרבע מהגיוסים היו באפיק המשתנה.

 

2. אג"ח קונצרנית בריבית משתנה או קבועה, מה עדיף?

 

משקיעים רבים, במיוחד בעת הנוכחית המתאפיינת בריבית עולה, מתלבטים בשאלה כיצד משווים בין סדרות אג"ח בריבית קבועה לבין המקבילות להן בריבית משתנה. הנתון החשוב ביותר שיש לזכור בהקשר זה הוא הציפיות לגובה הריבית העתידית. לדעתנו, קריטריון המח"מ הנו פחות חשוב. אמנם אין להשוות, למשל, בין אג"ח שקלית בריבית קבועה בעלת מח"מ של 1.5 שנים לאג"ח בריבית משתנה בעלת מח"מ של שבע שנים, אבל לדעתנו בהחלט אפשר להשוות בין אג"ח שקלית במח"מ של 3–3.5 שנים לאג"ח בריבית משתנה בעלת מח"מ של 4.5–5 שנים, למשל.

 

עם זאת, יש לדאוג כי הסדרות יהיו בעלות מאפייני סיכון דומים ככל האפשר - אם באמצעות הסתמכות על דירוגי אשראי ואם באמצעות הערכת סיכון עצמאית של המשקיע.

 

אנו מעריכים כי בשנה הקרובה הריבית תעלה ב־1% ובשנתיים הקרובות ב־2%. המשמעות היא שבעוד שנה ריבית בנק ישראל תעמוד על 4% ובעוד שנתיים על כ־5%. אמנם אנו מעריכים כי הריבית בסופו של דבר אמורה להגיע ל־5.5%–6.5%, אבל נניח לשם החישוב שהיא לא תעלה על 5%. הנחה נוספת היא שהעלאת הריבית תתפרס באופן אחיד על פני השנה.

 

תחת הנחות אלו, אג"ח שקלית בריבית משתנה תעניק תוספת תשואה ממוצעת של 0.5% בשנה הקרובה, ושל 1.5% בשנתיים הקרובות (מעבר לתקופה זו, ההשפעה של עליית הריבית על תשואת האג"ח תהיה קבועה ותעמוד על תוספת של 2%). משקיע המעוניין להיחשף לאפיק המשתנה צריך לשים לב לפער התשואות בינו לבין האפיק הקבוע: במח"מ הקצר (3–2 שנים) לא מומלץ שתשואת האג"ח בריבית משתנה תהיה נמוכה ביותר מ־1%–1.5% לעומת תשואת האג"ח המקבילות בריבית קבועה, ובמח"מ הארוך יותר (4–5 שנים) הפער צריך לעמוד על 1.5%–2% לכל היותר.

 

3. נשק טוב מפני העלאת ריבית

 

לסיכום, אג"ח בריבית משתנה הן בעלות הביצועים הטובים ביותר מתחילת השנה. ההצהרות האגרסיביות של בנק ישראל בנוגע לשוק הנדל"ן והחשש של הבנק מהיווצרות בועה בשוק זה יחייבו אותו להעלות את הריבית בקביעות. למעשה, רק החשש מהתחזקות השקל שתגרור פגיעה ביצוא יכולה למתן את קצב עליית הריבית. משקיעים החוששים מעליית הריבית ומקצב האינפלציה הגבוה במשק עשויים למצוא ביטחון באג"ח בריבית משתנה.

 

השורה התחתונה: משקיע המעוניין להיחשף לאפיק המשתנה צריך לשים לב לפער התשואות בינו לבין האפיק הקבוע: במח"מ הקצר (2–3 שנים) לא מומלץ שתשואת האג"ח המשתנה תהיה נמוכה ביותר מ־1%–1.5% לעומת האג"ח בריבית קבועה, ובמח"מ הארוך יותר (4–5 שנים) הפער צריך לעמוד על 1.5%–2%

 

הכותב הוא מנכ"ל בית ההשקעות להבה

בטל שלח
    לכל התגובות
    x